אם אתם קוראים את המילים האלה בישראל, יש סיכוי סביר שבתקופה הזו הזדמן לכם למהר לממ"ד או למקלט בלילות כשאתם לבושים בפיג'מה. אולי חלקכם יופתעו לשמוע שהמילה פיג'מה הגיעה לעברית מהשפה הפרסית. מקור המילה בהלחם של המילה פּאי, שמשמעותה רגל, והמילה ג'אמה, שמשמעותה בגד. איך "לבוש רגל" נהפך לבגד ייעודי לזמן השינה? נרחיב על כך בהמשך.
פיג'מה היא רק דוגמה אחת מבין מגוון מילים שאולות מפרסית שנמצאות בשימוש יומיומי בעברית. דווקא בימים המתוחים האלה של מבצע "שאגת הארי" נגד המשטר האיראני, ראוי לזכור שהתרבות הפרסית העניקה לנו בעבר דברים חיוביים יותר מטילים, כטב"מים או פצצות מצרר.
"פרסית השפיעה על עברית בשלושה גלים", אומרת הבלשנית והמומחית לאיראן, ד"ר תמר עילם גינדין. "פרסית עתיקה היא השפה של אחשוורוש (חשיארש הראשון) והשושלת שלו, שנקראת השושלת האחמנית. מילים מהתקופה הזו, כמו פתגם ודת, הגיעו אלינו דרך התנ"ך והן חלק מהשפה הטבעית שלנו. אנחנו כמעט לא מרגישים שהן זרות.
"בהמשך הייתה פרסית אמצעית, לשון האימפריה הסאסאנית, שנכנסה דרך ארמית למשלב הגבוה של השפה, ולפעמים גם דרך ערבית קלאסית – ואז מדובר במילים שהן אומנם במשלב גבוה אבל גם ילדים מכירים אותן. למשל המילה גושפנקה (חותם) נכנסה לעברית דרך ארמית, אבל רז ובוסתן קיימות גם בערבית, ולכן הן במשלב גבוה אבל מובן. מפרסית חדשה נכנסו לעברית מילים דרך מגוון שפות – טורקית, לדינו, ערבית, אנגלית ורוסית. המילים מהפרסית החדשה מזוהות כזרות או כסלנג, כמו פיג'מה וצ'ימידן, שזה לא סלנג אבל ברור לנו שאלה מילים זרות".
מילים פרסיות קיימות בספרות המקראית המאוחרת – דברי הימים, עזרא, נחמיה, קהלת ומגילת אסתר. המילה דת מופיעה במגילת אסתר, בדניאל ובעזרא. "פירושה במקרא 'חוק', 'דין', והיא שאולה מהמילה 'דאתה' בפרסית עתיקה שמשמעה 'מה שניתן', והיא גם המקור למילה Data (נתונים) שנכנסה לאנגלית מלטינית", מסביר שלו פרפל מהמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית. "בספר דניאל (ו', ו') מופיע הצירוף 'דָּת אֱלָהֵהּ' (דת אלוהיו), וזו העדות הראשונה למשמעות 'חוקי אמונה' שאנו מכירים כיום".
גם המילה פתגם נמצאת בספרי המקרא המאוחרים (קהלת, אסתר, דניאל ועזרא). "פירושה שם 'פקודה', 'צו'. למשל 'פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ' במגילת אסתר (א', כ') הוא 'פקודה של המלך'", מציין פרפל. "המילה שאולה מפרסית עתיקה – פָּתִי-גָמָה – במקור המשמעות היא 'הולך אל־', ומכאן צו או מסר שנשלח. המילה החלה לשמש בהוראת 'אִמרה קצרה המביעה חוכמת חיים' רק בעברית החדשה".
המילה פרוור (או פרבר), המופיעה גם היא בתנ"ך, התגלגלה אלינו גם כן מפרסית. ככל הנראה מקורה בצירוף פָּרי-בָּרָה – שמשמעו "מה שנושא מסביב" (היישובים או האזורים הנושאים את העיר מסביב). הוא מתקשר למילה היוונית פריפריה, שמשמעותה דומה. "המילה מוזכרת שלוש פעמים במקרא – פעם אחת בכתיב פַּרְוָר ('בַּפַּרְוָרִים') בספר מלכים ב (כ"ג, י"א) ופעמיים בכתיב פַּרְבָּר בפסוק אחד בדברי הימים א (כ"ו, י"ח)", אומר פרפל. "גם הוראת המילה הזאת במקרא שונה מהוראתה בימינו. במקרא פירושה מעין חצר חיצונית או מבנה הצמוד לבית המקדש. המשמעות 'שכונה בקצה העיר' מתועדת במשנה ('פרוור שבירושלים'; מסכת חלה, פרק ד', משנה י"א)".
המילה פרדס מופיעה שלוש פעמים במקרא: בשיר השירים, בנחמיה ובקהלת. "מקורה במילה הפרסית pairidaēza – פּרידאיסה – שמשמעה המילולי 'מוקף חומה'. המילה הפרסית הזו חדרה גם ללשונות אחרות, למשל Paradise (גן עדן) באנגלית", אומר פרפל. "משמעות 'פרדס' במקרא – גן עצי פרי, ובימינו גן עצי הדר". עוד בתחום הגנים – המילה בוסתן, שהופיעה בעברית בלשון חז"ל במשמעות גן עצי פרי. מקורה בהלחם של המילים הפרסיות בּוּ – ניחוח, וסתָאן – מקום. היא התגלגלה לשפות שמיות נוספות, כמו ארמית וערבית.
שחמט – לא מה שחשבתם
כמובטח, נחזור לפיג'מה, שהגיעה אלינו מהפרסית החדשה. "בהודו פיג'מה זה סוג של מכנסיים. כנראה כשהבריטים היו בהודו, ביום הם לבשו טראוזרס ובלילה הם לבשו פיג'מה, בגד שהיה נוח יותר, וכך זה נהיה בגד שינה שמשמש ללילה", מעריכה ד"ר עילם גינדין. "אותה מילה בפרסית אמצעית, פאי ג'אמג, התגלגלה בעברית לפּוזמק (גרב)".
גם מקורה של המילה בלגן בפרסית. בָּאלָא-חָ'אנֶה היא עליית גג. "באלא זה 'למעלה', חאנה זה 'בית'. יש כמה אפשרויות בקשר למקור", אומרת עילם גינדין, "אפשרות אחת היא שבחלק העליון של הבית, בבוידם, יש בלגן. עוד אפשרות היא שמהמרפסות בשוק היו עושים בלגנים לעוברים ולשבים. רוביק רוזנטל כתב שהמילה הגיעה לעברית דרך רוסית, וברוסית זה היה שם של במה גבוהה שהיו מציגים עליה הצגות ומופעים בסגנון פרוע, ובתיווך היידיש זה הגיע לסלנג העברי במשמעות אנדרלמוסיה".
4 צפייה בגלריה
מגנוס קרלסן בטורניר שחמט בהולנד, 2020. "המלך מת"? תחשבו שוב
(צילום: Dean Mouhtaropoulos / Getty Images)
עוד בתחום העגה – סלנג: אשכרה (אשכּארא), שבמקורה היא מילה פרסית שפירושה בפשטות: "גלוי". דוברי העברית משתמשים בה במובן מעט אחר: "ממש", "באמת". עילם גינדין מוסיפה שמקורה של מילת הסלנג חנטריש בביטוי פרסי: "ח'נדה זה צחוק, ריש זה זָקָן. ח'נדה-ריש זה לצחוק על הזקן של מישהו. יש כאלה שאומרים שהכוונה היא שהאדם עושה צחוק מהזקן שלו, כי הוא אמור להיות רציני והוא מתנהג באופן שלא מכבד את זקנו".
חאקי הוא צבע שהתפרסם בהיותו צבע הסוואה צבאי. "ח'אכּ זה עפר בפרסית, אז ח'אכּי הוא הצבע של העפר", מסבירה עילם גינדין. נרגילה באה מהמילה הפרסית נארגיל, שפירושה קוקוס. ייתכן שזה מפני שהיו מייצרים נרגילות מאגוזי קוקוס. קוראות ששמן לילך אולי יתעניינו לשמוע שמקורו של שם הצמח הנאה במילה הפרסית נילכּ, שמשמעה צבע בגוון כחול. גם מקור המילה אתרוג בשפה הפרסית – תֻּרֻנְג' – וכך גם יסמין.
ומה לגבי שחמט? מקובל לטעון שהמשמעות היא "מלך מת", אבל לדברי ד"ר עילם גינדין, זה לא מדויק. למעשה ההסבר הנפוץ הזה הוא אטימולוגיה עממית, כנראה בהשפעת הערבית שבה מַאת הוא "מת". שאה אכן היה הכינוי למלך האימפריה הפרסית, ומקורו במילה הקדומה חְ'שַיַתְ'יַה שפירושה מלך, אבל משמעות המילה מאת בפרסית אינה "מת", אלא מובס, הלוּם או מוכה.
