מחקרים רפואיים, כמו גם המציאות הנראית לעין, מוכיחים שמרבית הנשים והגברים עולים במשקל עם הגיל. העלייה, בקרב שני המגדרים, נובעת מירידה במסת השריר, שנגרמת משלל גורמים עוקבים: ירידה בהוצאה האנרגטית הבסיסית (BMR) שגורמת לירידה בקצב חילוף החומרים ובעקבות זאת לעלייה במסת השומן.
בנשים, בנוסף, יש גם שינוי בפיזור השומן בגוף. הגורמים לכך הם שינויים הורמונליים האופייניים למנופאוזה, שבמהלכה יש ירידה ברמת ההורמון הנשי אסטרוגן, ובעקבותיה יש יחסית עלייה בטסטוסטרון (ההורמון הזכרי). שינוי זה גורם להצטברות בטנית של השומן המכונה "השמנה ויסצרלית".
אצל רוב הנשים, עד תקופת המנופאוזה התפלגות השומן בגוף נוטה למבנה של אגס - השומן נוטה יותר להצטבר באזור הירכיים והוא לא מזיק לבריאות.
בגיל המעבר, נוכח השינויים ההורמונליים, יש נדידה של שומן לאזור הבטן, והגוף מקבל "מבנה תפוח" שדומה יותר למבנה גברי. עלייה בשומן הוויסצרלי סביב איברי הבטן מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו־מטבולית, גורמת לעלייה בתנגודת לאינסולין ומכאן להגברת הסיכון לפתח סוכרת ולעלייה בלחץ הדם ובשומני הדם. בתקופה זו עולה גם השכיחות של כבד שומני.
סיבות נוספות לעלייה במשקל במהלך המנופאוזה הן הפרעות שינה ועייפות ובעקבות זאת ירידה בתנועתיות.
את הגיל, אנחנו יודעות לצערנו, אי־אפשר לעצור. אבל יש בכל זאת מה לעשות כדי למתן את העלייה במשקל שאופיינית למנופאוזה.
תזונה: לצרוך מזון מאוזן ומופחת שומן וסוכר.
פעילות גופנית: מאחר שהירידה במסת השריר שאופיינית לגיל הזה גורמת לירידה בקצב חילוף החומרים, יש חשיבות עצומה לפעילות גופנית. הפעילות המומלצת היא אירובית מתונה ואימוני התנגדות לחיזוק מסת השריר.
טיפול הורמונלי חלופי: טיפול זה לא נועד לירידה במשקל, אבל יכול לשפר את פיזור ההשמנה, להפחית את ההצטברות של שומן בטני ולהאט את קצב העלייה במשקל. מאחר שהטיפול ההורמונלי מכיל אסטרוגן, הוא משנה את היחס בין האסטרוגן לטסטוסטרון ובכך מקטין את הסיכוי להשמנה בטנית.
לסיכום: אין תרופות קסם להשמנה בטנית במנופאוזה, אבל שילוב של שלוש הפעילויות האלה יעזור לך להגיע לתוצאות מיטביות.
ד"ר רונית אלמוג היא מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל־אביב, איכילוב