הנערים המשוטטים של המגזר: הם לא הצליחו למצוא את עצמם במוסדת החינוך החרדי והחלו לשוטט ברחוב עוד לפני גיל 16. נערים רבים שעזבו את המגזר החרדי לא מוצאים מענה באף מסגרת של המדינה, וחלקם אף מסיימים בכלא.
עשרות מליוני שקלים הוכנסו לתקציב המדינה בימים האחרונים עבור מוסדות לצעירים חרדים נושרים. כספים אלו מיועדים ליצירת מסגרות פחות "קשוחות" מהישיבות הרגילות. אבל אלו מבין הנערים שעזבו לגמרי את העולם החרדי, לא יוכלו להיעזר באותן ישיבות "רכות" לנוער החרדי. כאן נכנס לתמונה ארגון "יוצאים לשינוי", שעוזר לצעירים שבוחרים לצאת מהעולם החרדי, להשתלב בחברה הישראלית.
על פי נתוני הארגון, המבוססים על למ"ס, כ-6% מבוגרי החינוך החרדי בני ה-18 אינם מקיימים אורח חיים חרדי. מסקרים פנימיים של הארגון עולה כי 60% מהיוצאים שעזבו עד גיל 18 פרשו ממערכת החינוך החרדית. כמו כן, 7%-8% מבין הצעירים בני ה-18–19 שכן סיימו במערכת החינוך של המגזר, יצאו מהחברה החרדית.
השוואה למערכת החינוך הכללית מעלה כי שיעור הנושרים החרדים גבוה פי שלושה מהצעירים הנושרים מהמערכת הכללית. כך, בשנים 2022–2023 היו 5,506 בני נוער שלמדו בעבר במערכת החינוך החרדית, ובאותן שנים לא היו רשומים באף מסגרת. מדובר בשיעור של 3.9% נשירה לעומת 1.2% במערכת החינוך הכללי היהודי. עוד מתברר שכאחד מכל חמישה (22%) מתוך הצעירים שנשרו מהחינוך החרדי לא מגדירים את עצמם 'חרדים' בבגרותם.
ראיונות אישיים שמחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי" ערכה עם אותם נושרים בבגרותם מצביעים על כך שהנשירה החלה בגלל חוסר התאמה למערכת החינוך החרדית. רק כרבע מהם (26%) היו במצבי סיכון לפני הנשירה. כמעט חצי מהנושרים (47%) הגיעו למצבי סיכון משמעותיים בהמשך הדרך.
נחי פסיקוב, מנכ"ל "יוצאים לשינוי", חווה זאת על בשרו בצעירותו ורואה את סוגיית הנוער הנושר מהמגזר החרדי לא רק כבעיה חברתית, אלא כפספוס גדול של המדינה: "בגיל 16 נשרתי מהלימודים בישיבה. הסתובבתי שעות ארוכות ברחובות, נער שכל 'חטאו' שאינו מסוגל ללמוד בישיבה, מוצא את עצמו במצבי סיכון. עצם הבחירה לעזוב את הישיבה לא הופכת נער לבעייתי או לכזה שאמור להידרדר לרחוב".
פסיקוב מוסיף: "המערכת בנויה סביב מסלול אחד בלבד. מי שמתאים לו נשאר בפנים, ומי שלא פשוט נופל בין הכיסאות כי אין עבורו כל אלטרנטיבה. אנחנו פוגשים אותם בגיל 18, אחרי שנים של שוטטות וחוסר מענה. מדובר באוכלוסייה עם פוטנציאל עצום: צעירים חכמים שרוצים להשתלב ולהיות אזרחים יצרנים. אבל במקום לזהות את הפוטנציאל ולפתח עבורם מסלולים מותאמים, המדינה משאירה אותם בלי מענה. עד שהמדינה תשכיל לטפל בכך, אנחנו פועלים במספר מישורים במקביל: ראשית, חוקרים לעומק את הצורך וממפים את התופעה, כדי להבין באמת מה קורה לנערים האלה בשנים הקריטיות. שנית, פועלים לשנות מדיניות רחבה, כך שהמדינה תכיר באוכלוסייה הזו ותבנה עבורה פתרונות אמיתיים".
"קל מאוד להידרדר"
ש', בן 19 מירושלים, נשר מהמסגרת החרדית בגיל 16 ומצא את עצמו כשנה ללא מסגרת. "הייתי ברחובות", הוא מספר. "מסתובב ימים ארוכים בירושלים בלי כיוון ובמצב כזה מאוד קל להידרדר. ראיתי חברים שנשרו כמוני ונפלו לסמים, חלקם אפילו הגיעו לכלא". בגיל 17 הוא נכנס למכינה קדם-צבאית, ששינתה את מסלול חייו ולמעשה הצילה אותו.
לאה ט', בת 21, נשרה ממערכת החינוך החרדית בגיל 17. היום היא מספרת: "התחושה הייתה שאין לי דרך ברורה קדימה, ידעתי שיש ארגונים שיכולים לעזור למי שבוחר בדרך אחרת, אבל זה מצריך ממני להמתין לגיל 18. הסכנה ברורה. היום אחי הקטן נמצא בדיוק במקום שבו אני הייתי. הוא בן 17, יצא בשאלה כבר בגיל 14, ובמשך שנים אני מנסה למצוא מסגרת שתתאים לו – אבל לא הצלחנו בכך. פשוט אין וזה הגיל הכי פגיע שיש. אני מקווה שכאשר ימלאו לו 18, אחי ימצא מסגרת מתאימה".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.03.26
