המחברת מהאב המאמץ שהביאה למפגש מטלטל של אפרים כוכבא (83) עם ילדותו, ולהענקת תואר חסידת אומות העולם לאישה שהצילה אותו. כך, שמונה עשורים לאחר מעשה החסד, נסגר המעגל בסיום מרגש במיוחד.
אפרים (83) נולד בהולנד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה להוריו הביולוגיים, בני הזוג ואן קובורדן. האם, שהבינה את הסכנה המתקרבת, מסרה את אפרים לאימוץ אצל חברתה הנוצרייה ג'קלין מינץ ובן זוגה מקס, מתוך הבנה שאם לא ישרדו את המלחמה הם יגדלו אותו כבנם.
אלא שבאותה העת היה מקס כלוא במחנה המעבר וסטרבורק, וג'קלין נותרה לבדה עם התינוק. למרות הסכנה והמציאות הקשה, היא טיפלה בו במסירות והעניקה לו בית חם ובטוח.
עבור ג'קלין זו הייתה חוויית הורות ראשונה מאחר שלא היו לה ילדים משלה. במהלך השואה היא חיברה יומן אישי ובו תיעדה את התפתחותו של אפרים, צעד אחר צעד: מהחיוך הראשון ועד הרגעים הקטנים של היומיום. בין דפי היומן שמרה תצלומים, תלתל משערותיו וזיכרונות שכתבה מתוך אהבה עמוקה לילד, שהפך לבנה לכל דבר.
תמונות ילדות של אפרים
(צילום: יד ושם)
מפגש מטלטל עם החיים
לקראת סוף המלחמה נרצחו הוריו הביולוגיים של אפרים. לאחר מאבק משפטי על המשמורת, הוא הועבר למשפחתו הביולוגית ששרדה, ובגיל ארבע עלה לישראל, פה בנה את חייו. רק שנים רבות לאחר מכן נחשף במלואו לסיפור הצלתו. לאחר שחרורו מצה"ל פגש את אביו המאמץ בהולנד, ובהמשך קיבל לידיו את יומן הילדות שתורגם לעברית. זה היה מפגש מטלטל עם סיפור חייו, כפי שנכתב בזמן אמת.
כעת, יותר משמונה עשורים לאחר מעשה ההצלה, מגיעה ההכרה במעשה החסד. הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם החליטה להעניק לג'קלין את תואר חסידת אומות העולם. שמה ייחרט על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם בירושלים, כהוקרה על בחירתה להציל חיים תוך סיכון אישי ועל המורשת האנושית שהותירה אחריה, ואשר בזכותה ניצלו חייו של כוכבא.
כוכבא. "מאושר שזה הצליח"
(צילום: יד ושם)
״התרגשתי מאוד לקבל מיד ושם את החדשות הנפלאות האלה", הוא אומר. "בשם כל המשפחה אני מודה על סגירת מעגל של 83 שנה. באופן סמלי במיוחד, אחגוג בשבוע הבא יום הולדת 83 וזו המתנה הכי מרגשת שאני יכול לקבל. אני מעריך מאוד את הנחישות והאכפתיות של יד ושם לקדם את ההוקרה לג׳קלין, שמאוד ראויה לכך. אנחנו מאושרים שזה הצליח״.
סיפורה של ג'קלין מצטרף לרשימה ארוכה של לא-יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים בתקופת השואה. מאז החל מפעל ההכרה של יד ושם הוכרו יותר מ-28,700 בני אדם כחסידי אומות העולם. פולין, עם 7,318 אותות, נמצאת במקום הראשון, ואחריה הולנד עם 6,137 אותות. צרפת הבאה בתור עם 4,303 ומיד אחריה אוקראינה, עם 2,713 הכרות במעשי החסד. בקצה השני יש מדינות שבהן יד ושם הכיר בבודדים בלבד. כך ברזיל, סין, צ'ילה ואירלנד, בהן יש שני חסידי אומות עולם, לצד מצרים, וייטנאם וארמניה - שבהן זכה להכרה זו אזרח אחד בלבד. ביד ושם מדגישים כי מספר המוכרים בכל מדינה אינו משקף בהכרח את היקף ההצלה בה.
תמונות ילדות של אפרים
(צילום: יד ושם)
הקיר בגן ביד ושם, שעליו חרוטים שמותיהם של חסידי אומות העולם
(צילום: יד ושם)
רק אחת נותרה בארץ
יותר משמונה עשורים לאחר תום השואה, דור המצילים כמעט ונעלם. נכון לאפריל 2026 נותרה בישראל חסידת אומות העולם אחת בלבד המקבלת תגמול מהביטוח הלאומי. אלו מביניהם המתגוררים בישראל זכאים לתגמול חודשי בגובה השכר הממוצע - כיום 13,769 שקל, והטבות נוספות. שמם מונצח ביד ושם. במקביל, גם כיום ממשיכים להיבחן מקרים מן העבר, כאשר מסמכים ועדויות שמתגלים עשרות שנים אחרי המלחמה, עשויים להשלים את סיפורי הצלה שנותרו זמן כה רב ללא הכרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.26
