לילה אחד בכל קיץ, תל אביב לובשת חג והופכת לחגיגה ענקית תחת כיפת השמיים: אלפי תושבים ומבקרים גודשים את הרחובות במסגרת אירועי ה"לילה לבן" השנתיים, ונהנים ממוזיקה חיה, מופעי תרבות, דוכני אוכל ושווקי אמנות הפרוסים ברחבי העיר.
שוק עולים, לילה לבן, נפש בנפש
אחת הנקודות העמוסות והמסקרנות ביותר השנה הייתה כיכר גבעון, שבה תכשיטים בעבודת יד, יצירות אמנות, פריטי אופנה, עיצוב הבית ומוצרים בהשראת עולם הקולינריה משכו קהל רב עוד לפני השקיעה. חברים בירכו זה את זה לשלום בין דוכני השוק, מבקרים סקרנים שוטטו בין המוכרים שדיברו אנגלית ועברית, ועולים חדשים הפכו שולחנות מתקפלים לחלונות ראווה המציגים את חייהם החדשים בישראל.
גלריה
שוק עולים הוא שוק המוקדש לעסקים שנוסדו על ידי עולים חדשים ומאורגן על ידי ארגון "נפש בנפש"
(צילום: מתן טורקיה)
אירוע "שוק עולים" נועד לתת ליזמים מן התפוצות במה להציג את עסקיהם
(צילום: מתן טורקיה)
במרכז הרחבה עמד "שוק עולים", שוק המוקדש כולו לעסקים ומיזמים שהוקמו על ידי עולים חדשים. האירוע אורגן על ידי "נפש בנפש", בשיתוף הרשות לקליטת עלייה והרשות לקידום ולפיתוח עסקים של עיריית תל אביב-יפו. הוא עוצב במטרה להעניק ליזמים העולים במה להציג את עסקיהם בפני אלפי ישראלים, תוך הדגשת התרומה שהם מביאים לכלכלה ולחיי התרבות במדינה.
עבור משתתפים רבים, השוק ייצג הרבה מעבר לנקודה למכירת התוצרים שלהם. הוא היווה צעד נוסף בבניית העתיד שלהם בישראל.
עו"ד גיא אבנר, סגן ראש העיר וחבר מועצת העיר האחראי על תחום העלייה והקליטה בעיריית תל אביב-יפו, תיאר את הלילה הלבן כ"אירוע ענק" הפרוס על פני 10 מוקדים ברחבי העיר. "המקום המיוחד הזה כאן, שוק עולים, מספק לעולים חדשים הזדמנות להציג את האמנות שלהם, ליהנות ולהציג את העסקים שלהם", אמר.
את החזון הזה ניתן היה לראות לאורך השוק כולו, שבו כל דוכן שיקף סיפור עלייה אחר. עבור תמרה תייר, מייסדת המותג ZioBratClub, ההומור הפך לכלי הסברה. "הקמתי את העסק כי הרגשתי שיש צורך עצום בהסברה טובה יותר", אמרה. "רציתי לעשות סאטירה מהציונות, להפוך את זה למשהו מצחיק ולגרום לאנשים להיות גאים במי שאנחנו".
אירוע "שוק עולים"
(צילום: מתן טורקיה)
עבור תמרה, שעלתה לארץ רק לאחרונה, הצגת העסק שלה בשוק הייתה ציון דרך מרגש. "רק לאחרונה עשיתי עלייה, וכבר לנהל כאן דוכן משלי ולתרום לעשייה הציונית זה משהו שמרגיש מדהים", סיפרה. "אני הכי אוהבת את הרגעים שבהם ישראלים ניגשים אליי ואומרים שהם מתחברים למוצרים. זה גורם לי להרגיש כל כך גאה".
במרחק כמה דוכנים משם, ג'וליה לוין, שעלתה ממינסוטה, הציגה תכשיטים רקומים עדינים ואקססוריז בעבודת יד דרך העסק שלה, Sew Cute. אף שהפריטים היו צבעוניים ומשעשעים, רבים מהם קיבלו השראה ממציאות החיים בישראל. "אני יוצרת אמנות שניתן ללבוש", אמרה. "אני מקבלת השראה מהמון דברים, במיוחד מהסיטואציות שאנחנו חווים כאן". לוין ציינה כי היצירתיות הפכה עבורה למקצוע, אך גם לדרך לעבד את אתגרי החיים.
"אני מצליחה להשתמש ביצירתיות כתרפיה", אמרה. "ואז יוצא לי לחלוק את היצירות האלה עם הקהילה שלנו ועם העולם, והכל מתחיל כאן בתל אביב, שמקבלת אותנו בצורה כל כך חמה".
ברחבי השוק, יזמים מצאו דרכים מקוריות לשלב זהות יהודית, היסטוריה אישית ותשוקה יצירתית בעבודתם
(צילום: מתן טורקיה)
רבים בשוק אמרו שהופתעו מנכונותם של ישראלים לתמוך בעסקים של עולים חדשים
(צילום: מתן טורקיה)
החזרה לכיכר גבעון סימנה עבור ג'וליה גם אבן דרך אישית. "זה המקום שבו השקתי את העסק שלי לפני ארבע שנים", אמרה. "להיות כאן שוב היום, מוקפת בכל היוצרים האלה, מרגיש כמו סגירת מעגל יפייפיה".
לאורך השוק כולו, יזמים רבים מצאו דרכים ייחודיות לשלב בין הזהות היהודית שלהם, הסיפורים האישיים והתשוקות היצירתיות שלהם. עבור אמבר סלבאט, שעברה לישראל מטורונטו לפני חמש שנים, החיבור הזה הגיע דרך אוכל. העסק שלה, Shuk 'N Chic, חוגג את התרבות היהודית והישראלית עם עיצובים בהשראת מאכלים אהובים ומוכרים כמו חלה, בייגל, במבה, קרמבו ומילקי.
"אני אובססיבית לאוכל יהודי וישראלי", אמרה. "אנחנו רואים הרבה תכשיטי מגן דוד ומפות של ישראל, שאני מאוד אוהבת, אבל אני תמיד חגגתי את היהדות שלי דרך אוכל". היא רצתה שאנשים יענדו משהו שמרגיש גם בעל משמעות וגם משמח. "רציתי שאנשים יחגגו את היהדות בצורה כיפית ושונה", אמרה.
הקמת עסק לאחר העלייה לישראל היא משימה מורכבת במיוחד. היזמים מגיעים ללא רשת קשרים מקצועית מבוססת, ללא לקוחות ותיקים וללא היכרות עם השוק המקומי. למרות זאת, משתתפים רבים בשוק ציינו לטובה את הנכונות של הישראלים לתמוך בעסקים של עולים חדשים. "אירועים כאלה נותנים לנו במה ומרימים לנו", שיתף אחד המציגים. "כל כך הרבה ישראלים באמת ובתמים רוצים לעזור ולפרגן".
בארגון "נפש בנפש", הפועל בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק״ל וג׳ואיש נשיונל פאנד ארה״ב, מסבירים כי יצירת ההזדמנויות הללו היא בדיוק הלב של הפרויקט. "המטרה שלנו היא להעניק לעולים בעלי עסקים קטנים במה להציג את הכישרון שלהם, לא רק בפני קהילת העולים אלא גם בפני הציבור הישראלי הרחב", מסבירה דבן קונוואי, מנהלת אירועים ושותפויות לעולים בתל אביב מטעם הארגון.
מעבר למשיכת לקוחות ויצירת קשרים עסקיים, קונוואי מדגישה כי לשוק יש ערך מוסף עצום: "אנחנו רוצים להראות למדינת ישראל ולעולם כולו את העולים המדהימים האלה ואת התרומה האדירה שלהם לחברה. מעבר לפגישה עם לקוחות פוטנציאליים, היזמים זוכים להכיר זה את זה, ונטוורקינג בישראל הוא הרי מפתח קריטי להצלחה".
עבור דיוויד רץ, שעשה עלייה מניו יורק בשנה שעברה, "שוק עולים" היה היריד הפרונטלי הראשון שבו השתתף, לאחר שעד כה מכר את יצירותיו בעיקר באינטרנט. "זה מרגש לא רק להציג את העבודות שלי לקהל הרחב, אלא גם לפגוש אמנים אחרים ולהרגיש חלק מהקהילה היוצרת הזו", שיתף.
לא רחוק משם הציגה דארה מירונוב, עולה מרוסיה, את אביזרי הקרושה (סריגה) בעבודת יד של המותג שלה – House of the Sun, יצירות שכולן קיבלו השראה מחייה החדשים בארץ. "השם שבחרתי מסמל את העובדה שכולנו חיים תחת אותה שמש ישראלית בהירה", אמרה. "השאיפה שלי היא ליצור פריטים קטנים ונעימים שיגרמו לאנשים להרגיש טוב יותר".
היא התייחסה בחיוך לאירוניה שבשיווק מוצרי סריגה במזרח התיכון: "קרושה מתקשר בדרך כלל לימים קרים, והפיצוח של איך להתאים את האמנות הזו למדינה חמה כל כך היה אתגר לא קטן". ועדיין, מהיריד היא יצאה אופטימית ומלאת מוטיבציה: "לראות את כמות היוצרים שעושים כאן דברים נפלאים זה מעורר השראה. זה מוכיח שיש בישראל מקום אמיתי ליצירתיות".
ככל שעברו השעות וההמונים מילאו את הרחבה, "שוק עולים" הפך להרבה יותר ממתחם קניות. כל דוכן סיפר סיפור של מסע אחר, עסקים שנולדו מתוך זיכרונות מהמדינות שנשארו מאחור, זהות יהודית עמוקה, חוסן מעורר השראה בזמן מלחמה, והנחישות להמציא את עצמם מחדש ולהתחיל מאפס.
המוצרים היפים אמנם משכו את המבקרים, אבל האנשים שמאחורי הדוכנים הם אלו שהעניקו לאירוע את אופיו המיוחד. היזמים הללו הגיעו לישראל לא רק כדי למצוא מקלט או לבנות חיים אישיים, אלא כדי ליצור, לחדש ולהעשיר את המרקם התרבותי והכלכלי של המדינה כולה.
כפי שניסחה זאת דבן קונוואי: "הם לא מגיעים רק כדי להקים בית, הם מגיעים כדי לבנות כאן גם את העסק שלהם".
ובלילה תל אביבי חם, לצלילי המוזיקה ברקע, שיחות ויצירתיות, הרעיון הזה הגדיר במדויק את רוחו של השוק. זו הייתה חגיגה לא רק של עצם העלייה, אלא של כל מה שמגיע ביום שאחרי. בניית קהילה, יצירת הזדמנויות והפיכת ארץ חדשה לבית אמיתי.
