מוח גברי מוח נשי

הגודל קובע? מחקר מקיף בדק את ההבדלים בין מוח גברי לנשי, והתוצאות מפתיעות

ד"ר ליז אליוט, חוקרת מוח מאוניברסיטת שיקגו ומחברת הספר החדש "מוח ורוד, מוח כחול", מוכיחה על סמך סקירת מאות מחקרים עדכניים שכמעט אין הבדל בין מוח נשי לגברי, מלבד הגודל. אז למה בכל זאת מדענים ממשיכים לחפש את ההבדלים? כי זה משרת אג'נדות שמעוניינות להנציח את העליונות הגברית

פורסם: 18.05.21 , 08:27
כשד"ר לואן בריזנדיין, נוירופסיכיאטרית ומדענית אמריקאית באוניברסיטת קליפורניה, הוציאה לפני כעשור את ספריה "המוח הנשי" ו"המוח הגברי", הם הפכו מיד לרבי־מכר. הטענה המרכזית שלה (ושל רבים אחריה), שעשתה באזז עולמי והשתרשה עמוק בתודעה שלנו, הייתה: "המוח הנשי שונה ביולוגית מהמוח הגברי, וההנחות בנוגע להבדלים בין המינים לא נבחנו במשך שנים מחשש שנשים לא יוכלו לתבוע שוויון".
האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

אך סקירת מחקרים חדשה, רחבה ומקיפה מוכיחה שכל השנים האלה כנראה בלבלו לנו את המוח. ד"ר ליז אליוט, חוקרת מוח מבית הספר לרפואה באוניברסיטת שיקגו ומחברת הספר החדש "מוח ורוד, מוח כחול - כיצד ההבדלים הקטנים צומחים לפערים מטרידים ומה ניתן לעשות בקשר לכך", טוענת בנחרצות כי המוח האנושי הוא חד־צורתי, וההבדלים בין המינים נובעים "משימוש בתוכנה שונה המולבשת על אותה מערכת חומרה". לטענתה, ככל שנערכים יותר מחקרים נרחבים על אוכלוסיות מגוונות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, נחלשת ההבחנה בין המוח הנקבי למוח הזכרי. ההבדלים שהיא כן איתרה בסקירת המחקרים שעשתה היו די זניחים, לעומת ההבדלים הנרחבים במבנה ובתפקוד המוח בין כלל בני האדם. עבודתה של ד"ר אליוט פורסמה בכתב העת המדעי Neuroscience & Biobehavioral Reviews, והיא מבוססת על מטא־אנליזה מקיפה (43 אלף מילים, 616 מקורות) על הנושא. בעזרת שותפיה היא ניתחה וסקרה שלושה עשורים של מחקרי מוח שעסקו בחקר ההבדלים בין המוח הנקבי לזכרי, מאז שבדיקות ה־MRI נכנסו לשימוש.
"במשך שנים קיוו מדעני מוח שמחקרים מקיפים יותר ושיטות מחקר מדויקות יותר יחשפו את ההבדלים האמיתיים בין המוח הזכרי לנקבי", כותבת ד"ר אליוט, "אך למען האמת, ככל שמחקר המוח התקדם, ההבדלים בין המינים הלכו והצטמצמו".
לדבריה, ישנה הטיית פרסום חריפה בתחום. "מחקרים שבחנו את ההבדל בין המוח הזכרי לנקבי זכו לתשומת לב אדירה, כי כל כך קל לקשר בין הבדלים מינוריים במוח ובין פערים מגדריים", היא כותבת בסיכום המאמר שפורסם באתר The Conversation. מחקרים ראשוניים ומצומצמים שאיתרו הבדלים בין המינים והיו בטווח של טעות סטטיסטית, זכו לפרסום ולתהודה, בשעה שמחקרים נרחבים, מתקדמים וממצים זכו להתעלמות, מכיוון שהם לא איתרו הבדלים מהותיים.
4 צפייה בגלריה
ד"ר ליז אליוט
ד"ר ליז אליוט
ד"ר ליז אליוט
(צילום: מתוך האתר של Rosalind Franklin University)


ממצאי המחקר החדש שלה חוללו כצפוי סערה, והיא מצאה עצמה מותקפת מכל הכיוונים. מצד אחד, טענו כלפיה מדענים וגופי מחקר שהיא מכחישת מדע ופועלת בחסות תרבות הפוליטיקלי קורקט. מצד שני, תקפו אותה אקטיביסטיות למען רפואה מגדרית, שטוענות כי המחקר המדעי התעלם בכל השנים מהמוח הנשי ושמדעני מוח צריכים למקד מאמצים במחקר על ההבדלים בין המינים כדי לשפר את הטיפול בבעיות שנשים סובלות מהן הרבה יותר מגברים, כמו דיכאון ואלצהיימר.
“אבל אי־אפשר להכחיש עשורים של מחקר שבהם נצבר מידע רב שהוכיח כי ההבדלים בין המוח הזכרי לנקבי זניחים מול הווריאציות הרבות במדדי המוח בכלל האוכלוסייה, וזה נכון גם בנוגע למרבית המדדים ההתנהגותיים", היא עונה לכל מבקריה.
לפי ד"ר אליוט, כדי לבחון את ההבדלים בין המוח הגברי לנקבי יש לנטרל את אלמנט הגודל: המוח הזכרי גדול בממוצע מהמוח הנקבי ב־11%, בהתאם להפרשי הגודל הממוצע בין המינים. אך אין זה מעיד על עליונות המוח הגברי - איברים אחרים, כמו הלב, הריאות והכליות, גדולים אצל גברים ב־25%-17% בממוצע, ובכל זאת אף אחד לא חוקר אם גברים טובי לב יותר מנשים או בעלי מוסר כליות נרחב יותר.
ד"ר ליז אליוט: "המוח הזכרי גדול בממוצע מהמוח הנקבי ב־11%, בהתאם להפרשי הגודל הממוצע בין המינים. אך אין זה מעיד על עליונותו, כמו שאיברים אחרים כמו הלב, הריאות והכליות גדולים אצל גברים ב־25%-17% בממוצע"
רבים נוהגים להשתמש במונח "דיסמורפיזם מיני" (בעברית דו־צורתיות מינית), מסבירה ד"ר אליוט. "מדובר במונח מדעי, שבאמצעותו מתארים ביולוגים את ההבדל המבני בין המוח הנקבי למוח הזכרי. אך המונח הזה אהוב מאוד על חובבנים שרוצים להישמע מדעיים וביולוגיים, והתגייסו להסביר את הפערים בין גברים לנשים באמצעות טכנולוגיות מחשוב חדישות. למרות שמחשבים יכולים לזהות אם מוח הוא נקבי או גברי בדיוק של
90%-80%", מסבירה ד"ר אליוט, "הדיוק הזה מסתכם ב־60% בלבד כשמנרמלים את גודל המוח, לא הרבה יותר מהטלת מטבע".

4 צפייה בגלריה
כריכת הספר
כריכת הספר
כריכת הספר
(צילום: מתוך האתר של Rosalind Franklin University)

באשר לטענה כי מחקרים שונים איתרו הבדלים בין המוח הנקבי לזכרי ביחס בין החומר האפור לחומר הלבן והקישוריות בין שתי ההמיספרות במוח, עונה ד"ר אליוט, כי הבדלים אלה גדולים יותר בקרב כל אדם עם מוח קטן יותר, בין אם הוא זכר ובין אם נקבה.
לאחר שחקרה את תוצאותיהם של 33 מחקרים עדכניים בנושא ובנטרול אלמנט גודל המוח, היא הגיעה למסקנה שההבדל היחיד שקיים בין המוח הזכרי לנקבי הוא שהפוטמן (מבנה מעוגל הממוקם בבסיס המוח הקדמי) ובלוטת האמיגדלה (מבנה דמוי שקד שנמצא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח) גדולים בממוצע ב־3%-1% במוח הזכרי.
המוח האנושי הוא מונומורפי, בדומה לריאות, ללב ולכליות, שניתן להשתילם בהצלחה גדולה בגברים ובנשים. היעדר הבינאריות במאפייני המין של המוח תואם לכמות הגוברת של אנשים שמזדהים כלא־בינריים, קווירים או טרנסג'נדרים. זאת משום שלמין הביולוגי של אדם אין השפעה חד־גונית על מעגלי המוח בצורה שמגבילה את הזהות המגדרית.


"הדבר היחיד שעדיין נידון הוא ההבדלים בין גברים לנשים"

מחקריה פורצי הדרך של פרופ' דפנה יואל, חוקרת מוח ישראלית, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל־אביב, מצוּטטים במאמר של ד"ר ליז אליוט.
לדברי פרופ' יואל, "השאלה המעניינת היא לא אם יש מוח גברי או מוח נקבי, אלא למה עדיין יש אנשים שמתעקשים לחשוב על המוח במונחים כאלה? מין האדם מספק ממש מעט מידע על המוח שלו, ולכן צריך לשחרר את הטענה הזאת ובמקום לנסות להוכיח אותה - להפסיק לחשוב במונחים האלה".
4 צפייה בגלריה
פרופ' דפנה יואל
פרופ' דפנה יואל
פרופ' דפנה יואל. "כל התרבות הלא־שוויונית בנויה על ההנחה שיש הבדלים בין המינים"
(צילום: גל חרמוני)

למה ממשיכים להתעקש על העניין הזה?
"כי כל התרבות הלא־שוויונית בנויה על ההנחה שיש הבדלים בין המינים. יש אנשים שממש מדברים ככה, כמו הרב אלי סדן וח"כ בצלאל סמוטריץ', אבל לא רק הם. החברה והתרבות שלנו בנויות על זה. לאנשים קל לחשוב שגברים אוהבים להיות בהיי־טק ולהרוויח הרבה, ונשים אוהבות להיות גננות ולהרוויח מעט. נוח להם להסביר את הפערים בזה שכך נולדנו, אבל זה לא נכון. גם אם היו נמצאים הבדלים, אי־אפשר לדעת אם הם מולדים או נלמדים, ולכן במקום לנסות להוכיח שיש הבדלים, הגיע הזמן לשנות את החברה, לא רק את דפוסי המחשבה".
ספרה של פרופ' דפנה יואל, "הפסיפס המגדרי - מעבר למיתוס של המוח הזכרי והמוח הנקבי", יֵצא בקרוב בתרגום לעברית. טענתה המרכזית דומה לזו של ד"ר אליוט - אין רק שני סוגים של מוחות, מוח גברי ומוח נשי. "בכל מוח יש פסיפס של מאפיינים, התנהגויות ויכולות שנפוצים יותר או פחות בקרב נשים או גברים. אך אנשים רוצים לשמוע שיש הבדלים ולא אוהבים לשמוע את ההפך".
פרופ' דפנה יואל: "לאנשים קל לחשוב שגברים אוהבים להיות בהיי־טק ולהרוויח הרבה, ונשים אוהבות להיות גננות ולהרוויח מעט. נוח להם להסביר את הפערים בזה שכך נולדנו, אבל זה לא נכון"
באחד מפרקי הספר היא סוקרת במרץ ובחן רב את היסטוריית המחקר על ההבדלים בין המוח הנקבי לזכרי מאז שחר המדע. לדבריה, "הפרקטיקה של חקירת הבדלים אמיתיים או דמיוניים במוח לפי מינים וקשירתם להבדלים בתרבות ובמעמד בין גברים לנשים התחילה כבר במאה ה־17. אז ידעו לחקור רק את הגולגולת, לא את המוח, וחיפשו בה הסברים לפערים במבנה החברתי, למעמד הנחות של נשים, לעבדות של שחורים, לדלות של עניים. היו כל מיני תיאוריות שנעלמו עם הקִדמה, הרי היום אף אחד לא יעז לחקור את ההבדלים במוח בין שחורים ללבנים או בין עניים לעשירים. הדבר היחיד שעדיין נידון הוא ההבדלים בין גברים לנשים".
כל התיאוריות התבססו על כך שהגולגולת הגברית גדולה יותר?
"עבור המדענים של המאה ה־17 זו הייתה ההוכחה לאי־השוויון האינטלקטואלי, כי הם ידעו שהמוח קשור בחשיבה. אבל אז הם נתקלו בבעיה, כי גם ללווייתנים ולפילים יש גולגולת גדולה, הרבה יותר משל גבר ממוצע. מאחר שהם לא רצו לטעון שללווייתנים יש עליונות על בני האדם - אלא רק שגברים עליונים על נשים - הם הסבירו שמדובר בגודל המוח ביחס לגודל הגוף, כי המוח של הלווייתן קטן יחסית לגופו. אבל אז התברר שהיחס בין המוח לגוף אצל נשים גדול יותר מאצל גברים. לא יפתיע אותך שהם לא אמרו, 'וואלה עשינו טעות, מיד נשנה את המבנה החברתי כי נשים הן עליונות'. הם התחילו לחפש מדדים אחרים כדי שגברים יתבררו כעליונים על נשים ובני אדם על בעלי חיים.
"הם זיהו שגם אצל ילדים הגולגולת גדולה יחסית לגוף, ואז הם אמרו, מה שחשוב הוא היחס: ההתפתחות הנורמלית אצל בן אדם היא שמתחילים עם ראש גדול וככל שמתבגרים היחס הולך וקטן, ונשים נתקעו באמצע - כי הן לא גמרו להתפתח. שתינו כבר צוחקות מגודל האבסורד, אבל ממצאים זדוניים כאלה עשו נזק ארוך טווח.
"היום אנשים לא יעזו להגיד שמין אחד עליון על אחר, זה כבר יצא מהשיח, במקום זה הם מסבירים שהמבנה השונה של המוח מסביר למה נשים ניחנות יותר באמפתיה ולמה גברים אנליטיים יותר או וואטאבר"
"במאה ה־19 כבר ידעו לחקור את המוח. בהתחלה חשבו שהחלק החשוב במוח הוא האונות הפרונטליות (הקדמיות), והן גדולות אצל גברים. אבל אז יצא מחקר שהוכיח שדווקא הפריאטליות (הקודקודיות) גדולות יותר אצל גברים, מה שמסביר את העליונות שלהם. איכשהו תמיד יצא שגברים עליונים, וזה נמשך עד היום.
"אז נכון, היום אנשים לא יעזו להגיד שמין אחד עליון על אחר, זה כבר יצא מהשיח, במקום זה הם מסבירים שהמבנה השונה של המוח מסביר למה נשים ניחנות יותר באמפתיה ולמה גברים אנליטיים יותר או וואטאבר".

"הרבה יותר סקסי לחפש הבדלים"

בריאיון מקוון שערכנו עם ד"ר ליז אליוט, היא ביקשה להדגיש את הנקודות הבאות:
  • הגיע הזמן להיפטר מהמונח "דיסמורפיזם מיני", שנכון ביולוגית לגבי שחלות בהשוואה לאשכים ולא נכון לגבי ההבדלים הזניחים שמצאנו במוח.
  • מדענים ממשיכים לחפש הבדלים בין המוח הגברי לנשי כי זה סקסי מאוד. מחקרים שבחנו את ההבדל בין המוח הזכרי לנקבי זכו לתשומת לב אדירה, כי כל כך קל לקשר בין הבדלים מינוריים במוח ובין פערים מגדריים.
  • מגדר הוא החלוקה הראשונה שאנחנו עושים בכל חברה, אנחנו מפרידים בין בנים לבנות ומגדלים אותם כאילו שהם אנשים מסוגים שונים, ואז מחפשים הסברים ביולוגיים במוח למגדור הזה. באותה מידה יכולנו לחפש בלהיטות את ההבדלים בין מוח של חרדים ובין מוח של חילונים, כי גם שתי קבוצות אלה גדלו בסביבה שונה לחלוטין.
  • ההבדלים בין המוח הזכרי לנקבי רדודים, ולכן אנשים יכולים לעשות די בקלות שינוי מין. מגדר הוא שפה, מגדר הוא פרפורמנס, הוא התוכנה, לא החומרה.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.