כחלק מהשינויים הדרמטיים שעובר אזור יהודה ושומרון בשנים האחרונות בכל הקשור להרחבת ההתיישבות, שינוי משמעותי נוסף קורה בתחום הארכאולוגיה. "יהודה ושומרון משנה את פניה בתחום הארכאולוגי ובעולם העתיקות", אומר אייל פריימן (41), ארכאולוג וסגן מפקד קצין מטה הארכאולוגיה של המינהל האזרחי. פריימן נמצא ביחידת הארכאולוגיה במינהל האזרחי כבר יותר מ-15 שנים. הוא רואה לנגד עיניו את השינוי הדרמטי במטה, שצבר תאוצה בשנים האחרונות.
אתר סרטבה
(צילום: המנהל האזרחי)
בשנת 2010 קיבלה הממשלה החלטה על חיזוק יכולות האכיפה והשמירה על העתיקות ביהודה ושומרון, אך היה מדובר בהחלטה ראשונית, עם תקציבים נמוכים וקשב מינימלי של גורמי הצבא ומשרדי הממשלה השונים. ביולי 2023, כמעט שנה אחרי הקמת הממשלה, עברה החלטת ממשלה לתוכנית רב-שנתית למלחמה בהרס העתיקות ואתרי המורשת ביהודה ושומרון. ההחלטה שיזמו שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ושר התיירות, חיים כץ תוקצבה ב-120 מיליון שקל לשלוש שנים, והתקציב החדש – שינה את עבודת מטה הארכאולוגיה מקצה לקצה.
"יש סיפור על מקרה מהעבר שמסביר את השינוי היטב", מספר פריימן. "כארכאולוג במטה, אחד מתפקידיי הוא לשמור על השטח ועל העתיקות. התלוננתי לממונים עליי שאני לא יכול להגיע לאתר שנמצא בשטח C בסמוך לאל-בירה ממזרח לרמאללה. זהו אתר עתיקות מתקופת הברזל (בית ראשון), שפלסטינים בנו מסביבו גן שעשועים ולכן לא יכולתי להגיע ולוודא את ההגנה עליו. התשובה שקיבלתי היא שלא ניתן להגיע לשם ולכן המערכת פשוט ויתרה על המקום. כיום – בחיים לא היינו מוותרים, כל מקום שאני רוצה לחפור בו אני חופר", הוא מסביר.
השר אליהו, ממקדמי תקצוב התוכנית הרב-שנתית בתחום, מסביר כי "אחרי עשרות שנים שבהן ניסו למחוק את הקשר בין העם לארצו, אנחנו מחזירים את המפה האמיתית של ארץ ישראל. עתיד מדינתנו תלוי בשתי זירות, הביטחונית והתודעתית. בזירה זו אתרי המורשת ביהודה ושומרון הם הנכס החיוני שלנו. בשלוש שנים האחרונות פעלנו להביא השקעות משמעותיות באתרי הארכאולוגיה. הצוותים המסורים של המטה במינהל האזרחי עוסקים במשימה לאומית, חושפים את הבעלות שלנו על הארץ הזו ומעבירים את הזיכרון לצעירים. זו השקעה בזהות היהודית של הדורות הבאים".
פריימן הוא אינו איש פוליטי. אותו ואת הצוות שלו מעניינים הממצאים העתיקים, החפירות והמדע, אך גם הם מבינים שהמהפכה שהממשלה מבצעת מעבר לקו הירוק משפיעה לא רק על העתיד – אלא גם על העבר. הצצה נדירה ליחידת הארכאולוגיה במינהל האזרחי מגלה שינוי תפיסה מהותי בפעילות היחידה, משאביה, סמכויותיה וממצאיה. תקציב היחידה יותר מהוכפל, והיא פועלת במקביל במספר פרויקטים רחבי היקף מחברון בדרום דרך גוש עציון ובנימין ועד לצפון השומרון.
לפי נתוני משרד המורשת, ברחבי יהודה ושומרון פזורים 3,064 אתרי מורשת יהודיים, מתוכם 2,542 בשטחי C, הנתונים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. שליש מכלל האתרים, 1,150, נפגעו במהלך השנים על ידי פלסטינים.
במקביל נפרצה הדרך ביוזמת קמ"ט הארכאולוגיה במנהל האזרחי, בנימין הר-אבן, שבאמצעות פעילות ענפה שהוביל הצליח לעורר בקרב מקבלי ההחלטות מוטיבציה לשינוי חקיקה - שינוי שעיקרו העברת סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות לעובדי היחידה.
"לפני ארבע שנים היינו יחידה של פחות מ-20 איש שאחראים על כל יהודה ושומרון", סיפר פריימן. "פחות חוקרים חקרו בגלל הפחד להגיע למקומות ביהודה ושומרון. בנוסף כמעט אף אוניברסיטה לא חפרה איתנו. היום ישנם שיתופי פעולה ענפים של חפירות ביהודה ושומרון בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, תל אביב אריאל וירושלים".
פריימן הוסיף גם על התגבור בתחום האכיפה נגד שוק עתיקות על ידי פלסטינים: "היכולות של היחידה בעבר לבצע את עבודת האכיפה היו מוגבלות מאוד. היה 'פקח שוד' (האחראי על שודדי עתיקות) אחד בלבד על כל יהודה ושומרון. היום יש מחלקה שלמה שעוסקת באכיפה חקירות ומודיעין ומונה 10 אנשים ועו"ד שהוא תובע צבאי. היום אפשר להגיש כתב אישום נגד פלסטינים שביצעו שוד והרס עתיקות ביו"ש שכוללת אכיפה בשטחי B ו-C".
יחידת הארכאולוגיה עצמה בנויה מכמה מחלקות. מחלקת חפירות - האחראית על ביצוע חפירות הצלה ברחבי השטח. מחלקת סטטוטוריקה - אחראית על סקרים ארכאולוגים, מחלקת אח"מ, מחלקת תכנון - אחראית על הכנה ובקרה על תוכניות לפיתוח והנגשה של אתרי עתיקות לציבור הרחב, מחלקת תיעוד ומחלקת אוצרות. באתרים הארכאולוגים ברכב יהודה ושומרון התגלו כ-400 אלף ממצאים והם נמצאים במחסני המנהל ביו"ש. הפריטים העתיקים לא מוצגים עדיין לעיני הציבור.
פקחי היחידה עורכים חפירות פעילות ופעולות שימור לאורך כל שטחי יהודה ושומרון. בין היתר פועלת היחידה בסרטבה - אתר בבקעת הירדן שנמצא על הפסגה הבולטת ביותר באזור, שם כבר נפתח ציר המוביל לאתר החפירה. בסרטבה היה ארמון חשמונאי ומאוחר יותר מצודה רומית. האתר נחפר עכשיו לאחר 30 שנה שבו לא נערך בו מחקר.
אתר נוסף הוא הורקניה - ממצודות החשמונאים במדבר יהודה - אתר שעמד שומם עד השנים האחרונות במהלכן יחידת קמ"ט ארכאולוגיה בשיתוף האוניברסיטה העברית ובחסות משרד המורשת החלה לחפור באתר, לסלול אליו גישה ולהכשיר ציר עלייה למטיילים לאתר.
סבסטיה - אתר שלא נחפר במשך 100 שנה ועמד בשממון. כיום הוא קיבל תחייה מחודשת, בין היתר בצורת חפירות מחודשות בכניסה לאתר וחשיפת החומה הדרומית שלא הייתה מוכרת עד היום. סבסטיה הוא אתר משמעותי, כחלק מהחפירות והשימור של השטח הופקעו באופן זמני כ-1,800 דונמים מהפלסטינים למספר שנים כתוצאה מהרס עתיקות ושימור האוצרות הארכאולוגיים במרחב.
בנוסף, חופרת היחידה גם בתל רומיידה - פיתוח חשיפה וחפירה של תל חברון הקדומה. תוך כדי תכנון על שימור העתיקות לצד הצורך בהתפתחות היישוב אזור שנמצא בסמוך להתיישבות פלסטינית. בנוסף מבוצעות פעולות גם בעוד מקומות בבנימין ובגוש עציון.
את הארכאולוגים מעניינת כמובן העבודה בשטח וחשיפת ממצאים עתיקים מההיסטוריה היהודית בעבר. בנוסף הם פועלים לשימור האוצרות הלאומיים, שנמצאים באתרים הארכאולוגיים ברחבי יהודה ושומרון. אך השינויים האדירים שעוברת יהודה ושומרון בתחומי הביטחון, הבנייה והמשפט, בכל הקשור להרחבת ההתיישבות לא פוסחים על האתרים הארכאולוגים.
הקשר בין ההתפתחויות ההתיישבותיות לשיקולים הארכאולוגיים ניכר כמעט בכל זירה. כך למשל, אישור היישוב הר עיבל - שטרם קם ונמצא בשטח C בצפון השומרון - מתרחש במרחק של קילומטר אחד בלבד ממזבח יהושע בן נון, המצוי בשטח B והושחת בעבר מספר פעמים בידי פלסטינים. באזור מנסים זה תקופה ארוכה לקדם תוכנית בנייה, אולם זו נבלמת בין היתר בשל הצורך לשמור על האתר הארכאולוגי.
דוגמה נוספת היא האתר בסבסטיה, המצוי בשלבי חפירה מתקדמים, לא הרחק מהיישוב חומש שאושר לאחרונה בממשלה. למעשה, שורה של החלטות ממשלתיות, הכוללות גם היבטים ארכאולוגיים, מצטברות לכדי תמונה רחבה של חזרת המתיישבים ליישובי צפון השומרון שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות - בהם שא-נור, גנים וכדים. גם באזור ג'נין מצויים מספר אתרים ארכאולוגיים שחוקרים מבקשים לחקור, ונראה כי גם אליהם תורחב הפעילות בהמשך.
החוקרים מעידים גם על פגיעה באתרים ארכאולוגים, אם כי לא מרובה, כתוצאה מהתנופה של הקמת החוות החקלאיות ביהודה ושומרון. הטענה היא שהתופעה הלכה והתרחבה ולפחות בתחילתה לא הייתה מתואמת, וכך נוצר מצב שבו מתיישבים הקימו חוות, עבדו עם כלים כבדים - וכתוצאה מכך פגעו באתרי עתיקות. כעת מסבירים במנהל האזרחי שיש תיאום עם הקמ"ט, מה שמייצר סביבת עבודה נוחה יותר.
בנוסף נתקלו אנשי היחידה בחרמות מהארץ ומהעולם בנוגע לפעילות חקירה ארכאולוגית בשטחי יהודה ושומרון. פריימן מסביר "מאז שנות ה-90 נוצר קונצנזוס באקדמיה בארץ ובעולם שהמחקר הארכאולוגי ביו"ש הוא פסול ובניגוד לחוק הבינלאומי. יש המון חוקרים שעושים שימוש בממצאים הארכאולוגים לטובת אג'נדות וכוונות פוליטיות. לא הגיעו חוקרים והדבר יצר וואקום מחקרי מאוד חזק. חלק מהשינוי מגמה היה לפתח את המחקר ביו"ש מול האוניברסיטאות. המשרד למורשת משקיע בזה כסף".
פריימן הוסיף: "לפני שנה הפקנו כנס ראשון מסוגו מטעם המדינה במלון דן בירושלים, שבו הוצגו מחקרים של חוקרים ישראלים וחוקרים בינלאומיים שחקרו ממצאים ביו"ש. אחד מאותם חוקרים היה חוקר מאיטליה, שעבר שימוע במקום עבודתו אחרי שלקח חלק בכנס. לחוקר אירי אחר החליטו לבטל מחקר בגלל שהיה בכנס. כלומר התופעה הזו הייתה קיימת וכמובן שמתחילת המלחמה היא מתגברת ביתר שאת.
בסיום דבריו מסביר פריימן כי "ביהודה ושומרון ישנם נכסים לאומיים והיסטוריים משמעותיים עבור מדינת ישראל, אנחנו חייבים לשמור ככל הניתן על העתיקות תוך ביצוע של מגוון פעיליות בשטח כדי לא לייצר פגיעה בעתיקות מבנייה לא מתואמת".
אתה חושב שהטיפול בארכאולוגיה ביו"ש הוא חלק מהניסיון של ההתיישבות לקבוע מציאות בשטח?
"אני מסתכל על ארכאלוגיה בלבד. בסוף אני ארכאולוג ואני מבין את חשיבותם של האוצרות והנכסים הארכאולוגיים עבור המורשת שלנו כעם. הארכאולוגיה תמיד הייתה כלי לפרשנות ועד היום אנשים משתמשים בה. מדי יום, אני מתסכל על עשיית היחידה כפיסת גן העדן האישית שלי - ומטרתי היא לשמור ולהגן על העתיקות ביו"ש והיום יש כלים ויכולות טובות יותר לעשות את זה".
