אחרי 7 באוקטובר, אז נרצחה חברתו מאיה פודר, הרגיש מעצב התכשיטים אילון בן חיים שאין לו יותר סיבה לקום מהמיטה. “מאיה פודר הייתה החברה הכי טובה שלי מאז שאני בן ארבע”, הוא מספר. “היינו ממש בלתי נפרדים, היא הדבר הכי קרוב לאחות שהיה לי אי פעם. בדיוק היינו בתכנונים לעבור לגור ביחד וחיפשנו דירה.
“יום לפני 7 באוקטובר מאיה הגיעה למכירה שלי וסיפרה שהיא הולכת לנובה ושהיא מתרגשת. בבוקר של 7 באוקטובר אמא שלה התקשרה אליי וישר נסעתי אליה. אחרי שישה ימים הגיעו האנשים שמודיעים והבנו שאין יותר. מאותו רגע הייתי במיטה וחיכיתי שייגמר, שמישהו ייקח אותי. הייתה אנרגיה של סוף העולם, הכול פשוט התפרק”.
עברו כמה חודשים עד שבן חיים הרגיש שהוא מסוגל לזוז קדימה. לדבריו הוא עמד מול שתי אפשרויות: “או שאני מת יחד עם מאיה, או שהיא חיה יחד איתי”. מתוך המקום הזה החליט לשכור דירה בתל אביב, אף על פי שהפסיק לעבוד ושקע בחובות. הוא חזר למכור תכשיטים והתרכז בדבר אחד: לשרוד. בתוך התקופה הזאת התחיל גם לעבוד על קולקציית תכשיטים לזכרה של מאיה.
ספר לי על הקולקציה.
“מאיה הייתה לוקחת לי ים תכשיטים ואז מסמסת, ‘סורי אהוב, זה הכי יפה עליי, אני לא יכולה להחזיר’. היא כל הזמן רצתה שאכין לה תכשיטים והייתה שולחת לי רפרנסים של דברים שהיא אוהבת. בתהליך היצירה השתמשתי ברפרנסים האלה. מאיה גם הייתה הבן אדם הכי מצחיק בעולם. הייתי צופה בסרטונים שלה בלופים רק כדי לשמוע אותה צוחקת, וידעתי שאני רוצה שהצחוק שלה ייקח חלק בעיצוב תכשיטים. אבל איך אתה לוקח משהו שאין לו צורה ופנים והופך אותו לתכשיט?
“ואז הגעתי ליוסף, אמן שעובד בסימטיקס – שיטה שבה הופכים קול לוויזואלי. הוא הראה לי מכשיר שבנה, ובמרכזו קערת מים. חיברנו את הצחוק של מאיה למכשיר. התדרים של הצחוק הוקרנו על קערת המים מלמטה, והמים התחילו לזוז בגלים קטנים ונוצרו בהם צורות – אדם רוקד, שפירית. אני מצלם את זה, ובזום הראשון שאני עושה אני רואה צורה של לב. כל הגוף שלי היה צמרמורת. בדיעבד אני יודע להגיד שפשוט הייתי צינור. מהצורות שמצאתי שם יצרתי קולקציה של תכשיטים”.
הסרטון התפוצץ ברשת
בן חיים (27) גדל בשמשית, יישוב קטן בעמק יזרעאל. בצבא שירת כלוחם ימי, ולאחר השחרור טס לאוסטרליה ונשאר שם שנתיים. “שם משהו נפתח. התאהבתי בחופש שלי וביכולת לבטא את עצמי כמו שאני באמת רוצה, בלי הדברים שנגזרים מלגדול ביישוב, מלהיות לוחם או להיות בארון. שם גם התאהבתי בדבר הזה שנקרא סטייל”.
איך הגעת דווקא לתכשיטים?
"פגשתי שם צורף, וכשראיתי את התכשיטים שהוא יוצר הבנתי שהמשיכה שלי לדבר הזה לא פרופורציונלית. זו הייתה תחושה פנימית – זה שלי, את זה אני צריך לעשות. רק מלהסתכל עליו עובד הייתי מתהפנט. ידעתי שיום אחד אני אשב ואצור את התכשיטים האלה בעצמי”.
כשבן חיים חזר לארץ הוא הרגיש שעבר שינוי. “לא הרגשתי יותר את הצורך להסתיר לא את מי שאני ולא את מה שאני אוהב, אם זה גברים או אם זה תכשיטים.” הוא למד עיצוב תכשיטים בבית ספר לצורפות בתל אביב, “וככל שהתקרבתי לזה יותר, היה לי יותר שקט בפנים”. בגיל 25 הוא השיק את המותג שלו, “ביילי".
"פדני מייצגת עולם של צורפות עילית ומה שהצלחנו לעשות הוא לקחת את העולם שלי ולשלב אותו ליצירת עגיל לקולקציה"
שנה וחצי אחרי פתיחת העסק הגיע ה־7 באוקטובר. הקולקציה שעיצב לזכר מאיה זכתה לחשיפה רבה ברשתות, ודרכה גם הסיפור שמאחוריה .”העליתי סרטון לאינסטגרם שבו תיעדתי את תהליך היצירה שלה. הסרטון התפוצץ והגיע למיליון צפיות”, הוא מספר. “ואז פתאום אני מקבל הודעה מהמזכירה של סמנכ”ל פדני: ‘היי אילון, נשמח להזמין אותך לפגישה’. הייתי בשוק”.
5 צפייה בגלריה
העגיל שעיצב איילון בקולקציית השפיריות של פדני, "פדני מייצגת עולם של צורפות עילית"
(צילום: שי כהן ארבל)
בפגישה הציג בן חיים את התכשיטים לאביתר כהן, סמנכ”ל פדני. “הוא ראה את הסרטון וזה נגע בו מאוד. הוא התרשם גם מהמחשבה מאחורי הקולקציה וגם מהביצוע. כמה שבועות אחר כך הוא סיפר לי שלפדני יש קולקציה ישנה בהשראת שפירית שמחכה לחידוש – ובצחוק של מאיה הייתה צורה של שפירית”. בן חיים הצטרף לצוות פדני והוסיף לקולקציה עגיל מטפס ייחודי.
איך היה התהליך מול פדני?
"בנינו מערכת יחסים שהיא הרבה מעבר למקצועית. מעבר ללמידה מקצועית קיבלתי מעטפת מאוד תומכת, מבינה ומכילה, מה שאִפשר לי להתמסר לתהליך".
עד כמה שמרו על השפה האישית שלך בתוך המסגרת היוקרתית של פדני?
"האמת שזה הכי מרגש בעולם. פדני מייצגת עולם של צורפות עילית, דיוק על המילימטר וחומרי גלם מהאיכותיים ביותר. אני מגיע מעולם אחר, ומה שהצלחנו לעשות הוא לקחת את העולם שלי ולשלב אותו בצורפות עלית ליצירת עגיל לקולקציה”.
ואז נכנסת ממש לעבוד בפדני. זה היה חלק מהתוכנית?
"זה דובר מההתחלה. אני לומד פה כל יום, עובד עם יוקרה שמרגשת אותי, ומגלה שאפשר לשלב יוקרה עם עיצוב צעיר וחדשני”.
5 צפייה בגלריה
"ומה שהצלחנו לעשות הוא לקחת את העולם שלי ולשלב אותו ליצירת עגיל לקולקציה"
(צילום: שי כהן ארבל)
מה היית רוצה שנשים שיבחרו לענוד את התכשיט ירגישו?
"שיזכרו את האור ולא ישימו פוקוס על החושך. שישימו לעצמן תזכורת לגדול גם מהמקומות הכי כואבים. להרים את הראש מעל המים. זה הסמל שלי לחיוביות”.
פורסם לראשונה: 12:20, 25.03.26
