בין צבעי התחפושות לטעמי משלוחי המנות, מצוות מתנות לאביונים לא זוכה לזוהר שמאפיין את המנהגים האחרים של פורים. עם זאת, מאחורי הפעילות שרבים מבצעים כלאחר יד (אם בכלל) מתחבאת המצווה שהוגדרה על ידי הרמב"ם כחשובה ביותר בחג, שטומנת בחובה פוטנציאל לשפר את האחדות בעם ישראל – ושמשנה את פניה בעידן הטכנולוגי. במיוחד השנה, כשלצערנו לא מעט אנשים נזקקים פתאום לסיוע עקב המצב במדינה, יצאנו לבדוק: מה הסיפור של מצוות מתנות לאביונים?
"מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות המרכזיות של פורים, ומטרתה היא שגם מעוטי היכולת יוכלו לקיים את מצוות סעודת הפורים", מסביר הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן וראש ישיבת ההסדר רמת גן.
"המצוות של פורים הן חברתיות מאוד, והן נועדו לייצר קרבה וחיבור בין איש לרעהו – מתוך הבנה שמהאחדות הזו נבעו הניצחון והנס של פורים", אומר הרב אסף הר-נוי, ראש בית המדרש "מבקשי פניך", דיין בבית הדין לממונות "ארץ חמדה" ורב קהילת "אדרת אליהו". "במגילה, בעקבות פרסום הגזרה של המן הרשע, אסתר אומרת למרדכי 'לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים' (אסתר ד', ט"ז) – ושם מתחיל השינוי לטובה בסיפור. חכמים רצו לעגן את העיקרון הזה לדורות קדימה, וליצור אחדות בעם ישראל דרך מצוות מקרבות ומחברות".
מצוות אלה כוללות את החלפת משלוחי המנות והסעודה המשותפת בחג, שמחברות אותנו למי שקרוב אלינו – וגם את מצוות המתנות לאביונים, שמאפשרת חיבור גם אל החלקים החלשים יותר של העם.
למה חשוב לתרום בו ביום?
מקור המצווה הוא במגילת אסתר עצמה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט', כ"ב). "על פי הרמב"ם, מצווה גדולה יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות", אומר אלגאזי. "בסופו של דבר, הכי חשוב לדאוג למעוטי היכולת – לפתוח את הלב ואת הכיס, ולהראות להם שהם חלק מהעם ולא נשארים מאחור".
כיצד נכון לקיים את המצווה? ובכן, "אביונים" מוגדרים בהתאם למקום ולזמן שהחג נחגג בו. אם בעבר מקובל היה לתאר אותם במונחים כמו "גר, יתום ואלמנה" – בתקופתנו מדובר במי שמתקשים לשכור דירה או לשלם עבור ביגוד ותרופות, למשל. נוסף על כך, בהגדרה יכולים להיכלל גם מי שנקלעו למצוקה נקודתית – כמו עסקים שנפגעו עקב המלחמה. עקב הצורך לאפשר לאביון לקיים סעודה, גובה התרומה שמוענקת לו צריך לעמוד לפחות על עלותה של ארוחה פשוטה – כלומר, לפחות סביב 30 שקל (מחיר מנת פלאפל + שתייה). על פי ההלכה יש לתרום בסכום כזה לשני אביונים לפחות – כיוון שהמצווה מדברת על "אביונים" ברבים, ולא על "אביון" יחיד – וכל המרבה הרי זה משובח.
היבט חשוב של המצווה הוא ההכרח לתת את התרומה "בו ביום" – כלומר, ביום החג (י"ד באדר או ט"ו באדר, בהתאם למיקום), ולא לפניו או אחריו. "כיוון שאנחנו רוצים לאפשר לאביון לקיים סעודת פורים, עלינו לדאוג שהוא יקבל את הכסף בפורים עצמו – וכך יוכל ליהנות באותו היום מהסעודה", מסביר אלגאזי.
לדברי הר-נוי, סיבה נוספת לתרומה בו ביום היא הרצון של חכמים לקבע את אירועי המגילה בזיכרון הלאומי בעזרת המנהגים. "היום שנס הניצחון המסופר במגילה התרחש בו היה יום שמחה מיוחד לעם ישראל", הוא אומר. "לכן, חכמים עיגנו את מצוות החג לאותו היום".
הלבוש החדש של המנהג העתיק
כמו הגדרת האביונים, שהשתנתה משמעותית מאז ימי אחשוורוש, גם הדרך שבה מבצעים את המצווה עברה תהפוכות. רבים תורמים כיום דרך בתי הכנסת ביום החג, אחרים תורמים למי שמידפקים על דלתותיהם (בתקווה שאכן מדובר בהתרמה למטרה לגיטימית). יש מי שתורמים ישירות לעמותות או לנזקקים שהם מכירים. ומעבר לכך, בשנים האחרונות מתגברת המגמה של מתן מתנות לאביונים דרך האינטרנט.
כך, בפלטפורמת התרומות המקוונת JGive מתאספות בחג שלל עמותות שמציעות לגולשים אפשרויות שונות לתרומה בהתאם למצווה – ומתחייבות להעביר את הכסף שגייסו למי שזקוקים לו בו ביום. "רק עמותות רשומות עם אישור ניהול תקין מרשם העמותות וסעיף 46 מרשות המיסים – כלומר, רק עמותות שעובדות בצורה חוקית ונכונה – יכולות לגייס כספים דרך האתר, כך שאפשר לדעת שהתרומה מגיעה למקום אמין", אומר אורי בן שלמה, מנכ"ל ומייסד עמותת JGive.
3 צפייה בגלריה
הרמב"ם כתב שמצוות מתנות לאביונים היא החשובה ביותר בחג. מסיבת פורים בירושלים, ארכיון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כמו פתרונות טכנולוגיים מודרניים אחרים, גם האפשרות לתרום מתנות לאביונים אונליין הובילה לחיפוש ומציאת פתרונות הלכתיים לאתגרים שטמונים בה. אתגר ראשון טמון בעובדה שתרומה אונליין דורשת תשלום בכרטיס אשראי – כלומר, כמו חיובים אחרים באשראי, סכום התרומה לא יורד מחשבון הבנק של התורם או התורמת בעת התרומה אלא בחודש העוקב. "היום מוסכם על ידי רוב הפוסקים שתשלום באשראי נחשב תשלום: כלומר, גם אם חברת האשראי עדיין לא גובה ממני את הכסף, עצם זה שאני מחויב אליה נחשב כאילו נתתי כסף", אומר הר-נוי. "הן ברמה ההלכתית והן ברמה המשפטית נעשה פה קניין – ולכן, קיימתי בזה את המצווה".
מעבר לכך, כשכסף נתרם באמצעות אשראי הוא לא מגיע לעמותה ביום שהתרומה מתבצעת בו, אלא במועד שכלל הכספים מועברים בו על ידי חברת האשראי. עם זאת, גם לאתגר זה יש פתרון. "העמותות שמתחייבות לכך משתמשות בהלוואות שהן לוקחות, במקדמות מגופים שונים או בכספים שיש להן בצד כדי להעביר כסף בשם התורמים כבר בפורים, בו ביום – כך, ברגע שהתחייבנו עבורן התרומה נחשבת כבאה מאיתנו, גם אם הכסף עצמו יגיע לעמותה רק אחרי כן", מסביר הר-נוי.
"העמותות, מצידן, מדווחות לנו שמשנה לשנה כמות התרומות שהן מקבלות דרך הדיגיטל הולכת ועולה, במיוחד מקהלים צעירים – אבל לא רק", מספר בן שלמה.
הזדמנות לתת בימים אלה
"אנשים רבים מאוד נכנסו בתקופה האחרונה לקשיים כלכליים בגלל המלחמה: בעלי עסקים איבדו לקוחות רבים, תושבים פונו מבתיהם – ומצוות המתנות לאביונים היא הזדמנות לתת בעין טובה", אומר אלגאזי.
"כיום, כשהדרך לנצח במלחמה היא מתוך האחדות, הקירוב והחיבור, המצוות המלכדות של פורים – ומצוות מתנות לאביונים ביתר שאת – נעשו רלוונטיות במיוחד", מוסיף הר-נוי. "כולי תפילה, תקווה ובקשה שניקח את הייחוד של החג הזה – ושבזכות החיבור שבו נזכה להתאחד בימים האלה", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 19:00, 23.03.24
