"מתחילת המלחמה הופיעו בכל מקום שלטים שעליהם כתוב 'ביחד ננצח'. אבל בשביל 'ביחד ננצח' אי אפשר לוותר מראש על כמעט רבע מאזרחי המדינה". את הדברים האלה אומר הרב ד"ר יעקב נגן, המוביל מאז שנת 2020 מיזם ייחודי בשם "בית מדרש ישראל והאנושות", השייך לרשת "אור תורה סטון".
על אילו חיים משותפים אפשר לדבר אחרי 7 באוקטובר?
"נכון, יש היבטים של אסלאם פוליטי שרוצה בחורבנה של ישראל. אבל אסור לוותר מראש. הם מנסים יום ולילה להרחיב את מעגליהם ולהציג עצמם כחוד החנית של האסלאם, אבל יש סיפור אחר – ולהרחיב אותו זו משימה עולמית".
6 צפייה בגלריה
הרב יעקב נגן עם השייח' חאג' איברהים אבו אל-הווא באירוע "חיבוק ירושלים", המקדם מפגש בין-דתי
(צילום: דידה מולדר)
מה גורם לך להאמין בכוחה של הדת לשנות את המצב לחיוב?
"כפי שאמר הרב מנחם פרומן – דווקא מפני שהדת היא חלק מהבעיה, היא חייבת להיות חלק מהפתרון. במילה אחת התשובה היא 'זהות'. זהות יכולה ליצור התנגשות ועימות, ויכולה ליצור חיבור. גם על התורה שלנו כתוב שהיא יכולה להיות סם חיים או סם מוות, וכך גם הדתות האחרות. במזרח התיכון רוב האנשים הם דתיים. לכן השאלה היא – האם הזהות תיצור עימות או חיבור. חמאס שייך לאסלאם הפוליטי, שרוב קורבנותיו הם מוסלמים אחרים. בתוך המאבק הזה עלינו למלא את חלקנו – להשמיע את הקולות שנמצאים איתנו בשיח ולחזק אותם".
גם חילונים רוצים שלום.
"גם בציבור החילוני בישראל יש הרבה שמדברים על שלום, אבל השאלה היא האם אפשר באמת לכבד ולהכיר בזהויות העמוקות של שכנינו. האופק הדתי נותן ממד נוסף, מעבר".
"יש עיוות מסוים של מקורות"
הרב נַגֵּן (58) חתום על ספר חדש ומסקרן בשם "וָחַי עִמָּךְ" (הוצאת קורן-מגיד), יחד עם שלושה מחברים נוספים – הרב שראל רוזנבלט, הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי וד"ר אסף מלאך. הספר טוען כי ההלכה והמסורת היהודית מציבות בסיס לחיים משותפים עם תושבי הארץ שאינם יהודים.
6 צפייה בגלריה
ביקור רבנים ורבניות במסגד אל-נור ברהט. "לכבד ולהכיר בזהויות העמוקות של שכנינו"
(צילום: באדיבות הרב יעקב נגן)
הוא נולד במנהטן והגיע לישראל בנעוריו כדי ללמוד בישיבת שעלבים. בהמשך חזר לארצות הברית, הוסמך לרבנות ולמד ב"ישיבה יוניברסיטי". ב-1993 הוא עלה לישראל. הוא השלים דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ובמקביל הוא מלמד בישיבת עתניאל.
כבר מספר שנים מנסה הרב נגן לקדם שיח בין אנשי דת יהודים ומוסלמים. בין השאר, ב-2016 הוא ביקר במצרים באוניברסיטת אל-אזהר, מוסד הלימודים החשוב ביותר של האסלאם הסוני. לצד פרופסורים מהאוניברסיטה שעסקו ביחס בין האסלאם ליהדות, הוא קיווה ליצור בסיס לדו-קיום בין הדתות.
"הספר 'וחי עמך' נכתב במסגרת בית המדרש 'ישראל והאנושות', שבו רבנים ורבניות שעוסקים בכל השאלות מצד ההלכה. תקומתה של מדינה יהודית בישראל מחייבת להעלות את שאלת טבעה, אופיה וחזונה של המדינה היהודית ביחס ללא-יהודים", הוא אומר. "הנושא של 'גר תושב', כלומר אדם לא יהודי שגר בארץ ישראל, הוא נושא שהתורה עוסקת בו רבות, והיא מזכירה לנו 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היא תובעת מאיתנו איזושהי אמפתיה ותמיכה בציבורים אחרים שחיים יחד איתנו. לכן, אחרי אלפיים שנה צריך להסיר את האבק מעל הנושאים האלה ולכנס אותם".
אבל על כל פסוק אפשר למצוא פסוק נגדי. מול הציווי התנ"כי של "ואהבתם את הגר", יהיו מי שיצטטו את "תמחה את זכר עמלק".
"לצערי הרב חלק מהמעטים שעסקו בזה בעבר עשו זאת בצורה מגמתית מאוד, מתוך עיוות מסוים של מקורות, כדי לקדם כל מיני דברים. הגישה שלנו היא לא לבחור מקורות מתוקים פה ושם, אלא להיכנס לעובי הקורה, לבנות את התורה וההלכה סביב שאלת המיעוטים בישראל".
הרב נגן כותב בעצמו כבר בפרק הראשון של הספר שאפילו חז"ל לא היו בטוחים מיהו הגר שעליו התורה מדברת: האם זה גוי שרק קיבל על עצמו את "שבע מצוות בני נֹח", או שלמעשה מדובר בגוי שכמעט הפך יהודי, למעט העובדה שהוא ממשיך לאכול מזון לא כשר? בהמשך הוא טוען כי חיים של שותפות בארץ ישראל עם מי שאינם יהודים הם לא רק אפשרות, אלא חובה דתית.
6 צפייה בגלריה
רס"ב גאלב סלימאן אל נסאסרה ז"ל. "אימו בכתה מהתרגשות ואמרה: בבקשה תספר עליו בכל מקום"
(צילום: דובר צה"ל)
בפרקים שכתבה הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי היא מנתחת בין השאר את הזכויות הסוציאליות שתושבי הארץ שאינם יהודים זכאים להן, כולל שותפות שלהם בשלטון. החוקר ד"ר אסף מלאך סוקר בספר בין השאר את מדינת הלאום היהודית במבט השוואתי והיסטורי, ואילו הרב שראל רוזנבלט מתייחס לנקודת המפגש שבין מצוות יישוב הארץ לעובדה שגם הרבנים חלוקים בשאלת היחס למוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים. הוא מציין למשל כי הרב עובדיה יוסף סבר שאי סילוקם של ערבים מהארץ נובע מההכרח לעמוד בכללי משחק בינלאומיים, ולעומתו הרב שאול ישראלי סבר שאין לנו כל רצון לסלקם, אלא רק שיקבלו עליהם חובות אזרחיות.
אופק של שותפות
בזמן שהמלחמה ברצועת עזה עוד נמשכת, ואיבה לישראל ניכרת גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית יהודה ושומרון, השאלה המתבקשת היא על איזו שותפות חיים, או שיתוף פעולה בין-דתי, אפשר בכלל לחלום. "אנחנו חלק ממלחמה וחלק מהזירה – זה לא רק בעזה אלא גם ביהודה ושומרון, כאשר רוב הפלסטינים, במגוון סקרים, תומכים בחמאס ובמעשיו", מודה הרב נגן. "אבל קודם כול, הספר עוסק בראש ובראשונה באזרחי מדינת ישראל. לא מתוך נאיביות ש'הכול ורוד', אלא מתוך הכרה במציאות מורכבת שיש בה כוחות של טוב מול כוחות של רוע. השאלה היא – מה עושים עם זה".
ומה התשובה?
"בניין החזון, ודאי לאזרחי המדינה, חייב לכלול אופק של שותפות ואחריות הדדית. זה נותן אופק לחברה ישראלית מלוכדת יותר, חזקה יותר – 'ביחד ננצח וביחד נחיה'. אני פועל הרבה עם העדה הדרוזית, אבל מבקר הרבה גם אצל העדה הבדואית בדרום, למשל בעיר רהט, העיר המוסלמית הגדולה בישראל. ב-7 באוקטובר רבים מתושביה נרצחו, וחלקם נחטפו.
"הייתי כמה פעמים בניחום אבלים ברהט, אצל משפחות של לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות. בין השאר אצל משפחתו של רס"ל במיל' אחמד אבו לטיף, שנפל ברצועת עזה בינואר 2024, ואצל משפחתו של הגשש רס"ב גאלב סלימאן אל נסאסרה, שנפל שם באפריל 2025. אני זוכר שדיברתי עם אימו, שהיא גם אלמנת צה"ל. סיפרתי לה על העיסוק שלי בנושא הדו-קיום בישראל בין יהודים לערבים, היא בכתה מהתרגשות ואמרה: 'זה כל החיים של הבן שלי – הדו-קיום. בבקשה תפיץ, תספר עליו בכל מקום'".
הרב נגן מבהיר שוב שאין לו כוונה לטעון שהמציאות ורודה: "יש ויכוחים בפאנלים לכאן ולכאן – גם סביב ערכי התורה וגם סביב בניין חברה למען כולנו. חשוב לראות מה עושים כדי שאנשים רבים יותר מהמיעוטים ירגישו שייכים ושותפים לסיפור של המדינה. העבודה הזו קשורה גם לפרויקט נוסף שנוגע ביחס למוסלמים ברחבי העולם. בתמיכה רבה של המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד החוץ, אנחנו מקדמים יחסים בין יהדות לאסלאם במזרח התיכון וברחבי העולם".
"אנחנו יודעים שיש וקטורים אחרים מול הווקטור המרושע של החמאס, איראן וחיזבאללה", הוא מסכם. "ישנם הסכמי אברהם – שלמרות המלחמה התחזקו. המסחר בין ישראל למדינות ההסכמים צמח מאוד, שיתוף הפעולה הביטחוני גדל, והשמיים פתוחים".
