שחר טבוך. "מקווה שנהיה דוגמה לכל המשפחות של בני קהילת הלהט"ב"

שחר טבוך כותב לאחיו הצעיר, ומקווה שיצליחו לגשר על הפערים ביניהם

"כשיצאתי מהארון, בגיל 14, היית נבוך. היה לך קשה כשהבאתי בחור לארוחת ערב משפחתית. לא ידעת איך לעכל את כל וחששת שהחברים שלך יתנתקו ממך בגללי".

שחר טבוך
פורסם:
יובי,
למרות שאנחנו גרים באותו בית, חדר ליד חדר, ורק קיר מפריד בינינו, אתה כל כך רחוק ממני. אני מרגיש שאני מאבד אותך מיום ליום ותהום נפערת בינינו.
אני מתגעגע לאיך שהיינו פעם. לפני שהתבגרנו הכל היה כל כך פשוט. לא היו מסכות בינינו ואהבנו אותם דברים. כשגדלת קצת והתחלת ללמוד כדורגל, רציתי להיות קרוב אליך, אז נרשמתי לחוג שלך. אמנם רקדתי בשער (במקום לבלום כדורים) והמאמן העיף אותי, אבל הרווחנו כמה שעות משותפות.
תמיד היו לך חברים בנים - ואני קינאתי בך. התנהלת איתם בכזו נונשלנטיות, כשאני לא ידעתי איך להתקרב לבנים. כשבגרנו, כל כך רציתי להתחבר לדברים שאתה אוהב, ולא הצלחתי.
כשיצאתי מהארון, בגיל 14, היית נבוך. הבגדים הצבעוניים, כובעי המגבעת, התיאטרליות המוגזמת, העובדה שהייתי רקדן בטייטס. בלרינה. היה לך קשה כשהבאתי בחור לארוחת ערב משפחתית. לא ידעת איך לעכל את כל זה וחששת שהחברים שלך יתנתקו ממך בגללי. כיום, כשאני מנסה לצאת מהעור שלי, אני יכול להבין אותך.
הפכת לכדורגלן רציני ואימצת קודים חברתיים גבריים מאוד, שאולי בגללם התרחקת והתביישת בי. נדמה שנכנעת לתכתיבי החברה במקום לראות אותי, כמו שאני.
עכשיו אני בן 22 ואתה כבר בן 18. בסרטים, וגם בעולם האמיתי, האח הצעיר תמיד מעריץ את הגדול. אצלנו זה הפוך: אני זה שמעריץ אותך, ואפילו את הדמות שלי ב"סקיי" בניתי בהשראתך.
"הפכת לכדורגלן רציני ואימצת קודים חברתיים גבריים מאוד, שאולי בגללם התרחקת והתביישת בי. נדמה שנכנעת לתכתיבי החברה במקום לראות אותי, כמו שאני"

שנינו עדיין מתבגרים. אני מרגיש שאני צריך ללכת יותר לקראתך, מוכן לקבל אותך כמו שאתה - וכל כך רוצה שתקבל אותי כמו שאני. אני רוצה להיות חלק מהעולם שלך, רק לא יודע איך לעשות זאת. איך לדבר את השפה שלך ואיך להתנהג ליד החברים שלך, מה אסור ומה מותר.
אני מתבייש להסתכל לך בעיניים ולדבר איתך מלב ללב, כי לא עשינו את זה כל כך הרבה זמן. יש לי רק אח אחד - וזה אתה, יובי. אי־אפשר להחליף אח. אני אוהב אותך, אתה הלב שלי. אם אני רוצה להתייעץ, לבכות או להתפרק, אני רוצה שתהיה שם בשבילי - ורוצה להיות שם בשבילך. אני רוצה לדעת הכל עליך ושתדע הכל עליי.
אני פה לידך, יובי, מנופף לך וצריך אותך יותר מבעבר. תן לי הזדמנות. תן לי יד או לפחות אצבע. בוא נשכח מהסטיגמות ונהיה אנחנו, כמו פעם, חזקים ביחד. בוא נמסד מסורות חדשות, נשחק יחד פלייסטיישן, נראה יחד סרט בבית, הפופקורן עליי.
הלוואי שנצליח לגשר על הפערים בינינו ולהיות החברים הכי טובים, ונהיה דוגמה לכל המשפחות של בני קהילת הלהט"ב. אני מקווה שבעתיד תדע לאהוב ולקחת את הדברים הטובים בי, גם את אלו שקצת מביכים אותך היום.
מחכה ליום שנהיה אחים מדהימים - ושהילדים שלנו יהיו החברים הכי טובים.
שלך באהבה גדולה,
אחיך
  • שחר טבוך, שחקן ("שעת נעילה"), משחק בימים אלה בסדרה "סקיי" שיצרו גיורא חמיצר ונועה פניני ומשודרת בערוץ טין ניק ב־yes וב־HOT
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button