זו הייתה עוד אחת מהסערות סביב ענייני דת שפקדו את תל-אביב בשנים האחרונות: באוגוסט 2025 נחשף ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet כי עיריית תל-אביב פנתה לעשרות בתי כנסת בשטחה, בדרישה לחתום כי יספקו שירותי דת "ללא הבדלי מין או אמונה" ויתאימו את בית הכנסת לצביון השכונה. מי שסירבו — נתבעו לפנות את הקרקע, השייכת לעירייה. בבתי הכנסת חששו כי אם יסכימו, לא יוכלו לשמור על אופיים האורתודוקסי.
כמה בתי כנסת חתמו על חוזה ההקצאה החדש של העירייה ואלו שסירבו לחתום, נתבעו לפינוי בית הכנסת. אחד מהם הוא בית כנסת גבורות ישראל בשכונת טרומפלדור, הפועל במקום קרוב ל-100 שנה באישורה של העירייה. בית הכנסת סרב לחתום על חוזה ההקצאה שניסתה העירייה לכפות עליו ונתבע על ידה לפינוי המבנה.
לאחר שהתפוצצו המגעים בין העירייה לבתי הכנסת, דחה בית המשפט את תביעת הפינוי ומתח ביקורת חריפה על עיריית תל-אביב. השופט יגאל נמרודי מבית משפט השלום בבת ים קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק וכי במסווה של תביעת פינוי ניסתה לכפות על בית הכנסת את חוזה ההקצאה החדש. "עיריית תל אביב הפעילה לחץ משפטי פסול על בית הכנסת ועשתה שימוש לרעה בהליך משפטי", קבע בית המשפט.
"כבר בפתח שלב שמיעת הראיות עלה בבירור: מלכתחילה לא ביקשה התובעת (עיריית ת"א), באמת ובתמים, להביא לפינוי בית הכנסת מהמקרקעין. יעדה האמיתי של התביעה היה שונה", כתב השופט. ומה הייתה מטרתה האמיתית של עיריית תל אביב? השופט כתב כי לפי העדים "המשמעות היא שהתביעה לסעד של סילוק יד היוותה הפעלת לחץ משפטי פסול על הנתבעת (בית הכנסת), עלמנת לקדם הסדרה חוזית, נכסית, מול העירייה. מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי, המנוגד להוראת חוק המקרקעין. היה על התובעת לעתור בתביעה לסעד המשקף באופן מהימן ומדויק את המחלוקת בין הצדדים, שהיא ידועה". השופט לא דן בפסק הדין בחוזה ההקצאה עצמו וסעיפיו שנחשפו ב"ידיעות אחרונות", אלא רק בתביעת העירייה לפנות את בית הכנסת שסרב לחתום עליו. את בית הכנסת ייצג בבית המשפט עו"ד דוד שוב, שניצח את עיריית תל-אביב בהליך.
בניין עיריית תל אביב-יפו
(צילום: Boris-B, shutterstock)
השופט נמרודי כתב כי מדברי העדים עובדי העירייה עלתה גם תמונה אחרת, לפיה, כפי שטענה העירייה, אין בכוונתה לסגור בתי כנסת, אלא רק לשנות את מי שיפעיל את בתי הכנסת וכתב כי "המחשבה כאילו תוצאה כזו של ההליך המשפטי אינה באה בגדר 'סגירה' של בית כנסת היא שגויה. תפיסה כ זו אינה נותנת משקל למלוא משמעות הביטוי בית כנסת, החורגת מן ההיבט הפיזי בלבד, והיא מצמצמת את בית הכנסת לממדו הגשמי. בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי – בבחינת נדל"ן – בלבד. הוא חורג מממדיו הפיזיים. מדובר במוסד חי המגלם בתוכו קדושה, רוח, קהילה ותחושת שייכות. הוא מהווה מוקד של חיים רוחניים, קהילתיים וערכיים. קבלת התביעה פירושה סגירה של בית הכנסת גבורת ישראל, במובנו המלא של הביטוי בית כנסת".
עוד קודם פסק הדין ניסה השופט נמרודי לשכנע את הצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הכרעתו והציע מתווה פשרה. בדצמבר האחרון התקיים דיון סוער בבית המשפט. לשאלת השופט האם קיבל את הצעת הפשרה, השיב מנהל אגף הנכסים בעיריית תל-אביב, אלי לוי, כי מלבד הסרת המילה "אמונה" העירייה מסרבת לפשרת בית המשפט.
השופט קבע כי "הנתבעת אינה בגדר משיג גבול. היא אינה פולשת. המקרקעין הוקצו לה כדין, לפני שנים רבות". עוד נקבע כי העירייה כלל אינה אחראית על בתי הכנסת בעיר ונכתב כי "הגורם האחראי הוא המועצה הדתית".
בתום פסק דינו העיר השופט כי טוב היה אם עיריית תל אביב ובתי הכנסת היו מגיעים להסכמה ללא צורך בהכרעת בית המשפט "בסוגיה בעלת רגישות משפטית, דתית, היסטורית וחברתית. נכון היה למצות עד תום את אפיקי ההידברות והפשרה. פשרה טובה הייתה בהישג ידם של הצדדים, אולם בסופו של יום מהלך זה לא נשא פרי".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.07.26
