לרגל יום הבחירות לכנסת ה-26, יצא אגף מאגרי המידע – מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט באנו – מוזיאון העם היהודי – למסע בעקבות שמות המשפחה של ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות. מה מקורם של השמות, ואילו סיפורים הם מספרים? משמות שעברו עברות עם השנים, דרך שמות המעידים על ארצות מוצא ועד כאלה שמקורם במקצועות ובמאפיינים משפחתיים – מאחורי השמות המוכרים מסתתרים שורשים היסטוריים ותרבותיים. אין בכך, כמובן, המלצה למי להצביע, אבל זו הזדמנות לגלות את הסיפורים שמאחורי השמות ולהוסיף מעט סקרנות וצבע ליום הבחירות.
נתניהו - NETANYAHU, NETANIAHU, NETHANIAH
מקור השם - שם המשפחה נתניהו הוא שם עברי, שמקורו בשם פרטי מקראי. השם מורכב מן הפועל נָתַן ומן היסוד התאופורי יָהוּ, קיצור של שם האל, ומשמעותו "ה' נתן". זהו שם פרטי מקראי המופיע גם בצורתו המקוצרת נְתַנְיָה. במקרא נושאים אותו כמה אישים, ובהם נתניהו בן אסף, מן המשוררים הלויים בימי דוד (דברי הימים א, כ"ה, י"ב). נתניהו הלוי, שנשלח בימי יהושפט ללמד תורה בערי יהודה (דברי הימים ב, י"ז, ח') ונתניה, אביו של ישמעאל שרצח את גדליה בן אחיקם (ירמיהו מ', ח). השם מוכר גם מן האפיגרפיה העברית של ימי בית ראשון, והוא מתועד על חותמות שנמצאו ביהודה. הוא משתייך לקבוצה רחבה של שמות בעלי מבנה דומה, ובהם נתנאל, יהונתן ואלנתן.
תיעוד ותפוצה - כשם משפחה, נתניהו הוא שם עברי מודרני המזוהה עם תהליך עברות השמות בארץ ישראל. אחד ממקרי אימוצו המתועדים קשור למשפחת מיליקובסקי. הרב נתן מיליקובסקי (1879 – 1935), יליד ליטא ההיסטורית, בוגר ישיבת וולוז'ין, נואם ופעיל ציוני, עלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1920. לאחר עלייתו השתמש בשם נתניהו בחתימה על חלק ממאמריו. בנו בנציון מיליקובסקי (1910 – 2012), יליד ורשה, אימץ מאוחר יותר את השם נתניהו כשם משפחתו. הבחירה בשם עשויה לשקף גם זיקה לשמו הפרטי של האב, נתן, לצד משמעותו המקראית של השם.
לא כל בני משפחת מיליקובסקי אימצו את השם נתניהו. בין בניו של הרב נתן שנשאו את השם היו ההיסטוריון בנציון נתניהו והמתמטיקאי אלישע נתניהו. השם מזוהה בעת החדשה בעיקר עם צאצאי המשפחה, ובהם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. השם נתניהו מזוהה בעיקר עם ישראל ומצוי גם בקרב בני המשפחה החיים מחוצה לה. הוא נחשב לשם משפחה נדיר: על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה שפורסמו בשנת 2025, נשאו אותו 34 בני אדם בישראל.
איזנקוט - EISENKOT, EIZENKOT, AZENKOT, AZANCOT, AZENCOT
מקור השם - שם המשפחה איזנקוט הוא צורת כתיב ישראלית של השם המגרבי אזנקוט (Azancot), מקורו בשפה האמזיגית. השם נגזר ככל הנראה מן המילה האמזיגית azenkadh, שפירושה צבי, והוא שייך לקבוצת שמות המשפחה המבוססים על כינוי או על שם בעל חיים.
גדי איזנקוט
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
לשם גם זיקה גאוגרפית ושבטית: הוא קשור לשמות של קבוצות שבטיות בדרום מרוקו, ובהן Azza Izenkadh שבאזור נווה המדבר טאטא, וענף Oulad Izenkadh של Ait Djemel בדרום-מערב מרוקו. קשר זה אינו מעיד בהכרח על השתייכות משפחתית ישירה לשבטים אלה, ועשוי לשקף גם מגורים בקרבתם או קשרי מסחר עמם.
הצורה איזנקוט התפתחה ככל הנראה בישראל מן השם אזנקוט, תוך התאמת כתיבו והגייתו לסביבה הלשונית המקומית.
תיעוד ותפוצה - שם המשפחה אזנקוט מזוהה עם יהדות מרוקו ומתועד לפחות מראשית המאה ה-17. רבי סעדיה בן לוי אזנקוטט, יליד מרקש, פעל בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-17, לימד ספרות יהודית את התיאולוג וחוקר העברית השווייצרי יוהאן היינריך הוטינגר, ופרסם באמסטרדם בשנת 1647 את אגרת הפורים, עיבוד מחורז של מגילת אסתר.
בין השנים 1600 ל-1770 נמנו כמה מבני משפחת אזנקוט עם מנהיגי הקהילה היהודית במרקש. בעקבות החרמת רכוש המשפחה בידי הסולטאן עברו בני משפחה לטנג'יר, שבה מילאו תפקידים ציבוריים ודיפלומטיים. במאה ה-19 נודע דוד אזנקוט, דיפלומט ואספן עתיקות, ובשלהי אותה מאה נמנה אברהם אזנקוט עם מנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
השם, על צורותיו השונות, מצוי בקרב יוצאי מרוקו בישראל ובתפוצות, ואילו הצורה איזנקוט מזוהה בעיקר עם ישראל.
בנט - BENNETT, BENNET, BENET, BENEDIKT, BENDIT, BENDET
מקור השם - שם המשפחה בנט (Bennett) הוא שם משפחה אנגלי, שמקורו בשם הפרטי Benedict, מן השם הלטיני Benedictus, שפירושו "מבורך". השם הגיע לאנגליה גם בצורותיו בצרפתית העתיקה Beneit ו- Benoit, והתפשט בימי הביניים בהשפעת פולחנו של בנדיקטוס הקדוש, מייסד המסדר הבנדיקטיני. ממנו התפתח שם משפחה פטרונימי, כלומר שם הנגזר משמו הפרטי של אב קדמון.
נפתלי בנט בקלפי
(צילום: יובל חן )
בקרב יהודים יש לשם גם רקע לשוני והיסטורי נוסף. בימי הביניים שימש Benedict ככינוי לועזי המקביל לשם העברי ברוך, בשל משמעותם המשותפת – "מבורך". מן השם התפתחו צורות שונות בקרב יהודי אירופה, ובהן Benet, Bendet, Bendit, ו – Benedikt, ששימשו כשמות פרטיים וכשמות משפחה.
בקרב משפחות יהודיות מסוימות אומץ הכתיב האנגלי Bennett במהלך ההגירה לארצות דוברות אנגלית במאות ה-19 וה-20, כהתאמה של שמות דומים שנהגו במרכז אירופה ובמזרחה. במקרים אלה עשוי השם לשמר קשר לשם העברי ברוך. עם זאת, לעיתים נבחר שם אנגלי מוכר כתחליף לשם קודם בעל צליל דומה, ללא קשר אטימולוגי ביניהם. לפיכך, מקור השם במשפחה מסוימת אינו ניתן לקביעה על סמך צורתו הנוכחית בלבד.
תיעוד ותפוצה - צורות שונות של השם בנט מתועדות בקרב יהודי מרכז אירופה עוד לפני גלי ההגירה הגדולים לארצות דוברות אנגלית. אחד מנושאיו הידועים היה הרב מרדכי בנט (Mordecai Benet, 1753-1829) שנודע גם בשם מרקוס בנדיקט (Markus Benedikt). הוא נולד בהונגריה, ומשנת 1789 כיהן כרבה של ניקלשבורג, כיום מיקולוב שבצ'כיה, וכרבה הראשי של מוראביה.
שם המשפחה Bennet נפוץ במיוחד באנגליה ובארצות דוברות אנגלית, והוא מצוי גם בקרב משפחות יהודיות. אף שמקורו המרכזי בשם הלטיני Benedictus, בחלק מן המשפחות הוא עשוי להיות קשור למסורת השמות היהודית ולשם העברי ברוך. לצד זאת, קיימים לשם גם מקורות אחרים, לרבות צורות שהתפתחו מן השם הגרמני Bernhard.
גולן - GOLAN
מקור השם - שם המשפחה גולן הוא שם עברי ממקור טופונימי, כלומר שם שמקורו בשם מקום. גולן נזכרת במקרא כעיר בבשן, בנחלת חצי שבט מנשה שבעבר הירדן המזרחי, ונמנית עם ערי המקלט שאליהן יכול היה לנוס מי שהרג אדם בשגגה (דברים ד', מ"ג; יהושע כ', ח'). העיר נמנית גם עם הערים שניתנו ללויים ממשפחת גרשון (יהושע כ"א, כ"ז; דברי הימים א, ו', נ"ו).
יאיר גולן
(צילום: דנה קופל )
משמה של העיר נגזר ככל הנראה שמו של האזור, שנודע בתקופה ההלניסטית והרומית בשם היווני גאולניטיס (Gaulanitis) ובעת החדשה כרמת הגולן. השם גולן אומץ בעברית החדשה גם כשם פרטי וכשם משפחה, והוא מבטא זיקה גאוגרפית ותרבותית לאזור הגולן ולארץ ישראל.
תיעוד ותפוצה - אזור הגולן היה מוקד של התיישבות יהודית בתקופת בית שני ובתקופות המשנה והתלמוד. שרידי יישובים ובתי כנסת קדומים, ובהם בית הכנסת בגמלא מתקופת בית שני ובית הכנסת בקצרין מן התקופה הביזנטית, מעידים על נוכחות יהודית באזור בתקופות אלה.
בעת החדשה השתלב השם גולן במגמה של אימוץ שמות משפחה עבריים המבוססים על שמות מקומות ואזורים בארץ ישראל. שמות אלה ביטאו לעיתים זיקה היסטורית, תרבותית או אידאולוגית לארץ. בחלק מן המשפחות נבחר השם במסגרת עברות של שם משפחה קודם, ולעיתים נבחר בשל דמיון צלילי לשם המקורי. עם זאת, נסיבות אימוצו עשויות להשתנות ממשפחה למשפחה.
שם המשפחה גולן מצוי בעיקר בישראל, והוא מופיע גם בקרב ישראלים החיים מחוץ לישראל וצאצאיהם. כשם עברי מודרני, הוא אינו מעיד כשלעצמו על מוצא עדתי או גאוגרפי מסוים של המשפחה שנושאת אותו.
ג'בארין
שם המשפחה גַ'בָּארִין (جبارين) הוא שם משפחה נפוץ בקרב ערביי ישראל ובעולם הערבי, שמקורו בשורש הערבי ג-ב-ר (ج ب ر).
פירושו המילולי הוא "הגיבורים", "האמיצים", או "האדירים" (ברבים). המילה גַ'בָּאר (ג'בארה ביחיד) מתייחסת לאדם חזק, בעל עוצמה אדירה, שלא ניתן להכניע אותו, ובמובן החיובי – לוחם אמיץ ועוצמתי.
יוסף ג'אברין
(צילום: ירון שרון )
דרעי - DERI, DERHY, DRAY, DRAÏ, EDERY, EDREHI
שם המשפחה דרעי הוא שם טופונימי, כלומר שם שמקורו בשם מקום, ומשמעותו "מדרעה" או "איש דרעה". השם נגזר מדרעה (בערבית درعة), עמק נהר ואזור נאות מדבר בדרום מרוקו, בשולי הסהרה. הסיומת י' היא סיומת ייחוס, והע' בכתיב העברי משמרת את העי"ן שבשם המקום. הצורות Edery ו-Edrehi, ובעברית אדרעי, משקפות את אותו שם בתוספת תנועה פותחת, והצורות Dray ו-Draï משקפות כתיב צרפתי.
אריה דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי )
עמק הדרעה היה מרכז יהודי ותיק וחשוב בדרום מרוקו. בימי הביניים קיימו קהילותיו קשרי מכתבים עם גאוני בבל, וקהילות יהודיות התקיימו בכפרי העמק עד אמצע המאה ה-20. כינוי המוצא "דרעי" שימש לציון יהודים שמוצאם מן האזור או שהיה להם קשר אליו, והתקבע כשם משפחה תורשתי. כמו בשמות טופונימיים אחרים, השם אינו מעיד בהכרח על מוצא ישיר מן המקום, אלא על זיקה אליו, כגון מקום לידה, מגורים זמניים או קשרי מסחר.
בעת החדשה נפוץ השם בקרב יוצאי מרוקו בישראל, וכן בקהילות מהגרים בצרפת, קנדה ומדינות נוספות. רוב יהודי עמק הדרעה עלו לישראל בין סוף שנות הארבעים לסוף שנות החמישים של המאה ה-20.
בן גביר - BEN GVIR, BEN-GVIR, BEN GEVIR
שם המשפחה בן גביר הוא שם עברי, המורכב מן המילה "בן", המציינת השתייכות משפחתית או ייחוס, ומן המילה "גביר", הנגזרת מן השורש ג.ב.ר שעניינו כוח ועוצמה. במקרא משמעה של המילה אדון או שליט, כמו בברכת יצחק ליעקב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (בראשית כ"ז, כ"ט). בלשון מאוחרת יותר, ובמיוחד בחיי הקהילה היהודית, שימשה המילה לציון אדם עשיר ונכבד, בעל מעמד והשפעה, כמו בצירוף "גביר העיר". מבחינה לשונית ניתן לפרש את השם כ"בנו של הגביר", אך אין בכך כדי להעיד על מוצא ממשי מאדם שנשא כינוי זה.
איתמר בן גביר ואשתו בקלפי
(צילום: AP Photo/Leo Correa)
בן גביר הוא שם משפחה עברי מודרני, שנוצר בישראל במסגרת עברות שמות משפחה, ובמקרה המתועד מדובר בעברות-תרגום, כלומר בחירה בשם עברי המשמר את משמעותו של שם המשפחה הקודם. לדברי איתמר בן גביר בריאיון משנת 2018, שם משפחתו המקורי היה חאנן, שפירושו "גביר" בערבית העיראקית, ואביו, צדוק, עברת אותו לבן גביר. הסבר זה משקף את המסורת המשפחתית בדבר משמעות השם הקודם, ואינו מבסס כשלעצמו את האטימולוגיה של השם חאנן. עברות-תרגום היא דפוס מוכר בעברות שמות משפחה בישראל, לצד בחירה בשם עברי על פי צליל דומה לשם הקודם או על פי משמעות סמלית.
תפוצה - השם מופיע כמעט אך ורק בישראל, ובקרב צאצאי נושאיו בקהילות מחוץ לישראל.
ליברמן - LIBERMAN, LIEBERMAN, LIBERMANN, LIEBERMANN
שם המשפחה ליברמן הוא שם אשכנזי שמקורו ביידיש ובגרמנית. הוא מורכב מן המילה ליבּ (lib, בגרמנית lieb), שפירושה "יקר", "אהוב", ומן הסיומת man, המציינת אדם, ומשמעותו המילולית היא "איש אהוב" או "איש יקר". ביידיש שימש הצירוף גם כשם פרטי לגבר, לצד הצורה המקוצרת ליבּער (Liber), ובהתאם לכך ההסבר המרכזי לשם המשפחה הוא פטרונימי: שם שנגזר משמו הפרטי של אב קדמון שנקרא ליברמן או ליבר.
אביגדור ליברמן בקלפי
(צילום: שאול גולן)
שמות פרטיים יידיים בעלי משמעות של חיבה וברכה, כגון ליבּער, שימשו בקהילות אשכנז לצד השמות העבריים, ושמות משפחה רבים נגזרו מהם עם קיבוע שמות המשפחה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19. השם ליברמן משתלב בדפוס זה של שמות משפחה פטרונימיים שמקורם בשם פרטי יידי. בשל הדמיון הצלילי, נקשר השם לעיתים גם לשם הפרטי לייב (שפירושו ביידיש "אריה"), אך מדובר בשני שמות שמקורם הלשוני שונה.
השם ליברמן מתועד בהרחבה בקרב יהודים אשכנזים, בעיקר בקהילות פולין, ליטא, בלארוס, אוקראינה ורוסיה, וכן במרכז אירופה. בעת החדשה מופיע השם בישראל, בארצות הברית, בארגנטינה ובקהילות מהגרים נוספות. הצורה Liebermann נפוצה גם בקרב לא-יהודים בגרמניה, שם היא עשויה להיגזר מאותו יסוד לשוני, ללא זיקה יהודית.
סמוטריץ' - SMOTRICH, SMOTRITCH, SMOTRYCH, SMOTRYCZ
שם המשפחה סמוטריץ' הוא שם טופונימי, כלומר שם הנגזר משמו של מקום יישוב. מקורו בעיירה סמוטריץ' שבחבל פודוליה ההיסטורי, השוכנת על נהר הסמוטריץ', כיום Smotrych שבמערב אוקראינה. בראשית המאה ה-20 השתייכה העיירה למחוז קמניץ-פודולסק שבפלך פודוליה באימפריה הרוסית. שם העיירה נכתב בצורות שונות ברוסית, באוקראינית, בפולנית (Smotrycz) וביידיש (Smotritch), וההבדלים ביניהן משתקפים גם בצורות הכתיב של שם המשפחה. שמות משפחה המבוססים על שמות מקומות אינם מעידים בהכרח על מוצא ישיר מן המקום, ועשויים לשקף זיקה עקיפה אליו, כגון מגורים זמניים, מסחר או קשרי משפחה.
בצלאל סמוטריץ' מבציע
(צילום: ירון שרון )
בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי הייתה סמוטריץ' עיירה בוויווֹדוּת פודוליה, והיא סופחה לאימפריה הרוסית בשנת 1795. קהילה יהודית התקיימה בה לפחות מראשית המאה ה-18, ובמהלך אותה מאה נבנה בה בית כנסת גדול שנודע ביופיו. בשנת 1765 נמנו 375 יהודים בעיירה ובכפרים הסמוכים לה, ובשנת 1897 הגיע מספר היהודים בעיירה ל-1,725. השם משתלב בדפוס הרווח של שמות משפחה אשכנזיים טופונימיים במזרח אירופה, שהתקבעו כשמות תורשתיים בעיקר במאה ה-19, עם הנהגת חובת שמות המשפחה באימפריה הרוסית. בשואה גורשו רוב יהודי העיירה לגטו קמניץ-פודולסק ונרצחו בחיסולו בסוף שנת 1942.
השם מופיע בקרב משפחות אשכנזיות שמוצאן מפודוליה ומאזורים סמוכים באוקראינה, ובעת החדשה גם בישראל ובקהילות מהגרים בצפון אמריקה.
אשר - ASHER, ASCHER, OSHER, OSCHER
שם המשפחה אשר הוא שם פטרונימי, כלומר שם שמקורו בשם פרטי של אב קדמון, ובמקרה זה בשם פרטי מקראי. אָשֵׁר הוא בנו השמיני של יעקב, ונולד לו מזלפה שפחת לאה. הוא אבי שבט אשר, שנחלתו הייתה בגליל המערבי. השם קשור לשורש א.ש.ר, המציין אושר והצלחה, ובמקרא הוא מוסבר בדברי לאה בלידתו: "בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת" (בראשית ל, י"ג). ברכת משה לשבט, "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר" (דברים ל"ג, כ"ד), חיזקה את זיקת השם לשפע ולברכה.
יעקב אשר
(צילום: יובל חן )
אשר היה שם פרטי נפוץ בקהילות ישראל לדורותיהן, ומתוך כך התקבע כשם משפחה תורשתי. ביידיש נהגה השם אוֹשֶׁר, ומכאן הצורות Osher ו-Oscher. בקהילות אשכנז נהגו להשתמש לצד שם הקודש העברי גם בשם חול ששימש בחיי היומיום. לשם אשר נקשר הכינוי אַנְשֶׁל (Anschel, Ansel), שמקורו ככל הנראה בשם הגרמאני Anselm, וממנו התפתחו שמות משפחה נפרדים, כגון אנשל, אמשל ואנשלוביץ.
צורות הקשורות לשם מתועדות בקהילות אירופה כבר מימי הביניים, ובהן Ascher בוורמס שבגרמניה בשנת 1196, Anselme בווירצבורג בשנת 1212 ו-Oscher בלוצלבורג שבחבל מוזל בשנת 1495. הצורה Amschel מתועדת בפרנקפורט שעל נהר מיין בשנת 1691. תיעוד זה מעיד על השימוש בצורות השם, ולא בהכרח על שימוש בהן כשמות משפחה תורשתיים. בעת החדשה שימש השם אשר בישראל גם במסגרת עברות של שמות משפחה קודמים.
השם מצוי בקרב יהודים בישראל ובתפוצות, בעיקר בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת. באנגליה קיים גם שם משפחה מקומי בצורה Asher, שמקורו, בין היתר, במילה האנגלית של ימי הביניים לעץ המילה (asche), וציין אדם שהתגורר בקרבת עץ כזה. לפיכך, לא כל נושאי השם Asher בעולם דובר האנגלית הם ממוצא יהודי.
עבאס
שם המשפחה עבאס (عباس) הוא שם פרטי ושם משפחה נפוץ מאוד בעולם הערבי ובקרב מוסלמים ברחבי העולם, ופירושו המילולי הוא "אריה" או "זועף", "קשוח" ובעל פנים זועפות (במובן של אדם רציני, אמיץ, עז מצח ומאופק בשעת קרב).
מנסור עבאס
(צילום: אפי שריר )
וינטר - VINTER, WINTER
שם המשפחה וינטר הוא שם ממקור גרמני, מן המילה Winter שפירושה "חורף", והוא מצוי גם בקרב יהודים אשכנזים. במסורת השמות היהודית הוא משתייך לקבוצת שמות הנוי, כלומר שמות משפחה שניתנו או אומצו במסגרת תהליך קיבוע שמות המשפחה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19. שמות אלה נבנו לעיתים ממונחי טבע, ללא קשר ישיר למקצוע, למקום או לתכונה ממשית.
עופר וינטר
(צילום: יובל חן )
השם משתייך לקבוצת שמות המשפחה האשכנזיים המבוססים על עונות השנה, ובהם גם זומר, פרילינג והרבסט. שמות מקבוצה זו נבחרו לעיתים על ידי נושאיהם, ולעיתים הוקצו להם בידי פקידי הרשויות במסגרת החלת החובה לשאת שמות משפחה קבועים. מן המילה Winter נגזרו גם שמות משפחה מורכבים מאותו דפוס, כגון וינטרשטיין ("אבן חורף") ווינטרברג ("הר חורף").
השם מצוי בקרב משפחות אשכנזיות שמוצאן מן המרחב דובר הגרמנית והיידיש במרכז ובמזרח אירופה. בעת החדשה הוא מופיע גם בקרב קהילות מהגרים בצפון אמריקה, וכן בישראל. השם מצוי גם בקרב אוכלוסיות לא יהודיות בגרמניה, באוסטריה ובאנגליה. בקרב דוברי גרמנית שימש ככינוי לאדם שנולד בחורף או שהיה קשור לעונה זו בדרך אחרת, ולעיתים לאדם בעל מזג קר או קודר. באנגליה הוא עשוי לנבוע גם מן השם הפרטי האנגלי הקדום Winter, שמקורו במילה המציינת את עונת החורף.
הנדל - HENDEL, HANDEL, HAENDEL, GENDEL
לשם המשפחה הנדל כמה מקורות אפשריים, והוא מצוי בקרב יהודים אשכנזים ובקרב לא-יהודים במרחב דובר הגרמנית. בקרב יהודים אשכנזים הוא עשוי להיות שם מטרונימי, כלומר שם שמקורו בשם פרטי של אם קדמונית, הנגזר מן השם הנשי ביידיש הענדל (Hendl), צורת חיבה של השם המקראי חנה, שמשמעותו "חן". לפי הסבר אחר, זהו שם מקצועי שמקורו במילה הגרמנית Handel, שפירושה "מסחר", וציין אדם שעסק במסחר. השם קשור גם לשמות מקצועיים כגון הנדלר (Handler), שפירושו "סוחר". בצורה Handel הוא עשוי לנבוע גם מצורת חיבה של השם הפרטי הגרמאני Hans.
יועז הנדל
(צילום: אור הדר)
שמות משפחה מטרונימיים היו מוכרים בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, ונגזרו לעיתים משמותיהן של נשים במשפחה, ובכלל זה מצורות חיבה ביידיש של שמות נשיים מקראיים. במקביל, שמות משפחה מקצועיים הקשורים למסחר היו נפוצים בקרב יהודים אשכנזים, ובהם הנדלר, הנדלמן והנדלסמן. קיבוע השם כשם משפחה תורשתי התרחש בעיקר בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19, עם הנהגת חובת שמות המשפחה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה. במרחב דובר הרוסית מוכרת גם הצורה גנדל (Gendel), המשקפת את מסורת התעתיק הרוסית, שבה נוצג העיצור h באות Г. ללא מידע משפחתי על מקום המוצא ועל הכתיב המקורי, אין אפשרות להכריע בין ההסברים.
השם מצוי בקרב משפחות אשכנזיות שמוצאן מגרמניה וממזרח אירופה, ובעת החדשה גם בישראל ובקהילות מהגרים בצפון אמריקה. השם Handel או Händel מוכר גם בקרב לא-יהודים במרחב דובר הגרמנית.
"השם הוא הרבה יותר מסימן מזהה"
מנכ״ל אנו -מוזיאון העם היהודי, אל״מ במיל׳ עודד רביבי, אמר: ״על פי המסורת, בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, ובהם- שלא שינו את שמם ואת לשונם. המסורת הזו מזכירה לנו שהשם הוא הרבה יותר מסימן מזהה, הוא נושא עמו שורשים, זיכרון, זהות וסיפור. שמות המשפחה שלנו הם לעיתים עדות למסע שעברנו כעם, למקומות שמהם באנו ולמסורות שעיצבו אותנו לאורך הדורות. הסיפורים הללו הם חלק בלתי נפרד מהסיפור המשותף של כולנו, על כל גווניו וקולותיו".
עודד רביבי, מנכ"ל אנו – מוזיאון העם היהודי
(צילום: איציק בירן)
עוד אמר רביבי: "אם יש דבר שהעם היהודי יודע לעשות כבר אלפי שנים, זה להתווכח. מבית הלל ובית שמאי ועד המחלוקות הפוליטיות של ימינו, ריבוי דעות הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור שלנו. אנחנו מאמינים שכוחה של החברה היהודית טמון לא בכך שכולנו חושבים אותו הדבר, אלא ביכולת להכיל קולות שונים ולזכור שגם כשאנחנו חלוקים בדעותינו, אנחנו חלק מסיפור משותף. ביום הבחירות, ההתבוננות בשמות המשפחה של המועמדים היא הזדמנות לגלות את הסיפורים שמאחורי השמות, להכיר את השורשים שמהם צמחנו ולהיזכר בפסיפס האנושי והתרבותי העשיר שמרכיב את העם היהודי".
תודה גדולה לאגף מאגרי המידע מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט, אנו-מוזיאון העם היהודי, על המידע בנוגע לשמות המשפחה של המועמדים היהודיים. המידע על שמות המשפחה של ראשי המפלגות הערביות לקוחים ממקורות מידע אחרים ברשת.
