ביום שישי, כ"ב באלול תשכ"ז (27 בספטמבר 1967), הגיעו בני כפר עציון כדי להקים מחדש את יישובם, שנחרב במלחמת העצמאות. זה היה היישוב הישראלי הראשון שקם ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים.
כשבני הקיבוץ הגיעו לראש הממשלה לוי אשכול, כדי לבקש ממנו לעלות בשנית, הוא אמר להם בלשונו היידישאית העסיסית: "קינדרלך, תעלו!". אך כפי שמציין ד"ר נדב פרנקל מבית הספר שדה כפר עציון, בעקבות פתיחת הפרוטוקולים בארכיון המדינה של ישיבות הממשלה והקבינט ‑ מתברר כי לאמירה הזאת קדמה דרמה פוליטית ומדינית יצרית במיוחד.
הניצחון במלחמה והשתלטות צה"ל על שטחי יהודה ושומרון עוררו תקוות רבות בקרב ותיקי כפר עציון ביישוב, ששכל 85 ממגיניו בתש"ח. בני הדור השני נפגשו עם שר הביטחון משה דיין ועם אשכול, אך נענו בתחילה בתשובות עמומות.
באוגוסט 1967 הציע דיין את "תוכנית האגרופים", הקמת חמישה בסיסים צבאיים על קו הרכס. לצידם, הציע להקים בהמשך היאחזויות נח"ל ומגורי משפחות, תחילה בגוש עציון, שם היו אדמות קק"ל זמינות. שר החוץ אבא אבן וראש הממשלה אשכול חששו מהתגובה הבינלאומית, והממשלה אישרה בסופו של דבר רק את הקמת הבסיסים הצבאיים ופסלה הקמת היאחזויות.
השיבה ליישוב שנעזב במלחמת העצמאות
(צילום: ארכיון כפר עציון)
(צילום: ארכיון כפר עציון)
חוזרים לגוש עציון
(צילום: ארכיון כפר עציון)
(צילום: ארכיון כפר עציון)
למרות הסירוב הממשלתי, הלחץ הציבורי גבר. עצרת גדולה שנערכה בגוש עציון, לצד פגישות תכופות של בני הדור השני ובראשם חנן פורת הצעיר עם אשכול ועם ראשי אגף הנוער והנח"ל, החלו לכרסם בהתנגדות.
ד"ר פרנקל, מנהל הפעילויות לקהל הרחב בבית ספר שדה כפר עציון, מסביר כי הדרמה נמשכה ממש עד הרגע האחרון. מסמך מארכיון כפר עציון מאותם הימים חושף את ההכנות הקדחתניות ואת הניסיונות של חנן פורת לאשר את כפר עציון מתחת לרדאר כ"היאחזות נח"ל". ד"ר פרנקל מציין כי אשכול הציג לממשלה את העלייה לקרקע כעובדה מוגמרת, שנמצאת כבר בשלב הביצוע. כשנשאל על ידי השר משה קול האם מדובר בהיאחזות או בהתיישבות, ענה בחיוך, "היאחזות. במשך הזמן גדיים הופכים לתיישים".
(צילום: ארכיון כפר עציון)
חגיגות בכפר עציון 1967
(צילום: ארכיון כפר עציון)
(צילום: ארכיון כפר עציון)
שרים רבים טענו שאשכול לקח לעצמו סמכות שלא ניתנה לו וטענו כי הממשלה אישרה בסיסים בלבד. אשכול הדף את הטענות והמשיך בסדר היום. הצבעה רשמית על הקמת כפר עציון לא התקיימה בממשלה מעולם. השרים הבינו שצריך “לקבוע עובדות בשטח” וגם חשו חוב היסטורי לאנשי גוש עציון.
ביום שישי, כ"ב באלול תשכ"ז, הגיעו לבסוף בני כפר עציון לביתם המחודש. בדרכם עצרו בקבר רחל וקראו את פסוקי הנחמה מירמיהו: "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.26
