בסוף הריאיון, כשהוא כבר ליד הדלת, אומר גידי מרק שהוא הבנאדם הכי בר מזל בעולם, אבל מיד מבקש לקחת את מילותיו בחזרה, "כדי שאף אחד לא יבוא ויגיד שהוא רוצה את התפקיד שלי". ואכן, אי-אפשר לפספס את התשוקה של מרק לתפקיד גם אחרי 17 שנה כמנכ"ל "תגלית" וכאיש הכי מזוהה עם הפרויקט.
בשנת 1998, כשהחלה הקמת הארגון, גויס מרק להיות העובד הראשון בשורותיו. כעבור 25 שנה – ולאחר שכ-900 אלף צעירים יהודים הגיעו לארץ במסגרת הפרויקט, רבים מהם הכירו כאן והתחתנו, וילדיהם הצעירים חזרו לישראל כדי להתגייס לצבא ולעשות עלייה – תגלית נחשבת לתנועה היהודית הגדולה ביותר במאה ה-21.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
עד כדי כך שמונטנה טאקר, מגה-משפיענית יהודייה-אמריקאית, אקטיביסטית תומכת ישראל, שלה יותר מ-14 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, אמרה בכנס ארגון הקהילה היהודית אמריקאית, ה-IAC, באוקטובר האחרון: "הביקור הראשון שלי בישראל היה עם תגלית, הוא שינה את כל חיי. אני לא חושבת שאי פעם הייתי יודעת שמהדבר הזה אהפוך לאקטיביסטית, אבל זה קירב אותי מאוד לזהות היהודית שלי. סבא וסבתא שלי ניצולי שואה, והם תמיד דיברו על החשיבות של מדינת ישראל עבור כל יהודי ברחבי העולם, אז כשיצא לי להגיע לארץ ולחוות את זה ממקור ראשון, הבנתי מה זה באמת אומר".
והיא לא היחידה. מאות אלפי צעירים שהגיעו ברבע המאה האחרונה למסעות תגלית בישראל נשבעים שזה אחד הדברים המשמעותיים שקרו להם. ממש כמו טאקר, משפיענים יהודים רבים הגיעו לארץ לראשונה עם תגלית, ובשנה ורבע האחרונות משמיעים קול נחוש ועושים לנו הסברה מעולה בחו"ל. בהם למשל ג'יימס מאסלו, ליזי סבטסקי, זאק סייג, אדלה כוכב ואחרים.
"ב-25 השנים האחרונות הפרויקט המרכזי של ממשלת ישראל מול יהודי התפוצות זו תגלית, שמהווה שותפות עם פילנתרופים יהודים בעולם ובישראל", אומר מרק, ומונה את אנשי העסקים והיזמים שהם התורמים הישראלים המובילים של התוכנית: משפחת אדלסון, מאיר שמיר, לאון קופלר, יונתן קולבר, אריאלה ורטהיימר, שרית פירון, אייל וולדמן, רועי בן ימי, זיו אבירם, שלומי פוגל ודנה עזריאלי. "כשתגלית התחילה הגיעו 2,000 סטודנטים יהודים בשנה לישראל. ב-2019 היינו כבר עם 50 אלף, שהם 50% ממספר היהודים שנולדים בשנה בתפוצות", הוא אומר, ומציין שהקורונה והמלחמה הורידו את המספרים, והירידה הזאת משתקפת במאבק התדמיתי סביב ישראל בקמפוסים בחו"ל: "בחמש השנים שלפני הקורונה הגיעו לישראל 180 אלף משתתפים. מאז הקורונה ועד היום הגיעו פחות מחצי, וכאשר לקמפוס של שטופי תודעה נגד ישראל בחו"ל חוזרים מישראל 30 איש במקום 100, הקול של ישראל פחות נשמע בו".
4 צפייה בגלריה
גידי מרק, מנכ"ל תגלית. "מי שחוזרים לקמפוסים וניצבים מול הצעירים שטופי המוח הם בוגרי תגלית"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מרק מזכיר לכולנו שהנרטיב האנטי ישראלי החזק שנחשף בשנה האחרונה בקמפוסים בחו"ל ובכלל הוא תוצאה של קמפיין ארוך ולמרבה הצער מוצלח מאוד של אויבי ישראל: "קטאר למשל השקיעה מיליארדים במימון ה-BDS ובהשפעה על דעת הקהל של צעירים בארצות-הברית, אלה שבעוד 20 שנה יהיו בעמדות מפתח בסנאט, בקונגרס ובנשיאות, וכיוון שמדינת ישראל לא משקיעה כסף בהסברה, יוצא שמי שחוזרים לאותם קמפוסים וניצבים מול הצעירים שטופי המוח הם בוגרי תגלית. אנחנו בסכנה שלא תהיה תמיכה אמריקאית בישראל אם לא נגבש בארה"ב חזית הסברתית שתשקף את האינטרסים של ישראל. עד שזה יקרה, בוגרי תגלית הופכים להיות 'חיילי מילואים' של ההסברה, והם עושים זאת לא רק עבור מדינת ישראל, אלא גם עבור החברים שהשאירו כאן – בין אם אלה לוחמי צה"ל שהם פוגשים, או הסטודנטים שהם מכירים, או תושבי הקיבוצים והעיירות שהם שוהים בהם. מדהים לראות מה חוויה חינוכית של עשרה ימים מחוללת בצעירים האלה".
אתה מייחס חשיבות גדולה מאוד לנוכחות של בוגרי תגלית בקמפוסים.
"אחרת מאיפה יכולים לשמוע שם מה זה ישראל? הרבה בניינים בקמפוסים נבנו על ידי יהודים נדבנים, אבל מי שהשתלט על תוכניות הלימודים היו פרופסורים שממומנים על ידי קטאר וחברותיה, ולא היה מספיק כוח לטיעוני נגד, משום שכאשר מגיעים לקמפוס 30 בוגרי תגלית הם לא חזקים כמו 300, ותגלית יכולה להביא 300 לכל קמפוס.
"כשאת הולכת היום בתל-אביב", הוא ממשיך, "ורואה אנשים שעדיין יש להם שיער על הראש ומדברים במבטא זר, רוב הסיכויים שהם בוגרי תגלית. קשה לאדם צעיר להגיע בפעם הראשונה לארץ שלא במסגרת הזו, שהיא מגוננת ומחברת".
בין הצעירים שהתאהבו בישראל, בישראליות וביהדות ניתן למצוא כאמור גם מבוגרים יותר ששולחים לכאן כבר את צאצאיהם, דור שני לתגלית. מרק: "15% מבוגרי תגלית נישאו זה לזו. הילדים שלהם מגיעים לכאן עם ה'ניצוץ' כבר מהבית, אבל כשאנחנו שואלים אותם מה השתנה בהם אחרי תגלית, אחד יזכיר את המפגש עם החיילים הלוחמים, אחר את הביקור בכותל או בחלקה הצבאית בהר הרצל, או את השקיעה במצדה, או את ההתלהבות במצעד הגאווה בתל-אביב, ואת ההבנה שאפשר לקיים חיים ריבוניים בעברית במדינה שיש בה רוב יהודי".
4 צפייה בגלריה
משתתף תגלית בשדרות רוטשילד. "כשאת הולכת היום בתל אביב ושומעת אנשים שמדברים במבטא זר, רוב הסיכויים שהם בוגרי תגלית"
(צילום: ארז עוזיר)
לדברי מרק, מחקרים של מרכז כהן ללימודי יהדות מודרנית באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון מראים, שההשתתפות בתגלית מעלה ב-40% את רמת הקשר והחיבור למדינת ישראל, גם עשר עד 15 שנים לאחר ההשתתפות בסיור. "בתגלית קורה משהו שאנחנו לא מבינים עד היום. הם באים במידה רבה בלי שורשים עמוקים, עם הרבה זהויות, ותגלית מביאה את הזהות היהודית שלהם לקדמת הבמה", הוא אומר.
אבל יהדות היום זה לא נטל על הצעירים מוכי האנטישמיות בעולם?
"מה שלמדנו מאז המלחמה זה שסיור בתגלית שווה חיסון נגד אנטישמיות. הם חוזרים כל כך חזקים ביכולת להתמודד מול אנטישמיות ולא להתכווץ מול התקפות. תגלית הוא סיור חינוכי של חוסן. חלק גדול מהחיילים הבודדים בישראל הם בוגרי תגלית. חלק ניכר מהעולים החדשים הצעירים הם בוגרי תגלית. אבל המטרה העיקרית שלנו היא לבנות בעזרת בוגרי התוכנית 'כיפת ברזל' אסטרטגית למדינת ישראל ומוקד של השקעות בכלכלה הישראלית מעבר לים".
בשנים האחרונות דובר על כך שפרויקט תגלית מתקשה למלא את שורותיו, ואפילו הגמיש את הקריטריונים לקבלה. "לא הגמשנו שום קריטריונים", מרק מודיע, "אבל ברור שהבאנו פחות אנשים מאשר בשנה רגילה, ועדיין אנחנו אלה שהבאנו 90% מהתיירים שהגיעו לישראל השנה. אנחנו גם דואגים לכך ש-50% מהזמן ומהכסף שאנחנו מכניסים למדינה במסגרת המסעות יהיו במקומות של לינה ואוכל בפריפריה. אנחנו מגיעים ללון ברמת הגולן, אנחנו חזקים בשדרות כבר שנים בלי קשר למלחמה, אוכלים שם בהמבורגריות, ובמידה רבה מחזיקים את הכלכלה של הרבה עסקים שם. יש לנו דוח של ארנסט אנד יאנג שמוכיח שתגלית מהווה 67% מהתיירות הנכנסת להר הנגב, שזה דברים שמחזיקים כלכלות של יישובים שלמים".
ואכן, מעבר למטרה המרכזית של תגלית — חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות — הארגון הוא גם גורם משמעותי מאוד בתעשיית התיירות בישראל, בעיקר בפריפריה. לפי נתוני תגלית, כ-50% מסך הלינות בצפון ובדרום הם במסגרת סיורים של הפרויקט. הלינה בחמישה מתוך עשרה לילות בכל סיור נעשית באזורי פריפריה שאינם תל אביב או ירושלים. במהלך קיץ 2024 סיורי תגלית היו אחראים ל-142 אלף לינות ביותר מ-90 בתי מלון ודירות אירוח.
תקציב תגלית בנוי מ-70% מימון פילנתרופי, ואת היתרה משלימה ממשלת ישראל. סך ההשקעה של מדינת ישראל בפרויקט מסתכמת מאז הקמתו בסכום עצום של כ-2 מיליארד שקל. בתגובה לביקורות שנשמעות על ההשקעה הגדולה — מציגים בארגון דוח שהפיקה עבורו חברת ארנסט אנד יאנג, שממנו עולה כי התרומה המצטברת הישירה והעקיפה של תגלית לכלכלת ישראל מסתכמת בכ-8.5 מיליארד שקל לאורך השנים. "זאת ההשקעה הכי טובה שהמדינה יכולה לעשות למען עתיד העם היהודי", טוען מרק. "זו חומת מגן לחוסן יהודי". בין היתר, מציינים בתגלית, לפרויקט תרומה ישירה בהיקף של 2.6 מיליארד שקל לספקי תיירות ישראלים, חברות תעופה ישראליות, מיסי נמל, ספקי פעילויות חינוכיות. יש גם תרומה עקיפה של 1.4 מיליארד שקל שמורכבת מהוצאות פרטיות של המשתתפים, התנדבויות והתמחויות מקצועיות, ביקורים חוזרים בישראל ועלייה.
ועדיין, תגלית נקלעה בשנים האחרונות לקשיים תקציביים — הקורונה והמשבר הכלכלי בארה"ב הביאו כמה מהתורמים הגדולים לקצץ בתרומותיהם. "בשיאה, ב-2019, תגלית הגיעה ל-150 מיליון דולר תקציב שנתי, 110 מיליון מתרומות ועוד 40 מיליון מממשלת ישראל", אומר מרק. "בשנת 2025 נעמוד על תקציב של 140 מיליון דולר, וכדי לעמוד בביקוש, הצפוי לגדול, נצטרך בערך 160 מיליון דולר. וזה תוך כדי כך שהמחירים עלו. אם לפני חמש שנים כל משתתף עלה לנו כ-3,500 דולר, היום העלות גבוהה ב-30% ועומדת על כ-5,000 דולר, כלומר התקציב של פעם מאפשר לנו להביא שליש משתתפים פחות. אנחנו חייבים תקציב של 200 מיליון דולר בשנה כדי לעמוד בביקוש, ואנחנו עובדים קשה כדי להשיג את זה.
"אני אופטימי שגם התורמים בארץ והממשלה ייכנסו לשותפות הזו, שהיא לגמרי השקעה במשק הישראלי - עוד מקומות לינה, עוד תעסוקה בתחום התיירות והמסעדות. 70% מבוגרי התוכנית חוזרים לביקורים עם הילדים שלהם, ואנחנו מקיימים עבורם את 'תגלית ירוקה', חיזוק הקשר לאדמת הארץ על ידי נטיעת עצים בגינות עירוניות, כדי שבעוד כמה שנים יוכלו לחזור לפה גם עם הנכדים ולהגיד, הנה העץ שאני נטעתי. לדור שלנו בעת הזו יש זכות גדולה לחיות פה ואנחנו בדור הכי טוב בתולדות העם היהודי, שיש לנו ריבונות על הארץ שלנו, ואני מקווה שנהיה מספיק חכמים להמשיך אותה".
ואין ירידה בתרומות?
"יש לנו מעל עשרה תורמים יהודים מהתפוצות שכל אחד תורם לנו מיליון דולר בשנה, ויש לנו קרוב ל-50 אלף תורמים בעולם. כמובן שאם היה לנו יותר כסף יכולנו להשקיע יותר בשיווק ואולי להביא יותר צעירים".
יש צעירים שפונים ומקבלים גם תשובות שליליות?
"בטח. יש לנו גלים של ביקוש. הכסף שיש לנו מכסה בכל פעם את הביקוש שכבר היה, וכאשר הביקוש גואה, ויש רשימות המתנה, אנחנו אומרים למי שפונה, 'תירשם לפעם הבאה', ובינתיים מגייסים כסף".
"יש לנו מעל עשרה תורמים יהודים מהתפוצות שכל אחד תורם מיליון דולר בשנה, וקרוב ל–50 אלף תורמים נוספים בעולם. אם היה לנו יותר כסף יכולנו להשקיע יותר בשיווק ואולי להביא יותר צעירים, אבל אנחנו עדיין מביאים אלפי צעירים לארץ"
קצת ריסקי, לא?
"לא קרה שלא גייסנו את הכסף מהתורמים שלנו. אבל זה לא קל. אנחנו תלויים בלב הטוב של יהודים טובים בעולם וישראלים בארץ, ולכן נצטרך להגדיל את המימון גם מול הממשלה, כי כבר עכשיו אנחנו מתחילים לראות שהביקוש לקיץ הקרוב עולה. יצאנו במסע לגיוס כספים, ואני מקווה שהמדינה תצטרף למאמץ להגדלת המימון".
דיברת על העלויות שנסקו. אל על לא נותנת לכם הנחה?
"תגלית היא הלקוח הכי גדול של אל על, ואני יכול להגיד גם לזכות אל על, וכל המנכ"לים, כולל המנכ"לית הנוכחית, שהם רואים בתגלית ערך ציוני, ואני מודה להם על זה".
אז יש או אין הנחה?
מרק צוחק ועונה בדיפלומטיות: "אני מניח שהם לא מפסידים על שיתוף הפעולה איתנו, אבל רואים בנושא הציוני ערך במשא ומתן שלהם איתנו".
המטרה המוצהרת של תגלית היא לאפשר לכל יהודי בעולם להגיע לישראל ולהתחבר אליה בחינם. התוכנית זכתה לתמיכה של ראשי הממשלה בכל הקדנציות. את הרעיון הגה ויישם יוסי ביילין (לשעבר חבר כנסת, שר ויו"ר מרצ-יחד, מיוזמי הסכם אוסלו ועוד), והוא גם זה שגייס את מרק, שהיה אז איש משרד החוץ בניו-יורק, עוד לפני שלתוכנית היה שם.
מרק, בן 68, נשוי פלוס שלושה, מתגורר בבת-ים, והוא אחד הישראלים הציונים והאופטימיים ביותר שפגשתי. הוא נולד בקיבוץ מעגן מיכאל, משם עברה המשפחה לכפר חסידים, ולאחר מכן לעיירת הפיתוח רכסים שהתחרדה. הוא בוגר הריאלי בחיפה, שירת במודיעין, למד מזרח תיכון, כלכלה ומינהל עסקים, ועשה קריירה של 15 שנים בדיפלומטיה הישראלית. הוא היה דובר וקונסול לתקשורת ולענייני ציבור בניו-יורק; מזכיר המידע הראשון בבון, גרמניה; וקונסול וסגן קונסול כללי באיסטנבול, שאליה הוא מאוד מתגעגע. ברזומה שלו גם אחריות על הדסק העיראקי במשרד החוץ בזמן מלחמת המפרץ, והשתתפות בשיחות השלום שנערכו בתחילת שנות ה-90.
4 צפייה בגלריה
גידי מרק. "מה שהסטודנטים היהודים מייחלים לו זה הסיפורים מהשטח"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
את ביילין הכיר בימיו של ביילין כסגן שר החוץ. הוא פגש אותו בדרכו לאירוע הפרידה שערכו לו הקולגות בקונסוליה בניו-יורק, ושם הציע לו ביילין את העבודה בתגלית. הוא החל לעבוד בתוכנית תחת ניהולו של שמשון שושני, שהיה המנכ"ל הראשון של תגלית ובעבר גם המנכ"ל המיתולוגי של משרד החינוך, ועליו אומר מרק שהיה המנהל הטוב ביותר שהכיר, ושיש לו עד היום הזכות לעמוד על כתפיו. השניים נמצאים בקשר גם היום ומרק מעדכן את שושני, בן 87, בקורות התוכנית.
תחת ניהולו של מרק מועסקים בתגלית 90 עובדים, 65 מהם בארץ ו-25 בחו"ל. מרק צופה שהפרויקט רק ילך ויתעצם. על כל אוטובוס של הפרויקט שמסיע 40 יהודי תפוצות צעירים ברחבי הארץ, עולים גם שמונה ישראלים, חיילים וסטודנטים, שמלווים אותם ומחזקים אצלם את הזיקה לישראל. מרק: "גם לחיילים זה תורם, ומחזק את המוטיבציה ואת הגאווה שלהם במדינה, והקשר בין האנשים יכול להתפתח לחברות ארוכת שנים. זה מה שאנחנו רוצים שיקרה. בוגרי תגלית פוגשים פה לוחמים, סטודנטים, אנשי חיל המודיעין וחיל האוויר, טייסים, והסיפורים שלהם חרוטים בהם ומהווים עבורם מינוף עצום כאשר הם חוזרים איתם לקמפוס".
וחוטפים בפרצוף שישראל עושה רצח עם.
"נכון. אבל עכשיו יש להם יכולת להגיד, 'זה לא נכון. יש לי חבר לוחם שסיפר לי שלא יורים סתם כך על אזרחים, ושהם כרזו 15 פעם למשפחה שתצא מהבית'. מה שהסטודנטים היהודים מייחלים לו זה הסיפורים האלה מהשטח, מהחיילים שמגיעים לפגוש אותם מקו החזית, כי זה כלי עבורם במלחמה על התדמית של ישראל. ישראל לא יכולה להמשיך להיות שבויה בקונספציה של 'אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, ושהעולם יעשה מה שהוא רוצה'. יש לנו כלי יוצא דופן כמו תגלית שבאמצעותו אנחנו מביאים לשינוי בדעת הקהל".
על כל אוטובוס שמסיע 40 צעירים יהודים מחו"ל עולים גם שמונה ישראלים, חיילים וסטודנטים, שמלווים אותם. מרק: "הם פוגשים פה לוחמים, סטודנטים, אנשי חיל המודיעין וחיל האוויר, טייסים, והסיפורים שהם שומעים נחרטים בהם וחוזרים איתם לקמפוס"
אבל זה חלק מהביקורת שנשמעת בקמפוסים – שמי שמגיעים לארץ למסעות של תגלית לא מקבלים תמונה מלאה של הסכסוך עם הפלסטינים, אלא תמונה חד-צדדית.
"הפוך. בחו"ל הם רואים רק את מה שקורה מחוץ לישראל. הם לא רואים את הצד הישראלי, את הילדים בעוטף שסובלים מטראומה מתמשכת כבר עשרות שנים. זו אחת הסיבות לכך שאנחנו מפגישים אותם עם תושבי העוטף, גם לפני 7 באוקטובר".
הקהילה היהודית הגדולה בעולם נמצאת בארה"ב, וזו גם הקהילה שהקשר שלה לישראל לפני תגלית היה באופן יחסי הנמוך ביותר, אומר מרק. היום ארה"ב הצטרפה לרמה הממוצעת העולמית מבחינת עוצמת הקשר של צעיריה לעם ישראל. אבל, הוא אומר, לקהילת היהודים באירופה יש יתרונות מבחינה זו. "המחיר וזמן ההגעה נוחים יותר, הם חשים פחות מושרשים באירופה לעומת היהודים באמריקה. ועדיין מי שחזקים יותר מארה"ב ומאירופה בקשר לישראל הן המדינות הרחוקות, כמו למשל ארגנטינה, שם תגלית מגיעה אל 70% מהיהודים הצעירים ומביאה אותם לביקור בישראל.
אחת המטרות של תגלית היא מניעת התבוללות. עד כמה אתם מצליחים בכך גם ב-2025?
"בקרב בוגרי תגלית נישואי התערובת יורדים בשיעור של 50%. זה נובע גם מכך שמי שהיה בתגלית הגדיל את מספר החברים הקרובים היהודים שלו בצורה ניכרת. קשה היום לדמיין חיים יהודים בחו"ל בלי תגלית: ליותר מחצי מהיהודים בעולם יש בן משפחה מדרגה ראשונה שהיה בתגלית. זה משנה את המקום של ישראל בזהות היהודית שלהם, ומשנה את משקל הזהות היהודית בתוך הזהות הכללית שלהם. אנחנו אומרים לתורמים, 'אם חשוב לך שהנכדים שלך יהיו יהודים, תגלית יכולה לעזור בזה'".
תגלית זה לא רק אוטובוסים מלאים בצעירים שמטיילים בארץ ומבקרים באתרים הקדושים. יש בתוכנית גם מסלולים נוספים. המסלול המרכזי, "תגלית קלאסי", הוא אכן סיור של עשרה ימים בישראל, שבמסגרתו הגיעו עד כה לארץ קרוב ל-900 אלף צעירים יהודים בני 18-26 מ-70 מדינות.
פורמט נוסף הוא ביקור התנדבות, לגילי 18-51, שמגיעים ל-8-14 יום לעבוד בחקלאות, בסיוע לעמותות כמו לתת ופתחון לב, בבישול לחיילים ובשיקום קהילות בעוטפי ישראל. מנובמבר 2023 ועד סוף 2024 הגיעו כבר 20 אלף מתנדבים, וב-2025 צפויים להגיע כ-10,000 נוספים, בדגש על התנדבות ביישובי הצפון. בקיץ הקרוב יהיו ביניהם גם מדריכים שיפעילו בפריפריה קייטנות באנגלית, במטרה להעניק לילדים נקודת פתיחה טובה לרכישת מקצוע בעתיד.
הפורמט השלישי נקרא onwrad - תוכנית התמחויות של 8-4 שבועות בישראל, למשתתפים מכל העולם ובכל התחומים. כמו בכל התוכניות של תגלית, גם כאן נוצר קשר בלתי אמצעי עם ישראל והישראלים — חברים, חוויות, אהבות וסיפורים. בתוכניות נוסד כמובן גם קשר מקצועי והוא הרבה פעמים ארוך שנים.
ויש גם את מסלול "אקסל — קהילת העסקים הגדולה בעולם היהודי", שנכללים בו כבר 700 חברים מ-15 מדינות, "שאותם אנחנו בונים להיות מנהיגים ואנשי עסקים בקהילות יהודיות בעולם, בידיעה שהם אלה שייקחו אחריות על החיים היהודיים בתפוצות ועל ההשקעות של התפוצות בחזרה במדינת ישראל", אומר מרק. מדי שנה מגיעים במסגרת זו כ-100 צעירים יהודים מהאוניברסיטאות המובילות בחו"ל (הרווארד, ייל ועוד), אליהם מתלווים מספר שווה של ישראלים מיחידות העילית של צה"ל ומהמוסדות האקדמיים המובילים, וגם משפיענים, אנשי הייטק ועוד. אחת מהמלווים האלה היא אלה קינן, משפיענית שיוצרת תוכן פרו ישראלי ברשת ומי שהגתה את ההשטאג חמאס=ISIS, שהשתתפה בפרויקט ב-2013.
אחת ממשתתפות תגלית במסלול ה"קלאסי" היא רייצ'ל מון, בת 44, מפוטומאק, מרילנד, היום מנהלת שיווק וסושיאל. היא השתתפה בסיור תגלית בינואר 2001, במה שהיה הביקור הראשון שלה בישראל. "ההשתתפות שינתה את חיי", היא מספרת. "זה לא היה עוד טיול, אלא חיבור עמוק ששינה אותי לעד, וזה בסיס הכרחי לחיבור של צעירים יהודים למולדת אבותיהם, כי אי-אפשר לתמוך במקום שמעולם לא היית בו אישית".
שרון דניאלה נעמי אבנר, בת 30, מאיטליה, יועצת מיתוג בחברת ייעוץ גדולה, השתתפה במשלחות התנדבות של תגלית פעמיים בשנה האחרונה — בדצמבר 2023 ובאוגוסט 2024. היא מספרת: "בשתי הפעמים ישראל עמדה בפני נסיבות מאתגרות שהוסיפו רובד של דחיפות ומשמעות לחוויה. עזרנו בדרכים מעשיות – הרכבת ארגזים לחיילים, הכנת חפצים חיוניים למשפחות מפונות, ואפילו שיקום ובנייה מחדש של קיבוצים. משלחות ההתנדבות מקדמות סולידריות וחוסן, ונותנות אפשרות לחזות ממקור ראשון בכוחה של קהילה שלעולם לא מוותרת. בעיניי תגלית היא גשר לא רק למורשת שלי, אלא גם להבנה עמוקה יותר של עצמי כחלק מסיפור גדול מאוד, אפילו שקלתי ברצינות לעלות לארץ. בתגלית גם פגשתי את בן זוגי, ובניתי רשת של חברים שהיא כמו משפחה, ושמבטיחה שלא משנה לאן אלך, אני נושאת איתי תחושה של בית".
מייקל אלן, בן 30 מפילדלפיה, עובד בפיננסים, השתתף בתגלית בינואר 2013. מאז הוא חזר פעמיים לביקור בארץ, ומתכנן ביקור נוסף באביב 2025. גם הוא חוזר על המשפט שאומרים כולם: תגלית שינתה לי את החיים. "נרשמתי כשהייתי בשנה א' בקולג', וזה עלה על כל ציפיותיי. פגשתי חברים לכל החיים, גיליתי את ההיסטוריה שלי את הקשר לעם ולארץ ואת היהדות שלי. היום אני מחשיב את עצמי כמי שחי חיים יהודיים מלאים. אשתי ואני מגיעים לבית כנסת מדי שבוע, ואת הילדים העתידיים שלנו אנחנו מתכננים לשלוח לבית ספר יהודי".
עוד בוגרת של תגלית "קלאסי" היא סשה ארונברג, בת 28, מווסט פאלם ביץ', פלורידה. סשה, שעוסקת בנדל"ן, הייתה כאן במאי 2016 במה שהיה הביקור הראשון שלה בארץ, ומאז חזרה מספר פעמים. "תגלית הייתה חוויה טרנספורמטיבית, שלא רק חיברה אותי לארץ וליהדות אלא גם הובילה אותי לאקטיביזם בעד ישראל", היא אומרת. "את הידע שצברתי ממקור ראשון במהלך ימי תגלית לקחתי איתי לקולג', וזה אלמנט מכריע שם במלחמה מול הנרטיב האנטי-ישראלי. מצאתי את עצמי מחנכת את הסובבים אותי על ישראל ועל העם היהודי, ומגיבה ומתקנת כאשר מופץ מידע מוטעה עלינו. אני מצפה להמשיך לעבוד עם ארגונים יהודיים בנושא".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.25
