לקראת חג השבועות קיים השבוע מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה כנס מתגיירים ארצי, בעיר העתיקה בירושלים, תחת הכותרת "עם הנצח עם אחד". בכנס השתתפו כאלף מתגיירים מרחבי הארץ שנמצאים בשלבים שונים של תהליך הגיור, במטרה לחבר ביניהם ולחזק את רוחם לקראת המשך הדרך. אחת המתגיירות היא סמ"ר כ', לוחמת בת 20 בגדוד פנתר באוגדת איו"ש, שגדלה בבאר שבע להורים שהגיעו לישראל מפרו.
בבית שלה עשו קידוש בכל ערב שבת, ציינו חגים ושמרו על חיבור עמוק למסורת ולזהות היהודית. "גדלתי כל חיי בידיעה שאני יהודייה", היא מספרת. "סבא רבא שלי ברח מהשואה והגיע לדרום אמריקה, ושם הקים מחדש את החיים שלו. סבא שלי נשבע לו שהוא יקיים את הצוואה שלו ויעלה לארץ".
6 צפייה בגלריה
סמ"ר כ'. "כשהציעו לי להצטרף למסלול גיור, חשבתי שזו מן הסתם טעות. כל החיים חייתי כיהודייה"
לדבריה, הבית המשפחתי בפרו היה פתוח דרך קבע לישראלים שהגיעו לשם במסגרת טיול אחרי צבא. "הם היו באים אלינו, מדברים איתנו עברית ומתחברים ליהדות ולישראליות, היינו מדברים על זה המון. אלה היו החיים שגדלתי בהם", היא מעידה. עוד לפני הגיוס הציעו לה בצה"ל להצטרף למסלול גיור, אך היא הייתה בטוחה שמדובר בטעות: "אמרתי להם שאין מצב, כל החיים שלי חייתי כיהודייה, חשבתי שזו מן הסתם טעות".
לפני כחצי שנה, במהלך שיחה עם בת דודתה, גילתה לראשונה שלפי ההלכה היא אינה נחשבת יהודייה. "זה היה מתסכל ומטלטל", היא אומרת. "כל חיי הלכתי לבית כנסת, חייתי את היהדות, ופתאום הבנתי שלפי ההלכה אני כנראה לא יהודייה". למרות הטלטלה, היא החליטה לא לוותר על תחושת השייכות שלה ועל הקשר ליהדות.
כיום היא נמצאת בתהליך גיור במסגרת קורס נתיב, מסלול הגיור הצבאי שפועל תחת מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. "החלטתי שהגילוי הזה לא יעצור אותי מלהיות יהודייה. היה לי חשוב מאוד להיות קרובה ליהדות", היא מספרת, "אני מחכה להגיע לבית הדין ולעבור את התהליך בהצלחה". במסגרת הקורס היא לומדת מהבוקר עד הערב תורה, הלכות ותפילות.
לדבריה, גם אימהּ תומכת בהחלטה ואף מתכננת לעבור גיור בעצמה. לצד זאת, היא מתמודדת עם רגעים מורכבים מול חבריה לשירות: "חברים שלי, שמכירים אותי כאדם מאמין מאוד, מגלים שאני לא יהודייה – ויש בזה משהו מטלטל, במיוחד באמצע שירות צבאי כלוחמת". למרות הכול, תחושת הזהות שלה נותרה ברורה ויציבה. "בשום רגע לא הרגשתי שאני לא חלק מהעם היהודי", היא אומרת. "בתודעה הזאת אני משרתת כלוחמת ועושה הכול למען המדינה שלי. ברגעים קשים האמונה פוגשת אותי הרבה, ולכן אני מאמינה מאוד במה שאני עושה".
עלייה במספר המתגיירים
עוד לפני האירוע המרכזי, המתגיירים סיירו ברחבי העיר העתיקה וביקרו בכותל המערבי. לאחר מכן הם התכנסו במרכז דוידסון למעמד חגיגי בהשתתפות הראשון לציון הרב הראשי דוד יוסף, רב הכותל שמואל רבינוביץ, ראש מערך הגיור הרב יהודה עמיחי ואחרים. המתגיירים שהשתתפו באירוע מייצגים מגוון רחב בחברה הישראלית: חיילים ואזרחים, עולים חדשים ותושבים ותיקים, צעירים ומבוגרים, תושבי הפריפריה, הצפון, הדרום והמרכז.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על פעילות המערך ואמר: "הגיור הממלכתי הוא משימה לאומית כבירה. הוא נוגע בלב הזהות שלנו ושל עתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית". נתניהו קישר את האירוע לחג השבועות ולמגילת רות, ואמר כי "רות, שבחרה מרצון ביהדות ואמרה לנעמי 'עמך עמי ואלוהייך אלוהיי', מסמלת את הבחירה להשתייך לעם היהודי". לדבריו, המתגיירים שמצטרפים כיום לתהליך מגיעים "מכל פסיפס החברה הישראלית". הוא הדגיש כי מערך הגיור ימשיך ללוות את המבקשים "להיכנס תחת כנפי העם היהודי, עם הנצח", כלשונו.
גם הרב יהודה עמיחי, ראש מערך הגיור הממלכתי, התייחס למשמעות הרחבה של התהליך ואמר: "אהבת הגר איננה רק דאגה לגר עצמו, אלא זכות וחובה של עם ישראל כלפי עתידו וזהותו". לדבריו, סיפורה של רות הגיורת, שממנה יצאה מלכות ישראל, מלמד כי הגיור הוא חלק עמוק מסיפור ההמשכיות של העם היהודי.
נתונים שמציג מערך הגיור מצביעים על מגמת עלייה במספר המתגיירים בשנים האחרונות, במיוחד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2022 השלימו את הליך הגיור 1,087 בני אדם; בשנת 2023, שבסופה פרצה המלחמה, עלה המספר ל-1,446; בשנת 2024 עמד מספר המתגיירים על 1,421, ובשנת 2025 נרשמה עלייה ל-1,535 מתגיירים. במערך מציינים כי לצד העלייה במספרים, ניכרת גם מגמה של חיפוש זהות וחיבור עמוק יותר לעם היהודי ולמדינת ישראל, בייחוד בקרב חיילים, עולים חדשים ובני משפחות מעורבות שחיים בישראל שנים רבות ורואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
לצד הגידול במספר המתגיירים, פועלת כיום מערכת רחבה של כיתות לימוד ומסלולי הכשרה בפריסה ארצית. בשנת 2026 פעלו ברחבי הארץ 229 כיתות גיור, כאשר כיום מתקיימות בפועל 134 כיתות פעילות, לא כולל כיתות במרכזי הקליטה של עולי אתיופיה ובני המנשה. הכיתות מחולקות לחמישה מחוזות ארציים: צפון, מרכז, ירושלים, דרום ומסלול נפרד לבני המנשה. בדרום פועלות 29 כיתות, בירושלים 35, במרכז 36 ובצפון 34. כמו כן פועלות 14 כיתות לבני המנשה בנוף הגליל ובקריית ים, ו-43 כיתות לעולי אתיופיה במרכזי קליטה בדרום ובצפון. במערך מדגישים כי המורים המלווים את הכיתות נמצאים לצד המתגיירים לאורך כל הדרך.
במקביל למסלולים האזרחיים פועל גם מסלול הגיור הצבאי "נתיב", שבו משתתפים כיום 852 חיילים בשלבים שונים של התהליך: 467 בשלב הבסיסי, 173 בסמינר א', 172 בסמינר ב' ו-40 חיילי קבע במסלול נפרד. הלימודים מתקיימים במגוון שפות ובהן עברית, רוסית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, פורטוגלית ואמהרית, לצד שפות נוספות לקהילת בני המנשה ושפת הסימנים. במערך מציינים כי ההתאמה התרבותית והשפתית היא חלק מרכזי ביכולת להנגיש את התהליך למועמדים מרקעים שונים.
נכון להיום לומדים במערך הגיור 5,910 תלמידים, מהם 5,160 במסלולי ההכנה האזרחיים וכ-750 חיילים בקורסי ההכנה לגיור בצה"ל. במערך הגיור מדגישים כי מאחורי המספרים עומדים אלפי סיפורים אישיים של אנשים המבקשים להצטרף באופן מלא לעם היהודי, וכי המערך פועל כיום כמערכת ארצית רחבה שמלווה מועמדים מכל שכבות החברה הישראלית, תוך שילוב בין לימוד יהדות, ליווי אישי וחיבור עמוק לזהות ולשייכות הלאומית.
