"היום קצר והמלאכה מרובה", "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", "איזהו חכם? הלומד מכל אדם", "סייג לחוכמה – שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה" – אלה דוגמאות ספורות לשפע רב של מטבעות לשון, ביטויים ופתגמים מוכרים ואהובים בעברית השגורים על לשוננו, שמקורם במסכת אבות.
אבות היא מסכת ייחודית וחידתית בין 63 מסכתות המשנה, החיבור הראשון בתורה שבעל-פה. אין בה דיונים הלכתיים ומחלוקות חכמים, והיא ממעיטה בעיסוק בשאלות דתיות קונקרטיות, בארץ ישראל ובמצוות מעשיות. במקום זאת היא עוסקת בחיים של טעם ובעיקר בשאלות של תלמוד תורה, מלמדיה ולומדיה, ובהדרכה לחיים ראויים, חיים של טעם. הלשון שלה קצרה ותמציתית, כמעט שירית, אבל רעיונותיה והשאלות שהיא מעלה עמוקות מני ים.
3 צפייה בגלריה
הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" מיוחס לרבי יהודה הנשיא במסכת אבות
(צילום: Fotostoker / Shutterstock)
למרות מרחק הדורות היא נראית כאילו היא פונה לכל אחד (וכיום גם לכל אחת) מאיתנו. ואכן היא ייחודית גם בכך שהיא דוברת ללומדיה בגוף שני (לדוגמה, "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה", ב', ט"ז).
אימי, יעל מרקס ז"ל, אהבה מאוד את מסכת אבות. כילדה אני זוכרת כיצד הייתה פותחת אותה בפנינו ודנה איתנו באחת מהמשניות במסכת. הפעם האחרונה שבה זכיתי ללמוד אתה מהמסכת הייתה ביום שבו נפטרה. היא ביקשה שאקריא לה את הפרק הראשון במסכת, ואף שהתקשתה בדיבור לא אשכח את מאור עיניה לנוכח דברי חכמינו. יהיו הדברים האלה נר לזכרהּ.
הסכת על פרקי אבות בהגשת הרבה פרופ' דליה מרקס
תמיד טוב לדבר על מסכת אבות ולהרהר כיצד הפכה בתודעה לפרקי אבות. יש מסורות לימוד מגוונות הקשורות אליה. אבל בימים האלה, לקראת חג השבועות, מתאים הדבר במיוחד. זאת בשל המנהג בקהילות רבות ללמוד אותה בשבועות של ספירת העומר – מחג הפסח ועד שבועות. לקראת חג השבועות, חג מתן תורה, הנה עשר עובדות מעניינות על מסכת אבות, המסכת שמתמקדת בתורה ובלימודהּ.
1. מסכת אבות היא יצירה קולקטיבית המאגדת בתוכה את דבריהם של כשבעים חכמים שחיו לאורך מאות שנים – מן המאה השנייה לפני הספירה ועד חתימת המשנה בראשית המאה השלישית לספירה. אבל למרות חתימת המשנה, החלק האחרון של המסכת נוסף מאות שנים לאחר מכן, כפי שנראה בסעיף 7.
2. אבות הוזנחה מעט בתקופת חז"ל. לעומת רוב המסכתות האחרות של המשנה, היא לא זכתה שיהיה לה מסכת בתלמוד (בבלי או ירושלמי), ואף לא תוספתא. רק מדרש שמקורותיו קדומים אבל עריכתו מאוחרת יחסית, מדרש אבות דרבי נתן, נוצר בעקבותיה.
("דע" של עלמה זהר. השיר מבוסס על אמירה של עקביא בן מהללאל ממסכת אבות)
3. על רקע חוסר תשומת הלב שהעניקו חז"ל לאבות, מפתיע אולי לגלות שזו המסכת הנלמדת ביותר בעם ישראל, והיא חביבה על חוגים שונים, בכל הגילים. אבות היא ככל הנראה גם השיאנית מבחינת מספר הפירושים שנכתבו לה. ד"ר יוסף שלמה ווייס מנה לפני כעשר שנים יותר מ-1,500 פירושים שונים כאלה!
מסכת אבות מודפסת במשנה בסדר נזיקין אבל היא מופיעה גם בסידורי התפילה, ולעיתים בהגדות של פסח וכקונטרסים נפרדים. כל אלה מעידים על חיבתה והעניין שהיא מעוררת לאורך הדורות.
4. אבות פותחת בקביעה עקרונית על טיבה האלוהי של התורה ועל כך שהיא נמסרת מדור לדור: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה" (המנהיגות הרוחנית בראשית ימי הבית השני), ואחר כך מוזכרות מימרות מפי שמעון הצדיק וחמשת הזוגות, שהאחרון בהם הוא הלל ושמאי, ומכאן נמסרים דבריהם של חז"ל לדורותיהם.
קל להחמיץ את הממד המהפכני של הרשימה – היא מעמידה את החכמים במרכז במקום הכהנים, שניהלו את עבודת הקודש בזמן שהמקדש היה קיים ואף היו אחראים ללמד את העם תורה. החכמים, כך נאמר ממש עם פתיחת המסכת, הם מוסרי המסורת. הם האליטות החדשות.
5. בימי הביניים החלו ללמוד את מסכת אבות במנחה לשבת. בסדר רב עמרם גאון מהמאה התשיעית, הסידור העתיק ביותר שיש בידינו, נאמר: "שמנהג בית רבינו בבבל שאחר תפִלת מנחה בשבת שונין אבות וקִניַן תורה". מהדברים עולה שנהגו ללמוד מהמסכת בכל שבת. כך אולי הפכה מסכת אבות ל"פרקי אבות".
בעדות השונות נוצרו מנהגים מגוונים באילו שבתות לומדים את המסכת. בספר "כל בו" מתקופת הראשונים מוזכרים כמה מהם: "מנהג בכל ארץ אשכנז לומר מסכת אבות בקיץ ובחורף. ויש מקומות שאומרין אותן מפסח עד שבועות ולא עוד. ויש מקומות שאומרין אותן משבועות ועד סוכות. ויש מקומות שאומרין אותן משבת 'וישמע יתרו' עד שבת 'מסעי', וסימן ממתן תורה ועד משנה תורה (כלומר תחילת ספר דברים) 'משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה'. והכל לפי המנהג".
המנהג השגור ביותר הוא לקרוא במסכת בין פסח ובין שבועות, בשבתות ספירת העומר. המסכת העוסקת בתורה ובלימודה מתאימה כהכנת הלבבות לשבועות, חג מתן תורה.
6. היה מי שהציע שמסכת אבות המדגישה את הקדושה שבתורה שבעל-פה שימשה כלי ניגוח בוויכוח בין היהודים הרבניים ובין הקרָאים שהתנגדו לתורה שבעל-פה. לקריאה במסכת בבית הכנסת היה ממד פולמוסי כנגד הקראים. אין זה פלא שהמנהג צמח דווקא בתקופת הגאונים, שבה הגיעה לשיאה המחלוקת עם הקראים.
3 צפייה בגלריה
הקריאה של מסכת אבות בבתי הכנסת מערערת על החלוקה בין תורה לתפילה
(צילום: Erik Marmor / Getty Images)
7. מסכת אבות המקורית, זו שערך רבי יהודה הנשיא בתחילת המאה השלישית לספירה, הכילה חמישה פרקים בלבד – אבל היות שיש שש שבתות במהלך ספירת העומר, נוסף לה בימי הביניים פרק נוסף, שישי, בעקבות מנהגי הלימוד שלה. הפרק הזה, המכונה "קניין תורה" (והוא מוזכר בסדר רב עמרם, ראו סעיף 5), עוסק בתורה ובלימודה אבל שונה בסגנונו הארוך, המפורט והנינוח יותר משאר המסכת שמתאפיין בדברים קצרצרים ומרוכזים. זו דוגמה מרתקת לכך שמנהג מאוחר יחסית מחיי בתי הכנסת השפיע בדיעבד על נוסח המשנה שנחתמה מאות רבות של שנים קודם לכן.
8. רבי נחמן מברסלב קרא "לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת", וזה מה שקרה עם מסכת אבות. הלימוד שלה בבתי הכנסת מערער על החלוקה בין תורה לתפילה. הפיכת הלימוד במסכת לחלק מהתפילה בא לידי ביטוי בכך שנהוג לעטוף אותו בשני מאמרים, מעין ברכות. האחד נאמר לפני הלימוד והשני בסופו. המאמר הנאמר לפני הלימוד מתחיל במילים: "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא" (סנהדרין י, א). אולי המטרה שלהן היא לעודד את הכול ללמוד, לא רק המשכילים והמלומדים. אחרי הלימוד במסכת נהוג לומר – "רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר' (משנה, מסכת מכות, ג, טז).
המאמר הזה מסביר את הרציונל והמטרה בדרישה ללמוד תורה ולקיים מצוות: זהו אינו עול אלא זכות שמטרתה להעשיר את חיינו. אגב, יש עוד דוגמאות לקטעי לימוד מהתורה שבעל-פה שנכנסו לסידורי התפילה – למשל, משנת "במה מדליקין" שנהוג לומר בערב שבת.
9. אי אפשר לכתוב על פרקי אבות בלי להזכיר את האימהות. המסכת שמעודדת כל כך לימוד ועיון אינה מזכירה נשים כלומדות או כמלמדות. למעשה, נשים כמעט אינן מוזכרות במסכת, וכשהן מוזכרות הדבר אינו תמיד לטובה. למשל: "וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה" (א, ה). אני אוהבת את הפירוש של הרב שלמה פוקס הגורס שהכוונה היא לא להרבות שיחת שטות אלא לדון עם האישה בדברי חוכמה. אולם דומני שזה פירוש דרשני מעט... אשרינו, מה טוב חלקנו, שזכינו לחיות בדור שבו נשים נוטלות מקום שווה בחוגים הולכים וגדלים, הן בלימוד תורתנו והן בהוראתה!
("אם אין אני" – אודי דוידי בעקבות פרקי אבות)
10. למסכת אבות יש נוכחות מיוחדת בשפה העברית ובתרבות הישראלית. הדבר מתבטא גם באומנות הפופולרית. לדוגמה, שלוש השאלות הקיומיות ששואל הלל הזקן – "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?" (א, יד) – זכו לעשרות עיבודים מוזיקליים, מיצירות רוק ומוזיקת פולק משנות ה-60 ועד עיבודים מקהלתיים מודרניים. בין המבצעים: יוסף קרדונר, יצחק פוקס, דבי פרידמן, הדודאים, סטיב כהן (יצירה למקהלה), אודי דוידי ועוד ועוד.
הנה לנו על קצה המזלג עשרה עניינים מני רבים המיוחדים למסכת אבות. לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה, אייחל שיתקיימו בנו מילותיו של רבן גמליאל השני: "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן" (ב, ב).
הרבּה פרופ' דליה מרקס מגישה הסכת על פרקי אבות מטעם היברו יוניון קולג' והנחתה סדרת מפגשים על פרקי אבות מטעם מיזם 929
