קשה להאמין, אבל פתח תקווה, המכונה גם "אם המושבות" ו"מלאבס", נהפכה לנגד עינינו המשתאות לעיר הרביעית בגודלה בארץ, השואפת לקחת מחיפה את המקום השלישי בטבלה, וגם, לא להאמין, לעיר תיירות. כן, כן. יש בה מלון קטן וחמוד, בתים היסטוריים שעברו שימור קפדני ומוצלח, מוזיאון מכובד לאמנות, גלריות, גן חיות, שוק גדול שעבר שיפוץ, פארק עם אגם אקולוגי, עגלות קפה, רכבת קלה (שנוסעת עד יפו ובת ים) ועוד אטרקציות.
לאחרונה מנסה עיריית פתח תקווה לבצע לעיר מיתוג של ממש כיעד תיירותי. אני, שהכרתי את פתח תקווה מילדותי במושב לא רחוק כעיר גדולה ולא כל כך יפה, יצאתי לסיורים בעיר, והאמת? חזרתי עם חשק לעוד.
היכן הכול התחיל? פתח תקווה נוסדה למעשה פעמיים. לראשונה זה התרחש בשנת 1878 על ידי יואל משה סלומון (שמוזכר בשיר הידוע), דוד גוטמן ויהושע שטמפפר, שאליהם הצטרפו בהמשך זרח ברנט ואלעזר ראב. לפי הפולקלור מאותן שנים, רחובותיה הראשונים של העיר לא הצטלבו בזווית ישרה כדי לא ליצור צורה של צלב, מכיוון שחיים משה סלור, מודד הקרקעות, היה אדם דתי.
שלוש שנים אחר כך, בעקבות מגפת מלריה, ננטשה המושבה, ורק בשנת 1883 חזרו אליה מתיישביה. שנים אחדות אחר כך לקח הברון רוטשילד את המושבה תחת חסותו, מימן ייבוש של ביצות וסיפק ציוד חקלאי וסוסים. לכבודו מתנוססת בעיר "אנדרטת שער הברון".
רוצות לשמוע עוד על ההיסטוריה של פתח תקווה?
לפניכן שלוש אפשרויות:
להצטרף לאחד הסיורים החינמיים שמציעה העירייה, כמו "הנשים שעשו היסטוריה במושבה" או "סגנונות בנייה בראשית המושבה" (גגלו: עיריית פתח תקווה ונווטו תיירות > סיורים מודרכים > חוברת תיירות ומורשת). להרשמה, טל': 03-9113668
לצאת לסיור מודרך עם איגור מיטבארג, תושב העיר ומורה דרך, שבתקופת הקורונה החל לחקור את סביבת מגוריו ואת ההיסטוריה של פתח תקווה. מאז הוא מוביל בעיר סיור בשם "בעקבות בתי המתיישבים", שאליו הצטרפתי והיה מרתק. אפשר להירשם גם לסיורים נוספים, דרך המחלקה לשימור המורשת (ראו לעיל) או המועצה לשימור אתרים. לסיור פרטי שלחו ווטסאפ לטל': 054-7702839.
לצאת לסיור מודרך ששמו "בבוקר לח בשנת תרל"ח", עם מורה הדרך שלמה סגל, תושב העיר, שניחן ביכולת מדהימה לספר סיפורים היסטוריים בצורה מרתקת. עלות לאדם: 75 שקל (סיור פרטי: 1,400 שקל לקבוצה). טל': 052-2222284.
לגעת בהיסטוריה
אצל זקן השומרים: ביתו של אברהם שפירא
כבר בגיל 14 נלחם אברהם שפירא בפורעים ערבים שתקפו את המושבה, ובגיל 20 התמנה לראש השומרים בפתח תקווה. הוא שמר על יחסים טובים הן עם הערבים, שכיבדוהו, והן עם היהודים, ובהמשך שמר על הברון רוטשילד שהגיע ארצה, על חיים ויצמן, הלורד בלפור, הרברט סמואל, דוד בן גוריון ואחרים. לא בכדי זכה בתארים "השומר האגדי" וגם "זקן השומרים".
את ביתו היפה, שנבנה בשנת 1905, הוריש לעיריית פתח תקווה, ואחרי תהליך שימור שעבר - משמש הבית כמוזיאון. אפשר להגיע לביקור שכולל סרט קצר והדרכה, לראות את המרצפות המצוירות, את הציורים על התקרה ואת המכתבה העתיקה, ולדמיין את ראשית ימי המושבה. הרצל 20, טל' לתיאום: 03-9113668.
היסטוריה כתובה: בית הדפוס הישן
את המבנה שהוקם בשנת 1878 רכש שמואל לייב גרינבוים, שהפך אותו, בעזרת מכונת דפוס גרמנית אדירת ממדים שעודנה כאן, לבית דפוס. כאן הדפיסו בין היתר את הדפים המיוחדים שנשאו את המילה Jaffa, ובהם עטפו את התפוזים שנשלחו בארגזים לאירופה בשנים שבהן תפוזים היו ענף היצוא המוביל של ישראל.
אפשר לבקר כאן במסגרת סיורים מודרכים ולראות כיצד המכונה משנת 1932 עודנה עובדת. שימו לב ללבני הבוץ ששימשו כאן לבנייה והגנו על הבית מפני שריפה שאירעה כאן, שכן בוץ אינו נדלק. המבנה עבר שימור. מיקום: חובבי ציון 14-12, בחצר, בתיאום מראש מול המחלקה לשימור מורשת.
שימור קפדני: חדש לצד ישן
אם תצעדו לרחוב ז'בוטינסקי, תבחינו בשלושה בתים מקסימים שעברו הליך של שימור קפדני: אלה הם בית הופמן, בית מאירי ובית מנדלשטם. מאחוריהם כבר מתנוססים מגדלים רבי־קומות, וזו דוגמה לתופעה נפוצה בעיר בשנים האחרונות - יזם מקבל שטח אדמה במרכז העיר לבניית בניין ובתמורה משמר את הבית העתיק שנמצא בקדמתו.
שניים מהבתים צבועים בוורוד ואחד בתכול – ולכל אחד מהם סיפור פתלתל שכדאי לשמוע באחד הסיורים המודרכים. דוגמאות לשימורים שכאלה תוכלו לראות גם ברחוב שפירא, ליד האיקליפטוס הלימוני הלבן, וברחוב פינסקר 23, שם שוכן קפה "סארו" החמוד. מולו תוכלו לראות את מלון רבינוביץ, שכונה "המלון לעשירים", ואמור לעבור שימור.
גלגולו של בית: בית סווטיצקי
"היה היה יהודי בשם קלמן סווטיצקי, שנחטף בילדותו בידי חיילים מצבא הצאר הרוסי מכפרו שברוסיה הלבנה", כך סיפר איגור מיטבארג בסיור שאליו הצטרפתי, "במשך 20 שנה שירת בצבא הצאר, עד ששוחרר. הוא שב לביתו, הקים משפחה ועבד את אדמתו. יום אחד נקלע לסופת שלגים קשה ונדר נדר: 'אם אצליח להיחלץ מהסופה, אעלה לארץ אבותיי, ארץ ישראל, ואבנה בה בית'. בשלב הראשון בתוכניתו החליט לשלוח את בנו אברהם לארץ ישראל. רגע לפני שעלה על הספינה בנמל אודסה, נתקל אברהם בבית ששבה את לבו. הוא שרטט את צורת הבית – ובהגיעו לפתח תקווה בנה העתק לבית זה. בעקבותיו עלו ארצה בני משפחתו, וכך קלמן קיים את הנדר.
עם השנים עבר הבית המכונה "בית סווטיצקי" גלגולים רבים ובסוף עבר לרשותה של העירייה, ששימרה אותו והפכה אותו ל"בית שיח נשים", שעושה כבוד לנשים שסייעו בבניית העיר. מתקיימות כאן פעילויות שונות להעצמה נשית, באווירה ביתית נעימה. רח' מונטיפיורי 3, בתיאום מראש בטל': 03-9131471.
פרויקט השימור: בית הכנסת הגדול
פרויקט שימור חשוב נעשה בבית הכנסת הגדול, שתכנן דניאל ליפשיץ הכהן. הבנייה החלה בשנת 1890, בתמיכת הברון רוטשילד, ועל כן נקרא בית הכנסת גם בשם "בית יעקב", על שם ג'יימס (יעקב) דה רוטשילד, אביו של הברון.
בחזית המבנה מתנוסס שעון גדול, שבו מופיעות אותיות במקום מספרים, ותחתיו, משני צידי הדלת הראשית, נמצאים שני שעוני שמש, שמגלים מהי השעה בעזרת הטלת צילו של מוט ברזל קטן. בלבוש צנוע אפשר לבקר גם בפנים. רח' חובבי ציון 37.
תרבות, אמנות, סביבה
מוזיאון פתח תקווה לאמנות. המוזיאון נראה קטן מבחוץ לעומת מוזיאונים אחרים, אך בתוכו מסתתרות בדרך כלל לפחות שלוש תערוכות, תמיד מעניינות. כניסה: 30-20 שקל. ארלוזורוב 30.
מוזיאון הילדים. אפשרות לבילוי עם הילדים היא "המוזיאון הראשון שלי", הצמוד למוזיאון לאמנות. זהו מקום שעשוע אינטליגנטי לקטנטנים. יש כאן המון כפתורים שמומלץ ללחוץ עליהם, ובחדרון אחד, למשל, אפשר לראות איך הירח מתקרב ומתרחק לפי התנועה שלך. כניסה: 30 שקל.
גלריית "הציפור הכחולה". "חשוב לי שתכתבי שהכניסה חינם", מחדדת שרה רז, מנהלת ואוצרת גלריית "הציפור הכחולה", השייכת לעירייה. זהו ביתה של עמותת אמני פתח תקווה, הפעילה עד מאוד: מדי חודש מתקיימות כאן שתי תערוכות שונות בו־זמנית, ובנוסף מתקיימים אירועים, כגון שיח גלריה. רח' רוטשילד 75, פייסבוק: עמותת אמני פתח־תקווה.
גן החיות. בגן השוכן בפארק יד לבנים תוכלו לפגוש בעופות פלמינגו, בשקנאים, בבמבי (אייל נקוד) וגם בקופים, תוכים ועוד, ויש גם מוזיאון לפוחלצים. כניסה: 30-20 שקל. רח' משה שרת 9, גגלו: גן החי פתח תקווה.
מוזיאון האדם והסביבה. צמוד לגן החיות ניצב מוזיאון האדם והסביבה, שכונה בעבר מוזיאון גוף האדם. תערוכות הקבע במוזיאון מספקות הצצה אל עולמו המופלא של גוף האדם ואל יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו. המקום מיועד לביקורי קבוצות בלבד, מגיל הגן ועד התיכון.
הפארק הגדול. סמוך לקניון הגדול ("אבנת"), מול בית החולים בילינסון, שוכן פארק עירוני על שם ראש העיר יצחק אוחיון, שנקרא גם הפארק הגדול. שטחו 18 דונם וגולת הכותרת שלו היא אגם אקולוגי, שיוצר שילוב מקסים בין הבניינים הגבוהים של שכונת נווה גן ובין המים, הצמחייה הירוקה ושבילי העץ.
ילדים קטנים ודאי ישמחו להתבונן בברווזים, מבוגרים ייהנו מעגלת הקפה "לאגו", ולאחרונה גם נפתח כאן סניף של רשת בתי הקפה המוצלחת "קפה גן סיפור". הכניסה חופשית.
שוק פתח תקווה. ידוע כאחד הזולים במרכז הארץ, ובתקופת הקורונה ניצלה העירייה את הסגרים לשיפוץ משמעותי. כעת עובר השוק מתיחת פנים נוספת, ובקרוב ייפתחו בשטחו בתי קפה, ברים ומסעדות. למידע על סיור קולינרי בשוק גגלו: סיורים קולינריים בפתח תקווה.
חדר האוכל, גבעת השלושה. על הגבעה מול המוזיאון לאמנות תוכלו לראות את חדר האוכל הראשון של קיבוץ גבעת השלושה, שהוקם כאן בשנת 1925. מדובר במבנה שתכנן האדריכל אריה שרון בסגנון באוהאוס ונחנך בשנת 1939.
בתחילת שנות ה־50 התפצל הקיבוץ בין תומכי מפא"י למפ"ם, וחבל ארוך נמתח אז במרכז חדר האוכל הקיבוצי, כך שכל קבוצה אכלה לחוד. עם התפתחות העיר סביב הקיבוץ, הוחלט לנטוש את השטח – ושתי הקבוצות נדדו מזרחה והקימו את הקיבוצים גבעת השלושה החדש ועינת.
בשנת 1992 הכריזה העירייה על המבנה הנטוש כאתר מורשת לשימור. רק לאחרונה הסתיים השימור, והעירייה השכירה את המקום ליזם, שפותח במקום מרכז בשם "נעים". זה יכלול חללים לתרגול יוגה לפילאטיס, חדר כושר, מתחם עבודה ובית קפה. רח' ארלוזורוב 35.
יער השירים. בצפון העיר, לא הרחק מבית העלמין ירקון, הוקם "יער השירים", ובו לצד כל עץ ניצב שלט שמוקדש ליוצר/ת בתחום המוזיקה: יורם טהרלב, דליה רביקוביץ, נורית זרחי ועוד. על השלט יש קוד שמוביל להאזנה לשיר.
תחת עץ גדול ניצבת עגלת קפה בשם "שירתה", השוקקת חיים בימי שישי בבוקר (אינסטגרם: shirata.cafe). שימו לב לבריכת חורף בקרבת היער, שמתמלאת אחרי הגשמים.
אוכלים ושותים
ליד השוק:
מאפייה גרוזינית. מזמן למדנו שיש לומר גיאורגית ולא גרוזינית, אבל על המאפייה הזו, שכבר קיימת שמונה שנים, מתנוסס שלט גדול: "מאפייה גרוזינית". "אני אומר גרוזינית, כי אני עושה טעם של פעם", מצהיר בנימין, בעל המקום והאופה הראשי.
ביקרתי כאן פעמיים: בפעם הראשונה טעמתי חצ'פורי שטוח, שנראה כמו פיצה והיה חם מהתנור ומדהים, ומאפה טבעוני, שמורכב מבצק רך ומפנק ומלית בצל מטוגן ואגוזים קצוצים. האחרון היה כה טעים, עד שחזרתי לכאן עבורו כעבור שבועיים (18 שקל לשתי נפשות רעבות). כשר. רח' גוטמן 14, טל': 052-8533149.
טועמים יין:
Jeruz Yard. בפארק יד לבנים שוכן בוטיק יין בשם Jeruz Yard, שהוא למעשה מרכז מבקרים של "יקב ירושלים". העיצוב מאיר עיניים, בשילוב של כתום אפרסק ועץ בהיר, ואפשר לטעום כאן שלושה יינות תמורת 55 שקל בלבד וגם לקנות יין. כשר.
יקב נוסף, "לוינסון", הוקם על ידי מאסטר היין עידו לוינסון, יחד עם אביו אמנון. לא מדובר רק ביקב, המקום הוא גם בית קפה־מסעדה, שבו אפשר ליהנות מצלחת גבינות או פיצה עם פרושוטו לצד היין. פתוח בשבת, רח' בזל 16.
התעייפתן? הישארו לישון!
מלון "פרימה לינק", הכולל 169 חדרים וצמוד לקניון הגדול, מתגאה בציון 9.5 באתר בוקינג ובצוותי אוויר זרים המגיעים הנה אחרי טיסות לנתב"ג.
בקומה הגבוהה ביותר מצאנו בריכה קטנה וחמודה (לאורחי המלון בלבד), שממנה אפשר להשקיף למרחקים. החדרים שראינו התגלו כיפהפיים, ואם מתחשק לכן, תוכלו לאכול כאן ארוחת בוקר גם בלי להתארח במלון.
