כל מי שצפה בסדרה הרפואית "דוק", שעלתה לאחרונה ב"הוט" וב"יס", התקשה להישאר אדיש לאחת הדמויות הראשיות בסדרה - ד"ר ג'ק הלר. קשה לפספס את מה שתלוי על צווארו של הרופא המצודד וכחול העיניים: שרשרת עם תליון "חי".
אז נכון, לאורך השנים הופיעו על גבי המסך הקטן שלל דמויות יהודיות, אבל דמותו של ד"ר הלר שונה מאוד בנוף, ולפני הכול - בזכות סימן ההיכר המנצנץ שלה. לרוב, האפיון היהודי היה בעיקר באמצעות שם המשפחה, ולעתים היה אפשר לראות את הדמות חובשת כיפה. אף דמות לא התהלכה, ועוד בקביעות, עם תליון "חי" בוהק.
מובן, ישנו גם הלוק. לרוב, הדמויות היהודיות שקיבלו זמן מסך, התהדרו במראה סטריאוטיפי למדי. אבל כאן הרופא הטוב ניחן במראה הוליוודי מובהק, ועל פי מה שאפשר לדלות מגוגל, עושה רושם שהשחקן שמגלם אותו, ג'ון־מייקל אקר (42), יליד טקסס, אינו יהודי במציאות, וזה הופך את הכול לחריג עוד יותר.
אז האם ייצוג היהודים בטלוויזיה האמריקאית משתנה? התשובה היא "כן", רק שלא מדובר במהפך של רגע. למעשה, כבר ב־1949 עלתה ברשת CBS סדרה בשם The Goldbergs (שיצרה היהודייה גרטרוד ברג וגם כיכבה בה), שעקבה אחר קורות משפחה יהודית. זו הייתה הפעם הראשונה שמשפחה יהודית הוצגה בגלוי בפריים טיים, ו"הגולדברגים" היוו משפחה יהודית מובהקת: כזו שמתגוררת בברונקס, מדברת יידיש ועוסקת רבות בכשרות, בשבת ובחגים.
אלא שהסדרה ירדה מהמרקע ב־1952, ומאז כמעט לא נראו דמויות מרכזיות של יהודים על המסך הקטן, עד תחילת שנות ה־90, עם עלייתם של ג'רי ב"סיינפלד" וג'ואל פליישמן ב"חשיפה לצפון", שהביאו לגל ענק.
ב־2013 עלתה ברשת ABC סדרה קומית הנושאת את השם "הגולדברגים", שעקבה אחר קורותיה של משפחה יהודית בשנות ה־80. אף על פי שהסדרה התבססה על זיכרונותיו של יוצר הסדרה, אדם פ' גולדברג, ולא היוותה רימייק לסדרה מהפיפטיז בעלת אותו השם, כמתבקש נערכה השוואה בין הסדרות. ההבדל העיקרי שנמצא היה שבסדרה הוותיקה התרבות והמסורת היהודיות לא היו רק זהות אלא לב העניין. בסדרה החדשה, היהדות הייתה יותר כרקע, והופיעה בעיקר בכמה רמזים תרבותיים.
לדברי פרופסור ג'פרי שנדלר מאוניברסיטת ראטגרס, חוקר ייצוג היהדות בתרבות האמריקאית, ב־1949 נחשבה הזהות האתנית בטלוויזיה לחדשנית ולנועזת, והיהדות הוצגה אז כחלק מהניסיון להכניס גיוון למסך. ב־2013, לעומת זאת, כבר הייתה מגמה הפוכה: רצון להגיע לקהלים רחבים, ולכן הזהות היהודית נעשתה כללית ונטולת מאפיינים "מוגדרים מדי".
בנוסף, לטענתו, השינוי שיקף את המהפך שעברו היהודים בחברה בארצות הברית. אם בעבר הם נחשבו ל"מיעוט שמנסה להשתלב", כיום הם נהפכו ל"חלק מהמיינסטרים", הסביר בראיון לאתר WBUR. לדבריו, בעקבות זאת הייצוג שלהם כבר פחות חריג ופחות נזקק להדגשה.
מסטריאוטיפ לחלק מהחברה
דימוי היהודי בטלוויזיה יורש את מקומו של אביו הקולנועי, שעוצב במשך שנים על פני סרטים רבים ומתוך כמה קריטריונים מובהקים, מסביר ד"ר שי בידרמן, מרצה בכיר לפילוסופיה, קולנוע ותרבות פופולרית במכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת תל־אביב.
קריטריון אחד כרוך, למשל, בזהותם הביוגרפית והאתנית של השחקן או השחקנית המגלמים את הדמות היהודית. ברוב המקרים שחקן יהודי מגלם דמות יהודית. מעטים הם המקרים שבהם שחקן יהודי מגלם בן לאום אחר, או ששחקן לא יהודי מגלם יהודי (למשל: ג'ון טורטורו ב"חידון האשליות"). מקרים אלה הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, ונגזרים מהוויזואליות המובהקת של השחקן, שככזו מאפשרת לנו להתעלם ממה שרשום לו בתעודת הלידה.
קריטריון שני, משלים, מתמקד בנראות מסוימת המאפיינת את היהודי על המסך: בגדים, סממנים מסורתיים ודתיים (מגן דוד, מנורה, כיפה, מזוזה).
קריטריון שלישי עוסק בצורות התנהגות "יהודיות", המאפיינות את היהודי באשר הוא כזה. בין אם הן פיזיות ובין אם הן מנטליות, הרי שהתנהגויות אלה מוחצנות וניתנות לזיהוי ויזואלי בהתנהלותה של הדמות על המסך. למשל, נוירוטיות (כמו וודי אלן בקולנוע או לארי דיוויד מ"תרגיע" בטלוויזיה), הומור מתבונן ומתחכם (ג'רי ב"סיינפלד", סת' כהן ב־THE O.C), או הגניוס היהודי - הבחור החכם והמוצלח, שאיפתה של כל אמא יהודייה, למשל דמות הרופא של ג'סי אייזנברג מ"פליישמן בצרות" או דמותו של דיוויד שווימר ב"חברים".
על המסך הקטן או הסמארטפון לא יכול להתקיים לאורך זמן היהודי הקולנועי, הסטריאוטיפי, ה"גדול מהחיים" (בקולנועיותו). דינו "להתכווץ" לממדיו של המסך הקטן ולהיעשות יומיומי יותר, אמביוולנטי יותר ומזוהה פחות.
דמות הרופא ב"דוק" - צאצא ישיר של "חלום האם היהודייה" ושל שורת דמויות קולנועיות וטלוויזיוניות שביקשו לממש חלום זה - היא דוגמה מצוינת למה שקרה לדימוי היהודי בטלוויזיה. הדמות יהודית - אבל השחקן ככל הנראה אינו, ולהוציא ענידת תליון "חי", יהדותה אינה ניכרת באף סממן מובהק מהסוג הסטריאוטיפי. הדמות יהודית — אבל מה זה בעצם משנה אם היהודים כבר נהפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה האמריקאית? זאת, כמובן, עד לטלטלות הפוליטיות של התקופה האחרונה, שההשלכות התרבותיות שלהן אולי יתבררו בהמשך.
האם מלחמת "חרבות ברזל" והאנטישמיות שהרימה ראש ישנו שוב את הדרך שבה הטלוויזיה האמריקאית בוחרת לייצג יהודים? ימים יגידו. בינתיים, הנה כמה מהדמויות הגבריות היהודיות הבלתי נשכחות שזכינו לפגוש בטלוויזיה האמריקאית לאורך השנים. לא כולן ענדו תליון "חי", אבל כל אחת מהן סימנה את הדרך בדרכה.
ג'רי סיינפלד: ג'רי, "סיינפלד" (1989)
הדמות בסדרה: ג'רי סיינפלד, קומיקאי יהודי המתגורר במנהטן, אובססיבי לניקיון ולסדר, ובעיקר - נוטה לנתק קשרים רומנטיים בגלל סיבות ביזאריות.
9 צפייה בגלריה
ג'רי סיינפלד. הגיע לישראל לביקור תמיכה אחרי ה-7 באוקטובר
(צילום: Getty Images IL / Amy Sussman)
הרגע הכי יהודי בסדרה: "הברית" (עונה 5, פרק 5). זהו פרק שלם המוקדש לברית מילה. ג'רי ואיליין מתבקשים לשמש סנדק וסנדקית של תינוק בן יומו. הפרק נהפך לסאטירה על כל מה שיכול להשתבש בטקס יהודי, כולל מוהל נוירוטי במיוחד, שבטעות חותך את האצבע של ג'רי.
השחקן שמאחורי הדמות: הקומיקאי ג'רי סיינפלד, יליד ברוקלין שבניו יורק, בן להורים יהודים, שבגיל 16 אפילו הגיע לישראל להתנדב בקיבוץ. לאורך השנים הספיק לבקר בישראל עוד כמה פעמים, כולל בדצמבר 2023, אז הגיע עם משפחתו לביקור תמיכה בעקבות טבח ה־7 באוקטובר.
רוב מורו: ג'ואל פליישמן, "חשיפה לצפון" (1990)
הדמות בסדרה: ד"ר פליישמן הוא רופא צעיר יהודי מניו יורק, שנאלץ לעבור לעיירה קטנה באלסקה ולעבוד בה כרופא במשך ארבע שנים, בתמורה למלגה רפואית שמימנה את לימודיו.
9 צפייה בגלריה
רוב מורו. מגלם את ד"ר פליישמן, צעיר יהודי שנאלץ לעבור לעיירה קטנה באלסקה
(צילום: Getty Images IL / Keith Bedford)
הרגע הכי יהודי בסדרה: "דברים נכחדים" (עונה 3, פרק 13). כשדודו של ג'ואל נפטר, הוא מתעקש לקיים תפילת קדיש, אבל בעיירה שלו אין מספיק יהודים למניין. ג'ואל פונה לתושבי העיירה, מנסה להסביר את החשיבות של קדיש ושל המסורת, ומגייס בסופו של דבר תשעה גויים שיעמדו איתו בטקס.
השחקן מאחורי הדמות: רוב מורו, נולד בניו יורק להורים יהודים. בראיונות שנתן סיפר שראה בתפקידו של ד"ר פליישמן "הזדמנות נדירה להביא למסך דמות יהודית אנושית מורכבת ומלאת ניואנסים".
דיוויד שווימר: רוס גלר, "חברים" (1994)
הדמות בסדרה: רוס גלר הוא ד"ר לפלאונטולוגיה, חכם, רגיש ונוירוטי. הוא האח הבכור של מוניקה והבן המועדף על הוריו. בעוד שלא ברור אם אמו ג'ודי (מגלמת אותה כריסטינה פיקלס) היא בוודאות יהודייה, אב המשפחה ג'ק גלר (בגילומו של השחקן היהודי אליוט גולד) הוא יהודי בסדרה, וגם רוס מחשיב את עצמו כיהודי.
הרגע הכי יהודי בסדרה: "ארמדילו החגים" (עונה 7, פרק 10). רוס מנסה ללמד את בנו בן על חנוכה, אבל מגלה שבן מתלהב הרבה יותר מסנטה קלאוס. מכיוון שלא הצליח למצוא תלבושת של סנטה, רוס מתחפש ל"ארמדילו החגים" וממציא דמות שתלמד את בן על נס פך השמן, המכבים ונרות חנוכה.
השחקן מאחורי הדמות: דיוויד שווימר, בן לעורכי דין יהודים, גדל בלוס אנג'לס והתחנך בבית עם זהות יהודית ברורה. לאורך השנים התבטא בפומבי בנושאים חברתיים ופוליטיים, כולל מאבקים נגד אנטישמיות. בעקבות 7 באוקטובר פרסם פוסטים שבהם הביע תמיכה בישראל.
אוואן הנדלר: הארי גולדבלט, "סקס והעיר הגדולה" (1998)
הדמות בסדרה: הארי גולדבלט הוא עורך דין ניו יורקי יהודי, קירח, מזיע ושעיר. הכי רחוק מדמות "הנסיך על הסוס הלבן", שבאופן מפתיע הופך בסופו של דבר לאהבה הכי גדולה של שרלוט יורק.
9 צפייה בגלריה
אוואן הנדלר. מרבה לגלם דמויות יהודיות מובהקות
(צילום: Getty Images IL / Evan Agostini )
הרגע הכי יהודי בסדרה: Great Sexpectations (עונה 6, פרק 2 ). לאחר שהארי מביע את חוסר נכונותו להתחתן עם אישה שאינה יהודייה, שרלוט הפרוטסטנטית מחליטה להתגייר. היא מגיעה לבית כנסת, מברכת במילה העברית "שלום", ואז פונה לרבי ואומרת שהיא "שוקלת להצטרף לדת היהודית". הרבי עונה לה בתגובה: "אנחנו לא מעוניינים". שרלוט כמובן אינה מרפה, מצטרפת לערב קידוש עם משפחתו של הרב, מקדשת על הנרות והופכת למצטיינת הכיתה בשיעורי הגיור. בפרק השמיני של העונה, שרלוט והארי נישאים בטקס יהודי כהלכה, וכן, מובן שנדרשים להארי כמה ניסיונות עד שהוא מצליח לשבור את הכוס.
השחקן מאחורי הדמות: אוואן הנדלר נולד בניו יורק להורים יהודים, והוא מרבה לגלם דמויות יהודיות מובהקות. בין היתר גילם את דמות הסוכן היהודי צ'רלי בסדרה "קליפורניקיישן" בכיכובו של דיוויד דוכובני. בצעירותו חלה בלוקמיה, ובזמן שהיה בטיפולים, הוריו הוסיפו לו את השם האמצעי "חיים".
לארי דיוויד: לארי, "תרגיע" (2000)
הדמות בסדרה: בדומה ל"סיינפלד" שהייתה מבוססת על דמותו של ג'רי סיינפלד (ולארי דיוויד היה אחד הכותבים והיוצרים שלה), לארי דיוויד מגלם גרסה מוקצנת ומופרעת של עצמו: תסריטאי יהודי עשיר שחי בלוס אנג'לס, נוירוטי, מיזנטרופ, שמסתובב עם סלבריטאים, מתעצבן ממוסכמות חברתיות ומסוגל להפוך כל דבר לאסון חברתי.
הרגע הכי יהודי בסדרה: האמת? כל הסדרה שזורה ברגעים יהודיים, בין אם כשדיוויד מזמין בטעות עבריין מין לארוחת ליל הסדר, וכשאשתו מגלה, הוא אומר לה: "אבל הוא יהודי, יהודי!", או שעובר אורח מאשים את דיוויד שהוא מ"היהודים ששונאים את עצמם", אחרי שהוא שומע אותו מזמזם יצירה של וגנר. דיוויד משיב בתגובה: "אני אכן שונא את עצמי, אבל אין לזה כל קשר ליהדות".
אז נבחר כאן דווקא את הרגע הכי ישראלי בסדרה - "עוף פלסטיני" (עונה 8, פרק 3). לארי מתוודע למסעדה בבעלות פלסטינית, שכל הקירות שלה מעוטרים בכרזות של "חופש לפלסטין". בזמן שכל חבריו היהודים מחרימים אותה, הוא מתקשה לוותר על האוכל הטעים. בהמשך הוא מתאהב במלצרית המוסלמית, ונוצר קונפליקט בין התשוקה האישית שלו לזהותו הקולקטיבית, שמגיע לשיאו כשעליו להחליט אם לסעוד עם הפלסטינים או עם החברים מבית חב"ד.
השחקן מאחורי הדמות: לארי דיוויד נולד בברוקלין, להורים יהודים, וכאמור הפך את זהותו היהודית לקריירה. בראיונות אמר שהוא אתאיסט גמור, אבל שאינו מוכן לוותר על החגים, האשמה וההומור היבש - שהם כל מה שהוא מגדיר בתור "היהדות התרבותית".
אדם ברודי: סת' כהן, "או.סי", 2003
הדמות בסדרה: סת' כהן הוא נער שנון ואאוטסיידר, בן לאב יהודי ואם נוצרייה, המתגורר עם הוריו האמידים באורנג' קאונטי שבקליפורניה. מעמדו החברתי בתיכון משתדרג כשהוריו פותחים את ביתם לריאן אטווד, נער שגדל בצד הפחות זוהר של הבלוק.
9 צפייה בגלריה
אדם ברודי. גילם גם דמות רב כריזמטי שמתאהב בשיקסע
(צילום: Getty Images IL / Mark Mainz)
הרגע הכי יהודי בסדרה: The Best Chrismukkah Ever (עונה 1, פרק 13). בהיותו בן למשפחה מעורבת, סת' מציג לריאן את חג ה"כריסמוכה" - שילוב של חג המולד וחנוכה. סת' מוסיף שמדובר בחג הטוב מכולם, בין היתר כי הוא כולל ממתקים, גרביים ממולאי מתנות, עץ אשוח וגם חנוכייה. הפרק זכה לשבחים והפך את ה"כריסמוכה" למונח מוכר בתרבות הפופולרית.
השחקן מאחורי הדמות: אדם ברודי נולד בסן דייגו להורים יהודים עם קרבה רבה למסורת. לאחרונה גילם דמות יהודית נוספת שנהפכה לאייקון: רב כריזמטי שמתאהב בשיקסע בסדרה "רק לא זה". בריאיון שנתן ל"אנטרטיינמנט וויקלי" אמר: "בתור מישהו שכף רגלו לא דרכה בבית כנסת מאז הבר מצווה, הרגשתי אחריות גדולה לעשות את התפקיד כמו שצריך. היה לי חשוב לעשות את המיטב כדי שהיהודים יוכלו להיות גאים".
ג'רמי פיבן: ארי גולד, "הפמליה" (2004)
הדמות בסדרה: ארי גולד הוא סוכן שחקנים הוליוודי אגרסיבי, ציני, דורסני וקולני, שנאמן מאוד ללקוחות שלו ובראשם השחקן וינסנט צ'ייס. למרות הקללות וההתפרצויות הוא בעל מסור, אבא חם ויהודי גאה.
9 צפייה בגלריה
ג'רמי פיבן. מגלם את ארי גולד, סוכן שחקנים דורסני וקולני שבבית הוא אב יהודי חם ומסור
(צילום: Getty Images IL / Jason Kempin)
הרגע הכי יהודי בסדרה: "הבת מצווה" (עונה 2, פרק 10). בתחילת הפרק רואים כיצד שרה, בתו של ארי, עושה חזרות על ההפטרה שלה. בהמשך, רוב העלילה מתרחשת בחגיגת הבת מצווה הראוותנית, בזמן שארי ממשיך להיות עסוק בענייני עבודה. באחת הסצנות המשעשעות, טורטל ודרמה נתקעים בשולחן של מבוגרים ומגלים שהאוכל הטוב נגמר (כי איחרו לבית הכנסת), ונותרו שאריות כשרות.
השחקן מאחורי הדמות: ג'רמי פיבן גדל באילינוי, ארצות הברית, בן לזוג שחקנים יהודים. הוא ביקר בישראל כמה פעמים, בין היתר ב־2019, אז עלה כאן עם מופע סטנד־אפ. העובדה שחלפו כמה שנים מאז שודרה "הפמליה" לצד זה שהואשם שנתיים קודם בהטרדות מיניות, גרמה לדעיכה במעמדו. אולם התיאטרון בירושלים התמלא רק בחציו, מה שגרם לשחקן לומר כבר בתחילת הערב: "בבר מצווה שלי היו יותר אנשים משהגיעו לכאן". עם זאת, הוא הדגיש שהוא תמיד שמח לבקר בישראל: "המפעל לייצור יהודים".
סיימון הלברג: הווארד וולוויץ, "המפץ הגדול" (2007)
הדמות בסדרה: הווארד הוא מהנדס אווירונאוטיקה חנון (בהמשך גם אסטרונאוט), העובד במכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא מתגורר עם אמו הדומיננטית, שמטפלת בו כאילו היה ילד, למרות גילו הבוגר. הוא אינו אדוק באמונתו ואינו שומר כשרות, שמח לצאת עם בנות קתוליות (כדי להכעיס את אמו), אך מנגד מסרב לעשות קעקוע, כי זה ימנע ממנו "להיקבר בבית קברות יהודי".
9 צפייה בגלריה
סיימון הלברג. סבו וסבתו מצד אביו הם ניצולי שואה
(צילום: Getty Images IL / Jason Merritt)
הרגע הכי יהודי בסדרה: The Financial Permeability (עונה 2, פרק 14), הווארד מתלונן על עליית מחירי מנת החזיר במסעדה הסינית האהובה עליו, ומציין: "זה הופך להיות קשה יותר להיות יהודי רע".
השחקן מאחורי הדמות: סיימון הלברג נולד וגדל בלוס אנג'לס להורים יהודים. סבו וסבתו מצד אביו הם ניצולי שואה מגרמניה, שנפגשו במחנה ריכוז. ב־2017 הביע התנגדות לצו ההגירה של הנשיא דונלד טראמפ. בין היתר שיתף בטוויטר שמות של יהודים שנרצחו באושוויץ לאחר שארצות הברית סירבה לקבלם בשנת 1939.
