ימים שלפני חג השבועות, האווירה בחנות "ברודווי" בלב בני ברק מלאת התרגשות. מאיר, בחור צעיר מחסידות באבוב שהגיע לחנות יחד עם אשתו, מודד בזה אחר זה את סוגים של קפוטה, המעיל הארוך מבד יוקרתי שנוהגים חסידים ללבוש בחגים. "פעם בכמה שנים קונים חדש, לחתונה של אח או אחות או לאחד החגים", הוא מסביר.
דוד מושקוביץ, ממנהלי החנות, מציע לו קפוטה נוסף, ומהדק בסיכות את שולי הבגד המיוחד כדי להתאים אותו למידותיו. "עכשיו עוד רגוע, בערב פסח זה השיא", אומר דוד. "מגיעים לפה אנשים מרוב החסידויות לחפש את הביגוד המתאים עבורם, מהחסידויות הכי חסכוניות עם בגדים יחסית פשוטים, ועד לאדמו"רים שקונים בגדי יוקרה, יש פה הכל".
בעוד החרדים הליטאים והספרדים מסתפקים בחליפה ארוכה וקצרה וכובע פשוט - העולם החסידי, שמשמר מסורת בת מאות שנים, מתאפיין בין השאר בלבוש שמייצג את האזורים שמהם הגיעו הקהילות, אך גם עובר שינויים. מי שמתמצא בעומק החברה החרדית יודע לזהות לפי סממנים זעירים את סוגי הזרמים אליהם משתייכים שכניו ומכריו. חסידי גור יילכו עם מעיל עם שורה אחת של כפתורים, אחרים עם שני טורי כפתורים. בגור גם ביום חול נהוג ללכת עם מכנסיים עד הברכיים וגרביים ארוכות, בחסידויות אחרות זה שמור לשבת. בבעלזא יילכו עם גרביים שחורות, בחסידויות אחרות - לבנות.
"עם הזמן הלכו והתפתחו חשיבות שמתאימות למציאות", מסביר דוד. "לבחור ישיבה קטנה, בגיל 13 עד 18 בערך, הורים חוששים לקנות בגדים יקרים מאוד שעלולים להתלכלך או להתקמט, אז הם קונים את הבעקיטשע הזה", הוא שולף חליפה ארוכה דקה יחסית. "זה עולה 120 שקל, הורה יכול לקנות שניים שלושה כאלה לילד לכל השנה או לכמה ילדים, אפשר לכבס את זה ואם נקרע או מתלכלך זה לא נורא. מכאן זה הולך ועולה. כאשר בחור כבר עולה לישיבה גדולה, גיל 18 ומעלה, הוא קונה את הבעקיטשע היותר מכובד", הוא מוציא חלוק מהודר שעולה בין 600 ל-800 שקלים. "יש דקים יותר ויש עבים, זה תפור מצמר ובימים חמים קשה ללבוש את זה".
משורה לשורה בחנות הבגדים מבריקים יותר, מעוטרים יותר, וגם יקרים יותר. דוד מסביר על אחד המעילים: "זה בקיצ'ע לערב שבת. הוא יוקרתי מאוד". מחירו עומד על 800 שקלים, אבל "לשבת בבוקר יש הרבה שקונים בעקיטשע יותר מקושט", הוא מוציא מעיל ארוך מעוטר בפרחים, שמחירו עומד על 1,000 שקל. "זה יותר לשבת בבוקר", הוא מסביר. "פה כבר התחילו הבדלים בין החסידויות השונות, בדגמים שיקנו חסידי ויז'ניץ, דארג, סלאנים, סרטיקוב, הדוגמאות פחות מנצנצות. בחסידויות כמו בעלזא, סאטמר, באבוב, רואים יותר יוקרה, יותר זוהר. בגור שומרים על בגד מאד צנוע, חלק".
"מה זה?", אני שואל על חלוק ארוך, דק, מעוצב למשעי אבל נראה קל יותר מהמעילים שראינו עד כה. "זה לסעודת שבת", הוא אומר. "אב המשפחה רוצה לשבת עם הילדים בערב שבת, להרגיש קצת אדמו"ר בעצמו, אבל הוא לא רוצה לאכול דג ומרק עם בגד עבה וחם שגם יקר וקשה לכבס אותו, אז הוא קונה את החלוק הזה ב-100 או ב-400 שקל. הוא יפה ומעוצב אבל מרגיש כמו בגד בית שקל לכבס".
על אחד המתלים תלויים בגדים זוהרים בצבעים מרהיבים ועיטורים מוזהבים. "זה ייצור לאדמו"רים בעיקר", מסביר דוד. "גם פה רואים את ההבדלים, בסאטמר הבגדים מאד יוקרתיים, בצאנז כולו מצופה כסף. כאשר כל החסידות נושאת אליהם עיניים במהלך תפילה או טיש, הם לבושים בחלוק הזה, שנותן להם הרבה הדר", הוא מצביע על מעיל יוקרתי שמחירו עומד על 1,400 שקל.
איש התקשורת ישראל כהן התחדש לפני חתונת בתו בלא פחות משלושה בקיטשעס יוקרתיים: אחד לחופה, טאנץ 'כבד' יותר עם גארטל עבה לאווירה רצינית, השני לחתונה, מודרני יותר, פרחוני ותוסס, והשלישי לשבת רגילה, תלת מימד עם נצנצים הנחשב לשובב יותר. "פעם עיקר המכירות של קפוטות ובקיטשעס היה בארצות הברית. חתנים היו טסים לשם וקונים גרדרובה שלמה לחתונה בחצי מחיר ממה שהיה בארץ", מספר כהן על חוויה בקנייה בחנות כמו "ברודווי" ו"דסקל". "אחר כך התחילו להביא את זה לישראל, אבל המכירה עדיין הייתה יחסית מחתרתית, במחסנים, מקלטים וחניות שהוסבו לחנויות מאולתרות, כמו שהיה פעם עם שטריימלים.
"היום זה כבר עולם אחר לגמרי. היכלי מכירה מפוארים, לובי מרשים, עמדות מדידה, תאורה ושירות ברמה גבוהה, ושני מודדים שמטפלים בלקוח מכל כיוון. החתן או הלקוח החסידי נהיה ממש מלך, ולעיתים אפילו פותחים את החנות במיוחד בשבילו בשביל פרטיות. המחירים השתנו. הפריטים הפשוטים ירדו משמעותית, ובמקביל התפתחה רמה גבוהה של תפירה אישית אצל ליטאים וחסידים, שיכולה להגיע לאלפי דולרים. גם האופנה עצמה מגוונת יותר. יש קפוטות מודרניות, טקסטורות ותלת מימד. אצל אדמו"רים יש גזרות מלכותיות, זהב וכסף, ופרוות כמו ה'פעלץ' האמריקני שמותאם לקור. מבחינה היסטורית, הבגדים שאבו השראה מהאצולה האירופית במזרח אירופה, ובחלק מהקהילות הירושלמיות יש גם השפעה של לבוש ערבי מקומי. בסוף מדובר לא רק בבגד אלא בסיפור תרבותי והיסטורי שלם".
ד"ר מנחם קרן-קרץ, היסטוריון של האורתודוכסיה באירופה ושל החברה החרדית בישראל ומחבר הספר “בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית”, מספר כי "לבוש חסידי זו המצאה חדשה. יש באופן היסטורי 'לבוש יהודי', אבל לבוש חסידי זו לא מסורת. הבעל שם טוב, מייסד החסידות, לא לבש ביגוד חסידי, וגם בארצות השונות שבהן פעלה החסידות יהודים התלבשו שונה ממה שנהוג ללבוש היום. עד היום יש שינויים ודקויות שמתרחשים בלבוש החסידי, בגרטל, אם הכיפה תפורה ככה או אחרת. אם היה פילוג בין שתי קבוצות, נניח בין שני חלקי חסידות ויז'ניץ או בין תולדות אהרן לתולדות אברהם יצחק, כל חצר הייתה מאמצת לעצמה עוד סממן שמבדיל אותה מהחצר שממנה התפצלו".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.05.26
