ביום שישי האחרון אירחו ליאורה ארגמני ובעלה יעקב את בתם היחידה נועה ואת החבר שלה אבינתן אור לארוחת שישי של ערב חג. ״ישבנו בשולחן ארבעתנו, אכלנו ושתינו, ואחר כך נועה ביקשה את האוטו", היא מספרת. "היא לא אמרה לי שהיא הולכת למסיבה. ידענו שהם הולכים לחוף הים. בעלי ואני הלכנו לישון, ובשש וחצי בבוקר העירה אותנו האזעקה. מאותו רגע התחלנו לחפש את נועה. היא לא ענתה לנו, לא יודעת למה. בשעות שאחר כך התקשרתי אליה והיא עדיין לא ענתה. הבנתי שמשהו לא בסדר".
ארגמני לא יכלה לדמיין שכעבור זמן קצר יופץ סרטון המתעד את הנפילה בשבי של נועה ואבינתן, כאשר היא נלקחת בכוח על אופנוע, מתייפחת וזועקת, והוא מובל ברגל על ידי שוביו. הסרטון הוויראלי שותף אינספור פעמים, הפך לאחד המזוהים ביותר עם המלחמה, ותמונתם של השניים אף הופיעה בכותרת הראשית של ה"דיילי מייל". לפי הדיווחים בני הזוג התחבאו במשך שעות, דיווחו על מיקומם וסימסו לעזרה, אך זו לא הגיעה, עד שהתגלו על ידי המחבלים.
מתי הבנתם שקרה משהו לבת שלכם?
"אף אחד לא דיבר איתנו במשך שעות. דרך החדשות יעקב שמע על המסיבה ברעים, ואני מכירה את הבת שלי טוב. היא אוהבת מסיבות. הבנתי שהיא כנראה שם.
"ישבנו בבית, לא ידענו מה לעשות. בעלי בכה, ואני אמרתי לו 'לך לחפש אותה בבית חולים, אולי נמצא אותה שם'. בינתיים חברים של נועה מאוניברסיטת בן גוריון התאספו והתחילו לעזור לנו. אנחנו שני אנשים מבוגרים ולא כל כך טובים בענייני טכנולוגיה בטלפון. ואז החברים שלה מצאו סרטון שבו נראית נועה עם אבינתן, כשהם נחטפים לתוך עזה על ידי חמאס. מאותו רגע קשה לנו מאוד. יעקב כל הזמן בוכה, לא אוכל ולא שותה. היא הבת היחידה שלנו״.
החטיפה של אבינתן אור ונועה ארגמני
ארגמני (61), אחות במקצועה, מתמודדת בימים אלה עם מחלת הסרטן ועוברת הקרנות. היא ילידת ווהאן בסין, שנולדה בשם צ'ונג הונג לי. היא הגיעה להשתלמות בישראל ב־1994, והכירה את יעקב בשכונה שבה התגוררה בבאר־שבע.
היא מאשרת כי נציג של צה״ל הגיע לביתם, אך לא ידע לתת להם הרבה מידע. דובר משרד החוץ בקשר עם המשפחה. כרגע נמצאת לצידם קבוצת חברים של נועה, שעומדת בקשר עם התקשורת בארץ, עם הצבא ועם שגרירות סין, ומסייעת לזוג ההורים. בינתיים פורסם סרטון נוסף של נועה, מהשבי, בו היא נראית יושבת ושותה מים מבקבוק.
הכעס העיקרי של ארגמני הוא לא על הממשלה וגם לא על הצבא. ״אני לא כל כך מבינה בפוליטיקה וכרגע יש לי הרבה בלגן בראש״, היא אומרת בכאב, ״אני רק מבינה שהיה אישור מהמשטרה לקיים את המסיבה הזו ולא מבינה איך זה קרה. איך משטרת ישראל נתנה אישור לקיים מסיבה במרחק של כמה מאות מטרים מעזה? איך קרה דבר כזה? הרי אפילו החמאס יכלו לשמוע שיש מסיבה ממרחק כזה".
אני מבינה שיש מאמץ דיפלומטי לשחרר את נועה, שהיא בעלת אזרחות סינית.
"פנינו לשגרירות סין. הידיעה על החטיפה שודרה גם בטלוויזיה הסינית. אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים ידעו על נועה ושיעזרו לנו".
יש לכם מסר לנועה?
יעקב, אביה: "אנחנו מתפללים שהיא תהיה איתנו פה בבית, בעזרת השם".
