אוֺרוֺר בֶּרְזֶ'ה היא האחראית בממשלת צרפת על המדיניות בנושא המאבק באנטישמיות, בתור שרת השוויון המגדרי והמלחמה באפליות. היא הגיעה לישראל לביקור בן יומיים במטרה לקיים בה שיח על הנושא הרגיש, לנוכח העלייה בגילויי השנאה כלפי יהודים מאז 7 באוקטובר. בריאיון בלעדי ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" היא מצהירה: "נעביר בשבועות הקרובים חוק חדש נגד אנטישמיות". העונש המרבי הצפוי בחוק הוא חמש שנות מאסר וקנס בסך 75 אלף אירו.
הצעת החוק כוללת תחת הגדרת האנטישמיות גם הסתה להשמדת מדינת ישראל או השוואה של הפוליטיקה הישראלית הנוכחית לנאצים. היא קובעת עונשים על האדרת טרור (התבטאות חיובית פומבית התומכת בטרור), מרחיבה את הגדרת העבירה של הכחשת השואה ומרחיבה את ההגדרה מהו טרור או הטפה פומבית לטרור.
6 צפייה בגלריה
אורור ברז'ה. "האנטי-ציונות היא דלק לאנטישמיות ולא אסכים להתלקחות בצרפת"
(צילום: Miguel Medina / AP)
ברז'ה, שכיהנה במשך שנתיים כנשיאת קבוצת הידידות בין ישראל לצרפת באספה הלאומית, אומרת כי "הסכנה החמורה ביותר באנטישמיות היא האדישות לרוע והבנליזציה שלה; שהיא תהפוך להרגל, שנחשוב שהיא בלתי נמנעת ואין מה לעשות". לגבי החוק החדש היא מציינת: "צרפת מתכבדת להפוך לאחת המדינות היחידות בעולם עם חוק כה ברור בנושא. אנחנו מקווים שמדינות אחרות ילכו בעקבותינו".
את הצעת החוק העלתה חברת הפרלמנט קרולין ידאן, המייצגת את אזרחי צרפת הגרים מחוץ למדינה, כולל ישראל. היא ומשלחת של חברי האספה יצטרפו לשרה בביקורה בארץ. צרפת כבר אימצה את הגדרת ה-IHRA (כוח המשימה הבינ"ל להנצחת זכר השואה) לאנטישמיות, הכוללת בתוכה גם ביטויים המכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי.
לדברי ברז'ה, "כבר למחרת 7 באוקטובר ניתנו הוראות להגנה על הצרפתים היהודים. הורינו לזרז כל הליך של תלונות בנושא האנטישמיות, כדי שהצדק יינתן באופן מהיר. כבר ב-2024 כינסתי את כל הארגונים הקשורים בנושא, כולל אלה המייצגים את כל הדתות, כי חשבתי שחשוב מאוד להפגין חזית משותפת במאבק באנטישמיות. התרכזנו במיוחד בנוער, כי גם הקורבנות וגם המבצעים צעירים יותר ויותר. אנחנו מכניסים את הגדרת האנטישמיות של IHRA למסלול הלימודים של המורים, כדי שיוכלו להסביר מהי אנטישמיות בצורותיה החדשות".
6 צפייה בגלריה
"מהנהר לים, פלסטין תהיה חופשית": שלט בהפגנה אנטי-ישראלית בפריז, ארכיון
(צילום: Abdul Saboor / רויטרס)
השרה ברז'ה תוקפת את האנטישמיות בקרב השמאל הקיצוני. "'צרפת המורדת' (מפלגת השמאל בראשות ז'אן לוק מלנשון, ת"ש) מפגינה ציניות אלקטורלית", לדבריה. "זהו דיוקן מעוות של צרפת הגורם לאווירת האנטישמיות בארצנו. היא מפלגה רועשת התורמת לאלימות הדיון הציבורי, אבל בסופו של דבר היא מסך עשן וסולם לעליית הימין הקיצוני". מנגד, על ההצהרות של מפלגת הימין הקיצוני הצרפתית "האיחוד הלאומי" בנושא האנטישמיות היא אומרת: "המסרים של 'האיחוד הלאומי' הם ניסיון לכבס את תדמיתה. רבים מנסים לעשות זאת על גבה של ישראל. הם אינם בני ברית שאפשר לסמוך עליהם או שכדאי לשאוף לתמיכתם".
"צרפת עמדה בפרץ"
ברז'ה בת ה-39 הייתה בעבר דוברת מפלגתו של עמנואל מקרון, דוברת הממשלה ובהמשך שרת המשפחה. היא ביקרה בישראל פעמים רבות, לדבריה, הן מתוקף תפקידה והן כאדם פרטי. "הביקור הנוכחי שונה מבחינתי, כי זו הפעם הראשונה שאני מגיעה כחברת ממשלה וזה סימן ברור כי חשוב לי שהדיאלוג בין ישראל לצרפת בנושא המלחמה באנטישמיות יתחדש אחרי 7 באוקטובר, ברמת כל המשרדים בשתי המדינות".
הדיאלוג הישראלי-צרפתי בנושא חודש אחרי שנתיים של הפסקה, וברז'ה מודה: "היוזמה לביקור באה ממני". אין זה סוד היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לצרפת קרירים במיוחד בתקופה האחרונה, כשברקע החלטת נשיא צרפת מקרון להכיר במדינה פלסטינית.
6 צפייה בגלריה
אורור ברז'ה. השרה הצרפתית לשוויון מגדרי ומאבק באפליה
(צילום: Georg Wendt - Pool / Getty Images)
בביקור הקצר של ברז'ה בישראל מתוכננת רק פגישה של שעה עם שר החוץ גדעון סער וכן פגישה עם נשיאי קבוצת הידידות הישראלית-צרפתית בכנסת – קרין אלהרר ויוסי טייב. שאר השהות תוקדש לביקורים באתר ההנצחה לנרצחי הטבח בפסטיבל נובה, בקיבוץ ניר עוז, בקברו של החטוף הישראלי-צרפתי אוהד יהלומי שנרצח בשבי ובקברו של אילן חלימי, שביום שישי ציין נשיא צרפת 20 שנה להירצחו באכזריות על רקע אנטישמי בידי כנופיית מוסלמים שכונתה "הברברים". משם תמשיך השרה לביקור במחלקה לטיפול בפוסט-טראומה בבית החולים שיבא ותבקר גם ביד ושם. כמו כן היא תיפגש גם עם אזרחי צרפת החיים בארץ.
בשנת 2025 נרשמה עלייה משמעותית בהיקף העלייה מצרפת, 20–22 אלף איש, כ-50% יותר בתקופה המקבילה ב-2024.
"העלייה צריכה להישאר בגדר בחירה חופשית ולא משהו שנכפה מחשש או מתוך גזרת דין. אני מסרבת לקבל מציאות שבה הצרפתים היהודים ירגישו שהם חייבים לעזוב את המדינה, מדינתנו. איש לא צריך לוותר על החיים במדינתו. צרפת צריכה להבטיח אותה לכל אזרחיה, בהם הצרפתים היהודים. כפי שאמר הנשיא מקרון ביום שישי: צרפת ללא היהודים אינה אותה ארץ, וזו לא הארץ שאנחנו חפצים לחיות בה".
היהודים בצרפת מרגישים חוסר ביטחון. יונתן ארפי, נשיא הקריף המאגד את הארגונים היהודיים בצרפת, אמר בשבוע שעבר בריאיון שבכל שלושה ימים מותקף יהודי בצרפת. מהם הצעדים הננקטים כרגע כדי להילחם באנטישמיות הזו?
"ניתנו הוראות לא להתעלם משום מעשה, איום או עלבון. אנחנו מגינים על יותר מ-800 מוסדות יהודיים וחשוב להדגיש שאנחנו ממשיכים להשקיע משאבים בנושא".
6 צפייה בגלריה
השוואת המלחמה ל"שואה חדשה", בהפגנה מחוץ לשגרירות ישראל בפריז, ארכיון
(צילום: Sami Karaali / AFP)
בעולם אידיאלי היהודים לא יזדקקו להגנה רצופה. זה אינו פתרון לשורש הבעיה. כמה פיגועים נגד הקהילה סיכלתם?
"בכל שנה מסוכלים עשרות פיגועים בצרפת. אנחנו לעולם לא מפרסמים פרטים על ההצלחות בנושא, גם לא נגד המוסדות היהודיים. יש שיתוף פעולה בינלאומי רחב נגד הטרור האסאלמי".
בתי כנסת מותקפים, למשל על ידי גורמים זרים המציירים גרפיטי, יש השחתה של אנדרטאות לזכר קורבנות השואה ועלייה כללית בהיקף התקריות האנטישמיות, אז איך אפשר לומר שאתם מגינים על היהודים?
"חשוב לציין את הגורמים הזרים, למשל רוסיה, שמנסה לגרום לחוסר יציבות בצרפת. הם מנסים ליצור עימותים נגד קהילות במדינה. זה לא יקרה".
מה הצעדים הבאים?
"אנחנו משנים את החוק כדי שיבטיח הגדרות ברורות יותר. נתקוף את שורשי הבעיה, כלומר את החינוך. נחמיר את העונשים למפיצי השנאה ברשתות החברתיות. חשוב שהמורים לא יצנזרו את עצמם מפחד התוצאות. אנחנו מדינה שסבלה התקפות בבתי ספר: 'אוצר התורה' בטולוז, רצח המורים דומיניק ברנאר וסמואל פאטי בגלל חינוך לחופש המחשבה. הוספנו משאבים אנושיים וכספיים והגברנו את מספר הביקורים במוסדות לזכר השואה בתיכונים, ואנחנו מתכוונים להרחיב אותם לכל הגילים".
קשה יותר ויותר להפריד בין ההתקפות נגד ישראל לאנטישמיות.
"אני חושבת שהבלבול הכללי בין המושגים ציונות ואנטי-ציונות ובין האנטישמיות נגרם במכוון על ידי האנטישמים. האנטי-ציונים הקוראים להשמדת ישראל וכופרים בזכותה להתקיים בביטחון מנסים לטעון שמדובר רק באיסור לביקורת על ישראל. האנטי-ציונות היא דלק לאנטישמיות ולא אסכים להתלקחות בצרפת. אנחנו דמוקרטיה והביקורת חוקית וחופשייה בצרפת, בדיוק כמו בישראל. דרך אגב, הדיונים הקשים ביותר על ממשלת ישראל נערכים בתוך ישראל. מותר לבקר את צרפת. אבל אנחנו עדים לאנשים שיש להם אובססיה לישראל עד כדי כך שזו המדינה היחידה שהם קוראים לחיסולה. אף אחד מהם לא מדבר על חיסול אפגניסטן או איראן, למרות המשטר ותוצאותיו על זכויות האדם ובעיקר על זכויות הנשים. זו האובססיה שאנחנו מוקיעים. האנטי-ציונות היא גרסה חדשה של האנטישמיות".
ובכל זאת, צרפת מאוד לא אהודה בישראל. לציבור הישראלי יש תחושה שהגינויים הרבים שצרפת מפרסמת בנושא ישראל רבים יותר מהגינויים לחמאס ולרשות הפלסטינית, שמעודדים אנטישמיות.
"אני חושבת שתמיד מצפים מצרפת ליותר ממה שמצפים ממדינות אחרות בעולם, בכל הקשור לזכויות האדם. כל הדמוקרטיות חוו עלייה במספר התקריות האנטישמיות מאז 7 באוקטובר. יש כאלה שנאבקו ויש כאלה שוויתרו. צרפת, כדמוקרטיה, עמדה בפרץ".
ביקורה של השרה ברז'ה ומשלחת חברי הפרלמנט שמלווה אותה מגיע לאחר שבוע של סדרת הצהרות נגד האנטישמיות, שהחלה בדרישה לפיטוריה של פרנצ'סקה אלבנזה, דווחית האו"ם לשטחים הפלסטיניים, שכינתה את ישראל "אויבת האנושות". ביום שישי נרשם רגע חשוב באליזה, בנטיעת עץ אלון על שם אילן חלימי ובנאום של הנשיא מקרון, שהציג את החוק שממשלת צרפת מתכוונת להעביר באספה הלאומית.
מקרון התייחס ישירות ל"אנטישמיות של האסלאם הקיצוני, שהיא מקור פוגרום 7 באוקטובר, המנסה להפיץ בארצנו מטיפי שנאה", כלשונו. הוא גם הכריז כי "הגיעה העת להתגייסות פטריוטית ורפובליקנית", והכריז על יום זיכרון לאומי לאלפרד דרייפוס, ב-12 ביולי. בנאומו של מקרון התקבלה בתשואות הצעתו לשלילת זכות המועמדות לבחירות מכל אדם שינהג או יתבטא באנטישמיות או באופן גזעני ומפלה אחר.
לא מאוחר מדי לצעדים נגד האנטישמיות בצרפת?
"אם הייתי פסימיסטית לא הייתי עוסקת בפוליטיקה", מסכמת ברז'ה. "אומנם רבע לחצות אבל עדיין לא חצות! לעולם לא מאוחר מדי. חשוב לי מאוד לבטא בביקורי מסר של תקווה וידידות".
