בעוד שהצעירים החרדים אינם נוהרים לשירות קרבי בצה"ל, בולטת דווקא ההצלחה בגיוס לפרויקט “קודקוד” – מסלול טכנולוגי יוקרתי שמיועד לצעירים מהמגזר החרדי בגילי 23 ומעלה, שאינם כשירים ללחימה.
מתברר שהעלייה החדה בצורך בכוח אדם טכנולוגי בצה"ל, פוגשת בשנים האחרונות תהליך עומק בתוך החברה החרדית: יותר ויותר צעירים שמבקשים לשלב בין מחויבותם לעולם התורה, לבין שאיפה לרווחה כלכלית. המפגש הזה הוליד מסלולים ייעודיים – ובראשם “קודקוד” – שהופכים במהירות מניסוי נקודתי לתשתית אסטרטגית של ממש שגם מסייעת לצה"ל, וגם מכניסה את המתגייסים החרדים למעגל העבודה.
מאז השקתו ב-2023 נמצא מסלול "קודקוד" בצמיחה מואצת: כיום משתתפים בו כ-1,000 חיילים, מתוכם כ-20% בשלבי הכשרה, והיקף הגיוס ממשיך לגדול. בצה"ל מעריכים שעד סוף 2026 יעמוד מספר המשתתפים על כ-1,100–1,200, עם קצב גיוס שנתי של מאות חיילים.
הזינוק במספרים בולט במיוחד על פני פרק הזמן הקצר שבו פועל המסלול: בשנת 2023, שנת ההשקה, התגייסו כ-80 צעירים בלבד. נתון דומה נרשם גם בשנת 2024, אז עדיין פעל המסלול בהיקף מצומצם יחסית ובמחזור גיוס אחד בשנה. הקפיצה המשמעותית נרשמה בשנת 2025, עם מעבר לשני מחזורי גיוס והיקף כולל של כ-390 מתגייסים. בשנת 2026 נמשכת המגמה, כאשר עד כה התגייסו כ-220 חניכים, ומחזור נוסף בהיקף דומה צפוי בהמשך השנה, כך שהמספר השנתי צפוי לעמוד על כ-440 מתגייסים. ההתרחבות אינה רק מספרית אלא גם גיאוגרפית: מהכשרות שהתנהלו בעיקר בבני-ברק, נפתחו מוקדים נוספים בבאר-שבע ובחיפה. מאחורי המהלך עומדת הבנה ברורה – מדובר בפוטנציאל רחב בהרבה מכפי שסברו בתחילה.
כדי להבין את הביקוש הגובר צריך להביט אל תוך החברה החרדית. זוהי חברה מגוונת, הבנויה מקהילות רבות, אך מאופיינת בשאיפה עמוקה למצוינות. במשך שנים, מצוינות זו נמדדה כמעט אך ורק בהקשר תורני: התמדה, חריפות ובקיאות בגמרא. אלא שבשנים האחרונות מתפתחת לצד זאת תפיסה נוספת: מצוינות כלכלית. צעירים רבים, לעיתים בוגרי הישיבות והכוללים המובילים, מבקשים להמשיך לשמור על אורח חייהם, אך גם להבטיח יציבות כלכלית למשפחתם. זמן קצר לאחר הנישואים, כשהמשפחה מתרחבת וההוצאות גדלות, מתחדד הצורך בפרנסה. כאן נוצר פער: אותם צעירים, בעלי יכולות גבוהות מאוד, מגלים כי ללא הכשרה פורמלית וניסיון מקצועי שוויים בשוק העבודה נמוך. האפשרויות מוגבלות, האקדמיה אינה תמיד נגישה עבורם, והצורך בפתרון מהיר הופך קריטי.
בדיוק בנקודה הזו נכנס “קודקוד”. המסלול, שנוסד ביוזמת הרב דוד לייבל ומובל כיום על ידי אורי אייזנברג, שעומד כיום בראשו, מציע הכשרה בתחומי התוכנה והסייבר, עם שיבוץ ליחידות מבצעיות – בעיקר באמ"ן, אך גם באגף התקשוב וביחידות נוספות. מדובר בתפקידים פעילים סביב השעון, רחוקים מאוד מתדמית של שירות "יומיות".
משך המסלול עומד על כ-30 חודשים, כולל מכינה והכשרה מקצועית, כאשר חלק מהמשתתפים ממשיכים לשירות ארוך יותר ואף לתפקידי המשך. במקביל, בצה"ל בוחנים גם אפשרות הרחבה למסלולי פיקוד וקצונה.
הפגנת חרדים נגד גיוס בתל השומר
הרכב המשתתפים יכול לשקף את עומק החדירה לחברה החרדית: כ-63% נשואים, רבים מהם אברכים או בוגרי ישיבות, לצד קבוצה עם ניסיון תעסוקתי. ההתפלגות בין הזרמים – ליטאים, ספרדים וחסידים – מעידה על חדירה רחבה יחסית למגוון קהילות.
אחד האתגרים המרכזיים של המסלול הוא הגישור על הפער התרבותי בין צה"ל לחברה החרדית. על פי ענבר הרוש-גיטי, לשעבר ראש מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון, שהייתה הפרויקטור של התוכנית מטעם משרד הביטחון, במשך שנים פעלה המערכת מתוך הנחה ש"צריך לקחת חרדים ולהפוך אותם לקצת פחות חרדים, וקצת יותר כמו הציונות הדתית". לדבריה, "זו טעות יסודית – חרדיות והציונות הדתית אינן סקאלה אחת, אלא מערכות ערכים שונות. הסוגיה היא לא רק תנאים כמו כשרות או הפרדה, אלא אם המרחב הצבאי מחזק זהות חרדית או שוחק אותה. חרדי שנכנס למסגרת צריך להרגיש שהוא יכול להישאר חרדי לא רק טכנית, אלא מהותית".
אלא שלצד ההצלחה, מחריפה גם ההתנגדות: ביום ראשון השבוע התקיים כינוס רבנים תחת הכותרת "זעקת התורה", בהשתתפות רבני קהילות הדרום וראשי ישיבות, ובצל תמיכתם של חברי מועצות גדולי וחכמי התורה. בכינוס, שאורגן על ידי ארגון "עזרם ומגינם", יצאו הרבנים בחריפות נגד מסלולים צבאיים ייעודיים לחרדים ובראשם "קודקוד" ו"מעלות צור". לטענתם, מדובר במסלולים ש"מפתים" בני תורה להתגייס לצה"ל תוך הצגת מעטפת מותאמת, אך בפועל לדבריהם מדובר בגיוס לכל דבר ועניין, שעלול לפגוע בזהותם הרוחנית של המשתתפים. בדבריהם התריעו הרבנים מכך שהפרסומים שמכוונים לציבור החרדי מסתירים את אופיים האמיתי של המסלולים.
המתח הזה שבין ביקוש הולך וגובר מצד צעירים חרדים לבין התנגדות רבנית חריפה, ממחיש ש"קודקוד" אינו רק פרויקט כוח אדם, אלא זירה שבה מתנגשות תפיסות עומק על זהות, פרנסה ושליחות. אם המגמה הנוכחית תימשך, ייתכן שהשפעתו תחרוג הרבה מעבר לצה"ל ותעצב מחדש את יחסי הגומלין בין החברה החרדית למדינה. גם ראשי הפרויקט כיום וגם בצמרת אכ"א משוכנעים שהצלחתו של הפרויקט היא לא רק בתרומה לצבא ולמשק, אלא בעצם הנרמול של השירות הצבאי. עם זאת מדגישים בצבא כי יש צורך דחוף בלוחמים חרדים כדי לגשר על החוסרים. מתוך כ-3,000 מתגייסים חרדים משנתון של כ-13 אלף, פחות מאלף מתגייסים למערך הלוחם ולכן צריך חוק גיוס חדש שיענה על הצרכים וגם יתקן את אי-השוויון בחלוקה בנטל.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.05.26
