שם המשפחה קפלן מתפקד היום כשם נרדף למתנגדיה הנחרצים של הממשלה הנוכחית, אבל סביר להניח שלא כל מי שמשתמש בו, לחיוב או לשלילה, יודע לעומק מי הדמות שעומדת מאחוריו. אליעזר קפלן, שעל שמו קרויים רחובות קפלן בתל אביב ובירושלים, מחלף מרכזי בתל אביב וגם מרכז רפואי ברחובות, נולד במינסק בינואר 1891. ציון 135 שנים להולדתו של הפעיל הציוני, שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל, הוא הזדמנות להתעכב לרגע על דמותו ומורשתו.
יוני רמתי, נכדו של אליעזר קפלן, שמע מצעירותו סיפורים על סבו. "לא הכרתי אותו אישית, הוא נפטר בערך עשר שנים לפני שנולדתי, אז כל מה שאני יודע הוא מסיפורים", הוא מספר. "הוא היה בן אדם נוח, בן אדם שידע להקשיב. באופן כללי הסטנדרטים של מנהיגים פעם היו קצת אחרים ממה שהם היום. האיכות יורדת. הוא בטח לא היה אוהב את מה שקורה היום".
שתי בנותיו של קפלן, דתיה רמתי ועטרה דינור, כבר אינן בחיים. רמתי הוא בנה של דתיה. "התפקיד המרכזי שלו היה לראות איך מקימים מדינה שיכולה לתפקד מהכלום שהיה אז, כי היה כאן משק קטן מאוד עם מעט מאוד הכנסות, והיה צריך לגייס הרבה כספים מחוץ לארץ", הוא מציין לגבי סבו. "לא היה יותר מדי ממה לתת וממה לבנות. זה היה תהליך מאוד לא פשוט. עד כמה שאני יודע, הוא היה יחסית מקובל מאוד גם על אנשים שלא חשבו בדיוק כמוהו, כי הוא היה בן אדם סובלני, והוא באמת ראה לנגד עיניו את מה שחשוב לאנשים ולמדינה, ולא את מה שחשוב למפלגה. הוא ראה את טובת הכלל".
איך אתה מרגיש לנוכח העובדה שהשם קפלן הפך להיות מילה נרדפת למתנגדים נחרצים לממשלה הנוכחית?
"לי זה לא מפריע, באוכלוסייה שאני חי בה אין פה טעם לפגם. יש הרבה דברים שמפריעים לי במציאות, אבל זה לא אחד הדברים שמפריעים לי".
פתאום "קפלניסט" נהפך למושג.
"עצוב שאצל אוכלוסייה מסוימת או בממשלה זה הפך להיות שם של גנאי. זה עצוב מאוד. אפשר להתנגד למה שאנשים חושבים, אבל מכאן ועד להפוך את זה למילת גנאי, הדרך ארוכה. זה עצוב, ועצוב שזה מה שהממשלה שלנו מובילה אליו".
את סבתו, ד"ר דבורה קפלן, שהייתה רופאת ילדים ונקברה עם פטירתה בחלקת גדולי האומה לצד בעלה, רמתי דווקא זכה להכיר. "היא הייתה אישה חזקה, החלטית. היא עמדה בזכות עצמה. היה לה את הקריירה שלה והעבודה שלה כל השנים", הוא מתאר. שם משפחתה היה קפלן עוד לפני הנישואים, היות שהיא הייתה בת דודו של אליעזר, אברהם קפלן.
"בכוח האמונה, היוזמה והמדע – סופנו לנצח"
כבר בגיל 14 הצטרף אליעזר קפלן לאגודה הציונית-סוציאליסטית בעיר הולדתו מינסק. כשגדל היה מהנדס בניין בהכשרתו, לאחר שלמד את התחום בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה במוסקבה, יותר ממאה שנה לפני שהרחוב על שמו הפך מוקד מרכזי להפגנות נגד הרפורמה במערכת המשפט. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית. בזכות ההכשרה המקצועית שלו הוא השתלב בשנות ה-20 של המאה הקודמת במשרד לעבודות ציבוריות ולבניין (לימים "סולל בונה") ובמחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. כמו כן היה חבר מועצת העיר.
5 צפייה בגלריה
אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות. מימינו משה שרת ומשמאלו דוד בן גוריון
(צילום: זולטן קלוגר, ארכיון לע"מ)
בין תפקידיו הציבוריים בתנועה הציונית, הוא היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה, ועמל על גיוס כספים לצורך פיתוח היישוב היהודי. "המלאכה קשה והדרך ארוכה, אולם במאמצינו נוכל להגיע לתוצאות חיוביות", אמר קפלן בנאום בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל, בחנוכה תש"ז, דצמבר 1946. "מדאיגה לא השאלה כיצד לממן את התוכניות הגדולות אלא תקופת המעבר. כאשר ישתנה המצב הפוליטי, במוקדם או במאוחר, לטובתנו, נגלה את כוחנו וכישרוננו לבנות על יסודות בריאים. הישגינו ויצירתנו עד היום מניחים מקום לתקווה גדולה לעתיד. אולם קנה המידה של עבודתנו גדל כל כך שמורגש הצורך בארגון חדש ובגישה חדשה".
הוא סיים את נאומו במילים נרגשות: "דרוש ניצול מקסימלי של עבודה, יוזמה ומדע. המדע יצטרך למלא תפקיד גדול יותר ויותר בפיתוחה של הארץ. במצוקה היהודית ובתקווה היהודית, במיזוג של אמונה ומסירות, בהעפלה תוך שיקול דעת ומשמעת, בעבודה, יוזמה ומדע – צפוּן כוחנו. מאחורינו המצוקה היהודית שאין לתארה במלים, לפנינו התקווה להיות עם חופשי העומד ברשות עצמו. בכוח האמונה, היוזמה והמדע – סופנו לנצח!"
קפלן היה מחותמי מגילת העצמאות ולנוכח כישורי גיוס הכספים שלו, היה אך טבעי שהוא יהיה שר האוצר הראשון של המדינה הצעירה. שנותיה הראשונות של המדינה היו מורכבות במיוחד מבחינה כלכלית: בתחילת הדרך חיו בישראל רק כ-600 אלף אזרחים, היה מחסור בידיים עובדות והצפי לעלייה המונית ארצה טמן בחובו אתגרים. כדי למנוע את קריסת המשק הצנוע היה הכרח לייצר הכנסות, ובהובלת קפלן זה התבצע באמצעות גיוס כספים ממקורות שונים בחו"ל, המלווה הלאומי וכמובן מיסים. במקביל להיותו שר האוצר, היה קפלן גם שר המסחר והתעשייה בשנים 1949–1950.
5 צפייה בגלריה
גולדה מאיר ואליעזר קפלן מברכים את נשיא המדינה חיים ויצמן לרגל יום הולדתו ה-75 בתל אביב, 1949
(צילום: הנס חיים פין, ארכיון לע"מ)
קפלן, שסבל ממחלת לב, נפטר ביולי 1952 מהתקף לב בגיל 61 בלבד. זה קרה כשהוא היה על סיפון האונייה "נגבה", בדרכו לחופשה בשווייץ. הוא פונה במצב קשה לטיפול דחוף בעיר ג'נובה באיטליה, שם הלך לעולמו. הוא היה הראשון שנקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, עוד לפני שנקבעו הכללים המגבילים את הקבורה במקום לראשי ממשלה, נשיאים ויושבי ראש של הכנסת.
היום תפקיד שר האוצר נחשב כפוי טובה, ומעטים יוצאים ממנו נשכרים מבחינה פוליטית, אבל קפלן נחשב שר אהוב בזמנו. הוא זכה להערכה לא רק בקרב מפא"י אלא גם בקרב פוליטיקאים מהאופוזיציה. סביר להניח שבחייו של קפלן איש לא דמיין שיום אחד ישתמשו בשמו במשמעויות חדשות לגמרי, אבל למדינת ישראל ולדוברי העברית יש לפעמים דרכים משונות.
