אלימות מינית ושקרים
אסור לקרוא לזה סקס או אפילו מין אלים, כיוון שמדובר בראש ובראשונה באלימות, שבאה לידי ביטוי (גם) בפגיעות מיניות קשות. אזהרה – לפניכם תיאור קשה לקריאה: לפני תשעה ימים, ב-21 בינואר, הרשיע בית המשפט המחוזי בלוד, במסגרת הסדר טיעון, את אורי אלפי שהודה שפנה לגברים ברשתות החברתיות כשהוא מתחזה לאישה, וגרם להם לפגוע מינית בילדיהם במטרה לספק "אותה".
בתיעוד הרשמי שפרסמה הפרקליטות נכתב: "אלפי פנה ברשתות החברתיות... לכ-25 גברים, בעיקר אבות לילדים, באמצעות חשבונות פיקטיביים ותחת זהויות בדויות כשהוא מתחזה לאישה, וקיים איתם שיח מיני (...) במסגרת השיחה, הנחה אותם לפגוע מינית בילדיהם הקטינים, ובכלל זה פעוטות וילדים רכים בשנים, ולבצע בהם מעשים מיניים מחרידים, לצלם ולשלוח לו את התיעוד".
3 צפייה בגלריה
בכתבות נטען שאת הזוועות ביצעו אבות מן השורה, שלא היה להם רקע של פגיעה מינית
(צילום אילוסטרציה: Ground Picture / Shutterstock)
קשה לעכל את הידיעה, וחשוב לעשות זאת. אני מניחה כרגע בצד את הבחור שבנפשו נמהלו אכזריות וטירוף, ומפנה את תשומת הלב לאבות. על פי הפרסום הרשמי, אלפי ביקש מעשרים וחמישה גברים לפגוע מינית בילדיהם. מפרסומים בעיתונות עולה שארבעה אבות ששיתפו פעולה כבר הואשמו בגין פגיעה בילדיהם.
אימת התרחיש ה"אופטימי"
נגיד שנגלה שזה המספר הסופי, ומתוך 25 אבות, "רק" ארבעה הסכימו לפגוע מינית בילדיהם כדי לספק אישה לא מוכרת, שבתמורה תספק אותם. האם משמעות הדבר היא שכל אב שישי (למען הדיוק אחד ל-6.25) יסכים לפגוע בבנו או בבתו בלי שמכוון אקדח לרקתו, רק משום שלנגד עיניו מוחזקת "סוכרייה" של סיפוק מיני? בכתבות שונות נטען כי את הזוועות ביצעו אבות מן השורה ולארבעתם אין רקורד של פגיעה מינית.
להישיר מבט לאמת
בעל כורחנו אולצנו לחזות בניסוי חברתי שתוצאותיו חייבות לשנות את ההבנות שלנו על עצמנו, על האנושות. ה"ניסוי" האכזרי של אלפי מעורר אסוציאציות לניסוי של מילגרם ("ניסוי מכות החשמל") שנערך בשנות ה-60 ובדק את "הבנאליות של הרוע". תוצאות הניסוי היו ש-65% מהנבדקים האקראיים הסכימו לתת מכות חשמל ממיתות לאנשים שאינם מכירים, רק מפני שהורו להם לעשות זאת. אלא שהפעם לא מדובר בניסוי ובשחקנים.
אנחנו יכולות לצקצק, אנחנו אמורות להזדעזע, ובעיקר, אנחנו אמורות להבין שבני האדם הם יצורים עם עמוד שדרה פגיע למדי, ואם רצוננו בחברה מתוקנת עלינו לבנות את החינוך ומוסדות הקהילה בהתאם לכך.
אלימות מינית – אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
באוגוסט 2022, באומץ לב בלתי רגיל, נעמדה נחמה תאנה, אישה בודדה ועד לאותו יום אנונימית, וטענה שהותקפה מינית על ידי הרב טאו, הרב החזק והחשוב ביותר בזרם החרדי-לאומי (חרד"ל), שיש לו השפעה רבה על סדר היום הפוליטי בישראל. עם פרסום הפוסט של נחמה, פרסמתי בבמה זו את תמיכתי בה. לא היה בליבי ספק שהיא דוברת אמת, שהיא משלמת מחירים בלתי נסבלים ושהיא חייבת תמיכה. תלונות נוספות נגד טאו הוגשו בהמשך על ידי דורית לנג, רפי פולק ולפחות עוד תלונה אנונימית אחת. המשטרה חקרה והפרקליטות מתמהמהת בקבלת ההחלטה.
במקביל יצאו לאוויר העולם עדויות על פגיעות מיניות טקסיות שהתרחשו בציבור הדתי-לאומי (ולא רק שם). השבוע, באומץ רב, הצטרף למאבק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, שהצהיר כי על סמך עדויות שהגיעו אליו, מתקיימות בציבור הדתי-לאומי פגיעות מיניות טקסיות. אין ספור לשנות הסבל, לחיים שנהרסו ולמאמץ שנדרש כדי שנגיע לרגע הזה, ועוד ארוכה הדרך.
בשכר נשים צדקניות
הגלים העכורים העצומים שמתרגשים על העולם בשנים האחרונות הם תגובת נגד לפמיניזם ולתנועות השחרור שבאו בעקבותיו (בעיקר תנועות השחרור של הקהילה הגאה). אלפי שנות שלטון פטריארכלי מגיעות לסיומן, והמהפך נענה באלימות קשה. חשיפת הפגיעות המיניות הטקסיות נעשית הודות לנשים ולגברים, שנעמדו, כל אחת ואחד, חשופות מול הקהילה והסכימו לשלם מחירים שהדעת לא סובלת. הצטרפותו של הרב מדן השבוע למאבק נגד הפגיעות הטקסיות היא נקודת ציון חשובה.
פחות צניעות ויותר אומץ
עכשיו, כשברור מעל לכל ספק שאלימות מינית כה נפוצה ועמוד השדרה האנושי כה שביר, עלינו להחליט איך לדאוג לחוסנה של הקהילה ואיך להפחית את האלימות המינית. אם יש כלי שלא הוכיח את עצמו הוא כלי הצניעות. הקהילה הלכה במשך אלפי שנים בנתיב האכזרי של הסתרת גופן של נשים וכליאתן במשימות ביתיות, והגענו עד הלום.
מה עוזר? הפמיניזם, הענקת רשתות של ביטחון, אמון וסולידריות עם מתלוננות ומתלוננים. מי שמתקנות את הקהילה הן הנשים שפורצות את מסגרות הצניעות וההשתקה שסימנו עבורן פרנסי הקהילה (העבריינים ותומכיהם). כדי שתהיה לנו קהילה בריאה עלינו לחנך לחוסן, לאומץ ולעמידה נגד סמכות. עלינו לדאוג לקהילה שמנקה ומבקרת עצמה תדיר, ולכן לא מעמידה במבחן את החוליות החלשות שבה. במקביל, עלינו לחזק את עצמנו על ידי חינוך לביקורת חברתית ולהתנגדות.
השקר שכיח
אגדה נחמדה במסכת שבת מוקדשת למשחקי מילים ילדותיים שיש להם משמעות גם למבוגרים. האגדה דנה במשמעות צורות האותיות (בכתיב המרובע), ולקראת סיומה היא עוסקת בשלוש מתוך ארבע האותיות האחרונות באל"ף-בי"ת – ק', ר' ו-ש' (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קד עמוד א. מתורגם מארמית):
שי"ן – שקר, תי"ו – אמת. מה הטעם שאותיות שק"ר קרובות זו לזו ואותיות אמ"ת רחוקות זו מזו? השקר שכיח והאמת לא שכיחה. ומה הטעם שהשקר עומד על רגל אחת ואותיות האמת ניצבות על לְבֵנִים? האמת עומדת והשקר לא עומד.
נחמדים, גם אם לא תמיד משכנעים, ההבדלים הללו בין השקר לאמת. ההבדל הראשון והפשוט הוא שאותיות השקר צמודות זו לזו ואותיות אמ"ת מפוזרות בכל האל"ף-בי"ת (התחלה, אמצע וסוף). האגדה לומדת מההבדל בפריסת האותיות שהשקר מצוי והאמת נדירה. למה? לא ברור, אולי כי אותיות שקר מקובצות, קל לאתר את השקר, ואילו את אותיות האמת יש לחפש ולקבץ.
הטענה השנייה היא שהשקר עומד על רגל אחת (ומכאן, לשקר אין רגליים), שהרי הרגל הארוכה של ה-ק' משבשת את יציבותו. לעומת זאת, האמת יציבה; שתי רגליים ל-א', לבנה ישרה ל-מ' ועוד שתי רגליים (צרה ורחבה) ל-ת'.
הפטריארכיה, ככל חברה שמאדירה חלק מהאנושות ומדכאת את היתר, בנויה על שקר. משקלה מרוכז באזור אחד ולכן היא תאבד שיווי משקל. זה לקח אלפי שנים וזה קורה עכשיו, מגדל פיזה הפטריארכלי מתמוטט. אנחנו חושפות את האמת ומתמודדות עם הצונאמי שהיא מעוררת.
פרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נוןוהנה האמיתות שהתגלו (שוב) בימים האחרונים: א. גילוי עריות הוא מעשה נפוץ מאוד. יתר על כן, קל לשכנע אבות מסוימים לפגוע מינית בילדיהם. ב. חברה שמחנכת לצייתנות תסבול גם מצייתנות להרע, שהרי צייתנות היא צייתנות. ג. חינוך לצניעות נשית הוא חינוך לשליטה גברית. וילון הצניעות מסתיר מעשי אימה ואסור לוותר לשקר הצניעות.
מרגש לסיים טור בלי המשפט "עד החטוף האחרון". כמה טוב שרן גואילי הושב למשפחתו ולאדמתנו. עם זאת, מלאכת התיקון בראשיתה. שלל סרטים בשלל צבעים עלינו לענוד עד שיסתיימו העוולות הקהילתיות. עד העוולה האחרונה.
שבת שלום!
Ruhamaweiss1966@gmail.com
