אחרי מאות שנים שבהן אשכנזים לא אכלו קטניות בפסח, בציבור הדתי-לאומי יש כבר כאלה שפחות מקפידים על כך, בין השאר בשל ריבוי הנישואים בין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח. "אנסה לנבא שתוך 20 שנה מרבית הציונות הדתית תאכל בפסח קטניות ובוודאי תוצרת קטניות", אומר שמואל שטח, מורה ומחנך, שבמשך שנים כיהן כמנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה". "הנישואים המעורבים והמבורכים בין העדות חזקים יותר מכל חומרא. הדבר יבדיל את הציונות הדתית מהעולם החרדי, שם הדיכוטומיה תמשיך לעוד 80 שנה, אבל גם שם יקרה משהו בהמשך".
יש דתיים אשכנזים שלא מחכים שרב יתיר להם וכבר אוכלים קטניות בפסח ללא נקיפות מצפון. כזה הוא למשל שי קופלוביץ (50). "כן כן, אני ורעייתי דקלה, זוג דתי-אשכנזי, קיבלנו החלטה לפני כמה שנים שאנחנו מפסיקים עם טרלול הקטניות", הוא אומר בריאיון ל-ynet ומוסיף: "לא הרגשנו צורך 'להתיר נדרים', לא הרגשנו שאנחנו 'בוגדים' במורשת דורי הדורות של אשכנז. לא עשינו את זה כהפגנה, פשוט מאוד, החלטנו".
4 צפייה בגלריה
שי קופלוביץ עם שקית של גרגירי חומוס
שי קופלוביץ עם שקית של גרגירי חומוס
שי קופלוביץ עם שקית של גרגירי חומוס. "אל תטיפו לי על מסורת דורי דורות ושבירת הרצף"
(באדיבות המצולם)
מה הוביל להחלטה? "למה בעצם אנחנו חיים בשקט עם זה שחלקנו הגדול לא מברך על כל פרי שהוא אוכל או לא מברך תמיד ברכת המזון או רחמנא ליצלן לא נוטל ידיו בבוקר בטרם צעד ד' פסיעות? הרי זו מסורת שהפכה איכשהו לדין, עניין טכני שלא היה לו פתרון, וזורמים איתו עד היום למרות שהבעיה כבר לא קיימת.
"למה המצאת שעון השבת היא בסדר בשביל לפתור בעיה, אבל קטניות עם פתרון זה כבר טו מאץ'? מסורת? זה התירוץ? ולא, אני לא מזלזל במסורת חס ושלום, אני פשוט בוחר את הקרבות שלי. אל תטיפו לי על מסורת דורי דורות ושבירת הרצף. זה לא מה שיפרק את השושלת שלנו, יש מספיק הפרעות רציניות יותר. זה גם לא פרי עץ הדעת, זה בסך הכול אוכל נוח יותר. אנחנו עדיין מנקים לפסח כמו חמורים. מסורת היא מסורת, אבל מי שקובע אותה בעיניי הוא כל דור ודור. זה קורה לנגד עינינו בכל כך הרבה דברים, אז שכל אחד יעשה כטוב בעיניו, ותזכרו – כולנו יהודים".
4 צפייה בגלריה
קטניות
קטניות
קטניות. הרב דוד סתיו מבהיר: "המנהג מקיף וכולל גם בימינו"
(צילום: Dream79 / Shutterstock)
קופלוביץ מודה בחיוך שהוא דווקא לא משתגע על אורז, אבל הוא פשוט לא מוכן לוותר על חומוס, גם לא לשבעה ימים. "ההורים שלנו ניערו ספר אחר ספר בניקיונות פסח ורובנו כבר לא עושים את זה כי הבנו שזה מוגזם", הוא מוסיף. "זה בסדר להיות אשכנזי וללכת לבית כנסת ספרדי כי אתה אוהב יותר את המנגינות שם. זה גם בסדר להיות ספרדי ולאהוב קניידלך, למרות שאולי נסחפתי. אבל זה בעיקר בסדר גמור לקבל על עצמך מסורת חדשה שאותה אתה רוצה להעביר קדימה".

איסור בכל קהילות אשכנז

בתקופת התלמוד (מהמאה ה-3 עד המאה ה-6 לספירה) היה ברור שחמץ נוצר רק כאשר מערבבים מים עם קמח שהוכן מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין). בהמשך היו רבנים שסברו שגם אורז מחמיץ, אך הרמב"ם שחי במאה ה-12 פסק באופן נחרץ: "הקטניות כגון אורז ודוחן וכיוצא בהן – אין בהם משום חמץ".
רבי יצחק מקורביל, שחי בצרפת במאה ה-13 והיה מגדולי רבני אשכנז, חיבר את "ספר מצוות קטן" וכתב בו בין השאר: "ועל הקטניות, כגון פוי"ש (אפונים) ופול"י (פולים) ורי"ש (אורז) ועדשים וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאכלם בפסח כלל". מדברים אלה עולה כי היה ברור לו שמדובר במנהג ישן, נפוץ ומחייב.
4 צפייה בגלריה
קערת אורז
קערת אורז
קערת אורז
(צילום: New Africa / Shutterstock)
הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון צהר, מסביר שיש הבדל בין מנהג של משפחה או של קהילה, שאותו אפשר להתיר במקרים חריגים ובתנאים מיוחדים, ובין מנהג עתיק שהתקבע ועליו אמרו חכמים במסכת גיטין: נדר שהודר על דעת רבים – אין לו הפרה. כך, למשל, בחו"ל חוגגים "יום טוב שני של גלויות" מפני שבעבר הרחוק לא ידעו מתי חל ראש חודש, אבל גם כאשר יש לוח שנה מסודר, הרבנים לא יכולים לבטל את המנהג הזה.
"מנהג איסור אכילת הקטניות לאשכנזים מקיף את כל קהילות אשכנז ללא יוצא מן הכלל", אומר הרב סתיו, "אומנם יש בפרטי המנהג הבדלים, יש כאלה שאוכלים בוטנים ויש כאלה שלא, יש כאלה שמקפידים על כל תערובת של קטניות ויש כאלה שפחות מקפידים, אבל המנהג של איסור אכילת קטניות הוא מקיף וכולל גם בימינו".
ראוי להבהיר שגם דתיים אשכנזים שלא אוכלים קטניות בפסח, מרשים לעיתים קרובות לילדיהם הקטנים לאכול בפסח חטיפים המכילים קטניות, כמו למשל במבה.
4 צפייה בגלריה
שקית במבה
שקית במבה
שקית במבה. רבים שלא אוכלים קטניות בפסח מרשים לילדיהם הקטנים לאכול
(צילום: RuslanKphoto / Shutterstock)
היו גם חסידים אשכנזים שהקפידו לאכול קטניות ב"אחרון של פסח", כלומר ביום השמיני של פסח, שאותו חוגגים רק בחו"ל, כסימן לכך שהקטניות אינן באמת חמץ. אבל בעיקרון האפשרות היחידה אצלם לאכול קטניות בפסח הייתה במקרים הנדירים שבהם אשכנזייה נישאה לבן עדות המזרח.

נישואים בין עדות משנים את המציאות

בעבר נישואים בין עדות ישראל היו פחות מקובלים, ואפילו בתוך העדות היו חרמות ונידויים. כך למשל יהודים מהונגריה לא רצו שילדיהם יתחתנו עם צאצאים של יהודים פולנים. אצל יהודי מרוקו, מי שגרו בערים המודרניות מקנס ומרקש הסתייגו מנישואים עם יהודים כפריים שגרו לצד השבט הברברי "השלוּח" (Shluh) בדרום מרוקו.
במקרים הבודדים שבהם היו נישואים מחוץ לקהילה הגרעינית, היה מקובל שהאישה מקבלת על עצמה את מנהגי בעלה. בת עדות המזרח שנישאה לאשכנזי הייתה מפסיקה לאכול קטניות בפסח. "אני ספרדייה ועד שנישאתי בגיל 25 הייתי אוכלת מצה שרויה, קטניות ומצות מרובעות", מספרת רותי ויינרייך. "כשהתחתנתי, קיבלתי את כל ההנהגות של בעלי – ללא קטניות, ללא שרויה ואכילת מצות עגולות מעבודת יד בלבד, כנהוג בחסידות צאנז".
גם יעל בן ישר נאלצה להסתגל לשינויים לאחר נישואיה לגבר שמשפחתו עלתה לארץ מגרמניה. "חמי ז"ל, שהיה בעד להקל, התחשב בעובדה שאני מבית ספרדי ואמר לנו שלא כל מה שמבחינה בוטנית הוא קטנית אסור לנו לאכול", היא מספרת. "לדוגמה – אפונה ירוקה הוא אמר שאנחנו יכולים לאכול, כי זו לא הייתה מהות האיסור. מפה לשם, חוץ מאורז וחומוס, אנחנו אוכלים כמעט הכול. הילדים שלי בחלקם החליטו שהם לא שומרים על קטניות בפסח ואוכלים קטניות כמו ספרדים".
מן העבר השני, כשאשכנזייה הייתה נישאת למזרחי, חברותיה האשכנזיות היו מקנאות בה לקראת פסח. "אנחנו נישאנו שבוע לפני פסח", מספרת בת-שבע שרמן-שני. "באולם החתונות כבר עשיתי התרת נדרים ובאותו פסח כבר אכלתי קטניות".
עד כמה היה גדול השינוי? "אורז וקטניות זה סבבה אבל לא משנה חיים. האמת שזה בעיקר מקל מאוד עם התבלינים, מעדנים וכולי".
חני גדלוביץ'-אפרגן מבהירה שאצלה השינוי היה דרסטי: "זה לא 'קצת' אורז – אצל ההורים שלי לא אכלו שרויה ולא קטניות. אצל בעלי אוכלים בערך הכול חוץ מלחם. זה היה הלם מוחלט".
הרב ד"ר נחום אליעזר רבינוביץ' הטיל פצצה כשנשאל האם מותר לאדם לאמץ את מנהגי האישה. על כך הוא השיב: "בעבר הבעל היה יותר תלמיד חכם ולכן יש מקום לקבוע את המנהג כמותו. היום יש גם נשים תלמידות חכמות ולכן היום כל זוג צריך להחליט לעצמו"
בעשרות השנים האחרונות, צעירים חילונים ודתיים-לאומיים רבים נישאו עם בני גילם, בלי להתחשב בשאלה מאיזו עיר או עיירה בחו"ל סבא וסבתא שלהם עלו לארץ. רבנים רבים בציבור הדתי-לאומי קבעו כי לא יעלה על הדעת שאשכנזי שהתחתן עם בת עדות המזרח לא יאכל עם רעייתו וילדיו אצל חמיו וחמותו. כך למשל סבר פוסק ההלכה הבכיר, הרב ד"ר נחום אליעזר רבינוביץ' (1928–2020), שכיהן כראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, וקודם לכן היה רב של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.
(שאלות ותשובות עם הרב רבינוביץ' ז"ל, כולל ההתייחסות לקטניות)

תיעוד שפורסם לפני מספר שנים מאשש כי הרב רבינוביץ' קבע שכאשר אשכנזי מתארח אצל חמיו וחמותו הספרדים הוא יכול לאכול מהכול, למעט ממאכלים שהם ממש קטניות. אבל הרב רבינוביץ' גם הטיל פצצה כאשר נשאל האם כיום מותר לאדם לאמץ את מנהגי האישה. על כך הוא השיב: "בעבר הבעל היה יותר תלמיד חכם ולכן יש מקום לקבוע את המנהג כמותו. היום יש גם נשים תלמידות חכמות ולכן היום כל זוג צריך להחליט לעצמו".
הרב דוד סתיו מציע פתרון משלו: "הבעל צריך להמשיך את חומרותיו והאישה יכולה להמשיך בקולותיה ולאכול קטניות, ובלבד שהדבר נעשה בהסכמה ובשמחה".
ואיך אמורים לנהוג הילדים? "הילדים הולכים אחר מנהגי האב".