היחסים בין ישראל לאוסטרליה הגיעו הבוקר (יום ג') לשפל, עם ההאשמה של שרת החוץ האוסטרלית שלפיה "ממשלת נתניהו מבודדת את ישראל". ראש הממשלה נתניהו, מצידו, תקף את מקבילו האוסטרלי אנתוני אלבניזי ותיאר אותו כ"ראש ממשלה חלש שנטש את יהודי ארצו".
אוסטרליה, שבעבר נחשבה סמל לרב-תרבותיות ולמקום בטוח ליהודים וישראלים, הפכה בשנים האחרונות לזירה קשה עבור הקהילה. יהודים רבים הגיעו אליה כפליטים לאחר רדיפות – מהשואה, מברית המועצות לשעבר או מדרום אפריקה – וראו בה "גן עדן" ומקלט בטוח. על רקע העלייה החדה במקרי האנטישמיות, היום אוסטרליה כבר לא נראית בטוחה כל כך ליהודים.
6 צפייה בגלריה
הפגנה אנטי-ישראלית בסידני, עם שלטים שקוראים לנתניהו "טרוריסט" ומציגים אותו עם שפם של היטלר
(צילום: AAP / Dean Lewins via REUTERS)
"המקום הזה תמיד היה בית חם לעם היהודי", אומר אלכס ריבצ'ין, מנכ"ל המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה – אלא שמאז עליית מפלגת הלייבור לשלטון באוסטרליה במאי 2022, בראשות ראש הממשלה אלבניזי ושרת החוץ פני וונג, היחסים עם ישראל הידרדרו ובמקביל חלה עלייה חריגה באנטישמיות ביבשת.
גורם ישראלי שמכיר את היחסים אומר: "אוסטרליה אינה מדינה עוינת, אבל היא ביקורתית מאוד כלפינו, במיוחד מאז המלחמה בעזה. הם מקבלים 'שבץ' מהחלטות הכנסת על החלת ריבונות ביהודה ושומרון, מאלימות מתנחלים ומהתמונות של הרעב. זה מצטרף לביקורת קיימת ויוצר יחסים בעייתיים. אחרי המלחמה המצב ישתפר מעט, אבל שינוי אמיתי לא יקרה בלי חילופי שלטון בישראל".
מקרה בולט הוא החלטת שר הפנים האוסטרלי טוני ברק לשלול את הוויזה של חבר הכנסת שמחה רוטמן – צעד שהוביל את שר החוץ גדעון סער לשלול ויזות מנציגים של קנברה ברשות הפלסטינית. שר הפנים בא מהאגף הימני של הלייבור, אך מגיע ממחוז ווטסון, שבו אוכלוסייה לבנונית גדולה. גורם פוליטי מסביר: "חברי פרלמנט מושפעים ממה שקורה ברחוב במחוזות שלהם. לכן, למדיניות הלייבור יש גם שיקולים אידיאולוגיים וגם לחץ פוליטי פנימי".
6 צפייה בגלריה
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי. שיקולים של לחץ פוליטי פנימי משפיעים
(צילום: Tracey Nearmy / AFP)
לפי "התנועה למאבק באנטישמיות" (CAM), בין ינואר לאוגוסט 2025 תועדו 182 תקריות אנטישמיות באוסטרליה – 79 במדינת ניו סאות' ויילס ו-63 במדינת ויקטוריה. בין התקריות: הצתת בתי כנסת, ונדליזם במסעדות ישראליות, הפגנות אלימות ותקיפות מילוליות ופיזיות. סקר CAM העלה כי אחד מכל חמישה צעירים בגילי 18–34 דיווח על תקריות סביבו, ורק 24% מהאוסטרלים מתארים יחס חיובי ליהודים.
במערב סידני נוצרו אזורים מסוכנים ליהודים. שי לוין, ישראלי המתגורר בבונדי, מתאר נסיעה לשם כ"נסיעה לשטחים": "מסוכן שם למי שמדבר עברית או מזוהה כיהודי".
לוין, שנמצא באוסטרליה מאז 2013, הוא בעל עסק לגינון. אשתו חוקרת ביוטכנולוגיה. הוא רואה במצב תוצר של ממשלה כושלת: "שנאת ישראל מסיטה תשומת לב מהכישלונות ומבטיחה את תמיכת האוכלוסייה המוסלמית. התקשורת מדבררת את מסרי חמאס והממשלה רוכבת על גל השנאה. זה מזכיר את סיפורי המשפחה לפני מלחמת העולם השנייה. למרות שאנחנו חושבים שביבי הוא חלק מהבעיה – אנחנו שוקלים לחזור לישראל".
תיעוד של הצתת בית הכנסת "עדת ישראל" במלבורן
ממשלה במבוכה
ונינה ויסמן-לוי, עורכת דין וחוקרת באוניברסיטת סידני, מסבירה כי התמיכה ההיסטורית של ממשלות אוסטרליה בישראל נשברה. "אם הליברלים היו בשלטון, המצב היה שונה", היא אומרת. לדבריה, אלבניזי ו-וונג, מהאגף השמאלי של הלייבור, תלויים גם בקולות האוכלוסייה המוסלמית (כמיליון נפש) ובתמיכת מפלגת הירוקים האנטי-ישראלית. היא מזכירה את תמונות אלבניזי הצעיר לצד דגל פלסטין כעדות להמשכיות עמדותיו.
ריבצ'ין מוסיף: "הממשלה נוקטת קו תקיף נגד ישראל, אך במקביל אלבניזי טוען שאין הצדקה לתקוף את הקהילה היהודית. הם לא מבינים שברגע שהם מבקרים את ישראל – הם בעצם שולחים מסר שמותר לתקוף אותנו, כי הציונות היא חלק מהזהות שלנו".
הממשלה באוסטרליה מינתה את ג'יליאן סגל היהודייה כשליחה למאבק באנטישמיות והקצתה 100 מיליון דולר לאבטחת מוסדות יהודיים, אך הקהילה המקומית חשה שזה לא מספיק. "הממשלה במבוכה. היא לא יודעת איך להתמודד עם הגל", אמר שגריר ישראלי בכיר לשעבר.
אירועים כמו הפגנות פרו-פלסטיניות שבהן הונפו דגלי דאעש ונסראללה, והמצעד הניאו-נאצי במלבורן, המחישו את חוסר האונים של המשטרה. במקרים מסוימים היא אף המליצה ליהודים להימנע משהייה במרכזי ערים. ויסמן-לוי מתארת מצור על מתפללים בבית הכנסת הגדול בסידני, כששוטרים אמרו שאינם יכולים להגן עליהם.
6 צפייה בגלריה
פני וונג, שרת החוץ האוסטרלית, לצד ראש הממשלה אלבניזי
(צילום: AAP / Mick Tsikas via REUTERS)
יהודים רבים מסתירים סממנים יהודיים: מזוזות, תכשיטים עם מגן דוד או כיפות. ילדיו של לוין לומדים קרב מגע, ופעילויות הצופים מתבטלות לעיתים קרובות. ישראלי במלבורן שסולק ממספרה אחרי שזוהה כישראלי שמע קריאות "רוצח תינוקות".
במלבורן המצב מורכב יותר. בדרום העיר, שם יש ריכוז יהודי גדול, התחושה בטוחה יחסית. שירי פרס, מורה לעברית, מספרת: "אני לא מסתירה מגן דוד בדרום מלבורן, אבל בצפון – שם יש ריכוז מוסלמי – הייתי נמנעת מכך".
ג'רמי ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, מזהיר שההתפרצות החמורה ביותר היא באוניברסיטאות ובתחום האמנות. "סטודנטים יהודים מדווחים מדי שבוע על הטרדות, ואמנים יהודים מודרים מפסטיבלים בגלל לחץ של קבוצות פרו-פלסטיניות", הוא אומר.
ליבלר, שמבקר גם את רוטמן, סבור כי ביטול הוויזה לא נבע מאנטישמיות אלא משיקולים פוליטיים. עם זאת, הוא מבקר בחריפות את כוונת אוסטרליה להכיר במדינה פלסטינית ללא תנאים מוקדמים: "זו מדיניות שמעניקה פרס לחמאס ומרחיקה את הפסקת האש".
למרות הכול, הקהילה היהודית-ישראלית באוסטרליה – כ-130 אלף יהודים ועוד 15 אלף ישראלים – נותרת חזקה ומאורגנת. מאות בתי כנסת, בתי ספר וארגונים פועלים, ועצרות תמיכה בישראל ולמען החטופים מתקיימות באופן תדיר. "אנחנו מקיימים אירועים גדולים נגד אנטישמיות ומביעים סולידריות עם ישראל", מספרת שירי פרס.
עם זאת, ישנם גם סדקים פנימיים. גוף קטן בשם "המועצה היהודית של אוסטרליה", שבו חברים יהודים וישראלים המתנגדים למדיניות של ישראל, הצטרף להפגנות פרו-פלסטיניות. אף שמדובר בארגון שולי, עצם קיומו מדגיש את המורכבות של הזהות היהודית-ישראלית במדינה ואת תחושת הניכור של חלק מהקהילה כלפי הנרטיב הרשמי.
כתבה נרחבת בנושא תפורסם בסוף השבוע במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות".
