תארו לעצמכם שלפני טבח 7 באוקטובר היה אדמו"ר חסידי שולח לראש אמ"ן אהרון חליוה מכתב שבו הוא מזהיר מפני הקונספציה שחמאס מורתע ושישראל מוגנת בזכות הגדר החכמה סביב רצועת עזה. מתברר שמשהו דומה כבר קרה בעבר: שנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים, הרבי מלובביץ' שלח מכתב לראש אמ"ן באותם ימים, אלוף אהרן יריב, שבה הוא הזהיר כי ההסתמכות על קו בר-לב והסדרים חלקיים עם מצרים מזכירה את הטעות שעשו באירופה כאשר הסתמכו על קו מאז'ינו, שהסתיימה בבליץ המפורסם של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
עותק של הפנייה ההיסטורית מופיע בספר "עושה שלום", שחיבר הרב אלישע פרל, המנתח את משנתו המדינית והאסטרטגית של הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ'), האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד.
"המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר היא למעשה הסיבה לכתיבת הספר", אומר הרב פרל, חסיד חב"ד שעלה לארץ מניו יורק לפני ארבע שנים. "הייתי באותו יום ב-770, מרכז חב"ד העולמי בברוקלין, וכמובן הזדעזעתי מאוד ממה שקרה בארץ. יום לאחר מכן נפגשתי עם הרב שמואל אבצן, העומד בראש 'Sichos in English', מוסד ההוצאה לאור הרשמי של ספרות חב"ד באנגלית שבו אני עובד.
"אמרנו שצריכים לשים הכול בצד, ולהתמקד במשנת הרבי על ארץ ישראל. האמנו שצריך באופן דחוף מאוד להפיץ את המסרים של הרבי על הביטחון בארץ ישראל, בגלל המצב. בהתחלה חשבתי שיֵצא מזה מאמר דעה, אבל הפצירו בי שזה יהיה ספר שלם. לאחר תשעה חודשים של מחקר וכתיבה, הספר ראה אור באנגלית ונמכר ביותר מ-20 אלף עותקים. ידידי הרב לוי אבצן, רב קהילה בדרום אפריקה, עודד אותי לתרגם את הספר לעברית, ובסופו של דבר חברנו להוצאת 'סלע מאיר' כדי לתרגם ולהוציא את הספר לאור בישראל".
מתוך מכתבו של הרבי מלובביץ' לראש אמ"ן לפני מלחמת יום הכיפורים:
ארשה לעצמי, כיוון שנגע מר בשאלה של ההסדר חלקי, אולי יכול להסביר לי תמיהתי גדולה זה כשלוש שנים, והיא, שלאחרי שידוע ומקובל אצל כל המומחים בלי יוצא מן הכלל, שבתקופתנו הגנה בשיטה כמו קו מאז'ינו וכיוצא בזה, זאת אומרת לסמוך על ביצורים ועל נוכחות פלוגת צבא 'מצומדות וכבולות' בבונקרים וכו', לא זו הדרך כלל בתקופתנו תקופת הסילונים והצנחנים וכו', ובפרט כשהחזית אורכה כמה מאות ק"מ (בצירוף החזית דהתעלה והחזית דים התיכון), כי אם רואים את כוח הצבא בניידות שלו ובהכישרון להזיזו ממקום למקום בזריזות וכו'. והדברים אמורים אפילו כשישנן כמה נקודות אחיזה בנוף הטבעי, הרים וגבעות וכו' בהעורף של הקו, על אחת כמה וכמה כשנמצאים במדבר. ואפילו כשהקו הוא בעובי של כמה ק"מ, הרי המינימום של ההסדר חלקי בוודאי שהוא יותר מעובי הקו. ובכל זה השקיעו הון רב ומרץ עצום בקו הגנה זה
מה בעיניך הישראלים צריכים לדעת?
"מטרתו המקורית של הספר הייתה לחנך את הציבור בעולם דובר האנגלית, הרואה את הסכסוך מרחוק. בישראל, כולנו רואים אותו מקרוב מאוד. משום כך איני מתיימר לומר לציבור הישראלי מה לעשות. עם זאת, אני מרשה לעצמי לומר בענווה שיש בספר מה להציע גם לישראלים".
אלוף אהרן יריבצילום: ארכיון המדינה"תנועה אינטלקטואלית נועזת"
פרל נולד לפני 33 שנים בברוקלין למשפחה חבדניקית, שרצתה שבנה ירכוש השכלה רחבה. הוא למד בישיבת ר' חיים ברלין, ובגיל 18 הגיע לישראל ולמד שנתיים בישיבת ההסדר הר עציון, שם גם החל להתעמק בכתביו של הרבי מלובביץ' על ארץ ישראל.
"היה לי חברותא חבדניק מבוסטון ולמדנו ביחד. אחרי שנתיים הוא התגייס לצה"ל ואני חזרתי לניו יורק כדי ללמוד פילוסופיה, פסיכולוגיה ולימודי רבנות בישיבה יוניברסיטי", הוא מספר. "באותו זמן התחלתי לעסוק בשליחות של חב"ד, בעיקר במסגרת מיזם 'חב"ד בקמפוס' ברחבי אמריקה. זה הוביל אותי למוסדות אקדמיים רבים, ולהיכרות נרחבת עם סוגים שונים של יהודים, כולל הרבה 'יורדים' מישראל. החוויה חשובה הייתה כשניהלתי במשך חודש בית חב"ד בנפאל, למטיילים ישראלים שהגיעו לשם אחרי השירות הצבאי".
פרל, שגם למד במרכז חב"ד העולמי, החל לעבוד במשרה מלאה כחוקר כתבי חב"ד: "בהתחלה התמקדתי בכתיבה על הלכה, אבל נמשכתי לחסידות, ובעיקר כתבתי וחקרתי נושאים תאולוגיים ונפשיים בחסידות. בשנת 2022 החלטתי לעלות לארץ ולהישאר כאן, בגלל מה שראיתי כעושר ותסיסה של החיים היהודיים, ורוח של עומק וחידוש בתורה, בגמרא, בהלכה, בקבלה ובחסידות".
הרב אלישע פרל. "בישראל ראיתי עושר ותסיסה של החיים היהודיים"
(צילום: Nechama Leitner)
בשנים האחרונות יצאו בישראל כמה ספרים שמנתחים את דמותו ותורתו של הרבי מלובביץ', והמשותף לכולם הוא שנכתבו בידי אנשים שלא צמחו מתוך מסגרת הישיבות הקלאסית של חב"ד. למה זה קורה?
"חב"ד הייתה מראשיתה תנועה אינטלקטואלית נועזת. רבי שניאור זלמן מלאדי שכונה 'האדמו"ר הזקן', מייסד חסידות חב"ד, לא רק היה בקיא בגמרא, בהלכה ובחסידות, אלא גם בקבלה, ב'מורה נבוכים', בתורת הנפש ואפילו במדע של זמנו – והרבה מהחסידים שנמשכו אליו היו ככה גם כן. כאשר האדמו"ר הרש"ב, הרב שלום דובער שניאורסון, הקים את ישיבת תומכי תמימים ב-1897, בתקופה סוערת שבה פרחו ההשכלה והקומוניזם, הוא בנה מערכת שתגדל 'חיילי בית דוד' – בחורים שיֵדעו להנחיל יהדות לכלל ישראל, לכל יהודי. תלמידי תומכי תמימים הם אלה שהחזיקו במסירות נפש את החינוך היהודי במחתרת ברוסיה הסובייטית, והם היו עמוד השדרה של צבא השלוחים בכל העולם.
"בהמשך, הרבי מלובביץ' בנה תשתית – מפעל עצום שהעמיד את תורת חב"ד בשפה ברורה. כיום היא מניבה פירות – בחב"ד בארצות הברית הרב נפתלי הרץ פבזנר והרב ניסן דוד דובוב חיברו את The Basics of Chassidus, הרב לוי שמוטקין חיבר את Letters for Life על משנתו הפסיכולוגית של הרבי שהפך לרב-מכר, ואלי רובין, חסיד חב"ד שצמח בתוך הישיבות, פרסם בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד את Kabbalah and the Rupture of Modernity – היסטוריה אינטלקטואלית של חב"ד דרך מושג הצמצום. אני בהחלט רואה את הגל הזה מגיע גם לפה. בעשר השנים הבאות, חסידי חב"ד שצמחו מתוך הישיבות יכתבו גם בישראל ספרים שיגיעו לציבור הרחב".
התריע מפני טעויות
בספרו "עושה שלום", מנתח הרב פרל כיצד הרבי מלובביץ' הזהיר מפני הסכמי הפסקת אש עם המצרים בתום מלחמת ההתשה, בטענה שהם אינם מתכוונים לכבד אותם. הרבי גם הזהיר מפני לנכונות של ישראל לשלם מחיר מופרז תמורת החזרת שבויים, והביע ההתנגדות לעיקרון של "שטחים תמורת שלום", בטענה שהדבר לא רק שלא יביא שלום, אלא יעודד את האויב לתקוף.
הרבי מלובביץ'. "עודד עמידה ביטחונית תקיפה, המבוססת על הרתעה והתקפה"
(צילום: ישראל-זאב גולדשמיד)
"ראינו את זה קורה ב-1993 לאחר הסכמי אוסלו", אומר הרב פרל, "ובעקבות טבח 7 באוקטובר רבים בישראל החלו לשקול מחדש את תפיסותיהם. מי שראה בנסיגה חד-צדדית דרך לשלום, ראה ב-7 באוקטובר דבר פשוט – הם באמת שונאים אותנו ורוצים להרוג אותנו. באופן כללי, נדמה לי שהעולם זונח את תאוריית 'קץ ההיסטוריה' של פרנסיס פוקויאמה, ויש כמה ערוצים שמזינים את התהליך הזה – עליית הבינה המלאכותית, מגפת הקורונה, ומלחמת רוסיה-אוקראינה. כל אלה מאלצים אותנו להעריך מחדש תפיסות רבות שהחזקנו בהן קודם לכן. בישראל, כמובן, מתלווה לכך התחושה המקומית מאוד של איום קיומי, שהעניק לנו 7 באוקטובר".
פרל מנתח איך הרבי מלובביץ' התריע מפני טעויות שישראל עשתה, כמו למשל בסוגיית קו בר-לב מול המצרים, או מול הפלסטינים, מה שמעלה את השאלה מדוע הרבי מלובביץ' וגם חותנו לא התריעו מפני הסכנה ליהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. במהלך השואה נרצחו בידי הנאצים אחיו הצעיר של הרבי מלובביץ', דוב בער שניאורסון, וכן אחותה הצעירה של רעיית הרבי, שיינא הורנשטיין, שנרצחה בטרבלינקה יחד עם בעלה.
"אני יודע שיש שיגידו שהרבי צפה את הכול. אבל הרבי לא טען כך", אומר פרל. "לפני מלחמת ששת הימים הוא התחיל לדבר על זה שישראל נמצאת בסכנה חמורה ורצה להשתמש במעמד שלו, כאחד המנהיגים של העולם היהודי, גם כדי לחזק את רוחם של הישראלים וגם כי הוא האמין שלהנחת תפילין על ידי גברים והדלקת נרות שבת על ידי נשים יש סגולה רוחנית שמגינה על עם ישראל. לכן הוא התחיל עם 'המבצעים' שמעודדים את קיום המצוות האלה. במקביל הוא רצה לחזק את המורל והאומץ של הלוחמים, מתוך תפיסה שאם מאמינים במשהו ואם הם מתחברים למסורת של היהדות, הם בהכרח יהיו לוחמים טובים יותר.
"השלב הבא היה, כשהרבי התחיל להתייחס בפומבי, בשיחות וגם במכתבים לבכירים כמו אריאל שרון, כדי לעודד עמידה ביטחונית תקיפה, המבוססת על הרתעה והתקפה ולא על הגנה. הוא קרא לא להחזיר שטחים ולהתנגד למתן אוטונומיה לפלסטינים".
כריכת הספר "עושה שלום"
(עיצוב: רועי קדם, הוצאת סלע מאיר)
ובכל זאת, הרבי לא עודד את חסידי חב"ד להתגייס באופן גורף לצבא.
"קודם כול, בשנות ה-50 וה-60 הרבה חסידי חב"ד התגייסו לצבא ובהם רבנים ותיקים ומוכרים, אבל בשנות ה-70 חב"ד בישראל הלכה יותר בכיוון החרדי והייתה ירידה במספר המתגייסים. צריך גם לזכור שבמישור העקרוני, הרבי אכן ראה חשיבות גדולה שיהיה 'שבט לוי', כלומר בתוך החברה הישראלית יהיו כאלה שיהיו מסורים לתורה וילמדו בישיבות. אבל בניגוד לעולם החרדי הרחב, הרבי לא תמך ב'חברת לומדים', ובעשור האחרון יש עלייה במספר חסידי חב"ד שמתגייסים, כולל ליחידות קרביות, גם מסיבות פרגמטיות וגם מסיבות אידיאולוגיות".
לאן ישראל מתקדמת מכאן?
"אני סבור שלרבי הייתה ראייה צלולה בכמה מישורים – מה אינו עובד מבחינה צבאית, מה כן עובד מבחינה צבאית, שאלת הנרטיב והערכים, וגם תובנות מעשיות רבות בנוגע לקהילה הבינלאומית ולהתיישבות. ייחודו של הרבי, לדעתי, נעוץ גם בזה – כמובן מאליו, הוא היה איש דתי עמוק, שראה בתורה ובמסורת ישראל מציאות ממשית לכל דבר ועניין. עם זאת הוא היה גם איש העולם הגדול, בעל אופקים רחבים, והוגה אסטרטגי נועז. באופן אירוני, נדמה לי שדווקא כיום ניכרת בישראל נטייה למשיחיות דוהרת ולאידיאליזם מופרז, ומצד שני נטייה לתבוסתנות. הרבי לעומת זאת התווה דרך מפוכחת, שיש בה כדי להציע כיוון והשראה לישראל של ימינו".
"אני לא מתיימר לטעון שבידיי הפתרונות לאתגריה של ישראל, ואף לא שהספר הזה הוא תרופת פלא", הוא מסכם, "טענתי צנועה בהרבה – תורתו של הרבי בסוגיה הזו, כמו בסוגיות רבות אחרות, היא אבן פינה ושער כניסה לדור הזה ולדור הבא של יהודים, בבניין של ישראל תוססת".
