עדי מרציאנו, אמה של התצפיתנית נועה מרציאנו שנרצחה בשבי חמאס, יוצאת במיזם הנצחה יחד עם אמהות שכולות.
מהו פסטיבל "Tea Time - לשיר את קולן"? "מדובר בפסטיבל מוזיקה שייערך לאורן ולזכרן של 16 התצפיתניות ושתי הסמב"ציות מנחל עוז שנרצחו ב־7 באוקטובר. הן נהגו לערוך סוג של משתה בערבי שבת בשם Tea Time. לקחנו את הרעיון והפכנו אותו לפסטיבל הנצחה, כדי שיזכרו אותן כמו שהן היו, שמחות ומאושרות. ב־6 באוקטובר, ערב לפני הטבח, הן חגגו בפעם האחרונה לכבוד שחרורה של שחר ניסני ז"ל, שקראה לאירוע The Last Disco ובדיעבד השם קיבל משמעות מצמררת".
2 צפייה בגלריה
ארוחת שישי האחרונה של התצפיתניות ב־ 6.10
ארוחת שישי האחרונה של התצפיתניות ב־ 6.10
ארוחת שישי האחרונה של התצפיתניות ב־ 6.10
(צילום: סגן שיר אילת ז"ל, באדיבות המשפחה)

מה נראה בפסטיבל? "נועה קירל ויסמין מועלם יבצעו את השירים המקוריים שהבנות כתבו ואיגדו בשירון מיוחד, ששרד בשלמותו. הפסטיבל, שיתקיים ב־23 באוקטובר בהאנגר 11 בתל אביב, יכלול גם דוכני אוכל ומיצגי הנצחה וייערך בשיתוף יד בן צבי ובתמיכת משרד התרבות והספורט".
כמה זמן נועה שירתה בבסיס לפני שנחטפה? "היא הגיעה לנחל עוז ביולי 2023. בהתחלה היא לא רצתה את התפקיד, אבל בהמשך - עפה עליו. היא התלהבה מאוד מגודל האחריות, רק חבל שלא לקחו אותן ברצינות. שלושה ימים לפני 7 באוקטובר היא הייתה בבית ואמרה לנו: 'אחרי סוכות תתכוננו שיקרה משהו'. בתמימותי חשבתי על רקטות וטילים".
מתי דיברת איתה בפעם האחרונה? "באותו בוקר היא התקשרה ב־6:29 וסיפרה בקור רוח שהיא במיגונית עם הבנות ושאין לנו מה לדאוג. ב־7:29 הצלחתי לתפוס אותה שוב בטלפון, היא לחשה לי שהיא צריכה להיות בשקט וניתקה. לא נפרדתי, לא אמרתי לה שאני אוהבת אותה, הייתי בטוחה שתכף יגיעו ויחלצו אותה, אבל זה לא קרה".
"לקחו לי איבר מהגוף. אנחנו כל הזמן שואלים למה זה קרה לנו, ואני מתנחמת שלפחות בחיים הקצרים שלה היא ידעה לחיות"
מתי הבנת שהיא נחטפה? "כעבור יומיים החמאס פרסם בטלגרם תמונה של התצפיתניות שנחטפו. חברת ילדות שלה, שהייתה בעצמה תצפיתנית בהר חריף, שלחה לי את התמונה, וככה הבנו שנועה בחיים. רק ביום חמישי הודיעו לנו רשמית שהיא חטופה".
את יודעת מה עבר עליה בשבי? "היא הייתה לבד בבית משפחה עזתית. אחרי שצה"ל נכנס לרצועה העבירו אותה דרומה, ובדרך היא נפצעה מההפצצות של צה"ל ואחד מהשובים שלה נהרג. לקחו אותה לבית החולים שיפא, ושם במקום לטפל בה רצחו אותה. היא שרדה בסך הכול 38 ימים בשבי".
איך זה נודע לכם? "יצא סרטון של חמאס שבו נועה מבקשת מצה"ל להפסיק להפציץ, ובסופו הכניסו תמונה של הגופה שלה. לא רציתי לראות את זה, אבל אבי, בעלי, ראה והבין שהיא לא בחיים. הרב הראשי אמר לנו להתחיל שבעה למרות שאין גופה, ואחרי יומיים, כשצה"ל הצליח לחלץ את הגופה, עשינו לה הלוויה באמצע השבעה. זה היה חילוץ הֶרואי, והיה לנו חשוב לדעת שאף אחד מהמחלצים לא נפגע".
עד כמה השתנו החיים מאז שנועה נרצחה? "אנחנו השתנינו, אנחנו לא אותם אנשים, לקחו לי איבר מהגוף. היא מאוד חסרה לנו, למשפחה המורחבת, לחברים שלה - והיו לה המון חברים. היא הייתה מסמר חברתי מלכד ומגשר. קשה לנו, יש לנו המון נפילות. אנחנו כל הזמן שואלים למה זה קרה לנו, ואני מתנחמת שלפחות בחיים הקצרים שלה היא ידעה לחיות".