שמות משפחה יהודיים מאיראן התגבשו ברובם בפרס בראשית המאה ה-20, בעקבות חוקי הרישום החדשים שהנהיגה המדינה, ובמיוחד לאחר הרפורמות של רזא שאה פהלוי בשנת 1925, שחייבו לראשונה שימוש בשמות משפחה קבועים. היהודים בחרו דרך ייחודית: הם שימרו את זהותם הדתית על ידי שילוב שמות אבות מקראיים עם סיומות פרסיות אופייניות, ויצרו כך שמות שהם גשר לשוני בין שתי תרבויות.
"בשמות משפחה פרסיים נפוצות כמה סיומות אופייניות: 'פור' (pur) – בן של, 'זאדה' (zadeh) – צאצא, 'ניה' (nia) – שייך ל-, 'יאן' (yan/ian) לציון משפחה או שושלת, והסיומת 'י' (i) המציינת שייכות או מוצא", מסבירה הגר דורון, מנהלת מאגרי המידע ב"אנו – מוזיאון העם היהודי". "יש גם סיומות בעלות משמעות תיאורית כגון 'נז'אד' (nejad) – בן שושלת, 'מנד' (mand) – בעל תכונה, ו'פר' (far) – תהילה. לעיתים מופיעים גם רכיבים בראש השם, כמו 'מיר' (Mir) – תואר כבוד, או 'חאג'י' (hajji) – מי שעלה לרגל. הסיומות הללו קיימות בפרסית, אבל פחות אופייניות לשמות של יהודי איראן".
לדבריה, "המבנה הזה של שמות משפחה מאפיין את השפה הפרסית בכלל, ולכן אפשר להבין את רכיבי השמות היהודיים גם דרך שמות איראניים המוכרים לנו מהחדשות. כך למשל חמינאי (התעתיק המדויק הוא ח'אמנאי) הוא שם הקשור לעיירה ח'אמנה בצפון-מערב איראן, סמוך לתבריז. שיראזי (שם משפחתו של ראש הלשכה הצבאית של המנהיג העליון באיראן, שחוסל גם הוא במבצע "שאגת הארי") מציין מוצא מהעיר שיראז בדרום איראן. נסירזאדה (שר ההגנה האיראני, שחוסל גם כן) מורכב מהשם נסיר – תומך או מסייע, ומהסיומת זאדה – צאצא. כלומר: 'בן נסיר'.
"מוסאווי (שם המשפחה של ראש המטכ"ל של הכוחות המזוינים באיראן, שחוסל גם הוא במלחמה) מציין השתייכות למוסא (משה), כלומר 'מצאצאי מוסא', אך עבור איראני שיעי, השם 'מוסאווי' אינו סתם 'צאצא של משה', אלא תואר דתי ספציפי המעיד על שייכות לצאצאי הנביא מוחמד דרך האימאם מוסא אל-כאזם. השם פזשכיאן (שמו של נשיא איראן) נגזר מהמילה הפרסית פזשכּ – רופא. הסיומת יאן מציינת משפחה או שושלת, ולכן משמעות השם היא 'משפחת הרופאים'".
5 צפייה בגלריה
תמונת עלי חמינאי בטהרן, לאחר מינוי בנו מוג'תבא למנהיג העליון. השם קשור לעיירה ח'אמנה
(צילום: Vahid Salemi / AP)
דורון מציינת כי "אותם עקרונות עומדים גם בבסיס שמות המשפחה של יהודי איראן, שמשקפים שילוב ייחודי בין מסורת יהודית עתיקה ובין הלשון והתרבות הפרסיות". היא מונה מספר דוגמאות לשמות טיפוסיים כאלה.
שמות של יהודים ממוצא פרסי
דוידיפור / דוידפור / דודפור
DAVIDIPOUR / DAVIDPUR
שם המשפחה דוידיפור (גרסאות דומות: דוידפור, או דודפור) הוא שם יהודי-פרסי בעל אופי פטרונימי (הנגזר משמו של אב המשפחה). השם מורכב משלושה רכיבים לשוניים: דויד/דוד, שם פרטי עברי מקראי (על שמו של דוד המלך), הסיומת 'י' (i) – סיומת השייכות הפרסית שתפקידה לחבר בין השם לסיומת הבאה (לא קיימת בגרסאות הדומות של השם, דוידפור/דודפור), והסיומת פור (pur) – מילה בפרסית שמשמעותה "בן". מקורה של המילה בפרסית עתיקה (Puthra), והיא מציינת השתייכות ישירה לאב. משמעות השם היא "בן דוד".
בעת החדשה מופיע השם בישראל בקרב משפחות שמוצאן מאיראן (פרס), וכן בקהילות מהגרים ממוצא פרסי בצפון אמריקה ובאירופה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2025, מספר האנשים הנושאים את שם המשפחה דודפור בישראל הוא 64, והוא מוגדר כנדיר. עוד שישה ישראלים לפי רישומי משרד הפנים נושאים את השם דוידפור (עם י'), ושם המשפחה בכתיב הזה מוגדר כנדיר מאוד.
5 צפייה בגלריה
סמל האריה והשמש של הממלכה הפרסית – רקמה מעשה ידיה של בלקיס-חנה חוג'סטה, בורוג'רד, איראן, 1935 בקירוב
(צילום: המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות שושנה פרלמוטר כהן, ישראל)
כהניה
KOHANIA / KAHNIA / COHENIA
שם המשפחה כהניה הוא שם יהודי-פרסי המשלב יסוד עברי עם סיומת פרסית אופיינית. השם מורכב משני רכיבים לשוניים: "כהן" ו"ניה" (nia). המילה כהן בעברית מציינת כידוע בן למעמד הכהנים, צאצאי אהרן, ששימשו בתפקידי כהונה בבית המקדש. הסיומת "ניה" בפרסית, כאמור, משמשת לציון השתייכות או זיקה משפחתית, ומשמעותה "מביתו של", "שייך ל-" או "בן של". לפיכך אפשר לפרש את השם כהניה כ"בן למשפחת כהן", "מבית כהן".
בעת החדשה מופיע השם בישראל בקרב משפחות שמוצאן מאיראן, וכן בקהילות מהגרים ממוצא איראני בצפון אמריקה ובאירופה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2025, מספר האנשים הנושאים את שם המשפחה הזה בישראל הוא 33, והוא מוגדר כשם נדיר.
שיראזי / שירזי
SHIRAZI
שם המשפחה שיראזי (או שירזי) הוא שם יהודי-פרסי טופונימי, כלומר שם הנגזר משמו של מקום. שמות מסוג זה נפוצים מאוד באיראן ובקרב יהודי איראן, והם מציינים בדרך כלל את מקום המוצא של המשפחה או של אחד מאבותיה. השם מורכב כאמור משמה של העיר שיראז (Shiraz), עיר מרכזית בדרום איראן, ומהסיומת הפרסית 'י' (i). הסיומת מציינת שייכות או מוצא גאוגרפי. לפיכך משמעות השם שיראזי היא "מי שמוצאו משיראז" או "אדם מהעיר שיראז".
העיר שיראז הייתה במשך מאות שנים אחד מהמרכזים החשובים של יהדות פרס. קהילה יהודית התקיימה בה ברציפות לפחות מתקופת ימי הביניים, והיא נודעה במסחר, במלאכות שונות ובחיי קהילה פעילים. יהודים שעברו מערים אחרות באיראן או שהיגרו מהארץ הזו לאזורים אחרים נשאו לעיתים את שם העיר כשם משפחה, וכך נוצרו שמות כמו שיראזי, אספהאני, תבריזי או יזדי.
5 צפייה בגלריה
מפיק המסיבות שמעון שירזי. שיראז הייתה מהמרכזים החשובים של יהדות פרס
(צילום: ענבל מרמרי)
בעת החדשה מופיע השם בישראל בעיקר בקרב משפחות שמוצאן מאיראן (פרס), וכן בקהילות מהגרים ממוצא איראני בצפון אמריקה ובאירופה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2025, מספר האנשים הנושאים את שם המשפחה שיראזי בישראל הוא 348, והוא מוגדר כנדיר יחסית. הכתיב שירזי (ללא א') נפוץ יותר, אבל עדיין נדיר יחסית – 753 ישראלים נושאים את שם המשפחה הזה.
אברישמיאן
ABRISHAMIAN / ABRISHAMYAN
שם המשפחה אברישמיאן נגזר מהמילה הפרסית אברישם (abrisham) שפירושה משי. למילה הזו יש שורשים בפרסית עתיקה והיא קשורה למסחר ולייצור משי, שהיה ענף כלכלי חשוב בפרס במשך מאות שנים. לשם נוסף הרכיב "יאן", סיומת המציינת השתייכות משפחתית או שושלת, ונפוצה במיוחד בשמות משפחה באזור איראן והקווקז. לפיכך אפשר לפרש את השם אברישמיאן כ"משפחת המשי" או "בני המשי".
בקרב יהודי איראן התפתחו שמות משפחה רבים שנגזרו ממקצועות, ממסחר או מחומרי גלם מרכזיים בחיי הכלכלה המקומית. מסחר בבדים ובמשי היה תחום פעילות חשוב של סוחרים יהודים בערים שונות באיראן, ולכן ייתכן ששמות כמו אברישמיאן קשורים לעיסוק משפחתי במסחר במשי או בעיבוד משי. שמות מהסוג הזה משקפים את השתלבותם של יהודי איראן בכלכלה המקומית לצד שמירה על זהות קהילתית מובחנת.
בעת החדשה מופיע השם בישראל בקרב משפחות שמוצאן מאיראן, וכן בקהילות מהגרים ממוצא איראני בצפון אמריקה ובאירופה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2025, מספר האנשים הנושאים את שם המשפחה הזה בישראל הוא 6, והוא מוגדר כנדיר מאוד.
אמינזאדה
AMINZADEH / AMINZADE
שם המשפחה אמינזאדה הוא שם יהודי-פרסי המשלב שם פרטי ממקור ערבי-פרסי עם סיומת פרסית אופיינית. השם מורכב משני רכיבים לשוניים: אמין (Amin) וזאדה (zādeh). השם אמין מקורו בערבית, ומשמעותו "נאמן", "ישר" או "ראוי לאמון". השם נפוץ בעולם המוסלמי והאיראני כשם פרטי, ולעיתים שימש גם כתואר כבוד או כשם משפחה. הסיומת זאדה בפרסית פירושה "יליד", "בן" או "צאצא", והיא מציינת השתייכות לאדם מסוים או לשושלת. לפיכך משמעות השם אמינזאדה היא "בן אמין" או "צאצא של אמין", במובן של ייחוס תכונה חיובית לנושאי השם.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2025, מספר האנשים הנושאים את שם המשפחה הזה בישראל הוא 1 בלבד והוא מוגדר כנדיר מאוד.
הרס מסילת רכבת באיראן במהלך המלחמה
מנכ"ל "אנו – מוזיאון העם היהודי", עודד רביבי, שנוסף על תפקידו משרת בימים אלה בפיקוד העורף, סיכם: "שמות המשפחה של יהודי פרס אינם רק אמצעי זיהוי, אלא מסמכים היסטוריים שנושאים איתם סיפורים מרתקים. בתוך מבנה לשוני אחד טמון סיפור של זהות, הסתגלות ושימור תרבותי. החיבור הייחודי בין העברית המקראית לפרסית משקף את היכולת של קהילות יהודיות לשמור על שורשיהן גם בתוך מציאות משתנה, ולייצר גשר בין עולמות".
לדברי רביבי, "דווקא בימים אלה, תפקידו של מוזיאון העם היהודי מתחדד והופך למשמעותי מתמיד כמרחב של השראה, נחמה ותקווה. הציבור מוזמן להעמיק ולהרחיב בנושא, ולגלות רבדים נוספים בזהות שלנו גם באמצעות אתר מאגרי המידע שלנו שפתוח ונגיש לכולם".
