עדי סיגלר. "שנאתי את החיים. שיקרתי לכולם סביבי, מה אכלתי וכמה אכלתי"

עדי סיגלר הותקפה מינית על ידי קואוצ'ר שהעריצה: "אני יוצאת מארון הבושה"

שמה של עדי סיגלר התפרסם כשהייתה בת זוגו של גלעד שליט. מאז הוא התחתן, היא המשיכה בחייה ועבדה כמעצבת פנים, אבל אז הגיעה תקופה אפלה: היא החלה לסבול מהפרעת אכילה שהובילה לאשפוז. בבית החולים הבינה שהיא בפוסט־טראומה בגלל תקיפה מינית שעברה מצד קואוצ'ר, שידע שכבר נפגעה מינית בעבר. "אספתי את השברים, רסיס אחר רסיס", היא אומרת. "זה לא קל, אבל אני לא מוותרת"

פורסם: 13.02.22, 10:28
"אני כבר שבועיים מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה ב'תל השומר'. היום בפגישה עם הפסיכולוגית הבנתי שיש פער גדול בין מי שאני נראית לבין מי שאני באמת. החלטתי לחשוף טיפה ממי שהחבאתי די הרבה זמן", כך כתבה לפני שנה באינסטגרם עדי סיגלר (27), מעצבת פנים (שמה אולי זכור לכן מהתקופה שבה הייתה בת זוגו של גלעד שליט). מאז, החלה לשתף שם במה שעובר עליה. בפוסט אחר כתבה: "המחלה הזו נוראית. את פשוט לא יודעת למי להאמין. לקול שקורא לך לצמצם, לא לאכול, לפגוע בעצמך, כאילו זה ישיג לך שליטה או סיפוק כלשהו מהחיים. או להבין שבדרך הזו את לא תשרדי, לא תהיי מאושרת, לא תהיי בריאה, לא תאהבי את עצמך לעולם, גם לא במשקל של 45 קילו. זאת מלחמה נפשית ורגשית".
צריך הרבה אומץ כדי לשתף בדבר כזה.
"הבנתי שאני נתפסת כבחורה צעירה מבית טוב, שיש לה מקצוע והיא מוקפת בחברים - חיים מהממים. אבל יש כל כך הרבה שיט בתוכי. אני מלאה שנאה עצמית. הבנתי שאני לא יכולה להעמיד פנים יותר. אני חייבת ללמוד לקבל את עצמי, להפסיק להתבייש. הדרך להחלמה עוברת דרך חשיפה של מי שאני, בכל הרבדים. ההסתרה לקחה ממני הרבה אנרגיה. כששאלו אותי, 'איפה את? מה קורה? בואי נצא', הייתי עונה שאני לא יכולה. אמרתי לעצמי 'מספיק'. בכתבה הזו אני שוב יוצאת מארון הבושה. העובדה שאני סובלת מהפרעות אכילה לא מבטלת את שאר הדברים שאני. למשל, שיש בי צד כיפי שאוהב לצחוק ולעשות שטויות".
"אני נתפסת כבחורה צעירה מבית טוב, מוקפת חברים, עם מקצוע. חיים מהממים. אבל יש כל כך הרבה שיט בתוכי. אני מלאה שנאה עצמית"
מה היית רוצה שיֵדעו על הפרעות אכילה?
"שזה ריגוש והתמכרות. אחד הרגעים המרגשים בתוך המחלה היה לרדת קידומת, מ־50 קילו ל־49.7. קילו שנושר זה אושר. זה לשקול את עצמך 20 פעם ביום. לא לאכול, לא לשתות כי נוזלים מעלים במשקל. את מרגישה ניצחון. אחרי שנלקחה ממני השליטה ונאנסתי, התחושה היא שאני בשיא השליטה העצמית. זו דרך חולה, מעוותת וכואבת להתמודד עם הדבר הזה".

היכרות בסדנה: "הוא היה גורו, הייתה סביבו הילה"

הפרעת האכילה של סיגלר התפרצה זמן לא רב אחרי שנפגעה מינית מקואוצ'ר שטופלה אצלו. היא בטחה בו, העריצה אותו וגם שילמה לא מעט עבור הסדנאות שערך. היא הפקידה בידו את הנפש שלה, והוא ניצל את זה. אחרי שנה של טיפול אינטנסיבי - כשלושה חודשים במחלקה להפרעות אכילה ואחר כך במסגרת של אשפוז יום שבה היא נמצאת מרבית השבוע עד שעות הצהריים - היא מרגישה שהיא מסוגלת לדבר על מה שעברה.
"במשך הרבה שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי בגלל ההשלכות של התעללות מינית שעברתי כשהייתי ילדה. לפני כשלוש שנים, אחרי הפרידה של גלעד ושלי, הרגשתי שאני שוב זקוקה לעזרה. הייתי עייפה מטיפולים פסיכולוגיים, וחברה שעשתה סדנה אצל אותו קואוצ'ר ויצאה משם באופוריה המליצה שאלך. היא אמרה שהיא לא יכולה לשתף בתכנים, אבל שהוא נחשב מאוד באותו ארגון ויש ממש הילה סביבו".
"חברה שעשתה סדנה אצל הקואוצ'ר המליצה שאלך. היא אמרה לי שהיא לא יכולה לשתף בתכנים של הסדנה. הטענה היא שאסור לספר שום דבר כדי לא לפגוע באותנטיות של משתתפים חדשים"
נדלקו לך נורות אדומות כשהיא לא רצתה לספר מה תוכן הסדנה?
"הטענה היא שאסור לספר שום דבר כדי לא לפגוע באותנטיות של משתתפים חדשים. היא אמרה לי 'סמכי עליי'. ב־2019 השתתפתי בסדנה בת שבוע שנמשכה מהבוקר עד הלילה. עמדתי שם לפני כולם וסיפרתי על הפגיעה שעברתי כילדה".
איך מצאת את עצמך מספרת דבר כזה אישי לאנשים זרים?
"בשאלון שמילאתי לפני הסדנה כתבתי על הפגיעה המינית והוספתי שאני לוקחת טיפול תרופתי נגד חרדה. תיארתי אירועים מהפגיעה שרודפים אותי. בסדנה פגשתי את הקואוצ'ר. התרשמתי מאיך שהוא מתנסח, מעולם לא פגשתי מישהו כזה כריזמטי. הייתי מהופנטת. הוא היה מוערך. מבין עשרות המשתתפים הוא בחר בודדים שישתפו, וכשהוא בחר בי הרגשתי שזו זכות גדולה. הוא כל הזמן אמר שהאינטואיציות שלו חזקות. הוא נתן לי מיקרופון ודיברתי. רק עכשיו אני מחברת את החוטים ומבינה שאין שם שום אינטואיציה. הוא פשוט קרא את השאלון שלי. השיתוף היה לי קשה מאוד, בכיתי והייתי בסערת רגשות. רציתי לצאת מהחדר. כשהגעתי לדלת, הוא אמר לי שאני צריכה לחצות את הפחד. שאם אני יוצאת, אני נכשלת, אני מפספסת את פריצת הדרך. המילים האלה החזירו אותי לחדר והמשכתי לספר. מישהו ניסה להגיד לו שהוא מגזים, שהוא הולך איתי רחוק מדי. הוא אמר לו לא להתערב".
מה קרה אחרי הסדנה?
"הוא התחיל לעקוב אחריי באינסטגרם והחזרתי לו עוקב. הוא הגיב לי על סטוריז, ואחרי כל תגובה שלו הייתי בעננים".
כבוגרות הסדנה נרשמו סיגלר וחברתה להיות מסייעות בסדנה חדשה. "כשהיא הסתיימה, הוא הציע לי לצאת לשתות משהו. היססתי. היה לי תמוה שגבר שנושק ל־50 ירצה להיות חבר שלי. זה פער של 20 שנה לפחות. לא ראיתי בו בשום אופן אופציה רומנטית".
אז מה הכריע את הכף?
"בסדנאות מדברים על אמת ואותנטיות. הוא נתן דוגמה שם שאם הוא מעוניין במישהי הוא לא יגיד 'בואי לקפה' אלא יגיד את האמת, 'בואי נזדיין'. בגלל זה הנחתי שאם הוא מציע לשבת איפשהו, הכוונות תמימות. התייעצתי עם החברה שלי שמכירה אותו, והחלטנו שהוא רוצה לבלות איתי כידיד. דיברו איתנו כל הזמן על לנצח את הפחד. אז אם אני מפחדת, אני לא יכולה לתת לזה לשלוט בי. והיה עוד משהו, יש אלפים בקהילה הזו של הטיפול, והרגשתי שהכוכב בחר בי".
השניים נפגשו בבר בתל־אביב לשיחה ידידותית. "הוא ביקש שאשמור על הפרטיות שלו ושלא אספר שנפגשנו כי שמועות יכולות לרוץ מהר. דיברנו בעיקר על הסדנה. הייתי צמאה לקבל עוד כלים וידע. מבחינתי זה לשבת עם גורו חכם. דיברנו גם על מערכות יחסים שהיו לי, על היחסים עם המשפחה. הוא ידע להפוך את הכל לפשוט. הרגשתי שהוא ממש רואה אותי".
מה קרה אחרי אותו מפגש ידידותי?
"החברה שלי, הוא ואני הפכנו לשלישיית חברים. היינו נפגשות איתו, שיתפנו אותו במה שקורה לנו בעבודה ובדייטים. הוא תמיד חשב שהדייט שלי לא בשבילי, ואז הייתי חותכת. חברה שלי ואני עשינו סטיקרים בווטסאפ עם משפטים שלו, עד כדי כך הערצנו אותו".
מה הקרובים אלייך חשבו על ההיטמעות שלך באותה קהילה רוחנית?
"הוא ישב איתנו פעם לארוחת בוקר ועזר לי לשכנע את אמא שלי להירשם לסדנה שלו. מצד שני, ככל שעבר הזמן, החברות והמשפחה שלי אמרו לי שאני קיצונית ושאני מדברת סיסמאות כמו רובוט. הוא אמר לי להתעלם מהם. בסדנאות ממליצים לנו להגיד תודה ולחייך כשאנשים ששואבים מאיתנו אנרגיות מבקרים אותנו. זה מה שעשיתי".
הרגשת שהוא מנסה להתחיל איתך?
"הוא החמיא לי, אמר שאני נראית נפלא וכתב לי אם אפשר להתחיל איתי. מיד עניתי שלא. באחת הפעמים שהוא כתב את זה, עניתי שאני רק בת 25 ולא אצא עם מישהו שמבוגר ממני. למרות שהוא תמיד כתב את זה כאילו בצחוק, רציתי לשים את הקלפים על השולחן".
מה הוא ענה?
"שאני טועה ומתייחסת לטפל, שאני צריכה להסתכל על זה שיש לו ניסיון וידע".
3 צפייה בגלריה
עדי סיגלר. "אני רוצה אהבה. אני לא מוותרת. אני לא רוצה שהמטען שלי יגדיר אותי"
עדי סיגלר. "אני רוצה אהבה. אני לא מוותרת. אני לא רוצה שהמטען שלי יגדיר אותי"
"אני רוצה אהבה. אני לא מוותרת. אני לא רוצה שהמטען שלי יגדיר אותי"
(צילום: ריאן פרויס)

תקיפה פתאומית: "הוא אמר שהוא חייב מסאז'"

אירוע התקיפה שהיא מתארת קרה, לדבריה, לפני שנתיים. "גרתי אז אצל סבתא שלי בתל־אביב וביקשתי ממנו להיפגש איתי ליד הבית. הייתי בתקופה לא טובה עם עצמי והוא הסכים לבוא. נפגשנו בבר בחמש אחר הצהריים. הוא הזמין כוס יין, אז הזמנתי גם. זה היה אחרי תקופה ארוכה שלא שתיתי. דיברנו על הקשיים שלי, והוא ייעץ לי. סימסתי לחברה המשותפת אם היא רוצה להצטרף. היא לא הייתה פנויה. המשכנו לדבר, וכל הזמן הזה הוא הזמין עוד דרינקים וצ'ייסרים. לא רציתי לשתות יותר, לא רציתי לצאת מעפנה. הוא דיבר עם הברמן על הסדנאות, ואני נפעמתי. באיזשהו שלב הוא אמר שכואב לו נורא הגב ושהוא חייב לעשות מסאז'. השעה כבר הייתה שבע בערב ומזג האוויר היה חורפי וגשום נורא. הוא אמר לי, 'בואי נחפש מקום פתוח למסאז''. לא ידעתי איך להגיד לו לא. הוא התקשר למקומות, וניסיתי להוריד אותו מזה, אמרתי שכבר מאוחר וקר ומה קשור מסאז' עכשיו. התביישתי מהברמן שמכיר אותי ושומע שאני הולכת לעשות מסאז' עם גבר שגילו כמעט כפול מגילי".
"הוא אמר שכואב לו הגב, ו'בואי נחפש מקום פתוח למסאז''. נסיתי להוריד אותו מזה, אמרתי שכבר מאוחר וקר ומה קשור מסאז' עכשיו"
מצאתם מקום?
"הוא מצא מקום וקבע עובדה שאני באה איתו. מהלחץ לקחתי את הלחם שהזמנו ואכלתי אותו בבת אחת, לספוג את האלכוהול ולהיות בשליטה. נסענו במונית לבן יהודה, ירדנו במדרגות למטה, ולא האמנתי למה שאני רואה. בחיים לא הייתי במקום כזה. הכל היה חשוך וזול. קפאתי. לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. גבר ואישה קיבלו את פנינו וליוו אותנו לחדר. שם הבנתי שזה חדר זוגי ושאנחנו הולכים לקבל מסאז' ביחד. לא היו מלתחות. הוא הוריד את הבגדים ונשכב. התביישתי ולא ידעתי מה לעשות. הורדתי את הבגדים והשארתי על הרצפה. אני זוכרת שאפילו לא רציתי להתהלך בחדר ולהניח את הבגדים כשאני מעורטלת".
ואז?
"המעסים נכנסו ושאלו מי רוצה עיסוי עם הגבר ומי עם האישה. הוא אמר שהוא רוצה אישה. נבהלתי. בחיים לא קיבלתי מסאז' מגבר, אבל שוב לא היה לי אומץ להגיד משהו. המסאז' התחיל ופשוט בכיתי לכל אורכו. הרגשתי חסרת אונים. התפללתי שזה ייגמר ושנלך משם. המסאז' נגמר, ועוד לפני שהספקתי לקום מהמיטה, הוא קפץ מהמיטה שלו לשלי והתחיל לנשק אותי באגרסיביות. קפאתי. למזלי, המעסה נכנס ואמר שהחדר הבא מוכן ושאנחנו יכולים להגיע. קשרתי על עצמי את החלוק. הרגשתי את החגורה בבשר מרוב שקשרתי חזק".
מה היה החדר הבא שנכנסתם אליו?
"חדר עם ג'קוזי, מיטה ומסך טלוויזיה גדול שמשמיע מוזיקה מ־MTV. אני זוכרת גם מגש על השולחן עם יין ופירות חתוכים. הבנתי שהולך לקרות משהו לא טוב. הוא התהלך בחדר, שתה יין, נשנש פירות והציע שניכנס לג'קוזי. התחלתי לחפש סיבות למה אני לא מצטרפת. אמרתי לו שראיתי בכתבה בחדשות שג'קוזי מלא חיידקים ושאני נגעלת. הוא אמר לי שאני פולנייה. הוא הוריד את התחתונים, נשאר עירום לגמרי ונכנס. התיישבתי על קצה המיטה הזוגית וכתבתי לחברה שלי שאני איתו בספא, שאני לא יכולה להסביר את זה כרגע, אבל שאני חייבת שהיא תעזור לי, שאני ממש מפחדת. לקח לה זמן לענות. בינתיים אמרתי לו שכבר תשע בערב, מאוחר ושאני ממש עייפה. ניסיתי לשכנע אותו ללכת. בסוף הוא יצא מהג'קוזי, אבל אז הוא תפס אותי מבית השחי וזרק אותי על המיטה".
מה עשית?
"קפאתי. התנתקתי מהסיטואציה. הוא ביצע את זממו, ומהכאב שהרגשתי, חזרה לי התחושה לגוף. עצרתי אותו ואמרתי לו שאני חייבת ללכת. אני זוכרת שנכנסתי הביתה והלכתי להתקלח במים קפואים להוריד ממני את השמן ואת המגע שלו מהגוף שלי. התקשרתי לחברה שלי, בכיתי את נשמתי וסיפרתי לה. הייתי במצב רע, והיא ניסחה עבורי הודעה שאשלח לו. כתבתי לו שנפגעתי ושאני מאוכזבת שהוא ראה אותי כאובייקט מיני".
"הקואוצ'ר הציע שניכנס לג'קוזי. התחלתי לחפש סיבות למה אני לא מצטרפת. אמרתי לו שראיתי בחדשות שג'קוזי מכיל חיידקים ושאני נגעלת. הוא אמר לי שאני פולנייה"
הוא ענה?
"הוא אמר שהיינו שיכורים, שעשינו טעות ושהוא לא רוצה לאבד אותי כחברה. בימים שאחרי הוא ניסה ליצור איתי קשר והתחמקתי. אמא שלי התחילה את הסדנה אצלו אחרי שבועיים. עדיין הייתי תחת ההשפעה שלו ורציתי שהיא תלך, אז לא אמרתי לה כלום".
מדהים הכוח שהיה לו עלייך.
"חשבתי שהתכנים הם כמו כדור קסם, פתרון לכל הבעיות בחיים. הערצתי אותו. על כל דבר שהוא אמר, עניתי 'אמן'. שתקתי וזה עלה לי ביוקר".

אנורקסיה ובולימיה: "הגעתי למשקל 45 קילו"

ואז הגיעה הבולימיה. "הייתי מתעוררת מסיוט בשתיים בלילה כשכל המיטה רטובה מזיעה קרה, והולכת לסופרמרקט שפתוח ליד הבית. העמסתי עגלה במאות שקלים, וכבר במעלית הייתי פותחת חבילת עוגיות ואוכלת בלי הכרה. כשהייתי מסיימת הייתי מסתכלת מסביבי, רואה זירת פשע מטונפת, מלאת שקיות ריקות ונגעלת מעצמי. התחלתי להקיא עד שלא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגליים. היה לי טקס קטן, להסתכל על עצמי במראה אחרי ההקאה. אלו הרגעים הכי מכוערים שהיו לי בחיים.
"אחרי תקופה מסוימת הגיעה האפיזודה האנורקסית. מהר מאוד הגעתי ל־45 קילו. עישנתי ושתיתי הרבה. כעסתי על עצמי שלא זיהיתי את הכוונות שלו, שהאמנתי לו שהוא רואה את הטוב שבי ושהוא שם לתמוך בי, כעסתי עליו שידע עליי הכל וניצל אותי".
נורא.
"בחיים לא סבלתי כמו שסבלתי באותה תקופה. רציתי לא להיות יותר. איבדתי כל שבוע בין חצי קילו לקילו. הייתי נוסעת בכביש ומתפללת שאעשה תאונה. שנאתי את העולם ואת החיים. שיקרתי לכולם סביבי לגבי מה אכלתי וכמה אכלתי. אני זוכרת סצנה שאמא שלי מתחננת שאוכל פרוסת לחם עם גבינה. החלטתי לספר לה את האמת ולטפל בעצמי כשראיתי כמה אני פוגעת בה".
"הייתי מתעוררת מסיוט בשתיים בלילה והולכת לסופרמרקט. העמסתי עגלות במאות שקלים, וכבר במעלית הייתי פותחת חבילת עוגיות ואוכלת בלי הכרה. ואז נגעלתי מעצמי והקאתי"
אמה של סיגלר לקחה אותה לפגישה אצל ד"ר איתן גור, מנהל מחלקת הפרעות אכילה בבית החולים "תל השומר". "הוא אמר שאני צריכה עזרה כמה שיותר מהר. חתמתי ונכנסתי לאשפוז באמצע נובמבר 2020. לצוות היה ברור שהפרעת האכילה היא סימפטום של פוסט־טראומה מורכבת. היא באה לטשטש כאב עמוק ולתת לי אשליה של שליטה אחרי שלקחו אותה ממני בצורה אכזרית. אחרי שהשתחררתי מהמחלקה התחלתי טיפול במרכז יום, שנמשך כבר שמונה חודשים".
מתי הצלחת לתת שם לאירוע?
"עוד לפני האשפוז התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית. אז הבנתי כמה זה היה חמור. אחרי התקיפה התייעצתי עם עורכות דין. הן אמרו לי, 'את מבינה שזה אונס?'. לקח לי זמן לצאת מהעיוורון שהייתי בו".
הגשת תלונה במשטרה?
"כן. כמה חודשים אחרי האונס התלוננתי. כחודשיים אחרי כן קראו לי לעימות. פחדתי מזה פחד מוות. קיוויתי שהוא ייקח אחריות ויתנצל. במקום זה הוא טען שזה היה בהסכמה והטיח בי שאני שקרנית. כמו תמיד הוא היה מלא בביטחון וזחוח. עד כמה שזו הייתה חוויה קשה, זו גם הייתה חוויה מעצימה. נכנסתי בו. אמרתי לו שהוא ריסק לי את הביטחון העצמי ואת האמון באנשים".
"חומרי החקירה הוגשו לפרקליטות, והם הודיעו על סגירת התיק. התחננתי בפני הפרקליטה שהתקשרה לעדכן אותי, שלא יסגרו"
מה סטטוס התלונה כיום?
"חומרי החקירה הוגשו לפרקליטות, והם הודיעו על סגירת התיק. התחננתי בפני הפרקליטה שהתקשרה לעדכן אותי, שלא יסגרו".
זה המקום לציין שאם הקואוצ'ר היה פסיכולוג מורשה, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, היה חל עליו החוק המגדיר קשר מיני בין מטפל למטופל - גם בהסכמה - כעבירה פלילית (במקרה הזה, כנטען, לא הייתה הסכמה). אבל החוק השאיר את שדה הטיפול האלטרנטיבי פרוץ.
גליה שמילוביץ, עורכת הדין של סיגלר, מציינת: "תקיפה מינית חמורה של מטפל, שנותנים בו אמון, מהווה ניצול ציני חמור של פערי הכוחות הקיימים במערכות יחסים מסוג זה. במקרה של עדי, ניצל הפוגע את מעמדו כמי שבינו ובין עדי התקיימו יחסי תלות רגשית של מטפל־מטופלת, תוך כדי שהוא עושה שימוש במידע רגיש עליה, שאליו נחשף מתוקף תפקידו. אני מתכננת להגיש ערר על סגירת התיק, כמו כן תוגש תביעה אזרחית נגד המטפל ונגד הארגון שמעסיק אותו".

זיכרונות ילדות: הבית התפרק, עשיתי שטויות

סיגלר נולדה וגדלה בגבעתיים, בת שנייה מתוך שניים. הוריה התגרשו כשהייתה בת עשר והשבר היה גדול. "לאבא שלי היו עסקים ברומניה. כל עוד ההורים שלי היו נשואים, הוא היה על הקו. כשהם התגרשו, הוא עזב לרומניה. הייתי ילדה של אבא וחשבתי שאעבור לגור איתו. אבל הוא נסע לנסיעת עסקים ולא חזר במשך הרבה זמן. אבא שהיה נוכח, פתאום נעלם. הוא הכיר שם מישהי והתחתן. הרגשתי שהוא בנה לעצמו משפחה שאני לא חלק ממנה. נוצר נתק. ביום שמלאו לי 18, שיניתי את שם המשפחה שלי לשם משפחתה של אמי, סיגלר".
נשמע לא פשוט.
"היום אני רואה את חצי הכוס המלאה: הרווחתי את האמא הכי מהממת בעולם. אני אומרת את זה, ויש לי דמעות בעיניים. אבא שלי חזר לגור בארץ לפני עשר שנים. הוא הגיע עם אשתו ונולדו לו ילדים מקסימים. הקשר שלנו חזר בטפטופים".
כשהייתה בת 11, קרוב משפחה ניצל את הוואקום שנוצר מהיעדרו של אביה. הוא החל להגיע לביתם יותר ויותר, להתקרב אליה ולפגוע בה מינית. "הוא היה מנשק אותי על השפתיים, נוגע, מדבר איתי בצורה בוטה מינית. הייתי מנסה להתגונן. שמה את התיק על הרגליים שלא תהיה לו גישה, מדברת בטלפון כשהוא מגיע כדי שלא ינשק. לא היו לי כלים להגיד 'לא'. זה נמשך הרבה שנים, כמעט עד גיל 18. פחדתי לספר, כי המשפחה כבר התפרקה פעם אחת. היו לו אמירות שחקוקות לי בזיכרון ובלב, כמו 'אם אני נוגע בך זה כי אני רוצה שתרגישי בנוח איתי' ו'את כמו הילדה שלי'".
איזו ילדה היית? הרבה פעמים ילדים פגועים משדרים סימני מצוקה.
"הייתי ברדקיסטית גדולה. עשיתי שטויות והשעו אותי. הידרדרתי בלימודים והיו לי קשיים חברתיים. לא רציתי להכיר בעובדה שאדם כל כך קרוב אליי הוא הפוגע הכי גדול שלי. רק כשהתגייסתי לצבא הבנתי שאני פוסט־טראומטית. כבר בטירונות התחילו לי התקפי חרדה. הוצבתי כפקידה בתל השומר. אחרי חצי שנה השתחררתי".
מתי סיפרת לאמא שלך על הפגיעה שעברת?
"בגיל 20. סיפרתי לה שהוא נגע בי בצורה הזו והזו ושהוא מפחיד אותי. היא הייתה מזועזעת. לאחי קשה עד היום עם זה שהוא לא הצליח לשמור עליי. שלושתנו התנתקנו מאותו קרוב משפחה".
הוא ניסה לדבר איתכם כשחתכתם איתו את הקשר?
"כשהייתי בת 22 יזמתי איתו פגישה פנים מול פנים. אמרתי לו שהוא פגע בי מינית. הוא הגיב בהלם. הוא אמר, 'מה? איך? אני מצטער, לא התכוונתי למשהו כזה'. ניסיתי להאמין ולסלוח לו, אבל בשנייה הראשונה שהיינו לבד הוא עשה עוד מעשה, ושם זה נגמר".

מוטיבציה אדירה: להצליח בעסק, למצוא אהבה

סיגלר גרה במרכז תל־אביב בדירת קרקע מתוקה, עם כלבת הפקינז בלה שנוחרת לה על הרצפה בחמידות. "היא שאריות ממערכת היחסים שלי עם גלעד (שליט, ת"ב)", מחייכת סיגלר. "אימצנו אותה ביחד, ובפרידה היא הלכה איתי". את שליט הכירה כשהייתה בת 19 וחצי. הוא היה בן 27, שנתיים אחרי השחרור שלו משבי החמאס (שם הוחזק יותר מחמש שנים).
בסוף 2017, אחרי ארבע וחצי שנות זוגיות, הם נפרדו. "זו הייתה אהבה גדולה. גרנו יחד בהרצליה. אני למדתי תקשורת במרכז הבינתחומי, וגלעד למד שם כלכלה וקיימות. אני זוכרת שהיה לי קשה מאוד לספר לו שהשתחררתי מוקדם מהשירות הצבאי, הרגשתי כישלון. אבל התגובה שלו הייתה פרייסלס. 'שירתתי מספיק בשביל שנינו'".
"כשגלעד התארס כתבתי לו מזל טוב. מגיע לו את הכי טוב בעולם ואשתו נראית מקסימה. הוא ענה לי 'תודה רבה'. לא הוזמנתי לחתונה"
בשנה האחרונה הוא התחתן. איך הרגשת עם זה?
"כשנפרדנו, גלעד כבר היה בן 31 ולא הייתי בשלה לחתונה. אני מאמינה שיש סיבה שנשלחנו אחד לשני, והיינו שם בשביל מה שהיינו צריכים באותה התקופה. לשנינו כאב מאוד לפרק בית. עד היום אני בקשר עם אמא שלו, אביבה. אני שולחת לה הודעות בחגים ובימי הולדת. היא אישה יקרה ללבי. כשגלעד התארס כתבתי לו מזל טוב. שמחתי עבורו. מגיע לו את הכי טוב בעולם ואשתו נראית מקסימה. הוא ענה לי 'תודה רבה'. לא הוזמנתי לחתונה, אבל אם הייתי מוזמנת, הייתי באה ומביאה צ'ק יפה", היא מחייכת.
3 צפייה בגלריה
עדי עם גלעד שליט. הייתי מביאה צ'ק שמן
עדי עם גלעד שליט. הייתי מביאה צ'ק שמן
עדי עם גלעד שליט. "אני בקשר עם אמא שלו"
(יובל חן)
בארבע השנים האחרונות היא עובדת כמעצבת פנים בסטודיו של אמה חנה, "סיגלר סטודיו". "כשסיימתי את התואר עבדתי ארבעה חודשים במשרד פרסום, והבנתי שאני לא מסוגלת יותר לשבת מול מחשב כל היום. לקחתי קורסים בעיצוב פנים והתחלתי לעבוד בסטודיו שלה".
איך זה לעבוד עם אמא?
"זה לעבוד עם הכי טובה. אחרי הפרידה חזרתי לגור איתה. זה לקום כל בוקר בשש וחצי כדי להתייצב אחרי שעה באתרי בנייה. הייתי שולחת לה הודעת ווטסאפ מהחדר, 'שומעת, בוסית? יש פקקים. אני מאחרת'. אבל היא לא ויתרה לי. שיא החום, שיא הקור, אנחנו בודקות יציקות ושיפועים. היא קרעה אותי עד שאמרה, 'זהו, את בסדר'".
איך זה מסתדר כשאת כמעט בכל יום במסגרת טיפולית עד הצהריים?
"יש לי את כל ההבנה וההכלה ממנה. אף מעסיק לא היה מעסיק עובדת שנמצאת רק חצי מהיום. אני מחכה לחזור בכל הכוח ולתת בראש. זה גם העתיד שלי והעצמאות הכלכלית שלי. יש ביני ובין אמא שלי פינג־פונג יצירתי, ותוך כדי עבודה אנחנו גם מרכלות. היא שואלת על החברות שלי ואיך היה לי הדייט".
מה באמת קורה בשטח הזה?
"שלושה שבועות אחרי שהשתחררתי מהמחלקה הכרתי מישהו באפליקציה - התאהבות חזקה של שנינו. מההתחלה סיפרתי לו הכל. היינו יחד חצי שנה, גרנו ביחד, הוא תמך בי והיה חלק משמעותי בשיקום שלי. לפני כחצי שנה נפרדנו, אבל למדתי לאהוב את עצמי ולא להתנצל על מי שאני. כל אחד מגיע עם מטענים, צריך פשוט למצוא את האדם שיֵדע להכיל ולחבק את זה. הלב שלי הצליח להיפתח, ואני מקווה שהוא יצליח עוד פעם".
את יוצאת לדייטים?
"כן. אני רוצה אהבה. אני לא מוותרת. אני לא רוצה שהמטען שלי יגדיר אותי, יש בי עוד כל כך הרבה. יש לי מוטיבציה אדירה להצליח בעסק, למצוא זוגיות ולהיות אמא. היום אני יכולה להגיד שאספתי את השברים, רסיס אחר רסיס. זה לא היה קל. המדרון חלקלק. אבל אני לא מוותרת. אני לא רוצה לבזבז שנייה אחת יותר ממה שכבר נלקח ממני".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.