כשעובדי אגף תרבות בעיריית ירושלים יורדים למרחב המוגן הם נכנסים למנהרת זמן ויוצאים בתוך הכספת ההיסטורית בבניין העירייה המיתולוגי שבקריית עיריית ירושלים (כיכר ספרא).
המבנה, שנחנך בתקופת המנדט הבריטי ב-1934 כבניין העירייה, תוכנן על ידי האדריכל קליפורד הולידיי בסגנון בינלאומי תוך שילוב אלמנטים של ארט-דקו. הוא הוקם בשיתוף עם בנק ברקליס הבריטי, שמימן את הבנייה בתמורה לחכירת הקומה התחתונה כסניף מרכזי למשך כ-30 שנה. במסגרת הסכם זה, נבנו בקומת הקרקע כספות ענק מבוצרות לשימוש הבנק.
מפה העניינים מתחילים להיות אפילו יותר עסיסיים. ב-1936, בעקבות הפלישה האיטלקית לאתיופיה, הגיע הקיסר היילה סלאסי לירושלים כגולה פוליטי. הוא הגיע מלווה במשפחתו וברכוש רב שכלל, על פי העדויות, 117 תיבות מלאות בזהב. בעוד הקיסר התאכסן תחילה במלון המלך דוד ובהמשך התגורר עם משפחתו ב"וילה לאה" שבשכונת רחביה, האוצר העצום הופקד למשמורת בכספות של בנק ברקליס בבניין העירייה. הזהב נשמר שם בבטחה, והדלת העבה בעלת גלגל הנעילה הקלאסי - שריד היסטורי מובהק מימי המנדט - שרדה וקיימת במקום עד היום.
"הבנק למעשה היה הספונסר של הבנייה, בתמורה לשטחים שקיבל לשימושו למשך 30 שנה", הסבירה האדריכלית שרון דינור, הממונה על השימור בעיריית ירושלים. "מאז שופץ המתחם בשנות ה-90 כחלק מהקמת כיכר ספרא, ומשמש הבניין ההיסטורי, בין היתר, את אגף התרבות של העירייה. בין השאר, ניתן למצוא בו את אולם מועצת העיר הישן, המעוטר בוויטראז'ים, וכן את המרפסת המעוגלת (דמוית חרטום אונייה) הצופה לעבר חומות העיר העתיקה".
העיר שחוברה לה יחדיו, מלאת פיסות היסטוריות, כמו זו שבצד רחבת התפילה בכותל המערבי בירושלים. שם, ישנו פתח המוביל אל מערה עתיקה המהווה המשך נסתר של רחבת התפילה. גם במקום זה מתקיימים תפילות ושיעורי תורה.
בשל היותה מערה קדומה הבנויה מאבני ענק עבות וכבדות, ומעליה שכבות של מבנים, רבים רואים בה מקום מוגן יחסית בשעת חירום. במהלך המלחמה האחרונה גילו מתפללים שנכנסו לעומק המערה כי מעבר לקיר שבקצה השטח המוכר מסתתר בית כנסת מיוחד בשם "שערי תשובה". בית הכנסת, המרוהט ומסודר בקפידה, נבנה בנקודה הקרובה ביותר האפשרית למקום קודש הקודשים, ועל כן נחשב לאחד המקומות הקרובים ביותר מבחינה פיזית למקום הקדוש ביותר בבית המקדש.
אלא שפיקוד העורף הנחה כי בעת אזעקה יש להיכנס למרחב מוגן תקני ולא להסתמך על המערה. אבל בתחילת המלחמה היו מתפללים שנכנסו אליה ובכך גילו להפתעתם את בית הכנסת הייחודי, שאינו פתוח תמיד לציבור הרחב ונשמר בדרך כלל לסיורים מיוחדים.
אלא שגם ללא אתרים היסטוריים, יש לעיר סיפורי מקלטים למכביר. במקלט קטן ברחוב רבי חסדא בשכונת קטמונים בירושלים מצאו השנים שימוש מפתיע למרחב המוגן: מועדון אגרוף שכונתי. דווקא ההסבה הזו למועדון אגרוף היא ששמרה על המקום פעיל ומתוחזק. בימי שגרה מתאמנים כאן צעירים מהאזור, ובימי אזעקה יורדים אליו דיירי הבניין והשכנים.
המדרגות המובילות למקלט מעוטרות בתמונות של אגדות אגרוף עולמיות כמו מוחמד עלי, לצד צילומים של מתאגרפי המועדון המקומי שזכו לאורך השנים במדליות ובהישגים. במרכז החלל ניצבת זירת אגרוף מקצועית, שמעניקה למקלט מראה כמעט של אולם ספורט קטן. מעל פתח המקלט מתנוסס דגל ישראל – תזכורת לכך שגם בצל המלחמה, החיים והקהילה ממשיכים לפעום מתחת לאדמה. רגע מיוחד היה בשבוע שעבר כאשר בקריאת מגילת אסתר בפורים – התושבים ישבו על מזרני האגרוף ושמעו על מרדכי ואסתר בשושן הבירה.
כשתושבי רחוב קליינמן בקריית יובל בירושלים יורדים למקלט הם נכנסים למאחורי הקלעים של תיאטרון משו-משו שפועל במקלט בשגרה, בתמיכת הקרן לירושלים. הוא הוקם ב-2009 ביוזמתה של מירית ינאי, בשותפות עם יעל גדעוני, שתיהן בוגרות מגמת בימוי בסמינר הקיבוצים. הן שאפו להקים קבוצת אמנים, שעובדת ביחד לאורך זמן, ונטועה בתוך קהילה מקומית. בהמשך אותה שנה הוזמנה הקבוצה על ידי עמותת "רוח חדשה", לעבוד בשכונת קריית יובל, אשר במערב ירושלים.
בשנים הראשונות חברי הקבוצה עברו ממרכז הארץ לירושלים, וחברים נוספים גויסו מבתי ספר הירושלמיים לאמנות גבוהה (ניסן נתיב, האוניברסיטה העברית, החזותי). בימים אלו כשהתושבים נכנסים לאולם התיאטרון הייחודי "ההצגה חייבת להימשך" והשחקנים מעלים הצגות שמאפשרות לילדים הפוגה תיאטרלית. "הקהילה צמאה לתרבות, זה מפיג את הכובד, מחבר, מרים ומשמח", סיכמה גדעוני. בשבוע האחרון חילקה עיריית ירושלים ערכות משחקי קופסה ממותגות בכלל המקלטים הציבוריים בעיר מתוך הבנה שילדים ומבוגרים השוהים בהם מעוניינים בפעילות חברתית ללא מסכים, אבל בתיאטרון משו-משו, לא חסר לילדים עניין.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, סיכם: "המתחמים התת-קרקעיים בירושלים מספרים את סיפורה של העיר, כזו שגם בשגרה וגם בחירום יוצרת תרבות ומספרת את סיפורה הייחודי. אני גאה בירושלמים על הערבות ההדדית שלהם, על הדאגה לשכנים ועל האופטימיות שלהם שאין עוד כמוה בעולם".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.03.26
