הליך בחירת רב עיר לתל אביב-יפו, שאמור היה להתקיים הרחק מאור הזרקורים כהליך מנהלי-דתי, הפך בשבועות האחרונים לאחד המאבקים הפוליטיים הרגישים בעיר. לא מדובר רק בשאלה מי יכהן כרב העיר, אלא במאבק רחב בהרבה על זהותה של תל-אביב, על גבולות ההשפעה של הממשלה על השלטון המקומי, ועל יכולתן של רשויות מקומיות לעמוד מול לחצים פוליטיים חיצוניים.
משרת רב העיר תל-אביב נחשבת לאחד התפקידים הנחשקים והיוקרתיים בעולם הרבנות. לפני שמונה שנים עזב את התפקיד רבה המיתולוגי של העיר, הרב ישראל מאיר לאו, ומאז התפקיד לא אוייש. ראש העיר רון חולדאי כנראה היה שמח להמשיך ללא רב מכהן, אבל במשרד לשירותי דת החלו להתניע את התהליך – לאחר שלאחרונה אושרו תקנות שלפיהן ניתן לבחור רב עיר ללא אישור ראש העיר.
המועמדים הבולטים לתפקיד
אל התפקיד שנמצא בימים אלו בלב המחלוקת נושאים עיניים רבנים רבים. אחד הבולטים הוא הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל-אביב ומי שצפוי לקבל את תמיכת ש”ס לתפקיד. הרב כהן נחשב למקורב לרב יצחק יוסף. בעבר הוזכר כמי שאולי יתמודד על משרת הרב הראשי לישראל, אך המהלך לא הבשיל. אם ייבחר, זבדיה כהן צפוי לכהן במקביל גם כרב הראשי של העיר, מבלי לוותר על תפקידו הנוכחי. מהלך זה מעורר ביקורת בקרב מתנגדיו, מכיוון שהרב כהן וילדיו לא שירתו בצבא. בנוסף, יש טענה על ריכוז סמכויות חריג בידיו של אדם אחד.
3 צפייה בגלריה
הרב חיים אמסלם, הרב זבדיה כהן והרב צבי יהודה לאו
(צילום: גיל יוחנן CC BY-SA 3.0, wikipedia, משה לנקרי, אלבום פרטי)
מועמד נוסף הוא הרב חיים אמסלם, מי שבעבר היה חבר כנסת מטעם ש”ס ואז עזב את התנועה בשל אי-הסכמות עם דרכה. הוא הקים את תנועת “עם שלם”, שפעלה לשילוב החברה החרדית במדינה ולקידום רפורמות בחינוך החרדי. אמסלם התמודד בעבר על משרת הרב הספרדי של ירושלים, וכעת ינסה את מזלו מחדש בתל-אביב.
מועמדים נוספים הם הרב צבי יהודה לאו, בנו של הרב הקודם של תל-אביב; הרב אריה לוין, רב צפון תל-אביב; הרב ציון אלגאזי מישיבת ההסדר ברמת גן, שהוא משרת מילואים פעיל; והרב אבי רזניקוב, רב בית החולים איכילוב בעיר. כמו כן עלה גם שמו של הרב רם ראב”ד, שהיה הרב של חיל האוויר, חרדי-ציוני שאינו משוייך פוליטית למפלגה מסוימת.
על פי החוק, רב העיר נבחר באמצעות אסיפה בוחרת המונה 64 חברים. כשליש מחברי האסיפה ממונים ישירות על ידי השר לשירותי דת (21 נציגים), לצד יושב ראש המועצה הדתית (נציג אחד) ונציגים שממנים מועצת העיר (31) וראש העיר (11 נציגים). לטענת מתנגדי המהלך, ההרכב הזה, ובעיקר זהות נציגי השר, יוצרת מראש יתרון מובנה למועמד המזוהה פוליטית, גם אם עמדותיו אינן משקפות את אופייה של העיר שבה הוא נבחר.
הליך הבחירה נדחה
על אף שרב העיר היה צריך להיבחר לפני מספר שבועות, בישיבתה האחרונה החליטה מועצת העיר לדחות את הליך הבחירה. הסיבה לכך היא שהמועצה לא אישרה את רשימת נציגי השר לשירותי דת, והשיבה לו באופן רשמי כי היא מתנגדת למינויים כפי שהוצגו. ההתנגדות נובעת מכך שאותם נציגים תומכים בש"ס ואף מועסקים על ידם בחלק מהמקרים. כעת עומדות בפני השר שתי אפשרויות: להגיב לעמדת המועצה ולנסות להתעקש על המינויים הקיימים, או להציג רשימת נציגים חדשה.
מהם האינטרסים שיכולים להוביל לדיל מסוג זה? נועה בגון, ממובילות המאבק האזרחי סביב הבחירה בתל-אביב, מסבירה כי "ש"ס מחזיקה במשרד הפנים ובמועצה לתכנון ולבנייה, וזה הברז של הרשויות המקומיות". בגון אומרת: "כל פרויקט, כל תב״ע, אפילו שינויי ארנונה, עוברים דרך משרד הפנים. המסר לראשי ערים הוא חד: אם לא משתפים פעולה, העיר נתקעת".
לדבריה, הלחץ אינו תמיד גלוי, אך מורגש היטב. ״אם משרד התכנון והבנייה מחליט לעכב פרויקט, הוא פשוט לא זז. ראשי ערים מבינים את זה, ולכן לעיתים בוחרים לא להילחם".
בעיריית תל אביב-יפו דוחים טענות לדיל פוליטי, אך בקרב חלק מחברי המועצה והפעילים האזרחיים שוררת תחושה ברורה של הימנעות מעימות. "יש פחד אמיתי להרגיז את משרד הפנים", אומר אומר גורם בכיר בעירייה. ״זה לא ויכוח תיאורטי, אלה מנופי לחץ שמורגשים ביומיום של העירייה״
המתרחש בתל אביב אינו מקרה נקודתי. בשבועות האחרונים נבחרו רבני ערים המזוהים עם ש"ס בשורה של רשויות מקומיות הנתפסות כליברליות, כדוגמת הוד השרון וקריית ביאליק. בחלק מהערים הללו רוב התושבים מגדירים עצמם חילונים, ולעיתים אף בחרו בראשי ערים שניהלו קמפיינים פומביים נגד תהליכי הדתה במרחב הציבורי. ש"ס הצליחה לנצח את הבחירות לתפקידי רב העיר גם ברשויות נוספות כמו באר שבע, ראש העין, גדרה וקצרין.
עתירה לבג"ץ
במקרה של תל-אביב, המאבק הגיע גם לבית המשפט העליון. חברות וחברי מועצה מהקואליציה ומהאופוזיציה, בראשן סגנית ראש העיר מיטל להבי, וח״כ לשעבר אורנה ברביבאי, אשר התמודדה מול חולדאי בבחירות האחרונות והפסידה, הגישו עתירה לבג״ץ בדרישה לעצור את ההליך. לטענתם, הרכב האסיפה הבוחרת אינו מייצג נאמנה את העיר ואת תושביה.
מעיריית תל-אביב יפו נמסר בתגובה: "הטענה כי העירייה חוששת להתנגד להליך הבחירה של רב העיר משוללת כל יסוד. שיתוף הפעולה של העירייה הינו מכורח חוק וזאת למרות שתל אביב-יפו התנהלה כשמונה שנים ללא רב לעיר ועדיין ניתן מענה לכלל האוכלוסיות והצרכים הדתיים בעיר. אילו העירייה הייתה בוחרת שלא לשתף פעולה, התהליך היה מתרחש בכל זאת, אך כל חברי הועד הבוחר היו נציגי השר בלבד.
"נזכיר כי האסיפה הבוחרת את רב העיר מורכבת מ-31 חברי מועצת העירייה המייצגים את כלל תושבי העיר, 11 נציגי העירייה אשר אושרו על ידי מועצת העירייה ומשקפים את מגוון האוכלוסיות המתגוררות בתל אביב-יפו ו-21 נציגים אותם מינה השר- רשימה שאינה בשליטת העירייה. אין כל דיל מאחורי הקלעים, ובשלב זה אף טרם פורסמה רשימת המועמדים הסופית, ולכן השאלה במי יבחר ראש העירייה אינה רלוונטית כרגע".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.26
