מי שיפתח את חגיגות ל"ג בעומר במירון, גם השנה תחת הגבלות פיקוד העורף, הוא האדמו"ר מבויאן (באיאן ביידיש) – מנהיג החסידות הקטנה שזוכה בכל שנה לכמה שעות של תהילה, כאשר היא מקבלת באופן מסורתי את הזכות להדלקה הראשונה סמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי.
חסידות בויאן בישראל מונה כיום כ-2,000 משפחות בלבד, לעומת כ-11 אלף משפחות מחסידות גור וכעשרת אלפים משפחות מחסידות בעלז. כדי להבין מדוע דווקא בויאן קיבלה את זכות הראשונים להדלקה בהילולה במירון צריך לחזור אחורה בזמן.
מדובר במסורת בת 99 שנים בקרב אדמו"רי בויאן. הם קיבלו אותה מבית אדמו"רי רוז'ין, שהחלו בה לפני כ-180 שנה, כאשר הדלקות במירון היו עניין של עשרות או מאות חוגגים בלבד. את סדר ההדלקות יפתח הערב (יום ב') רבי נַחוּם דֹּב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי של החסידות, אחרי שעה ארוכה של שירי התעלות שקטים.
בשנים רגילות אלפים מקיפים את האדמו"ר ומביטים בו שר בכוונה, ואחרי ההדלקה פוצחים בריקודים שמחים. רק לאחר מכן מתחילות ההדלקות האחרות. "יסודה של מסורת ההדלקה המרכזית במירון בל"ג בעומר עוד בימי האר"י הקדוש", מסביר משה ויסברג, עורך אתר "בחדרי חרדים". "האר"י, גדול מקובלי צפת, קבע את מקום המדורה בראש מערת הרשב"י. על פי המקובל, האר"י ותלמידיו היו עולים למירון ומדליקים את אש הקודש לכבוד הרשב"י במקום המדויק שעליו הצביע רבם".
האדמו"ר מבויאן מדליק את המדורה בציון קבר רשב"י, ארכיון
(צילום: מזמור הפקות)
לדבריו, "ברבות השנים, כאשר היישוב היהודי בצפת עמד בפני סכנת קריסה כלכלית, נרכשה זכות ההדלקה על ידי האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שביקש לבנות את הריסות ארץ הקודש ולחדש את מסורת ההילולה. 'הרוז'ינר' שילם סכום עתק להקדש הספרדי ששלט במקום, ובכך קנה לעצמו ולצאצאיו אחריו את ה'חזקה' על ההדלקה ב'שטר קניין' היסטורי. המטרה הייתה כפולה: חיזוק היישוב החסידי בארץ ותמיכה בעניי העיר. מאז, הפכה ההדלקה המרכזית במירון למזוהה באופן בלעדי עם שושלת בית רוז'ין, כאשר המדליק הוא החשוב שבחבורה".
המנהג שהחל בהתכנסות קטנה הפך ליריית הפתיחה של הילולה המונית. "בתחילה, לא נהגו האדמו"רים להדליק בעצמם, אלא שלחו את רבני צפת כשליחיהם, בצירוף מטפחת משי מיוחדת שאותה הניחו במרכז המדורה", מעיר ויסברג. "הפעם הראשונה שבה זכה אחד מנכדי הרבי מרוז'ין להדליק בעצמו הייתה בשנת תרפ"ו (1926), אז עלה האדמו"ר מבויאן-צ'רנוביץ להעלות את האבוקה בהשתתפות המונים מרחבי הארץ. מאז ועד היום, המסורת נמשכת ברציפות מדור לדור".
הוא מסכם ואומר כי "זה יותר מארבעים שנה, ממשיך האדמו"ר מבויאן את המורשת הקדושה ומדליק את האבוקה המרכזית בראש גג הציוּן. ההדלקה, ששורשיה נטועים באש הקודש של האר"י והמשכה בחזקה שנרכשה בכספים מרובים, היא רגע השיא של הילולת רבי שמעון בר יוחאי. המעמד המרטיט משלב את קדושת 'יום כיפור' בתוך המערה עם 'שמחת תורה' מבחוץ".
