"וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" – זה הציטוט, מתוך ספר דברים, שמופיע על שלט גדול במשרדי פורום תַּקָּנָה בירושלים. הציווי הזה מנחה את חברי הפורום – רבנים ורבניות לצד אנשי חינוך, משפט וטיפול מהציונות הדתית – לפעול נגד פגיעות מיניות מצד בעלי מרות וסמכות בציבור הדתי.
לאחרונה הוכרז פורום תקנה כאחד הזוכים בפרס בגין, המוענק מטעם מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים. ועדת הפרס נימקה שחברי הפורום זכו בעקבות "עמידתם לצד קורבנות פגיעות מיניות וקביעת רף התנהגות מצד בעלי כוח רוחני ודתי, ולמען צמיחת מנהיגות תורנית הפועלת לפי קוד אתי המותיר את המרחב שבין מורה ותלמידיו בטוח לכול".
"לאיזה חלל פורום תקנה נכנס? למקרים שבהם יש התיישנות או שהמתלונן מסרב להגיש תלונה במשטרה", מסבירה עו"ד לילי גץ הורביץ, מנהלת הפורום. "אם מקרים כאלה לא היו מגיעים לפורום תקנה, הפוגע היה ממשיך להיות במערכת. היה אדם שאחרי שפרסמנו את שמו קיבלתי עליו עוד ארבע תלונות. בסך הכול קיבלנו על אותו אדם שמונה תלונות. זה אדם שהיה במערכת החינוך 30 שנה, ובזכות הפרסום שלנו הוא כבר לא במערכת. ההורים הוקיעו אותו וזה יצר רעש גדול".
לא מזמן הרחיב הפורום את עיסוקו גם למקרים של פגיעות מיניות שמתרחשות במסגרת היכרויות ושידוכים, כאשר הפוגע נושא בשגרה בתפקיד שיש בו יחסי מרות או סמכות – גם אם הפגיעה עצמה לא קרתה במסגרת תפקידו. "כשאתה איש חינוך או רב, האישיות שלך צריכה להיות מוסרית, ישרה והגונה, גם כשאתה לא נמצא בתפקיד מול אותה דמות שאתה יוצא לפגוש", מסבירה גץ הורביץ. "התפקיד מחייב. היו לנו דיונים על זה במליאה שלנו. שמענו בקשות של שדכניות שעוסקות בתחום וטוענות שהן קיבלו תלונות על אנשי חינוך ורבנים, רווקים או גרושים, שמנצלים את כוחם ומעמדם כדי לנסות לסדר לעצמם כל מיני הקלות והיתרים, כביכול בגלל הידע שלהם".
מניפולציות בשם ההלכה?
"כן. שדכנית סיפרה לנו על רב שהיה יכול להגיד למישהי: 'תלכי למקווה לפני שאת באה לפגישה', או 'אני רב ומותר לי'. פשוט משתמשים בכתר תורה כקרדום לחפור בו. ממש ככה. יש נשים מאוד תמימות, שיכולות לחשוב שזה נורמלי".
כוחם של רבנים – לטוב ולרע
גץ הורביץ, עורכת דין וטוענת רבנית בהכשרתה, גרה במצפה יריחו. היא נשואה, אם לחמישה ילדים וסבתא לנכדים. חמישה מנכדיה הם חיילים – וזו אחת הסיבות לכך שבמהלך המלחמה נעשתה פעילה למען שוויון בנטל.
מפגש של חברי פורום תקנה עם אנשי יחידת צור בשב"ס, האחראית לפקח על עברייני מין מורשעים
היא בתו של הרב מאיר יהודה גץ, שהיה רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל. אחיה, אבנר, נפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. מינואר 2023 היא מנהלת את פורום תקנה. אנחנו נפגשים לקראת שבוע דינה – שבוע שבו מגוון ארגונים יהודיים מקיימים אירועים משותפים המוקדשים להעלאת המודעות לפגיעות מיניות, לתמיכה בנפגעות ובנפגעים ולחיזוק המוגנוּת והאחריות הקהילתית בתחום. היוזמה, שנוסדה בידי הרבנית שרה סגל-כץ, מגיעה לשיאה סביב השבת שבה קוראים בבתי הכנסת את פרשת וישלח, המתארת בין השאר איך שכם בן חמור אונס באכזריות את דינה, בתו של יעקב אבינו.
"דרך המלך היא להגיש תלונה במשטרה. אנחנו גם מעודדים לעשות את זה, אבל לא הרבה מסוגלים ורוצים. לצערנו רוב התיקים במשטרה נסגרים מחוסר ראיות, ולאנשים אין כוחות לעמוד מול חקירות ולעבור את מסכת הייסורים הזאת. תחשוב על מקרה של אשת איש שנפגעה בידי בעל סמכות, מה יקרה אם הסיפור שלה יעלה לכותרות. המטרה היא שיוציאו את הפוגע מהמערכת, כך שהוא לא יפגע עוד"
מבחינה רשמית, פורום תקנה הוא עמותה שהוקמה במטרה לטפל במקרים של פגיעה מינית מצד בעלי מרות או סמכות בתוך החברה הדתית, במקרים שבהם הנפגעות או הנפגעים אינם מעוניינים להתלונן במשטרה. הפורום עוסק בליווי הנפגעות והנפגעים, בסיוע להם ובהטלת הגבלות קהילתיות על הפוגעים – כמו למשל הרחקה מפעילות חינוכית או איסור ללמד נשים. ב-2025 הוכר הפורום בידי משרד הרווחה כמרכז סיוע, מה שנותן לו הכרה רשמית ותמיכה תקציבית מהמדינה.
עם ארבעים חברי פורום תקנה, הפועלים בהתנדבות, נמנים הרבנים יעקב אריאל, אליקים לבנון, דוד סתיו, יובל שרלו, יהושע שפירא, ד"ר כתריאל ברנדר ואחרים; הרבניות אסתי רוזנברג, חנה הנקין, רחלי פרנקל, ד"ר לאה ויזל, מייסדת הפורום יהודית שילת ואחרות; המשפטנים פרופ' יצחק ברנד, פרופ' בני פורת, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' רות קנאי ועוד. שבעה מחברי הפורום נמנים עם הוועדה המקצועית, האחראית למנות הרכבים שידונו בתלונות. כל הרכב מונה ארבעה חברים – שתי נשים ושני גברים. חברי הוועדה המקצועית של הפורום כיום הם הרב ברוך גיגי, הרב גבי קדוש, עו"ד דינה האן והפסיכולוגים פרופ' טוביה פרי, הרב בני להמן, דבי גרוס ותמי סמט.
"כדי להכניס חברים חדשים אנחנו מקימים צוות איתור שבודק את המועמדים ומגיש עליהם דוח, ולאחר מכן המליאה של הפורום מאשרת אותם", אומרת גץ הורביץ. "מאז שנכנסתי לתפקיד הכנסתי ארבעה משפטנים בכירים, ועוד ארבע דמויות רבניות ואנשי חינוך, כולם על הקשת של הציונות הדתית – מהזרם החרד"לי עד הפתוח יותר. זה הגוף היחיד במגזר שיש בו קונצנזוס מלא, שיושבים בו ביחד לטפל בסוגיה הזו של פגיעות מיניות. ההרכבים של הפורום עובדים לפעמים עשרות שעות עד שנכתבת החלטה. יש לי הערכה גדולה לעבודת הקודש והמסירוּת שלהם".
היא מסבירה כי "הכוח של פורום תקנה הוא לא רק בעצם האנשים שנמצאים בו, אלא גם מכוחה של פרקליטות המדינה. כאשר מגיעה אלינו תלונה שיש בה היבט פלילי, אנחנו מדווחים לפרקליטות. הפרקליטות בודקת את התלונה ונותנת לנו את האישור להמשיך לבדוק, או לוקחת את זה תחת חסותה, במקרה שהמתלונן או המתלוננת מסכימים להגיש תלונה, ואם יש לה עוד תלונות על אותו אדם. לפעמים יש אצלם תלונות שלא הבשילו לכדי כתב אישום, בגלל התיישנות או חוסר ראיות, אבל השם נשאר במערכת, וכשמתקבלת עוד תלונה על אותו אדם רואים שיש פה שור מוּעד. כרגע נמצאים בפרקליטות שלושה דיווחים של הפורום שנבדקים וממתינים לתשובה לגביהם".
מפגש של חברי פורום תקנה. "ברגע שמוגשת תלונה למשטרה, אנחנו נסוגים לאחור"
אילו מגמות את רואה בשלוש השנים שבהן את מנהלת את הפורום?
"שיעור התלונות עלה ביותר ממאה אחוזים. אני חושבת שהפגיעות קיימות כל הזמן, פשוט יש יותר מוּדעות ויחסי ציבור לעבודת הפורום, ובעקבות זה מגיעות תלונות. אין יום שבו אני לא מטפלת בתלונה, אבל לא כולן נוגעות ליחסי מרות וסמכות. במקרים שאינם נוגעים לבעלי מרות וסמכות, אני מפנה את התלונה למקומות אחרים ומכווינה את המתלוננים לאן לפנות. מעבר לזה, פורום תקנה לא מטפל בתלונות של קטינים. רק מעל גיל 18. במקרים של תלונות מצד קטינים אני מציעה לפונים לפנות לרווחה ולמשטרה".
אבל רבים מאנשי החינוך עובדים עם קטינים.
"נכון, אבל לגבי קטינים יש חובת דיווח, ומי שמגיעים אלינו הם אנשים אחרי גיל 18. אלה אנשים שלא היה להם כוח או אומץ להגיש תלונה, ובשלב מסוים בחיים הם קיבלו כוחות או עברו טיפול, והם נמצאים במקום אחר. הם יודעים שאותו אדם עדיין נמצא במערכת, ואחת הבקשות הראשוניות שלהם היא לעצור את הפוגע מלהמשיך לפגוע".
יש מי שעדיין מבקרים את הפורום על כך שהוא נותן אפשרות לטפל במקרים ללא עירוב המשטרה ורשויות המדינה.
"דרך המלך היא להגיש תלונה במשטרה. אנחנו גם מעודדים לעשות את זה, אבל לא הרבה מסוגלים ורוצים. לצערנו רוב התיקים במשטרה נסגרים מחוסר ראיות, ולאנשים אין כוחות לעמוד מול חקירות ולעבור את מסכת הייסורים הזאת. כשמתלוננים מגיעים לפה הם יודעים שהם מפקידים את התלונה פה, בחדר הזה. הם מורידים מעליהם משא כבד, ויוצאים עם הקלה ועם חיוך.
"הלוואי שכולם היו מגישים תלונה במשטרה, אבל נפגעים רבים מסרבים להגיש תלונה. תחשוב על מקרה של אשת איש שנפגעה בידי בעל סמכות. תחשוב עליה, גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה ציבורית, מה יקרה אם הסיפור שלה יעלה לכותרות. המטרה היא שיוציאו את הפוגע מהמערכת, כך שהוא לא יפגע עוד. הרבה פעמים מתלונן או מתלוננת מתעשתים ומקבלים כוחות, אחרי שעברו טיפול, והולכים להגיש תלונה במשטרה, אחרי שהפורום קיבל את התלונה. באופן עקרוני, הפורום לא מטפל בתלונות שנמצאות בחקירת משטרה, בגלל חשש לזיהום חקירה. ברגע שמוגשת תלונה למשטרה, אנחנו נסוגים לאחור".
אתם מנסים לשכנע נפגעים ונפגעות להתלונן במשטרה?
"אנחנו לא משכנעים, אבל כבר בשיח הראשון אנחנו מעלים את הנושא של הגשת תלונה במשטרה. מתלוננות אומרות לנו, 'אני לא רוצה', 'אני לא מסוגלת'. טיפלנו לאחרונה במקרה קשה מאוד של אונס, והמתלוננת אמרה לנו, 'אני לא אגיע לעולם למשטרה, אני יודעת מה עוברים במשטרה ואין לי את כוחות הנפש לעמוד בזה'".
"טיפלנו לאחרונה במקרה קשה של אונס, והמתלוננת אמרה לנו, 'לא אגיע לעולם למשטרה, אין לי את כוחות הנפש'"
(צילום: Billion Photos / Shutterstock)
שואלים אותך לפעמים למה פורום כזה לא קיים גם במגזרים אחרים?
"בוודאי. שואלים אותי למה זה לא קיים בציבור החילוני. אבל לגופים חילוניים לא יהיה הכוח שיש לפורום תקנה, מכוחם של הרבנים. למה שבן אדם, בחינוך שהוא קיבל, יבוא לגוף מסוים? מה הסמכות שלו, מאיפה הכוחות שלו? אני יודעת שלפני תקופתי, באו מאחד הקיבוצים ללמוד מפורום תקנה איך הוא עובד. אגב, מה שקורה כיום ביישובים קטנים, שיש בהם צוותי מוגנוּת, זה מעין פורום תקנה קטן שמנסה לטפל בפגיעות. לצערי, אין להם את הכוח שיש לפורום תקנה".
חורה לך שאין במגזר החרדי גוף מקביל לפורום תקנה?
"אני יודעת שבית הדין של הרב שמואל אליהו מטפל בהרבה מקרים של פגיעות מיניות בחברה החרדית, וגם בית הדין של הרב יהודה סילמן. זה מתחיל לחלחל, אבל זה לא מספיק. יש מי שחושבים שאם הם לא ידברו על זה – זה לא קורה אצלם. הם לא מבינים שזה רק מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. אפילו במקוואות אנשים נפגעים. הלוואי שרבנים היו מוציאים פסק הלכה – לא ללכת למקווה עד גיל 18, כי זה טובל ושרץ בידו. כמה פגיעות יש במקוואות, כואב הלב".
מוודאים שמירה על ההגבלות
גץ הורביץ מספרת שעד כה התקבלו בפורום יותר מ-200 תלונות לאורך שנת 2026. רוב התלונות שמגיעות לפורום הן של נשים שנפגעו מגברים, אבל חלקן מגיעות מגברים שנפגעו מגברים, ולדבריה נתקל הפורום במהלך השנים גם בתלונות על נשים שפגעו בנשים.
אחת השאלות הרלוונטיות לעיסוק של פורום תקנה היא מי נחשב לבעל מרות וסמכות. "על פי הפסיקה, גם סמכות עקיפה נחשבת ביחסי מרות וסמכות. זו יכולה להיות כל דמות שמעריצים אותה, שמעבירה שיעורים. גם אם זה היה שיעור מזדמן והמתלוננת היא לא תלמידה קבועה של הרב, אבל הוא דמות רוחנית סמכותית בשבילה", מבהירה עורכת הדין. "היה לנו מקרה כזה, של אדם שהתכתב עם אישה במשך ארבע שעות בוואטסאפ, והשיחה גלשה למקומות לא ראויים ולא רצויים. אחר כך קיבלנו עליו עוד תלונה, הרבה יותר חמורה. הוא היה דמות רבנית חינוכית, מרצה בכיר, והיום הוא מחוץ למערכת לגמרי".
הרב מוטי אלון. "הפרשה גרמה להבנה שאף חברה לא מחוסנת"
(צילום: עמית שעל)
איך אתם בודקים שהאנשים עומדים בהגבלות שהפורום הטיל עליהם? אין לכם מנגנון אכיפה. לפעמים מפעילים חוקר פרטי?
"גם. היה מקרה שבו הפעלנו חוקר פרטי שיבדוק את הנתונים, וחזרנו עם אישור שהוא שומר על ההגבלות ולא חזר לסורו, ברוך השם. זה היה מקרה חמור מאוד ורצינו לדעת, כי קיבלנו מידע שלפיו יש חשש שהוא מפר את ההגבלות. לא יכולנו להרשות לעצמנו שזה יקרה שוב. במקרה הזה נחה דעתנו, אבל אנחנו עם יד על הדופק. אנחנו משתמשים גם באמצעים נוספים כדי לעקוב אחר פוגעים שקיבלו הגבלות".
מתי אתם מחליטים לפרסם את שמו של אדם שהתקבלו לגביו תלונות? האם אתם לא חוששים מהאפשרות שתוגש נגדכם תביעת לשון הרע במקרים כאלה?
"אנחנו נפרסם שם של נילון ברגע שהוא הפר את ההגבלות שהוא קיבל. נגיד שהוחלט שאסור לו ללמד נשים, ומתגלה שהוא לימד נשים. או שהוא חזר למערכת החינוך, לאחר שנאסר עליו לעסוק בפעילות חינוכית או רבנית. בשנה הראשונה שלי בתפקיד פרסמנו שלושה שמות. קיבלנו מעורכי הדין של הנילונים איומים בתביעות לשון הרע, אבל באף אחד מהמקרים זה לא הבשיל לכדי תביעה. רוב האנשים שמגיעים לפורום תקנה יודעים למה הם הגיעו. חלקם מודים בעבירות, לפחות במקצת. אמרו לנו למשל, 'התנהגתי אליה כמו אבא', 'זה היה רק ליטוף', 'לא התכוונתי'. לנו יש את ההגנות הקבועות בחוק, כמו הגנת אמת בפרסום".
מה עושים כשמישהו ממשיך לעבור על ההגבלות גם אחרי שפרסמתם את שמו?
"פה אנחנו כבר לא יכולים להתערב. הכוח שלנו מוגבל. אנחנו יכולים לעשות מעט לתיקון החברה – להזהיר את הציבור מפניו. אחרי שהשם מתפרסם בתקשורת וברשתות החברתיות, מי שמזמין אותו מתחייב בנפשו. הוא מסתכן באפשרות שיקרה עוד אירוע".
"אנחנו שומרים על דיסקרטיות בעיקר בשביל המתלונן או המתלוננת, כי זו בקשה מרכזית שלהם – שלא יזהו את הקורבן, דרך החיבור לדמות ולמוסד. אם יקשרו בין הנילון למתלונן או למתלוננת, זה יהיה עוול נורא למתלוננים. עם זאת, אנחנו מיידעים את הגורמים הרלוונטיים – את המוסד החינוכי, את הרבנים"
יש סיפורים של נפגעות ונפגעים שנחרתו בזיכרונך במיוחד?
"יש מקרה של מתלונן שנחשף בריאיון לפודקאסט של פורום תקנה. הוא חווה פגיעה מינית מתמשכת כשהיה ילד. היה לו פלאשבק בקידוש בערב שבת. הוא כתב על זה פוסט, וחבר מאותה תקופה פנה אליו, והתברר ששניהם נפגעו מאותו אדם. הם גילו שהאדם הזה עובד במרכז הארץ. כשהם התלוננו במשטרה התברר שיש התיישנות על העבירות. הם פנו לפורום, ואנחנו הוצאנו את האיש הזה מהמערכת. הבחור שהתלונן אמר שהעובדה שבפורום תקנה האמינו לו נתנה תרופה לכאב שלו.
"היה לנו מקרה קשה מאוד של בחורה שהייתה בשירות לאומי במרכז חינוכי והתלוננה על פגיעה מצד בעל סמכות. אותו אדם הודה וקיבל הגבלות. הוא ביקש ללכת לטיפול, ובשלב מסוים ביקש לעשות צדק מאחה – תהליך שבו הוא קיבל אחריות על הפגיעה, הודה בה, ביקש סליחה ושילם פיצויים למתלוננת. כשהוא ביקש לעשות את זה שאלנו את המתלוננת, כי זה צריך להיות לפני הכול הרצון שלה. היא הסכימה – להפתעתנו, כי גם עצם הפנייה לפורום מההתחלה הייתה קשה לה מאוד. היא כתבה לי: 'החלטתי לתת לזה הזדמנות כי רציתי להאמין שיכולה להיות אפשרות כנה לתיקון... ההודאה בפגיעה ולקיחת האחריות לא מטהרות את שמו של הפוגע, להפך – לפגיעה ולכתם יש יותר תוקף לאחר ההודאה'".
"אנחנו עם יד על הדופק". חוקר פרטי, אילוסטרציה
(צילום: Anelo / Shutterstock)
נתקלת ברבנים, באישי ציבור או באנשי חינוך שהעדיפו לטייח עדויות כדי לא לפגוע בשמו הטוב של מוסד או של רב?
"לא. ההפך. מתייחסים לכל תלונה ברצינות ובדקדקנות, אפילו על חציית גבולות במקרים שאומרים עליהם שהם 'בתחום האפור'. היה למשל מקרה של נגיעה אגבית, אבל חוזרת על עצמה. מנהל בית ספר שהיה נוגע, וזה קרה לכמה בנות. לבסוף הוא הודה. הוצאנו אותו ממערכת החינוך שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים".
"הערצה היא דבר שלילי"
בימים אלה עובדים בפורום תקנה על ספר הלכתי שיעסוק בסוגיה של פגיעות מיניות. ועדה מקצועית מטעם הפורום מלווה את כתיבת הספר, לצד אנשי טיפול ומשפטנים. "הרבה פעמים שואלים, 'מה, פורום תקנה עוד קיים?' – כי רוב המקרים לא מתפרסמים", אומרת גץ הורביץ.
אפשר לומר שפרשת הרב מוטי אלון הייתה מפנה בסוגיית הטיפול בעבירות מין מצד רבנים ובעלי סמכות בחברה הדתית-לאומית, והיא גם הביאה לידיעת הציבור את הפעילות של פורום תקנה. במרחק השנים, מה השתנה מאז?
"קודם כול החוק. ב-2016 היה תיקון לחוק שבו הרחיבו את ההגדרה של ניצול יחסי מרות גם לכוהן דת (חוק העונשין הורחב כך שגם קשר בין איש דת לאדם שהוא נותן לו ייעוץ או הדרכה יוגדר כיחסי מרות, ש"מ). אני חושבת שהפרשה הובילה למודעוּת בציבור הדתי-לאומי שזה יכול לקרות גם אצלנו. הפרשה גרמה להבנה שאף חברה לא מחוסנת, ותחלואי החברה נמצאים בכל סוגי החברות. צריך לזהות אותם. התורה מעדנת, וההלכה יכולה להפוך את האדם לעניו, צנוע ומודע לחולשותיו – אבל היא לא יכולה לכסות על פגעי החברה. מי שמחפה על הפוגעים – זה חילול השם. לא הפרסום".
הגיעו אליכם תלונות שאם יתפרסמו יום אחד הן יטלטלו את הציבור הדתי?
"בוודאי. דמויות רוחניות, חינוכיות. חלק מהמקרים נמצאים בבדיקה, ובחלק מהמקרים אותו אדם כבר לא נמצא במערכת. הציבור לא יודע למה אותו אדם עזב פתאום את העבודה. אנחנו שומרים על דיסקרטיות בעיקר בשביל המתלונן או המתלוננת, כי זו בקשה מרכזית שלהם – שלא יזהו את הקורבן, דרך החיבור לדמות ולמוסד. אם יקשרו בין הנילון למתלונן או למתלוננת, זה יהיה עוול נורא למתלוננים. עם זאת, אנחנו מיידעים את הגורמים הרלוונטיים – את המוסד החינוכי, את הרבנים, את החמ"ד (מִנהל החינוך הממלכתי-דתי, ש"מ)".
ניידת משטרה, ארכיון. לא פעם חלה התיישנות על העבירות
(צילום: Fotokon / Shutterstock)
מה בנוגע לנושא של פגיעה מינית טקסית? הגיעו אליכם עדויות בתחום הזה?
"לא הגיעה אלינו תלונה בנושא הזה. מהרצאות ששמעתי בתחום הבנתי שיהיה קשה מאוד להוכיח את זה, גם בגלל התיישנות וגם בגלל חוסר ראיות. אני לא יכולה לומר שדברים כאלה לא קרו".
אפשר לומר שהאמון שלך ברבנים נסדק בעקבות פעילותך בפורום?
"חלילה. העולם שלנו באופן כללי הוא עולם טוב. יש אנשים טובים, יש מסירות נפש. יש אחוז מסוים שהוא רקוב. זה עצוב, אבל בכל זאת יש לי אמון מלא בעבודת הקודש של רבנים ובתרומתם לקהילה. כמו שהאמון שלי ברופאים או בפסיכולוגים לא נסדק, אף שגם בהם יש פוגעים. לא מזמן הורשע רופא נשים ונגזרו עליו 14 שנות מאסר בגלל עבירות מין. אז מה, לא נלך לרופא? צריך להיות עם עין פקוחה. לא להיות תמימים".
אולי לא להעריץ?
"קודם כול לא להעריץ. להעריך כן, אבל הערצה היא דבר שלילי, לדעתי. יש לכל בן אדם חיישנים טבעיים, שיכולים להרגיש אי נוחות. אם מזהים אי נוחות, זה צריך להדליק נורה אדומה, כי יש קווים שאסור לחצות".
