איך משלבים בין אמונה יהודית-דתית לערכים מערביים מודרניים? הרב לורד יונתן זקס, שהיה רבה הראשי של בריטניה, פיתח נוסחה משלו. יותר מחמש שנים אחרי פטירתו, הדרך שסלל ממשיכה להיות רלוונטית וייחודית.
"הרב זקס האמין במידה רבה בערכים המערביים המודרניים ההומניים, אפשר לומר אפילו הליברליים, אבל הראה גם לאן הם מידרדרים כשאלוהים לא נמצא בתמונה", אומר המשורר והמתרגם צור ארליך, שכבר תרגם לעברית 14 מספריו של הרב זקס, האחרון שבהם הוא "לחגוג את החיים" המתפרסם בימים אלה בהוצאת קורן-מגיד. "ההבנה שיש משהו מחוץ למערכת, משהו טרנסצנדנטי (על-טבעי, מעבר לתחום ההכרה והניסיון האנושיים – י"ט), היא מבחינתו קריטית. הוא זיהה מוקדם שמרוב הומניות המערב איבד את רצון הקיום שלו".
5 צפייה בגלריה
הרב יונתן זקס. "אפשר להגיד שהוא הרב של המערב – אבל עם כוכבית גדולה"
(צילום: בלייק עזרא / מורשת הרב זקס)
אבל ה-Woke, תנועת השמאל הפרוגרסיבי, הגיעה לשיא אחרי פטירתו.
"היא אפילו עוד לא הייתה קיימת כשהוא כתב את הטורים ב'טיימס' הלונדוני שהיו הבסיס לספר 'לחגוג את החיים'. אבל הוא ראה כבר אז לאן הדברים הולכים. הוא מציע בספר הזה, שפונה לכל בריטי באשר הוא, 'למצוא את האושר במקומות מפתיעים', שחלקם הם דווקא המקומות שה'ווק' כיום דורס: הקהילה, המסורת, האל, המשפחה".
"אפשר לומר שההגות של הרב זקס עמדה במידה רבה על הפסוק 'וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ'", מציין ארליך. "הפסוק מרכזי בעיני הרב זקס לא רק כי הוא מאשר ערכים כמו כבוד האדם, אלא עוד יותר מכך כדי להבהיר את הכיוון ההפוך, את המשמעות וטעם החיים שיש לנו בזכות האמון שנותן בנו האל. בזכות חופש הבחירה שנתן לנו, האחריות שלנו כלפיו והמסורת של האמונה בו שמחברת אותנו אליו דרך אבותינו. המשמעות של 'צלם אלוהים' אצלו רחוקה מלהיות זאת שמככבת בזרמים הליברליים ביהדות התפוצות, מהיהדות שסובבת סביב 'תיקון עולם' ומבחינתה התורה היא במקרה הטוב אישור לערכים הליברליים והפרוגרסיביים של הרגע".
אתיקה של אחריות, לא של זכויות
הרב זקס חיבר יותר מ-35 ספרים. מעבר לספר החדש, עוד ארבעה ספרים של הרב המנוח שתורגמו לעברית בידי ארליך נמצאים בשלבי הכנה שונים. "לחגוג את החיים" עשוי מקטעים קצרים ושנונים, אפילו קלילים, להבדיל מרוב ספריו של הרב זקס שצריך להחזיק בהם ראש.
5 צפייה בגלריה
תמיכה בפלסטינים במצעד הגאווה בלונדון, 2024. ה"ווק" התעצם
(צילום: Alex McBride / Getty Images)
כדרכו של הרב זקס, לצד דבריהם של הוגי דעות ומוסר שמקורם בארון הספרים היהודי, משולבים בו גם ציטוטים רבים של אנשי רוח שאינם יהודים, או של יהודים שלא היו מחוברים למסורת. כך למשל הוא פתח את הספר בציטוט הבא של וודי אלן: "יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה, האנושות עומדת בפני פרשת דרכים. נתיב אחד מוביל לייאוש ולחוסר אונים גמור, והנתיב השני להכחדה מוחלטת. בואו נתפלל שנהיה חכמים דיינו לבחור נכון".
החיבור העמוק של הרב זקס לתרבות המערב, אומר ארליך, אינו גימיק אלא מהות: "אפשר להגיד שהרב זקס הוא הרב של המערב – אבל עם כוכבית גדולה, סימן שאלה וסימן קריאה. התורה מבחינתו הצמיחה את האתיקה המערבית, אבל לא את הגלגול הנוכחי שלה: התורה היא לדעתו 'אתיקה של אחריות', לא של זכויות. מבחינתו היא נושאת למערב מסר ששומר את ההישגים שלו במיטבם".
הדת נעשתה גם מקור לרוע – ממסעות הצלב הנוצריים ועד הג'יהאד האִסלאמי.
"זו בעיה שהטרידה אותו מאוד, ובוודאי שהוא הכיר בכך שבשם האל נעשים דברים איומים. הוא הקדיש לזה ספר שלם, 'לא בשם האל'. לטענתו אם הדת לא תהיה הפתרון היא תהיה הבעיה. הפתרון הוא התובנה הדתית, ההיסטורית והמקראית, בעיקר כפי שהיא משתקפת בספר בראשית. יש שם שוב ושוב יריבות בין אחים – מי ה'אמיתי', מי נושא הברית, כמו היריבות בין היהדות, האסלאם והנצרות לזרמיה. יצחק נבחר ואחריו יעקב, אבל זה לא שיצחק הוא הטוב וישמעאל הוא הרע, יעקב הוא הטוב ועשׂו הרע. הוא מראה שיש ברכות שהוענקו לישמעאל ולעשו, מקבילות אפילו לברכות לישראל. כלומר, התורה לא קוראת לאלימות דתית וגם לא לבלעדיוּת דתית שמחייבת להכחיד אופציה אחרת.
" זה מתחבר לתובנה קודמת גדולה שלו, ש'האל האחד מבקש להיעבד בריבוי דרכים'. כלומר, אנחנו צריכים לדבוק במסורת היהודית, שהיא שלנו והיא הראשונה והנבחרת, והרב זקס עשה עבודה נהדרת כדי לגרום לנו להיות גאים ביהדות שלנו ונלהבים בה – אבל יש לכבד את המסלול שהאל האחד הקצה למוסלמי ולנוצרי".
עם זאת, התורה מלאה בתיאורי זעם של האל נגד מי שעובדים אלים אחרים.
"מדובר בעובדי אלילים. לגביהם לא רלוונטי הרעיון של האל האחד הרוצה בריבוי דרכים לעבוד אותו. כמובן הרב זקס לא חשב שצריך לפי התורה להילחם פיזית בתרבות ההינדואיסטית באסיה או בעובדי אלילים וכוחות הטבע באפריקה. גם לגביהם הוא חשב שכל תרבות היא קול נוסף בשיחה האנושית שראוי להקשיב לו. הוא הקדיש הרבה מחשבה וכתיבה לשאלה מה עושים עם 'טקסטים קשים' בכתבי קודש, כמו מה שהזכרת, וגם מצא פתרונות. הנורמות של האנושות התפתחו, ודברים שהתאימו כשהנורמה הייתה מלחמת השמד נותרו נכונים לזמנם בלבד. אבל באמת הטרידה אותו יותר שאלת האלימות בשם האל האחד – בימינו זה בעיקר האסלאם הפוליטי, אבל מתוך זהירות הכרוכה בתפקידו כרב הראשי של בריטניה הוא דיבר באופן כללי יותר".
"אנחנו מאמינים בהרס יצירתי"
בתחילת החודש הודיעה אוניברסיטת בר-אילן שהיא סוגרת את המחלקה לתרגום וחקר התרגום, שהייתה היחידה מסוגה בישראל. הסיבה לכך היא ירידה בביקוש שנוצרה מעליית הבינה המלאכותית. המציאות הזו מעלה את השאלה האם בעתיד ייכחדו מתרגמי הספרים.
על כך אומר ארליך בחיוך: "אני מתפרנס גם מתרגום אבל אני לא נמנה עם ה'לוּדיטים' (קבוצת פועלים אנגלים שבתחילת המאה ה-19 הרסה מכונות במחאה נגד המהפכה התעשייתית, י"ט). אנחנו הקפיטליסטים מאמינים ב'הרס יצירתי'. צורות עבודה ואפילו מקצועות נהרסים בידי טכנולוגיות שיוצרות צורות עבודה חדשות. קרב נגד הבינה המלאכותית הוא קרב אבוד, גם אם לחלקנו תאבד העבודה. הדרך הנכונה היא לרתום את הטכנולוגיה החדשה לשיפור העבודה שלך, למצוא את החלל החדש שהיא פותחת ולמלא אותו. נמציא את עצמנו מחדש".
כתבי הרב זקס הם לדעתו מהאחרונים בתור להיתרגם בידי בינה מלאכותית. זאת בגלל השפה העשירה והציורית, ובגלל הרגישויות הנדרשות כדי להבחין בהבדלים בין הידע של דובר האנגלית לזה של קהל הקוראים בעברית. כדי לראות איפה אנחנו עומדים בחרנו באקראי קטע מהספר החדש כפי שהוא התפרסם במקור:
I think of the biblical Joseph, son of Jacob. As a child he was envied by his brothers. They plotted to kill him and eventually sold him into slavery. Many years later, when he had become a person of power, they feared he would take revenge. He replied with the words they least expected: 'You intended to harm me, but God intended it for good'.
הנה התרגום של "גרוק": "אני חושב על יוסף המקראי, בנו של יעקב. כשהיה ילד קינאו בו אחיו. הם קשרו קשר להורגו ולבסוף מכרו אותו לעבדות. שנים רבות לאחר מכן, כשהפך לאיש בעל כוח ומעמד, הם חששו שהוא ינקום בהם. הוא השיב במילים שהם הכי פחות ציפו להן: 'אתם חשבתם עליי רעה, אך אלוהים חשב אותה לטובה'".
כפי שאפשר לראות, גרוק לא מבין שליהודי הביטוי "יוסף המקראי" נשמע מנוכר. הוא נמנע משימוש בביטויים מהמקרא הנוגעים לסיפור. יתרה מכך, הוא זיהה ציטוט של פסוק מהתורה אך התעקש "לתרגם" את הפסוק לעברית קלה. הנה התרגום של ארליך המופיע בספר: "אני חושב על יוסף, בנו של יעקב אבינו. בילדותו אחיו קינאו בו. הם זממו להורגו, ולבסוף מכרו אותו לעבדות. כעבור שנים רבות, כשהוא היה משנה למלך מצרים, הם חששו שהוא ינקום בהם. הוא ענה להם תשובה הפוכה מן הציפיות: 'וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה – אֱ־לֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה'".
"צריך לזכור שתחום הבינה המלאכותית עדיין מתפתח", מדגיש ארליך. "עם הזמן ייעלמו כל ה'הזיות', שבמסגרתן הבּינות ממציאות פסוקים או מחקרים. אבל את כתבי הרב זקס נצטרך עוד הרבה זמן לתרגם ידנית, ועם הבינה רק להתייעץ".
כי הוא כתב במשלב גבוה שגם אבא אבן היה מתקשה להבין?
ארליך צוחק אבל מביע התנגדות: "אנשים גם אומרים 'יש לרב זקס אנגלית שייקספירית', אבל אם האנגלית שלו הייתה מיושנת או קשה להבנה, הספרים שלו באנגלית לא היו הַלהיט שהם. יש לו באמת משלב גבוה ושפה עשירה, ובתחילת הדרך הוא גם כתב, כמנהגם של מלומדים, במשפטים מפותלים למדי. אבל הוא עבד קשה כדי לפתח טכניקות של נאום וכתיבה בהירים מאוד, והצליח בצורה פנומנלית. זה לא שקשה לתרגם אותו – השפה שהוא פיתח שקופה כל כך שהיא כמעט מיתרגמת לי מעצמה – אבל נדרשות הרגישויות התרבותיות ונדרש הכושר הפיוטי".
הוא מוסיף ומעיר: "התרגום של הבינה המלאכותית, גם כשהוא מדויק, הוא גנרי. השפה יבשה וטכנית ומילים חוזרות גם כשהמקור מגוון; ובמיוחד, הבינה לא מבינה איך זה מצטלצל באוזן. אצל הרב זקס זה קריטי. הטקסט שלו הוא מוזיקה. האמת היא שמלכתחילה הוצע לי לתרגם את כתביו של הרב זקס דווקא מפני שאני כותב שירה ומתרגם שירה".
