"הקריירה שלי התחילה עם לימודי עיצוב גרפי בוויצו בחיפה. הרבה מהעבודות האמנותיות שלי התמקדו במיניות, ובעצם הנושא הזה תמיד היה קרוב ללבי", מספרת הידד ליטמן נחשון (43) מרמת-גן, מרצה ומנחת סדנאות למיניות, חוקרת ועורכת פורנו, פעילה בנושא סקס פוזיטיב, נשואה ואם ל-2.
"כשעברתי למרכז, התחלתי להתנדב בעמותת 'דלת פתוחה' למיניות בריאה. במקביל נתקלתי במודעת דרושים לעבודת עריכה בחברת תוכן, על תקן האחראית על ערוץ המבוגרים. מדובר בערוץ בתשלום שעוסק בפורנו וזמין לצפייה בחברות הלוויין והכבלים. התחלתי לעבוד שם לפני 12 שנים".
מה התפקיד שלך כולל?
"אני מנהלת את התוכן של הערוץ הארוטי, וגם מכינה את הסרטים לשידור: אני צופה בהם ומנקה מהם תכנים שאסור לשדר. אם משדרים פורנו בפלטפורמה ציבורית, אז יש כל מיני כללים ורגולציה בנושא".
כמו מה למשל?
"אסור, לדוגמה, לשדר שפיכה גברית, אסור לשדר מין אנאלי, אסור לשדר 'גאנג באנג' (מין קבוצתי), אסור תוכן עם קטינים ואסור להראות אלימות. אז את הדברים האלה אני מורידה, ואת שאר התוכן אני מחלקת לקליפים, נותנת להם שמות וכותבת תקצירים".
שפיכה גברית אסור? ומה עם שפיכה נשית?
"אני כן משדרת. החלטתי שכן".
איך הצפייה בסרטי פורנו מדי יום משפיעה עלייך בתור אישה שמגדירה את עצמה כפמיניסטית?
"נכנסתי לעבודה הזאת בידיעה שאלה התכנים שאני הולכת לעסוק בהם, ובגלל שאני אוהבת לעסוק במיניות ומחוברת לנושא, הוויז'ואל המיני הזה מאוד־מאוד עניין אותי. זה ממש מקור למחקר מבחינתי".
"אני מדברת עם צעירים על הבעייתיות שיש בפורנו, על משך הזמן עד הגמירה שאינו מציאותי, על העלילות המופרכות"
באיזה אופן?
"בגלל שאני מנחת סדנאות למיניות, אז הכרת העולם הזה וההבנה איך הוא עובד, הכרת השחקנים והשחקניות והאקטים השונים, מאפשרות לי להגיע לסדנאות עם צעירים ולהיות בעניינים. אם זורקים לי שמות של שחקנים, אני יכולה להעביר ביקורת ולחוות דעה ממקום של מי שבאמת מכירה את העולם הזה.
אני גם עוקבת אחרי חלק מהשחקנים והשחקניות באינסטגרם, ובימים אלה ממש אני כותבת תזה לתואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת בן־גוריון, שבה אני בוחנת את התכנים שכוכבי פורנו מעלים לרשתות החברתיות שלהם.
"עם זאת, בהחלט יש ימים שזה מרגיש כמו מנת יתר - שכבר מגעיל ודוחה אותי לצפות בזה, ואני מרגישה שהיה לי מספיק. ספציפית אחרי 7 באוקטובר היה לי קשה מאוד לצפות. יחד עם זאת, בגלל שרובם המוחלט של הסרטים שמשודרים בערוץ הזה הם לא הארדקור ולא אלימים, אז זה לא נורא מדי".
בתור מנחה למיניות בריאה, אני לא צריכה לספר לך על עשרות המחקרים שנערכו ב־20 השנים האחרונות, שמדברים על ההשפעה הבעייתית של צפייה בפורנו על דימוי גוף של בני נוער, ועל עדויות של שחקניות פורנו על התעשייה שפגעה בהן וניצלה אותן, או על פגיעות מיניות מאחורי הקלעים. איך המידע הזה מתיישב אצלך?
"אני מסכימה שזאת תעשייה פוגענית וקשה מאוד, אבל זה לא שחור ולבן. יש מורכבות בדבר הזה, וצריך ללמוד להחזיק את המורכבות הזו, כי הפורנוגרפיה לא תיעלם מהעולם בקרוב, היא רק הולכת ונהיית פופולרית יותר. יש שחקנים ושחקניות שהסרטים שלהם לא בהכרח פוגעניים. בנוסף, יש היום שינוי בנרטיב של שחקניות הפורנו. הרבה שחקניות חדשות הן פוסט־פמיניסטיות, ומעידות שהן נכנסו לעולם הזה מתוך בחירה מודעת, מהסיבות שלהן. שזה לא רק הכסף".
איך את מדברת עם צעירים על פורנו בסדנאות שלך?
"כמובן שאני בחיים לא אמליץ לצעירים ולקטינים לצפות בפורנו. עם זאת, אני אומרת להם שאם הם כבר צופים, חשוב להפעיל את הראש ולהיות ביקורתיים כלפי מה שהם רואים, ולנסות גם לאונן בלי זה. אולי לנסות לצפות רק בדקות הראשונות, ואז לעצור את הסרט ולהמשיך לאונן מהדמיון.
יש ימים שזה מרגיש כמו מנת יתר - שכבר מגעיל ודוחה אותי לצפות בזה. ספציפית אחרי 7 באוקטובר היה לי קשה מאוד"
"אני מדברת איתם גם על הבעייתיות שיש בפורנוגרפיה מבחינת אידיאל היופי הלא מציאותי, על משך הזמן עד הגמירה שאינו מציאותי, על חוסר התקשורת שיש שם, על העלילות המופרכות, על זה שאם בחורה נחמדה אליך, זה לא אומר בהכרח שהיא הולכת לשכב איתך עוד שנייה, ושזה באמת משהו שמיועד למבוגרים ועוסק בפנטזיה.
"אגב, בהרצאות שאני עורכת למנחות למיניות, אני מציגה את הכוכבים והכוכבות הכי גדולים בפורנו היום, כי אם הן מדברות מול בני נוער ומישהו פתאום יזרוק שם של שחקן, הן יֵדעו במי מדובר".
סקס טיפ: "גם פורנוגרפיה אפשר למנף למקום של שיח, תקשורת ולמידה".
