ברחוב החרדי אווירת הבחירות עדיין על אש נמוכה. השבוע יצאו בחורי הישיבות וילדי תלמודי התורה לחופשת "בין הזמנים", שלושה שבועות בין סוף שנת הלימודים בתשעה באב עד לחידושה בראש חודש אלול, אך בזמן שהותם בבית או בצאתם לרחובות בני ברק, ירושלים ושאר המוקדים החרדיים עדיין הם לא נתקלים בשלטי חוצות המבקשים את קולם. הם מצביעים למפלגות החרדיות באופן מסורתי במצוות רבניהם.
בש"ס וביהדות התורה מעדיפים לחכות עם הקמפיין, ולא מן הנמנע שהם בוחנים מסרים אחרי האכזבה ממשבר הגיוס ומעצר העריקים. בינתיים מי שמנסים לנצל את תחושתם של חלק מהחרדים שאין להם ייצוג הולם בכנסת הם מפלגות אחרות ומייסדי מפלגות חדשות שינסו לאתגר את מי שמייצגים את החרדים עשרות שנים.
זו הייתה כהונה שהחלה בציפיות גבוהות מהנציגות החרדית בכנסת. בממשלת "ימין על מלא" שבה כל מפלגה קבלה את מלוא תנאיה בהסכמים הקואליציונים ללא התנגדות מהשותפים, קיוו במגזר להסדרת מעמד "תורתו אומנותו" על פי חוק ועימו פטור לכל צעיר חרדי הרשות בלימודי ישיבה ובכך להביא לקץ את סאגת הגיוס, כיום כאשר יום הבוחר מעבר לפינה המצב הפוך.
פטור אין, אגודת ישראל מסוכסכת עם נתניהו, דגל התורה כבר הודיעה שאינה חלק מהגוש, ש"ס מנסה לגשר בין אחותה האשכנזית לליכוד והציונות הדתית ובעיקר כל צעיר חרדי מרגיש בכיסו את העיצומים הכלכליים ומיועד בכל רגע למעצר על אי-התייצבות לגיוס.
הקמפיין שבדרך
הדיון בבג"ץ על החוק להקפאת מעצרים וצו הביניים שהוציאו השופטים פגע בכוונת הח"כים החרדים לעבור את בין הזמנים ללא מעצרים, אך דווקא המכה שספגו מבית המשפט צפויה להיות במרכז הקמפיין, שימוקד במסרים נגד מערכת המשפט.
המפלגות ינסו לעבוד בקמפיין קצר וממוקד שיחל קרוב יותר לבחירות. כנהוג במפלגות החרדיות, יגויסו אליו שמות הרבנים הגדולים הקוראים לקיים את המצווה בעיניהם ולהצביע (בעבר היו גם כאלה שגויסו אחרי שהלכו לעולמם), בדגל התורה ואגודת ישראל צפויים לצאת בקמפיינים נפרדים כדי לגבש "גאוות יחידה" בכל מפלגה בנסיון לחזק את המצביעים. תחושת השבטיות תעמוד למבחן במטרה לגייס כמה שיותר מצביעים - אך עדיין יהיה להן קשה להתעלם מהקדנציה שהסתיימה עם סנקציות ומעצרים ברחובות.
מודעת בחירות
אחד מאלו שינסו להנות מהתחושה הזו של יתמות הפוליטית אצל חלק מהצעירים החרדים הוא השר איתמר בן גביר. רק לאחרונה, אחרי עימות חריף בין מפגינים קיצוניים לשוטרים שנהגו בהפעלת כוח מוגזם, התראיין בן גביר לרדיו החרדי קול ברמה ואמר על הביקורת של דרעי שהופנתה כלפיו באותו בוקר: “מה שאריה דרעי עושה זה גלגול עיניים מוחלט. הוא וחברי הכנסת שלו היו באיזושהי שנת חורף ארוכה, ופתאום ‘בוקר טוב אליהו’. כולם יודעים שאני האדם היחיד בממשלה הזו שנלחם לבדו ביועצת המשפטית לממשלה שרודפת את החרדים. הציבור החרדי לא פראייר”. בעוצמה יהודית אומרים כי המפלגה רואה בעצמה נציגה של כלל המגזרים לרבות החרדים.
הסיעות החדשות
מי שעוד ינסו לנצל את המשבר ולאתגר את המפלגות הגדולות הם יזמים שהשיקו מפלגות חדשות. עד כה מפלגות חרדיות טריות שהתמודדו מחוץ לש"ס ויהדות התורה לא הצליחו באמת, אלי ישי שפרש מש"ס הצליח יחד עם חלקים מעוצמה יהודית להתקרב לאחוז החסימה בבחירות 2015 אך נותר מחוץ לכנסת, התארגנויות אחרות כמו נסיונות להקים מפלגות לחרדים עובדים נחלו כישלון מוחץ עוד יותר.
למרות זאת בירושלים הושקה אתמול מפלגה חרדית חדשה בשם "הקהל", שמטרתה לקיים פריימריז ולצור רשימה של מועמדים חרדים שנבחרו על ידי ציבור של אלפי מתפקדים. הרב דוב בקשט, ראש כולל בבית וגן בירושלים וחבר מועצת קריית יערים, הוא אחד ממייסדי המפלגה: "כתוב בגמרא 'אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור'. אנחנו רוצים רשימה שהציבור יבחר, לא בנים של ולא מקורבים של עסקנים, אלא על פי הציבור".
כינוס של מפלגת הקהל
מייסד נוסף, הרב שלמה אלבוים אמר "הגיע הזמן שתהיה מפלגה חרדית שלא מייצרת רק את מי שלומד או רק את המצטיינים - אלא את כלל הציבור. כמו שלא יכול להיות שמורה בכיתה יתייחס רק לתלמידים המצטיינים". כשנשאלו חברי הוועדה אם נשים תוכלנה להתמודד בפריימריז, לא נמסרה תשובה ברורה, ובוודאי לא חיובית.
מי שמנסה גם הוא להביא קול דומה הוא המשנה לראש העיר בית שמש מוטי לייטנר, שמוכר בפעילותו לשילוב הציבור החרדי במערכות חינוך ממלכתיות, תעסוקה ושירות ביטחוני. בשבוע שעבר קמה "סיעת הציבור החרדי", בראשותו שפצחה בקמפיין שלטי חוצות עם כאשר נציג הסיעה לייטנר מופיע לצד האות ג', האות של רשימת יהדות התורה בקלפי, כדי להעביר את המסר כי הם דורשים לשלב נציג מטעמם ביהדות התורה, כמו כן מבקשת הסיעה לשלב נציג בש"ס. לייטנר מאיים שאם לא תתקבל דרישתו, ינסה להשתלב כסיעה עצמאית בתוך מפלגות ימין אחרות ולנסות לגרוף איתו קולות של חרדים עובדים או שואפים להשתלב.
בשום מפלגה חדשה אין כעת פתח לייצוג נשים חרדיות. בימים אלה מתקיימת ברשת יוזמת “הפריימריז של הנשים החרדיות”. לא מדובר בפריימריז של מפלגה, אלא במהלך ציבורי שנועד להציף את סוגיית היעדר הייצוג של נשים חרדיות בפוליטיקה. המועמדות לא הגישו את עצמן, אלא נבחרו על בסיס סקר שבחן אילו נשים חרדיות נתפסות כדמויות ציבוריות בולטות וראויות לייצוג. הציבור מוזמן "להצביע" עבורן באופן סמלי, כדי להמחיש שיש נשים חרדיות רבות שיכולות לייצג את הציבור.
