לרות קוראפיצ'י היו שני סבים: האחד שירת ביחידת חיסול נאצית באוקראינה והיה שותף לרצח יהודים, והשני היה כומר פרוטסטנטי שבחר לשתוק לנוכח זוועות השואה. היא עצמה גדלה בבית אלים בגרמניה, ובבגרותה הקדישה את חייה לטיפול בטראומה בין-דורית. כעת, בעקבות אירועי 7 באוקטובר והתגובות להם בעולם, היא הגיעה לישראל כחברה במשלחת של יוצרי תוכן מגרמניה, שאורגנה ביוזמת שגרירות ישראל בברלין ומחלקת הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, כדי להיאבק בהשתקת השואה ובהכחשתה - תופעות שהיא מכירה מקרוב גם מההיסטוריה המשפחתית שלה.
את שורשי הסיפור המשפחתי וסיפורה האישי של רות ניתן למצוא באוקראינה של שנת 1941. חלק ניכר ממכונת הרצח הנאצית נשען אז על "אנשים רגילים", שוטרים ואבות למשפחות מערים שקטות בגרמניה, שהפכו בן לילה לרוצחי המונים. כזה היה גדוד המשטרה 303, יחידה של שוטרי סדר מהעיר ברמן שיישמה את אסטרטגיית "השואה באמצעות כדורים" באוקראינה, וחבריה השתתפו גם בטבח בבאבי יאר.
מסע לישראל של הנכדה לקצין הנאצי שהפכה לפעילה שנלחמת באנטישמיות ובשקר הג'נוסייד בעזה
מסע לישראל של הנכדה לקצין הנאצי שהפכה לפעילה שנלחמת באנטישמיות ובשקר הג'נוסייד בעזה
רות קוראפיצ'י בביקור בישראל
אחד מאותם שוטרים היה סבה של רות, פריץ קארל אוגוסט גאסל, שהתגורר אז בכפר קטן בהרי הרץ. אחרי המלחמה הוא שב לגרמניה, אך את השד האלים שהתפרץ באוקראינה לא ניתן היה להחזיר חזרה לבקבוק. בסופו של דבר סבתה של רות התגרשה מהאיש שמרר את חייה ואת חיי ילדיהם, והמשפחה ניתקה איתו קשר עד מותו ב-1964.
רות נולדה אחרי מותו, ורק בבגרותה קיבלה רמזים ראשונים על עברו. "כשגדלתי התחלתי לעבוד בבית אבות בעיר שבה נולד סבי, והדיירים שזכרו אותו סיפרו כי הוא היה נאצי וכי היה ידוע כאיש אלים. ידעתי ששירת בחזית המזרחית, אבל לא היה לי מושג מה הוא עשה", היא מספרת.
במקביל, היא התמודדה עם טראומות קשות בביתה שלה. "גדלתי בבית אלים מאוד ובילדותי סבלתי מאלימות פיזית ומינית. לא הגנו עליי כילדה. גם כשסיפרתי לאמי שחבר של המשפחה התעלל בי מינית, היא לא נקפה אצבע לעזור לי והוא אפילו מונה לאחר מכן לשמש כסנדק של אחיי הצעירים", היא סיפרה בכאב.
הרצון להבין את השורשים לדפוסים האלה הוא שהוביל אותה להפוך למטפלת בטראומה בין-דורית. "דרך העבודה שלי ניסיתי להבין את המשפחה שלי ואת הסיפור האישי שלי, למה דברים קרו כמו שהם קרו. ניסיתי לקבל תשובות", היא אמרה.
לרות קוראפיצ'י  עם מזל, ניצולת הנובה
לרות קוראפיצ'י  עם מזל, ניצולת הנובה
רות קוראפיצ'י (מימין). נלחמת באנטישמיות ובשקרים שמופצים על ישראל
הטלטלה הבאה הגיעה ב-7 באוקטובר 2023. הדיווחים מישראל הציפו אצלה מחדש את פצעי הילדות, אך התגובות בעולם מיד לאחר המתקפה היו אלו שטלטלו אותה באמת. "זיהיתי דפוס שהכרתי לצערי מהבית: שתיקה והכחשה של הזוועות והיפוך תפקידים בין קורבן ומקרבן", היא אומרת. "במקום חמלה וסולידריות כלפי הקורבנות היהודים ראיתי כיצד כל כך הרבה בעולם הצדיקו את הפוגעים והאשימו את הקורבנות. וזה משהו שאני מכירה כל כך מקרוב לאורך כל חיי ואני יודעת עד כמה זה יכול להיות מסוכן והרסני".
הזעזוע הזה דחף אותה לפתוח את תיקי העבר של משפחתה. היא פנתה לארכיונים ולמשרדי רישום, איתרה מסמכים ישנים והרכיבה את התמונה המלאה של מעשי סבה. "לבסוף השגתי עותקים של מסמכים שתיארו את פעולות 'גדוד 303', שבו סבי היה חבר. את מעשי הרצח ההמוניים הרבים של ילדים, נשים וגברים יהודים לאורכה ולרוחבה של אוקראינה", היא משחזרת בדמעות.
מסמך ארכיוני רשמי שמדבר על היחידה, הרציחות הרבות שעשו והשם שלו מופיע כאחד מהמבצעים
מסמך ארכיוני רשמי שמדבר על היחידה, הרציחות הרבות שעשו והשם שלו מופיע כאחד מהמבצעים
מסמך ארכיוני רשמי שמדבר על יחידת הרוצחים, שבה סבה של רות היה חבר
הגילוי הקשה הביא איתו גם תחושה של סגירת מעגל ומחויבות לייעוד שהרגיש גדול ממנה. "הרגשתי שמצאתי חלק חסר בפאזל המשפחתי שלי", היא מספרת. "להכיר בהיסטוריה המשפחתית שלי ולעשות ככל יכולתי לשמור על מדינת היהודים הפך להיות הצו המצפוני שלי שמנחה את דרכי. מאז ילדותי הבטחתי לעצמי שאם אהיה עדה בשנית לרדיפת יהודים, לא אעמוד מנגד. אחרי 7 באוקטובר הייתי צריכה לשאול את עצמי: 'האם יש לי אומץ לעמוד בהבטחה שלי? האם אני אוכל לעשות טוב יותר ממשפחתי, שבה סבא אחד רצח יהודים והשני בחר לשתוק לנוכח הזוועות?'", היא ממשיכה ומשתפת. "אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את העבר של משפחתי, אבל אני כן יכולה לבחור איך אני חיה היום. ואני לא מוכנה שהפחד יגרום לי לשתוק או לתת יד להמשך קיומם של דפוסי שתיקה, אלימות ושנאה".
בתחילת הדרך בחרה רות בצעדים אישיים: היא אימצה ניצול שואה מאוקראינה ולימדה ילדים ממשפחות מהגרים ממדינות ערב על ישראל. "כשהם רואים שאני עונדת מגן דוד ויש לי קעקועים בעברית, הם מגיבים בחוסר כבוד ולעיתים עם מילים פוגעניות. אני לא מאשימה אותם, בהתחשב במקום שממנו הם מגיעים, אלא מנסה לבנות גשרים. מבחינתי החינוך של דור העתיד הוא דאגה לעתיד המדינה היהודית לשנים הבאות", היא אמרה.
מסע לישראל של הנכדה לקצין הנאצי שהפכה לפעילה שנלחמת באנטישמיות ובשקר הג'נוסייד בעזה
מסע לישראל של הנכדה לקצין הנאצי שהפכה לפעילה שנלחמת באנטישמיות ובשקר הג'נוסייד בעזה
הקעקועים בעברית
אלא שהמציאות ברחוב הגרמני חייבה אותה להרחיב את הפעילות. לדבריה, "האנטישמיות הגואה בגרמניה, העובדה שיהודים צריכים לחשוש ללכת ברחוב עם כיפה, העובדה ששקר 'רצח העם' שישראל עושה בעזה תופס יותר ויותר מהירות ותומכים. זה מפריע לי ומדאיג אותי", אמרה קוראפיצ'י.
האכזבה הקשה ביותר הגיעה דווקא מסביבת השמאל הפוליטי, שאליו היא משתייכת, ומהאנשים הקרובים אליה בעבודה. "כשדיברתי עם שני עמיתיי לעבודה על ההפגנות נגד ישראל בגרמניה, הם האשימו את ישראל ברצח עם", היא מספרת בכאב. "אחת מהן, צעירה יותר, התעקשה כי הוכח כבר שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים ואפילו פקפקה בקשר בין יהודים לארץ ישראל ולמה דווקא ליהודים ניתנה פיסת הארץ הזאת אחרי השואה. כשסיפרתי לה על הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לישראל, היא כעסה עוד יותר ואמרה שאינה רוצה להמשיך בשיחה".
לגבי מה שנדרש מישראל לעשות כדי לשפר את מעמדה בעולם, קוראפיצ'י אומרת בכנות כי היא לא מומחית בתחום, אך מרגישה שחמאס ושחקנים אנטישמיים אחרים מצליחים להשתמש בתמונות רגשיות ובנרטיב שקרי כדי להשפיע על דעת הקהל. "רבים מהתלמידים שלי מאמינים למה שהם רואים בטיקטוק ועבורם זה הפך להיות מקור אמין ומרכזי לקבל מידע. עובדות וטיעונים הגיוניים לא יכולים להתחרות ברגש וזאת הבעיה המרכזית", היא אמרה.
לרות קוראפיצ'י בכותל, ירושלים
לרות קוראפיצ'י בכותל, ירושלים
רות קוראפיצ'י ליד הכותל המערבי
מתוך ההבנה שעליה להגיע לקהל רחב יותר ולהראות "את האמת על ישראל ולהגיע ליותר אנשים באמצעות סיפורים אותנטיים", הגישה קוראפיצ'י מועמדות למשלחת של 19 יוצרי תוכן מגרמניה, שאותה מקדמת שגרירות ישראל בברלין. היא וחבריה נבחרו מבין יותר מ-120 מועמדים כאירוע השיא של קמפיין ההסברה המרכזי של השגרירות, Next Stop: Israel / Der ganz normale Balagan, שכבר צבר מיליוני חשיפות ברשתות החברתיות.
המשלחת הגיעה לישראל בשבוע שעבר ותעזוב היום (א'). במהלך הביקור מפיק כל משתתף לפחות חמישה סרטונים מקוריים, ובסך הכול יותר ממאה סרטונים, שיביאו לקהל הגרמני הצעיר ישראל אותנטית ומגוונת דרך עיניים אישיות ובלתי אמצעיות, בדיוק כפי שרות ביקשה לעשות בעצמה. המשלחת מכילה גורמים מגוונים מתוך החברה הגרמנית. מיוצרי תוכן ודיגיטל בטיקטוק, בהם מי שנולדה באיראן וחושפת את עוקביה ליעדים חדשים, אנשי שיווק ורשתות חברתיות ועד לכאלה מעולמות האקדמיה והזירה הפוליטית. זאת לצד בעלי תפקידים ציבוריים כקצין משטרה העוסק במניעת פשיעה ואוריינות מדיה.
שגריר ישראל בברלין, רון פרושאור, אמר: "המשלחת הזאת היא חלק מסדרה של משלחות שאנחנו מוציאים מכאן והיא הגיעה מההבנה הפשוטה שאין דרך אחרת מלבד להביא את האנשים לישראל. כדי לשבור את חומת הדעות הקדומות בגרמניה אי אפשר להסתפק בדיבורים מרחוק, צריך להביא את האנשים לכאן ולתת להם להרגיש את ישראל דרך הלב והרגליים ולראות אותה דרך העיניים שלהם. ככה נראית הסברה אפקטיבית שמביאה למיליוני עוקבים את הלב הפועם והמורכב של המדינה שלנו, את התרבות, הנופים והסיפור הישראלי".