משבר המיילים בהנהלת בתי הדין הרבניים נמשך, ובמערכת גובר החשש כי בקרוב יימחקו כלל חשבונות הדואר האלקטרוני של הארגון. מדובר בחשבונות המבוססים על שירותי Outlook של חברת מיקרוסופט, אשר משמשים את בתי הדין לניהול התכתובות הפנימיות, חוזים, טיפול בפניות אזרחים ותהליכים מינהליים שוטפים.
3 צפייה בגלריה
בית הדין הרבני בתל אביב
בית הדין הרבני בתל אביב
בית הדין הרבני בתל אביב
(ריאן פרויס)
על פי המידע שהגיע ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet, הסיבה למשבר היא חוב מצטבר של כ-700 אלף שקלים לחברת מיקרוסופט, שבגינו לא חודש ההסכם בין הנהלת בתי הדין הרבניים לבין החברה. בשל אי-הסדרת החוב, החברה כבר איימה בעבר לנתק את השירות, ואף ביצעה בפועל השבתה זמנית של חשבונות המייל. אמנם נמצא פתרון ביניים שהחזיר את המערכת לפעילות, אך החוב לא שולם, וכעת עולה החשש כי בקרוב יוקפאו החשבונות באופן סופי וכל המידע המאוחסן בהם יימחק.
בבתי הדין נערכו לאפשרות של מעבר לשימוש בשירות ג'ימייל, אך בעקבות הפרסום הרעיון נגנז. המשמעות של מעבר כזה הייתה אובדן פוטנציאלי של מידע רב שנצבר לאורך זמן במערכות הקיימות. עובדים במערך אמרו כי ההחלטה לעבור לג'ימייל בבהילות פוגעת בעבודה ובשירות שנותנים בתי הדין לזוגות בהליכי גירושים או לאזרחים הפונים בנושאים אחרים ומחיקת כל התכתובות יכולה להיות פוגענית מאד לאנשים שנמצאים כבר בהליכים בתוך בתי הדין ובנגישות המידע בעניינם.
בתי הדין הרבניים מהווים ערכאה שיפוטית רשמית במדינת ישראל, והם הגוף היחיד המוסמך לקיים הליכי גירושים ליהודים. כמו כן ממונה בית הדין הרבני על ענייני גיור וניהול נכסי נדל"ן שהועברו להקדש. רק לאחרונה אושר בכנסת תיקון חוק המאפשר לבתי הדין לדון גם כבוררים בסכסוכים ממוניים, ובשבוע שעבר מינה הראשון לציון הרב דוד יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים, את הרכבי הדיינים שאליהם יוכלו אזרחים להגיע לדיונים בסכסוכים ממוניים ביניהם, אך הרחבת הסמכות למערך נעשית בתקופה שבה המשאבים הטכנייים של בתי הדין הרבניים לא עומדים בעומס המשימות המוטל עליהם גם לפני הרחבת הסמכויות.
3 צפייה בגלריה
הודעה של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע על ה"תקלה"
הודעה של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע על ה"תקלה"
הודעה של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע בחודש שעבר על ה"תקלה"
המשבר הנוכחי מצטרף לשורה של תקלות טכניות וליקויים תפעוליים במערכת בתי הדין הרבניים, שעליהם מדווחים באופן תדיר, מה שמעלה שאלות באשר ליכולת התפקוד התקינה של אחד הגופים המרכזיים במערכת המשפט הדתית בישראל. ביום חמישי האחרון סיים הרב אלי בן דהן את תפקידו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים. במקומו ייכנס הרב אייל יוסף, שכיהן עד לא מזמן כדיין בפועל ואב בית דין בתל-אביב.
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, אמר בתגובה: "מינהל הרכש הממשלתי הגיע להסכם עם חברת מייקרוסופט המחייב את כל משרדי הממשלה לרכוש את אותה כמות רישיונות שהיו למשרד בעבר. ההסכם נעשה ללא בדיקה וברור עם משרדי הממשלה. לבתי הדין הרבניים היו רישיונות של אחד ממוצרי מייקרוסופט שנדרשו בעבר, וכיום כבר אינם נדרשים לאור המעבר למערכת מחשוב חדשה. פניות של מנהל בתי הדין למינהל הרכש הממשלתי ובקשות להחריג את בתי הדין הרבניים מההסכם הנ"ל לא נענו. מייקרוסופט דרשה, בתמיכה ובגיבוי של מינהל הרכש הממשלתי, שנרכוש את כל הרישיונות שרכשנו בעבר, זאת למרות שכיום אין לנו צורך בהם. המצב התקציבי של בתי הדין הרבניים הינו בכי רע ובתת תקצוב. לכן אין לבתי הדין הרבניים תקציב מיותר לרכוש רישיונות מיותרים".
3 צפייה בגלריה
הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים (במרכז), לצד חברת הכנסת שלי טל מירון בדיון
הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים (במרכז), לצד חברת הכנסת שלי טל מירון בדיון
הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים (במרכז), לצד חברת הכנסת שלי טל מירון בדיון בכנסת, ארכיון
(צילום: דוברות הכנסת)
בן דהן הוסיף: "הנהלת בתי הדין גיבשה דרך מעבר לסביבת גוגל בענן הממשלתי 'נימבוס', בסיוע חברה שכבר ביצעה בעבר מעבר דומה. לצערנו, עבודת החברה הופסקה בהוראת הדיגיטל הממשלתי. אגף המחשוב של בתי הדין מימש בעצמו את גיבוי כל מידע באופן שבו כל הנתונים הקיימים יישמרו באופן מלא והשירות לאזרח יימשך ללא כל פגיעה. הטענות שהושמעו כביכול על אובדן נתונים או על פגיעה בשירות לאזרח משוללות כל יסוד ולצערנו מתבססות על הדלפות מגמתיות".
ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן נמסר: "דווקא בזמן שבתי הדין הרבניים מבקשים להרחיב סמכויות ולהעמיק את מעורבותם בחיי המשפחה בישראל, הציבור נחשף שוב למערכת שסובלת מכשלים ניהוליים ותפקודיים מדאיגים - מהשבתה רחבה בעקבות סכסוך תשלומים ועד מינוי מנכ"ל נטול ניסיון ניהולי משמעותי במערכת כה רגישה ומורכבת".
"זו אינה רק שאלה טכנית או פרסונלית, אלא שאלה ציבורית עמוקה של אמון, שקיפות, אחריות וסטנדרטים ציבוריים ומקצועיים שאזרחי ישראל זכאים להם. אסור לשכוח אף לרגע, שזו מערכת שנשים עדיין מודרות ממנה, ונאבקות על ייצוג, שוויון וגישה לעמדות השפעה והכרעה- מציאות שמחדדת עוד יותר את הצורך בביקורת ציבורית ובאיזונים, דווקא כשמבקשים להרחיב את כוחה של המערכת".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.05.26