"עם הקול שלי אני מלטפת ועם הצ׳לו אני חורכת", מתארת מאיה בלזיצמן את תפקידה במופע החדש "עקדת יצחק", שיעלה ביום ראשון הקרוב בבית החייל בתל אביב. במופע, שנערך במסגרת פרויקט "סיור סליחות", יחברו בלזיצמן ואהוד בנאי לאנסמבל הפיוט ירושלים למסע מוזיקלי בן 900 שנה, בין פיוטי העקדה של יהדות אשכנז ומרוקו לבין שיר המחאה של ליאונרד כהן. קובי מידן ינחה ויביא את הסיפורים ההיסטוריים שמאחורי היצירות.
במרכז הערב יעמוד עיבוד מוזיקלי וטקסטואלי לסיפור העקדה וגלגוליו. המסע יתחיל בפיוט "אם אפס רובע הקן", שכתב אפרים מרגנסבורג במהלך מסע הצלב השני, לאחר חורבן קהילתו. הפיוט מציג את אברהם ויצחק כמופת של הקרבה ומסירות נפש, על רקע הגזירות שהציבו בפני יהודי אשכנז בחירה בין התנצרות למוות.
"מלטפת וחורכת". מאיה בלזיצמן ואהוד בנאי
(צילום שלומית וולף)
מולו יוצב "עוקד והנעקד והמזבח", שכתב באותה תקופה יהודה אבן עבאס, דיין בקהילה היהודית בפאס, לאחר שנודע לו כי בנו היחיד שמואל התאסלם. בגרסה הזאת אברהם ויצחק ניגשים לעקדה ברגשות מעורבים, המלאכים מנסים לשנות את רוע הגזירה, ולסיפור מצטרפת גם שרה, שאינה נוכחת בתיאור המקראי. המסע יגיע עד "סיפורו של יצחק" של ליאונרד כהן, שנכתב כמחאה נגד מלחמת וייטנאם ומעניק את זכות הדיבור לבן המיועד להקרבה.
"ליאונרד כהן היה קודם כל כהן, ולכהן יש תפקיד", אומרת בלזיצמן. "לאורך כל הקריירה הוא הביא ליצירה את התרבות, המסורת והיהדות שלו. מבחינתי, הוא ההמשך החדשני והמודרני של הפיוטים העתיקים. לדבריה, את המתח שבין אמונה וציות לבין פחד ומחאה היא מבקשת לבטא באמצעות האלתור. "כשאני מאלתרת, אני לא חושבת מה אנגן, אלא נותנת לגוף להוביל. הצ'לו הוא השלוחה של הלב. בכל הופעה זה ייצא אחרת. מול השירה הגדולה, הרחבה והאינטנסיבית של האנסמבל, אני נשארת לפעמים לבד ושרה בשקט. עם הקול אני מלטפת ועם הצ׳לו חורכת".
ההרכב הבימתי חדש, והקשר בין בלזיצמן לבנאי, די ותיק. היא עבדה איתו במשך כשבע שנים, עד סוף 2018. "אחרי ההופעות הייתי יושבת לידו בדרך חזרה ושואלת שאלות ברומו של עולם" היא אומרת. "הוא תמיד ענה בפתיחות ובגובה העיניים. על הבמה אני מקשיבה לו כשהוא שר ומנגן. גם הגיטרה של אהוד זועקת, וגם הוא מקשיב לי. כשיש הקשבה מלאה, המוזיקה פשוט קורית". לדבריה, גם בנאי הוא חוליה מודרנית בשרשרת: "המילים שלו מבטאות משהו שהוא כמו תפילה ומדבר לכולם".
את העיבוד המוזיקלי כתבו אליהו דגמי ויאיר הראל, ואת העיבוד הטקסטואלי הראל ומישאל וקנין. בחלקו השני של הערב יבוצעו פיוטי סליחות, בהם "ונתנה תוקף", "אדון הסליחות", "אחות קטנה" ו"אל נורא עלילה". אנסמבל הפיוט ירושלים, שחבריו בני 28 עד 87 ופועל זה שני עשורים, הוכרז השנה כזוכה פרס לנדאו לתרבות.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.09.26
