שום דבר לא הכין את ג'רמי ליבלר ללילה של יום חמישי במלבורן, אוסטרליה. הוא כבר חווה אירועים אנטישמיים, ניסה לעזור לסטודנטים יהודים שהרגישו לא בטוחים בקמפוס, עבד מול גורמים פוליטיים כדי לנסות להיאבק באנטישמיות ובעיקר ניסה לשמור ולהגן על הקהילה היהודית, אבל הצתת בית הכנסת הכתה את כולם בהלם והחזירה אותם לזמנים אפלים בהיסטוריה.
ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, מבין היטב את משמעות התמונה של בית כנסת עולה בלהבות. הוא עצמו, כמו רבים מחברי הקהילה היהודית במדינה, נצר לניצולי שואה שחיפשו ביבשת המרוחקת מקום שקט לחיות בו את חייהם ולבטא את יהדותם – הרחק מאירופה שאכזבה אותם כל כך.
הקהילה, שמונה כ-120 אלף יהודים, הגשימה לאורך שנים ארוכות את החלום הצנוע הזה. במדינה שטופת שמש, רחוקה מבעיות העולם ושקטה בדרך כלל, הצליחה הקהילה לשגשג ולבסס את עצמה כחלק אינטגרלי מהחברה האוסטרלית. אי אפשר לומר שהכול קרס בדיוק ב-7 באוקטובר 2023, והיו סימנים מקדימים, אבל אין ספק שהאירועים הנוראים שהתרחשו במרחק 12 אלף קילומטר משם גרמו לזעזוע עמוק ולתחילתה של השנה הקשה ביותר בתולדות יהדות אוסטרליה.
6 צפייה בגלריה
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, ביקר בבית הכנסת שהוצת כשהוא חובש כיפה, בניסיון להנמיך את הלהבות
(צילום: AFP / Department of the Prime Minister and Cabinet / Australia)
ליבלר אומר כי "מעולם לא היו זמנים גרועים כאלה ליהודים באוסטרליה. השריפה של בית הכנסת היא החמרה נוספת בגל השנאה שראינו ברחובות מלבורן בכל יום במשך השנה האחרונה. זאת מתקפה שמראה שמילים הופכות למעשים. זה כתם על האומה שלנו, והגיע הזמן לכל הגורמים הפוליטיים, בכל הרמות, לנקוט פעולות שיוציאו החוצה מחיינו את שנאת היהודים הזאת".
"כל הקהילה נכנסה לטראומה"
הקהילה היהודית באוסטרליה נחשבת לציונית ואקטיביסטית, ויותר מ-50% מילדי הקהילה לומדים בבתי ספר יהודיים. מרביתה מרוכזת בערים הגדולות סידני ומלבורן, והשאר בערים הקטנות יותר. חלק הארי של הקהילה מורכב מיהודים שעזבו את אירופה לפני השואה ואחריה, וגם בקרב הדור הצעיר יותר תודעת הזיכרון מורגשת מאוד.
"במובן מסוים, ההגעה של ניצולי השואה אחרי המלחמה שינתה מאוד את האופי של הקהילה היהודית המקומית שהייתה פה עוד לפניהם, והיא הפכה לציונית יותר ומחוברת יותר לישראל", מסביר ליבלר. לדבריו, זאת אחת הסיבות להשפעה העצומה שהייתה לאירועי 7 באוקטובר על הקהילה: "אני חושב שזה נגע בנו בכמה רמות. קודם כול ברמה האישית, כמעט לכולנו יש משפחה ומכרים בישראל והרוב ביקרו בארץ לפחות פעם אחת, אז דאגנו מאוד לכולם. דבר שני, הרגשתי מאוד את התגובה המאוחדת של הקהילה ואת היותנו 'עם אחד'. לפני 7 באוקטובר, בתור ראש קהילה, הייתי מקבל המון טלפונים והודעות עם הערות ביקורתיות, ויכוחים ועמדות שונות. אחרי הטרגדיה, קיבלתי רק מסר מאחד מכולם ותמיכה רבה לכל הפעילות שלנו. והתגובה השלישית הייתה אולי אפילו כמעט ברמה הפיזית – ההתקפה הברוטלית הזאת העלתה לרבים את שאלת ההגנה העצמית והביטחון האישי. הפגיעה הקשה בישראל, יחד עם הגל האנטישמי שבא מיד אחריה, הייתה טריגר לרבים והעלתה חששות רבים אל פני השטח".
"הבגידה שהרגישו יהודים רבים היא דרמטית, כי הם הבינו שהם היו לאורך שנים חברים של אנשים שלא מסוגלים שלא לצייץ על כל חתול פצוע ברחוב, אבל לא יכולים להביא את עצמם לגנות אונס ורצח של נשים ישראליות"
איך היו החיים היהודיים לפני 7 באוקטובר?
"מעולם לא היו באוסטרליה רמות אנטישמיות כמו שרואים באירופה או אפילו בארצות הברית. היהודים הם קהילה מבוססת, שהצליחה עסקית וחברתית, והיו לנו גם נבחרי ציבור ואישים חשובים בכל התחומים מקרב הקהילה. אני עצמי חובש כיפה והסתובבתי בקמפוס ובכל מקום בלי בעיה. אחרי 7 באוקטובר המצב השתנה לגמרי. גורמים פרו-פלסטינים, חלקם ממוצא ערבי-מוסלמי, חברו לכוחות פרוגרסיביים וביחד נוצר פה אקלים מאוד אנטי-ישראלי שגולש במהירות לאנטישמיות".
לדבריו, "יהודים במקומות רבים הרגישו נבגדים על ידי חוגים שהם היו שייכים להם. הבגידה היא דרמטית כי הם הבינו שהם היו לאורך שנים חברים של אנשים שלא מסוגלים שלא לצייץ על כל חתול פצוע ברחוב, אבל לא יכולים להביא את עצמם לגנות אונס ורצח של נשים ישראליות. גם מבחינה מקצועית וחברתית, ראיתי אנשים בכירים שהיו שותפים שלי לעשייה ולפרויקטים נהדרים, פתאום חותמים תוך שבוע על עצומות שמאשימות את ישראל ברצח עם. הייתי המום מזה, כל הקהילה נכנסה לטראומה".
6 צפייה בגלריה
ג'רמי ליבלר. "יש יהודים שמעדיפים להסתיר את הזהות שלהם"
(צילום: באדיבות הפדרציה הציונית של אוסטרליה)
הפגיעה מתבטאת גם בשטח – מאז 7 באוקטובר אשתקד נרשמה עלייה של 700% במספר התקריות האנטישמיות, כאשר השיא כאמור הוא הצתת בית הכנסת בשבוע שעבר.
עד כמה הסכסוך והמלחמה בכלל מעסיקים את האוסטרלי הממוצע, זה שאינו יהודי או ממוצא מוסלמי?
"אני חושב שזה לא כל כך מעניין אותם, ואין באוסטרליה רמות אנטישמיות גבוהות יותר מאשר במדינות אחרות, אבל כמו במקומות רבים הקהילה הפרו-פלסטינית עובדת כבר שנים בשיתוף עם הקהלים הפרוגרסיביים, והיא רתמה אותם לנושא תוך שימוש בפוליטיקת הזהויות. מול זה חווינו חוסר מנהיגות וחוסר התייחסות נכונה מצד הפוליטיקאים והמוסדות הרשמיים, מה שהביא אותנו למצב הגרוע הזה. כשאתה מאפשר לאנשים להאשים יהודי אוסטרלי שהוא 'תומך ברצח עם' רק מפני שהוא יהודי-ציוני, אז זאת רק צורה אחרת של אנטישמיות. התחושה היא שאתה תשלם מחיר בתוך החברה האוסטרלית על זה שאתה יהודי-ציוני. יש כאלה שמעדיפים לעמעם או להסתיר את הזהות שלהם, וזה דבר נורא שישפיע על הדרך שבה מנהלים את החיים היהודיים כאן באוסטרליה".
מי הם בעיקר הפעילים הפרו-פלסטינים?
"יש באוסטרליה 800 אלף מוסלמים, שרובם באו כתוצאה ממדיניות הגירה מקלה של המדינה. יש קהילות ממדינות שונות, כולל לבנון, וגם פלסטינים. לא ראיתי מנהיג אחד של הקהילות המוסלמיות שגינה את הטבח של 7 באוקטובר או יצא נגד מעשי האונס והרצח. זה אומר לא מעט. יש למספרים האלה משמעות פוליטית ולקראת הבחירות המתקרבות יש להתייחסות למלחמה במזרח התיכון משמעות גם בקלפי אצלנו. גם מפלגת 'הירוקים' שלכאורה עוסקת באיכות הסביבה מתחברת יותר ויותר לקהל המוסלמי, בעיקר מסיבות פוליטיות כדי להשיג עוד קולות".
6 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ישראל במלבורן. ברית בין ערבים מוסלמים לחוגים פרוגרסיביים
(צילום: Darrian Traynor / Getty Images)
לאחרונה סירבה ממשלת אוסטרליה להעניק אשרת כניסה לשרה לשעבר איילת שקד. מדובר היה בצעד מפתיע מאוד, שכן שקד אפילו לא מחזיקה בתפקיד רשמי בימים אלה, והסירוב נעשה על רקע התבטאויות שלה מהעבר.
ליבלר אומר כי זה המשך של התנהגות לא רציונלית של הממשלה: "בהתחלה הם הבינו את הסיטואציה ואמרו שיש לישראל זכות להגן על עצמה, אבל לאט-לאט הם התחילו לשנות את הטון ולדבר בעיקר על הנושא ההומינטרי. הם התעקשו על הנושא הזה, אבל בלי לקחת את ההקשר המלא, ובלי להתייחס לכל מעשי חמאס ולכך שהוא נמצא בשטח. אחרי זה הם קראו להפסקת אש, אבל בלי להתייחס בכלל ליום שאחרי המלחמה ולשחרור החטופים המיידי. לא היה שום היגיון בזה. סירוב הכניסה של שקד היה המסמר האחרון עבור רבים בקהילה – הם הבינו שהתמיכה הבסיסית של כל המפלגות באוסטרליה בזכות של ישראל להגן על עצמה התערערה מאוד".
גל התגובה: היהודים מתקרבים בחזרה לקהילה
אחת ההשפעות של השינויים הדרמטיים אחרי 7 באוקטובר היא דווקא התקרבות של יהודים רבים אל תוך הקהילה ועלייה משמעותית במספר המשתתפים באירועים הקהילתיים השונים. "יש לנו ממש 'התפוצצות' של אירועים ועלייה דרמטית במספר החברים והפעילים. יש פעמים שממש הכפלנו את מספר המשתתפים", מעיד ליבלר. "אנשים כמהים לקשר ולחיבור יהודי, יש כאלה שאומרים שזה מזכיר להם את הימים שאחרי מלחמת ששת הימים".
אחת ההשלכות של החיבור המחודש הזה היא גם התקרבות של הקהילה היהודית אל הקהילה הישראלית שמתגוררת באוסטרליה. במדינה יש כ-10–12 אלף ישראלים שמתגוררים בה באופן קבוע והם מכונים "האוסראלים".
הקשרים בין הקהילות לא היו תמיד קרובים, וגם ליבלר מודה שזה לא מעט באשמת הקהילה היהודית המקורית: "לאורך השנים לא תמיד קלטנו אותם והתייחסנו אליהם כראוי. זה נבע מכל מיני סיבות, אבל בשורה התחתונה יהודים-ישראלים הגיעו לכאן מכל מיני רקעים ולכל מיני מטרות, והקהילה היהודית האוסטרלית לא עשתה את המיטב כדי לקבל אותם פנימה. בשנים האחרונות עשינו מאמצים להתקרב יותר ולקחנו לתשומת ליבנו הערות שקיבלנו, ואני חושב שהמצב השתפר. אנחנו מבינים, בעיקר אחרי 7 באוקטובר, שאנחנו לא 'הבעלים' של המרחב היהודי ושלכל אחד יש זכות ומקום במרחב הזה. הישראלים הם חלק מאיתנו ואנחנו לומדים טוב יותר להיות ביחד, אבל זה צריך גם לבוא מהם והם גם חייבים להבין את המסורות והתחושות שלנו".
מגישת סקיי ניוז אוסטרליה תוקפת את ראש הממשלה אנתוני אלבניזי
אז אחרי כל זה, האם אוסטרליה השקטה, שטופת השמש והגלים, היא עדיין מקום טוב ליהודים לחיות בו?
"אוסטרליה הייתה ה'גולדן-מדינה' (מדינת הזהב ביידיש) עבור יהודים שחיו בה חיים יהודיים מלאים וחופשיים והיו חלק משמעותי ומקובל בחברה. בניגוד לכך, אני חושב שברגע זה, אוסטרליה היא מקום לא פשוט ליהודים. הבעיה היא לא שהאוסטרלים הם אנטישמים, כי מרביתם לא, והבעיה היא לא איום פיזי ותחושת ביטחון נמוכה כמו במקומות מסוימים באירופה. הבעיה האמיתית היא שבפעם הראשונה יש בה ממשלה שלא תומכת באופן מוחלט בזכות של ישראל להתקיים. כאשר יש לך מנגד קהילה יהודית חזקה וציונית, זה גורם לה להרגיש מאוד לא בטוחה, ומאוד לא נתמכת על ידי הממשלה. זה יכול להשתנות, אבל זה תלוי בעיקר בממשלה ובפעולות שהיא תבחר לעשות".
