היא מופיעה ברקע הפגישות של נשיא המדינה עם מנהיגים בכירים מהעולם, כשהיא ניצבת בטרקלין הקטן שבו מתקיימות קבלות הפנים האינטימיות יותר. את החנוכייה שניצבת ברקע הפגישות הרשמיות בבית הנשיא עיצב זאב רבן, אחד מראשוני המעצבים בישראל ומורה בבצלאל, בית הספר לאמנות ולמלאכות אמנות. הצורף יחיא ימיני היה זה שהוציא את תוכניות העיצוב אל הפועל. הוא החל ליצור אותה בשנות השישים של המאה הקודמת.
ימיני, שעלה מתימן בגיל שלוש ונהפך לאחד מגדולי הצורפים בבצלאל, היה חלוץ בשילוב טכניקות הצורפות התימניות המסורתיות עם אמנות יהודית במאה ה-20. נכדו, בועז ימיני (70), מספר כי סבא יחיא שעלה ארצה מצנעא בשנת 1989, והתחיל את לימודיו בבצלאל בגיל 14.
10 צפייה בגלריה
שמעון פרס ז"ל, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, כשברקע החנוכייה של משפחת ימיני
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
בועז מציין שביהודי תימן תמיד בערה הכמיהה לעלות לארץ הקודש. "הרעיון של בוריס שץ (צייר ופסל יהודי, שייסד את בצלאל בירושלים בשנת 1906) היה לפרנס את הצורפים. אלה שהגיעו מתימן עסקו בלימוד תורה ובכתיבת ספרי קודש, אך בעיקר עסקו בצורפות תכשיטים. מכיוון שהזמן לא היה פקטור, בזמן שיהודי תימן לא למדו תורה הם עסקו בצורפות, וכך רכשו מיומנות שגברה על מיומנותם של המוסלמים בתימן", מספר הנכד.
שץ הביא מורים מאירופה, והם השתמשו בטכניקות של הצורפים התימנים, שלימדו אותם לשלב מעין "יודאיקה תימנית". "שץ אף נסע לאירופה כדי למכור יצירות אמנות של תלמידי בצלאל. בכסף שקיבל בעבור היצירות, השתמש שץ לפרנס את היישוב היהודי הישן באותה העת", מוסיף ימיני.
10 צפייה בגלריה
עזר ויצמן, נשיאהּ השביעי של ישראל, מדליק נר ראשון של חנוכה בחנוכייה
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
אולם החנוכייה לא הושלמה במהלך חייו של סב המשפחה. בנו יעקב, שהצטרף לסטודיו המשפחתי לאחר מלחמת העצמאות ועבד עם אביו במשך 33 שנים, המשיך במלאכה. "אבא שלי גויס לפלמ"ח בגיל 16 ונלחם במלחמת העצמאות. עם ההפוגה הראשונה בקרבות, הגיש את עבודת הגמר שלו בבצלאל והצטרף לאביו יחיא במלאכת הצורפות", מספר בועז, שהמשיך את המסורת ועם שחרורו מהצבא הצטרף לאביו, ובכך יצר מסורת בת שלושה דורות של צורפים.
ביחד השלימו את יצירת המופת ממאות חלקים עדינים בטכניקת הפיליגרן – טכניקת צורפות מורכבת ליצירת עיטורים עדינים באמצעות הלחמת חוטים דקיקים של מתכת (כמו זהב או כסף) או כדורים קטנים על גבי משטח של מתכת. "החנוכייה מורכבת ממאות חלקים ודורשת סבלנות אין קץ", מתאר בועז את המלאכה העדינה. "היו חלקים קטנטנים מוכנים, אבל החנוכייה עצמה לא הייתה קיימת, היה צריך ליצור אותה כמעט מאפס".
10 צפייה בגלריה
החנוכייה (מימין) ברקע פגישתו של הנשיא יצחק הרצוג עם הרמטכ"לים אביב כוכבי והרצי הלוי
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
10 צפייה בגלריה
מישל אובמה בביקור בשנת 2015 בבית הנשיא, בתקופת ריבלין, כשברקע החנוכייה
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
10 צפייה בגלריה
החנוכייה בפגישה שנערכה בין נשיא ארה"ב בזמנו, ברק אובמה, לנשיא שמעון פרס
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
ממוזיאון ישראל לבית הנשיא
בית הספר בצלאל, בעשורים הראשונים לאחר הקמתו, השתייך לתנועה הציונית. המעצבים והאומנים שלמדו ויצרו בו הגדירו את הקשר לארץ ישראל באמצעות סמלים, כמו מגן דוד ומנורת שבעת הקנים, שמעטרים גם את מנורת החנוכה של משפחת ימיני. "סביב בסיס החנוכייה מתוארים סמלי 12 שבטי ישראל – על פי החזון הציוני הם נועדו לייצג את קיבוץ הגלויות של עולים שיגיעו לארץ מרחבי העולם", אומרת שרון וייזר פרגוסון, אוצרת בכירה באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל. "הסמלים האלה, שעוצבו בבצלאל לפני כמעט 120 שנה, מלווים ומגדירים את הישראליוּת עד היום, לכן היצירה הזו מתאימה כל כך למקומה בבית הנשיא בירושלים".
החנוכייה, שנרכשה בידי ג'ויס ספיר, נתרמה למוזיאון ישראל ב-1995 לזכר בעלה המנוח הרולד. היא הופיעה בתצוגת הקבע של האגף לאמנות ותרבות יהודית. כאשר הוחלט להוריד את החנוכייה מתצוגה, עלה הרעיון להשאיל אותה לבית הנשיא, כדי שהפאר שלה לא יתבזבז בשהייה ממושכת במחסנים.
10 צפייה בגלריה
החנוכייה בפגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין
(צילום: באדיבות בית הנשיא)
ההשאלה אִפשרה לחנוכייה לקבל חשיפה ייחודית. "ישנן תמונות של בכירים מכל העולם – עוד מימי הנשיא עזר ויצמן. בן היתר מופיעים בתמונות ברק אובמה, דונלד טראמפ והאפיפיור פרנציסקוס", מספר בועז ימיני בגאווה.
10 צפייה בגלריה
משפחת ימיני ומשפחת ספיר, התורמים של החנוכייה, ביום ההתרמה
(צילום: באדיבות בועז ימיני)
החנוכייה מייצגת את המצוינות האמנותית הישראלית ואת הסיפור הייחודי של אמנות בצלאל – שילוב בין מסורות עתיקות לחזון מודרני של יצירה עברית מקורית. מאחורי כל פרט שמעוטר בה עומדת עבודת כפיים של שלושה דורות, סבלנות אין קץ ומסירוּת למלאכת הצורפות.
שרון וייזר פרגוסוןצילום: לורה לכמןסטודיו ימיני, שהוקם בידי סב המשפחה והמשיך לימים לפעול תחת ידי בנו ונכדו, יצר לאורך השנים יצירות נוספות לאישים ולמוסדות בינלאומיים, בהן נרתיק למגילה שהוגשה למלך ג'ורג' החמישי ב-1935 וקערת פירות שהעניק הנשיא חיים הרצוג למלכה אליזבת השנייה ב-1984.
