רצף כיסאות ריקים בשורת המכובדים בכנס אחד, סיפר את כל מה שצריך לדעת על השינוי שעברה תנועת ש"ס מאז הקמתה ועד היום. בבנייני האומה בירושלים נערך כנס הצדעה לחיילים חרדים. שבעה חברי כנסת ושרים מטעם המפלגה אישרו את הגעתם לאירוע של עמותת נצח יהודה, מייסדת המסלולים החרדיים בצה"ל. בפועל, איש מהשבעה לא הגיע.
באי האירוע התיישבו והקשיבו לנאומי הרב הצבאי הראשי וראש אכ"א, וגם למופע מוזיקלי. ייתכן שרובם כלל לא הבחינו בהיעדרם של הפוליטיקאים מש"ס, אך מי שתר אחריהם התקשה לחשוב שמדובר במקריות. בש"ס טוענים שלא ניתנה הנחיה מפלגתית להימנע מהגעה, וזאת ביום שבו ח"כים מהסיעה עוררו סערה עם אמירות נגד גיוס חרדים. כך שזה לא סיפור על כנס, זה סיפור על מפלגה.
כשאריה דרעי חזר לפוליטיקה לפני 13 שנה, הוא הכריז בגאווה כי "ש"ס היא מפלגה של חיילים". בעימות טלוויזיוני לפני בחירות 2013 הוא גם נימק: "כשש"ס קיבלה 17 מנדטים, בקרב קולות החיילים ש"ס הייתה מספר שתיים (המפלגה השנייה בגודלה). פתחנו את הנח"ל החרדי, ואם הצבא היה משתף איתנו פעולה, היו שם שלוש חטיבות. הבנים של רוב חברי הכנסת בש"ס משרתים בצבא – יש לנו לוחמי צנחנים, אנשי צבא קבע, טנקיסטים".
אלא שמאז עברו מים בנהר הפוליטי. ההגדרה של דרעי נשמעת היום תלושה, וקשה לראות מה ימשוך משרתים בצבא להצביע למפלגה שמתבטאת במופגן נגד גיוס חרדים. במועצת חכמי התורה של ש"ס, המנגנון הרוחני של המפלגה, מתפרסמות חדשות לבקרים אמירות נוקבות נגד כל חקיקה שתכלול יעד או מכסות גיוס, וקוראים לפטור את כל החרדים מהצבא. לומדים, לא לומדים, זה לא משנה.
"מי שקיבל צו גיוס – שיזרוק אותו לאסלה", אלה מילותיו של חבר מועצת חכמי התורה והרב הראשי הספרדי לשעבר, הרב יצחק יוסף. הוא כמובן לא היחיד. רבנים נוספים וחברי המועצה ציינו את "גודל האיסור להסכים לכל חוק שכולל יעדי גיוס", והגדירו זאת "האיסור החמור לכל שומרי המצוות".
הרב יצחק יוסף: "גם מי שבטלן אסור שיתגייס"
(צילום: מרכז מורשת מרן)
לאלה הצטרף גם חבר הכנסת יוסי טייב מש"ס, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, שהצהיר שבנו ימשיך ללמוד תורה מהכלא אם ייעצר בגין עריקות. בריאיון לרדיו "קול ברמה" אמר טייב: "יש לי בן באותו מצב. הוא קיבל צו פעם אחת, ושאל אותי, 'אבא, מה לעשות?' אמרתי לו, 'יש לך ראש ישיבה, יש מועצת חכמי התורה'. אני לא חושש, הוא אוהב ללמוד ואם ייעצר אז הוא ילמד תורה בין כותלי הכלא".
גורמים בש"ס הסבירו שהאמירה של טייב הופנתה כלפי אברכים שלומדים, וכי הוא אינו נגד גיוס בצורה גורפת. ועם זאת, באותה תחנת רדיו, ובאותו יום, ח"כ נוסף מש"ס, ארז מלול, אמר כי "על ראשם של לומדי התורה מונחת חרב חדה".
בתקופה האחרונה כבר קשה להתעלם מהשינוי שעברה ש"ס, ממפלגה שמכוונת גם לקהל מסורתי וציוני שמשרת בצבא, למפלגה שבה נשמעים קולות שמעדיפים כלא על גיוס, במצלול שמזכיר מחוזות קיצוניים יותר אפילו מהאחות האשכנזית, יהדות התורה, ונשמע כאילו נלקח ממחאות הפלג הירושלמי והזרמים הבדלניים. כשמסתכלים על עברה של ש"ס והסיבות להקמתה, אפשר לומר בלב שלם שזה לא תמיד היה ככה.
האולטימטום של דרעי בריאיון ל"קול ברמה": חוק גיוס – או בחירות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הרבנים החמירו את הטון
בראשית שנות ה-80 הוקמה תנועת ש"ס, אז עוד בדחיפת המנהיג החרדי-ליטאי הרב אלעזר מנחם מן שך. המטרה לא הייתה רק לחקות את דגל התורה האשכנזית אלא להיות בית לכל המזרחים בישראל, גם החילונים, ולקרבם למסורת כדי "להחזיר עטרה ליושנה" – סיסמה שקבע האב הרוחני המיתולוגי של התנועה, הרב עובדיה יוסף.
מי שהיה שם מההתחלה הוא השר לשעבר שלמה בניזרי, היום רב ומרצה לקהל מסורתי וחוזר בתשובה. במשך 15 שנה הוא היה חבר כנסת מטעם ש"ס, עד להרשעתו בפלילים ועונש מאסר שהושת עליו.
"הרב עובדיה יוסף הגדיר את ש"ס כמפלגה דתית, חברתית ועדתית", עומד בניזרי על הקווים לדמותה של המפלגה. "ההגדרה הראשונה הייתה 'דתית', כי הרב עובדיה ראה שתי בעיות ראשיות שהמפלגה הוקמה כדי להתמודד איתן – ראשית, הבעיה בממסד החרדי שלא קיבל את התלמידים שלנו למוסדות הלימוד, והיה רצון שנפסיק להתחנן כעני העומד בפתח; וגם בנושא העדתי והדתי, שנשמור על הדתיות שלנו, על המסורת. הוא רצה לקרב את העם. הוא ראה את בני עדות המזרח שהיו תמיד מסורתיים, ככאלה שצריכים חיזוק מסוים כדי שלא יתרחקו מהמסורת, וחשב שזה הזמן לחבר ולחבק".
השלב הראשון היה להקים את רשתות החינוך של ש"ס, שזכו להיענות רבה גם בקרב קהל שאינו חרדי. "הרב עובדיה אמר שאם יש לנו את כל המסגרות האלה, אז יהיה לנו כוח פוליטי להשפיע ולעזור מול הקיפוח שתמיד הפריע לנו במקומות עבודה, באקדמיה ובמערכות הציבוריות. בכל הדגלים ש"ס הצליחה, גם בבתי הספר, גם בניצחון האפליה. ש"ס קמה והעלתה את הנושא הזה, ויצרה הבנה של האפליה וגיבוש הפתרונות. המצב היום שונה".
אז ש"ס לא התיימרה להיות "דגל התורה 2", כמו שזה נדמה היום.
"ש"ס תמיד התחלקה לשניים. יש את הגרעין הקשה שזה לומדי התורה, ויש את הקהל הרחב, בני עדות המזרח, מסורתיים וספרדים, שמצביעים לש"ס. זו הייתה מפלגה של שתי הקבוצות הללו".
ההבדלים בין הרב עובדיה יוסף למנהיגים החרדים האשכנזים התבטא בעיקר ביחס למדינה ולציונות. הוא, בניגוד אליהם, היה מציין את יום העצמאות. "בתפיסה שלו, הקמת המדינה היא אור גדול", אומר בניזרי. "הוא היה אומר, 'מי שבצבא – שיהיה בצבא', אבל תמך בלומדי התורה. עם השנים ראינו שיש ניסיונות לפגוע בלומדי תורה, קיצוץ בתקציבים וניסיון להביא לחקיקת חוקי גיוס לכולם, בלי התחשבות במי שתורתו אומנותו. כחצי שנה לפני פטירת הרב עובדיה, הלך לעולמו ממחלה בנו, הרב יעקב יוסף. נתניהו בא לנחם אותו והרב עובדיה אמר, 'אני אבל עכשיו, אני אב שקובר את בנו, אבל הצער הגדול שלי יותר הוא על גיוס בני הישיבות, יותר מהאבלות על הבן'".
בתקופתך, אתה זוכר אמירות שיצאו מחברי כנסת של ש"ס או מרבני התנועה שקראו לאסור גיוס גם על מי שלא לומד בישיבה?
"זה לא דיון שאני זוכר שהתקיים לאורך שנות המפלגה בזמן שהייתי בה או כשהרב עובדיה היה בחיים", אומר בניזרי, "אבל בשנים האחרונות לחצו את הציבור החרדי לקיר, בג"ץ החמיר עוד יותר, הרבנים הרגישו שמתחילים לסור עליהם מכל הכיוונים, מדברים על מכסות ועל יעדים, והם מבינים שמי שייקחו כדי למלא את המכסות יהיו התלמידים הספרדים, אז הם התחילו להחמיר את הטון".
זה לא שינוי דרך מהותי בש"ס?
"גם אני הופתעתי מהחמרת הטון. הם הבינו שאין לנו ברירה והמדינה הביאה אותנו לנקודה הזאת. אם המדינה תמשיך ככה ותנסה לכפות חוק ותנסה לפגוע בכל ההטבות שמגיע לחרדי כאזרח, הבועה הזאת פשוט תתפוצץ והציבור החרדי ייצא לרחובות בסופו של דבר, לא רק הפלג הירושלמי, אלא כולם ייצאו למחות ולהיות נגד כל גיוס לצבא. בעבר הצבא הפר את התנאים עם הנח"ל החרדי ועם שח"ר כחול".
8 צפייה בגלריה
ח"כ יוסף טייב. הצהיר שאם בנו ייעצר – הוא ילמד תורה בכלא
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מה אתה חושב על הצורך הבהול של הצבא בחיילים חרדים?
"לדעתי הצבא לא רוצה את החרדים. עכשיו לראשונה יש שינוי עם הקמת חטיבת החשמונאים. כשזה לא נעשה עם הרבנים לא יבואו אנשים. אנשים שלא הרגישו שהם לומדים ועושים משהו, יכולים ללכת לגיוס, אבל רק אם הרבנים יהיו חלק מהסיפור".
וש"ס לדעתך עדיין יכולה לומר שהיא מפלגה של חיילים?
"בעיניי כן, גם היום, כי בצה"ל, במשטרה ובמג"ב יש משרתים שמצביעים לש"ס. חלק דתיים, חלק מסורתיים או שחזרו בתשובה בצבא – גם היום בקהל המשרת בצבא יש לנו בייס רציני שבאמת מצביע לש"ס. אני רואה אותם בהרצאות שלי, הם באים אלינו לשיעורים בבתי המדרש, חלקם עם מדים. לכן אנחנו באותו מקום מהבחינה הזאת".
ההתקרבות לאשכנזים
בזמן שחברי הכנסת של ש"ס מטיפים נגד גיוס חרדים, בכניסה לבקו"ם בתל השומר עומד דוד, תושב אלעד, כיפה שחורה לראשו. הוא עומד כאן לבד בשער, שאליו נוהגים להגיע מתגייסים עם בני משפחה. "ההורים שלי לא פה היום, אבל הם תומכים בהחלטה שלי. לא הייתה התנגדות, אבל הם גם לא יגיעו לפה ויעשו את זה בפומבי. זה נושא רגיש אצלנו", הוא מסביר. "למדתי בישיבה ספרדית, אבל לא באמת למדתי, ורציתי לעשות משהו מועיל ומשמעותי והחלטתי להתגייס. אחי לומד בישיבה נחשבת, 18 שעות ביום, ואני לא כזה. אז הם מבינים שאני רוצה להתגייס, אבל זה לא משהו שהם ירצו להיות מזוהים איתו".
אוריאל כהן מבני ברק, גם כן בוגר ישיבה ספרדית, נמצא גם הוא לבד בבקו"ם. אצלו, הוא אומר, האתגר המשפחתי גדול יותר. "המשפחה שלי לא בקשר איתי מאז שהחלטתי להתגייס. גם הרבנים בישיבה ניסו להניא אותי מהמהלך", הוא אומר. "כדי לעשות את הצעד הזה, הייתי זקוק לליווי של רבנים לא חרדים. זה לא קל, אבל חשוב לי לעשות את זה בעיקר כדי לתרום ולשרת".
ייתכן שהסיבה לכך שמשפחותיהם של השניים, חרדים ספרדים שהחליטו להתגייס, לא מלוות אותם לבקו"ם, היא ההתכנסות של ש"ס לכיוון קיצוני יותר כלפי הגיוס. וההתנגדות הזו היא בהחלט תגובת נגד לסערת הגיוס, מהחקיקה ועד להוראות מערכת המשפט על גיוס שוויוני והאווירה הציבורית – בעיקר לנוכח המלחמה הנוכחית – שדורשת שכולם יישאו בנטל.
"אני מאוד מפחד שייקחו ספרדים לצבא", אמר הרב יצחק יוסף בשיעורו לפני כחודשיים. "ספרדים יכולים חס ושלום להשתכנע. אשכנזים יותר חזקים. אשכנזי שתאמר לו ללכת לצבא, בשום פנים ואופן לא יסכים".
עם זאת, קשה לומר שרק האירועים האקטואליים האחרונים והשיח סביב שירות צבאי מאז 7 באוקטובר, הם אלה שהביאו את ש"ס למקומה הנוכחי. נקודת מפנה שקדמה למלחמה התרחשה באפריל 2023, אז צורפו ארבעה רבנים חדשים למועצת חכמי התורה, אחד מהם הוא פרצוף שהיה מוכר ליושבים בחדר כיריבם האידאולוגי במשך שנים ארוכות: הרב אברהם סלים, ראש ישיבת מאור התורה, ומי שבעבר השתייך לתנועת "מרביצי תורה", זרם חרדי-ספרדי שהיה חלק מעולם התורה האשכנזי, ואנשיו שלחו את ילדיהם לישיבות ליטאיות, וראו בעצמם ממשיכי דרכו של הרב שך ודגל התורה. בשלב מסוים אף נשקלה מועמדותו לנשיאות המועצה.
8 צפייה בגלריה
דרעי, הרב יצחק יוסף, הרב משה מאיה והרב אברהם סלים בכינוס מועצת חכמי התורה של ש"ס
(צילום: אברהם פריינד)
וכך, לפני פחות משנתיים, התנועה שבמשך שנים הייתה במחלוקת עקרונית עם ש"ס בשלל נושאים, והעדיפה להיות חלק מהציבור הליטאי, הפכה למיוצגת בש"ס עם אחד מראשיה בתוך מועצת חכמי התורה של המפלגה. רבנים נוספים שצורפו אז למועצה היו הרב שמואל בצלאל, ראש ישיבת פורת יוסף, והרב שלמה מחפוד, שניהם רבנים ספרדים שמזוהים יותר עם לומדי התורה ופחות עם הציבור המסורתי.
כניסתם של שלושת הרבנים למועצה שקובעת את סדר היום המפלגתי בנושאים רוחניים, הייתה התקרבות משמעותית של ש"ס לכיוון חרדי-אשכנזי שממנו ניסתה להיבדל בתקופתו של הרב עובדיה יוסף. "למעשה, התהליך שקורה בש"ס מתרחש כבר יותר מעשור", אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה התחיל עם פטירת הרב עובדיה יוסף, שהצליח להיות דמות מקובלת ומוערכת על ידי ההנהגה הרבנית כולה, ולצד זאת גם מחובר לציבור הרחב, הלא-חרדי. אחרי שהוא נפטר, הועמד בראש מועצה חכמי התורה חכם שלום כהן, ראש ישיבה, איש בתי המדרש, ודמות פחות עממית".
במקביל לשינוי בהנהגה הרוחנית, התרחשו שינויים גם בהנהגה הפוליטית של ש"ס. "המעמד של דרעי מאוד התחזק", אומר ד"ר מלאך. "והוא רצה להביא לש"ס מצביעים ותומכים מקרב בחורי הישיבות הספרדים שלומדים בישיבות האשכנזיות הנחשבות או בישיבות הספרדיות שהן העתק מדויק של ישיבות פוניבז' ומיר האשכנזיות".
אתה יכול להגדיר את הקהל שדרעי כיוון אליו?
"בחורים 'משתכנזים' שגדלו בבתים ספרדיים, ודרעי ידע שהם יעדיפו להצביע לש"ס ולא ליהדות התורה. הוא בעצם קיבל אליטה ספרדית, בני ישיבות נחשבים, אבל כדי להביא אותם לש"ס הוא נזקק להביא את הרבנים שלהם למועצת חכמי התורה, וכך הוא לקח את ש"ס עוד צעד לכיוון האליטיסטי במובן החרדי והתורני. ההתנגדות לגיוס הפכה לסוג של קונצנזוס היום, כמעט כל ההנהגה הספרדית מדברת בשפה הזאת. החשש שבני התורה הספרדים, שחלקם באים מהפריפריה וכביכול 'קלים יותר' להתפתות, כי יש להם משפחה מגוונת יותר ובית פתוח יותר – יתפתו ראשונים להתגייס וגם הם יעזבו את עולם התורה".
בניגוד לעבר, אז רק שליש ממצביעי ש"ס היו חרדים, כיום הנתח החרדי בקרב תומכי המפלגה גדול יותר, אומר ד"ר מלאך. לדבריו, "זה נובע מכך שחלק מההצבעה לש"ס היא תוצאה של תהליך התחרדות של הציבור הספרדי; ההורים היו מסורתיים, הילדים נשלחו ל'בני יוסף' ו'אל המעיין' (רשתות חינוך של ש"ס), והנכדים כבר חרדים מצביעי ש"ס".
"אין היום רב ספרדי שיטוס במסוק להעביר שיעור לחילונים באצטדיונים, ויסחוף את המון העם אחריו", אומר עיתונאי "בחדרי חרדים", יענקי פרבר, על אובדנו של הרב עובדיה יוסף שלא קם לו יורש. "הרב עובדיה היה מדבר על 'העם שבשדות'; הרבנים שיש היום בש"ס הם רבני הישיבות, שצמחו בישיבות ולא מוכנים לשמוע על שום גיוס".
אז למה הם צורפו לש"ס מלכתחילה?
"כי הציבור הספרדי גדל, יש לו עוד מנהיגים ועוד זרמים שרוצים לתת לרבנים שלהם מקום, אבל חלקם מושכים לכיוון מאוד ישיבתי. אם יש מישהו שיכול היום להיות הרב שיחבר את הציבור הספרדי, זה דווקא אחיו של הרב יצחק יוסף, הרב הראשי הנוכחי, דוד יוסף. הוא מאוד ממלכתי, מתאים להמון, ויכול להיות הגשר הזה".
31 שנה מאז שהתמודדה לראשונה בבחירות הארציות, ובהיעדר הנהגה רוחנית פרגמטית, ש"ס נראית כמו מפלגה באובדן דרך, דומה יותר ויותר לאחות האשכנזייה שממנה ניסתה להתבדל מיום הקמתה. "כשהרב יצחק יוסף אומר שגם למי שלא לומד אסור להתגייס – כל ההנהגה החרדית מסכימה איתו", אומר פרבר על הדמיון הנוכחי בין ש"ס ליהדות התורה.
באשר לשאלה האם תומכי גיוס יצביעו לש"ס בעתיד, ד"ר מלאך חושב שהזהות של המצביעים לעיתים גוברת על תועלת המפלגה ודעותיה, גם בנושאים מהותיים. "יכול להיות מישהו שתומך בגיוס חרדים אבל יצביע לש"ס, כי הוא חושב שצריך לחזק את המסורת ועולם התורה, דברים שש"ס מזוהה איתם", הוא אומר. "בסקרים ובמחקרים שאנחנו עורכים, לא ראיתי בש"ס מגמה של עזיבה של הציבור המסורתי שכן מתגייס. אנשים מצביעים לש"ס מסיבות של זהות והזדהות, ופחות בגלל שאלות נקודתיות. אתה מצביע ש"ס כי אתה מרגיש חלק מהעולם שהיא מייצגת. גיוס? אני חושב שלרוב המצביעים של ש"ס זו לא הסוגיה החשובה".
shilofr@gmail.com
