בשנת 1947 נתגלתה במערה בקומראן מגילת "מלחמת בני אור בבני חושך". קשה היום שלא לחוש כי מגילה זו נכתבה ממש עבורנו, כאות וכהדרכה למערכה הכבדה שלפנינו. במה עוסקת המגילה ומהם הלקחים והתובנות שאנו עשויים לשאוב ממנה למצבנו כאן ועכשיו?
את מגילת המלחמה פרסם לראשונה יגאל ידין, רמטכ"ל מלחמת השחרור ופרופסור לארכיאולוגיה, שהתמחה בתפיסת המלחמה במקרא. למרות הרקע הצבאי שלו, ידין התייחס למגילה כאל פריט ארכיאולוגי והיסטורי בלבד. אחרי ככלות הכול, הוא ודאי האמין שהמלחמה הגדולה כבר מאחורינו. גם החוקרים שבאו אחריו, רובם נוצרים, ראו במגילת המלחמה פנטזיה דתית, ניסיון הזוי לצפות את העתיד, כך שיתאים לעולמם של המחברים – שכן מחברים אלו היו חברי כת פורשת וקיצונית, כת קומראן (או האיסיים) שהאמינה שימות המשיח קרבים ובאים, ובסופם דרכם תכבוש את ליבם של רוב היהודים.
3 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל. קשה היום שלא להרגיש כאילו מגילת המלחמה נכתבה ממש עבורנו
(צילום: EPA / אביר סולטן)
לכאורה המגילה דומה למספר חיבורים עתיקים החוזים את מלחמת אחרית הימים (למשל ספר דניאל) ומבטיחים שסוף הטוב לנצח. אך לעומת אלה, מגילת המלחמה היא יוצאת דופן. כאן חזון מלחמת יום הדין ממשיך להוראות הפעלה מדויקות מאין כמותן, ברבדים האסטרטגיים, הטקטיים והדתיים גם יחד. המגילה צופה את מלחמת אחרית הימים בצורה מפורטת מעין כמוה: האויבים, סבבי הלחימה, היערכות כוחות בני האור, הנשקים וכיוצא בזה. עם זאת, הדגש של המגילה הוא דתי לא פחות מאשר צבאי. מפורטים בה טקסטים דתיים, תפילות ושלל אמצעים מאגיים או מיסטיים כגון כתובות דתיות על מגדלים, דגלים וחצוצרות.
כאן עולה השאלה: לשם מה נועדו כל פרטי הפרטים הצבאיים והדתיים הללו, שאין דומה להם בספרות העתיקה? מה הייתה מטרת המחברים?
האם אלו משחקי מלחמה בלבד? האם כל שביקשו המחברים הוא לנבא את המציאות ולהבטיח לקוראים שסוף בני האור לנצח? כך אכן חשבו חוקרי המגילה עד כה, אולם, הימים הקשים שאנו נתונים בהם מביאים אותי להבנה שרק התנסות ממשית במלחמה עשויה לגבש מסמך כזה. להבנתי, מטרתם של המחברים לא הייתה הגות דתית תיאורטית, אלא תוכנית ריאלית וממשית. הם ביקשו להדריך את היהודים לקראת הניצחון בעתיד, בין אם קרוב ובין אם רחוק. מגילת המלחמה באה להכין את עם ישראל למלחמה קשה שטרם ידע.
3 צפייה בגלריה
גן לאומי קומראן. האם מטרת המחברים הייתה הגות דתית תיאורטית, או תוכנית ריאלית וממשית?
(צילום: יעקב שקולניק)
ניסיונם המר של המחברים במלחמות השונות בימי החשמונאים עיצב בקרבם את הצורך להתכונן ליום הדין, שבו יידרשו לפעולה צבאית. המגילה היא קובץ של כללים, חוקים והוראות, ובלשון אנשי כת קומראן – 'סרך'. סרך המלחמה. מבחינת המחברים, זוהי מגילה מעשית ביותר, ומי שיקרא אותה וינהג על פיה יכריע את גורל המלחמה. אף על פי שעברו לפחות 2,100 שנים מאז שהתחברה מגילת מלחמת בני האור בבני החושך, נוכל גם אנו לשאוב מעקרונותיה תובנות חשובות לימים אלו.
ראשית, המחברים מציגים את פרוץ המלחמה, את המסגרת הכללית שלה על שלביה השונים, ואת האויבים. הלחימה תתרחש בשלושה מעגלים, החל משכניה של ישראל ועד לעמים הרחוקים ממנה ביותר. המחברים מודים כי תהיינה תבוסות כואבות מול בני החושך – אלה בלתי נמנעות והן חלק מתוכניתו הנסתרת של האל. הלקח הוא שיש להגדיר היטב את יעדי המלחמה, אף שהם קשים להשגה, ועל הקורא להבין שמדובר במערכה ארוכה וקשה מעין כמוה. תובנת מפתח נוספת היא הצבעת המחברים על תנאי הכרחי לניצחון: "יעורכוה כל העדה יחד" (כך במקור). בני שנים-עשר השבטים ישתתפו בה כאחד. אחדות ישראל, פשוטו כמשמעו.
על פי מחבר המגילה, סדר הכוחות וחימושם ייערכו לפי מיטב תורת הלחימה ההלניסטית. אך לצד הפירוט הטקטי, יש לבני האור נשק סודי. הם מחולקים ליחידות רבות באופן מיוחד על פי ה"אותות" (סימנים או דגלים). לכל יחידה "אות" משלה, מעין סיסמה שיש בה הצהרת כוונות כגון "קהל אל", "צבאות אל", "מלחמת אל", "גבורת אל", "ישועות אל" ועוד. לכל יחידה תפקיד משלה, ובשמה, ה"אות" שלה, יש גם הצהרת כוונות צבאית ודתית. אותות אלה יזכירו לכוחות את ייעודם – שכן, אין זו מלחמה ככל המלחמות. מכאן שיש להטמיע את האידיאולוגיה והערכים של עם ישראל במערך הלחימה וכוחותיו.
3 צפייה בגלריה
להטמיע את צדקת הדרך והאמונה שהניצחון בהישג יד. כוחות צה"ל
(צילום: AP Photo / Tsafrir Abayov)
הלחימה משלבת טקסים דתיים ותפילות. הן נאמרות בשלבים שונים במהלך המערכה, למשל ממש בטרם קרב, וכמובן עם הניצחון המלא. התפילות מזכירות מאורעות מקראיים (קריעת ים סוף, מפלת סנחריב מלך אשור), קוראות לעזרת האל ומדגישות את צדקת הדרך. טקסים כמו אמירת ברכות וקללות צורבים את תודעתם של הלוחמים ומחזקים אותם. התפילות והטקסים מזכירים ללוחמים שהם חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה הישראלית כפי שעוצבה החל מהתנ"ך. כך מונחלת תודעת בני האור ללוחמים מכלל ישראל, תוך הטמעת צדקת הדרך והאמונה שהניצחון בהישג יד.
מטרתה של מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, כפי שהיא נראית לי מזווית הראייה הקשה של חודש חשוון תשפ"ד, איננה תיאורטית אלא מעשית: להתוות את הדרך לניצחון ישראל, באמצעות שלושה מרכיבים מהפכניים: א. הגדרת המצב ויעדי המלחמה, וההבנה שהיא חלק ממערכה גדולה ומשמעותית מעין כמוה, גם מבחינה היסטורית ורעיונית; ב. היערכות מלחמתית מדוקדקת של כוח אדם ונשק, שבה משתתף כל עם ישראל; ג. אמונה עמוקה, רצופה בהכנה ובעשייה דתית או רוחנית, המחברת את כל ישראל יחד, כהמשך לתפיסות ששורשן במורשת המקראית.
אומנם אי-אפשר להעתיק את תוכנית המלחמה של מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לימינו, לא מן הבחינה הצבאית ואף לא מן הפן הדתי, אך אני סבור שאפשר לשאוב ממנה השראה באופן שטרם הבחינו בו. קריאת המגילה כעת מובילה לעוצמה רוחנית והבנה שדרכנו כאן נסללה לפני אלפי שנים, וכעת יותר מתמיד מוטלת עלינו המשימה להגשים את חזון אבותינו.
- פרופ' איל רגב מלמד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. מחבר הספר Sectarianism in Qumran: A Cross-Cultural Perspective (Berlin: de Gruyter, 2018)
