"טפשת היריון" (Pregnancy Brain), שנתפסת בעיני רבים כתופעה שמגחיכה נשים, היא תופעה אמיתית שאפשר לאבחן ולכמת אותה. הסיבה לכך שנשים רבות חשות במהלך תשעת חודשי ההיריון סוג של ערפל מוחי - שכחה, בלבול וקשיי ריכוז - נעוצה לפי המחקר המדעי בשינויים הורמונליים ומוחיים.
אולם שלושה מחקרים שהתבצעו על ידי שלוש חוקרות מובילות בעולם ואשר התפרסמו ממש לאחרונה, מצאו שהנושא מורכב ומסקרן הרבה יותר. החוקרות ביקשו לבחון מחדש את מה שקורה במוח הנשי במהלך ההיריון ולאתגר את התפיסה המוכרת. במקום לראות בכך תקלה זמנית, הן מציעות מבט אחר - מדובר בשינויים שעוברים על התאים האפורים במוח כתהליך טבעי, מדויק וחיובי של הסתגלות והתאמה לאימהות המתקרבת, מעין שדרוג ייעודי שצריך להתברך בו.

המוח מפצה על ירידה בתאים האפורים

מחקר בולט שנערך בספרד במסגרת פרויקט Be Mother בהובלת פרופ' סוזנה קרמונה ממכון גרגוריו מרניון למחקר בריאות במדריד, ביקש לבחון באמצעות סריקות MRI אם אכן חל שינוי פיזי במוח האישה בהיריון.
במהלך המחקר, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature Communications, נערכו סריקות מוח ל־127 נשים לפני ההיריון, במהלכו ולאחריו. אלה הושוו לסריקות של 32 נשים שלא היו בהיריון. לצד הסריקות נערכו גם בדיקות הורמונליות ומעקב דיווחים של המשתתפות על השינויים ברגשותיהן.
הממצאים המרכזיים אכן נרשם שינוי מוחי, תוך ירידה ממוצעת של 5% בחומר האפור - המרכיב העיקרי של מערכת העצבים המרכזית - אצל הנשים ההרות. ירידה זו הייתה קשורה לעלייה ברמות האסטרוגן בגוף. חלק משמעותי מהירידה נרשם באזור של רשת ברירת המחדל במוח, המשפיעה על התפיסה העצמית, עיבוד הרגשות, האמפתיה והאלטרואיזם. ככל שהשינויים במוח היו גדולים יותר, כך דיווחו הנשים כי הן חשות יותר קשר לתינוקות שלהן ומגלות יותר רגישות לצורכיהם. החומר האפור חזר בחלקו תוך שישה חודשים אחרי הלידה, מה שמצביע על שינויים מתמשכים.
פרופ' סוזנה קרמונה: "ההיריון משנה איברים רבים בגוף האישה, והגיוני שגם המוח משתנה. במקום להתמקד בתופעה השכיחה של איבוד הזיכרון במהלך ההיריון, יש להתמקד בכך שהאמהות מפתחות סט מלא של כישורים חדשים"
משמעות הממצאים שינוי זה במוח האישה ההרה, מדגישה פרופ' קרמונה, משמעותי כמו השינוי במוח בגיל ההתבגרות או בגיל המעבר. "אני אוהבת להשתמש במטאפורה של גיזום עץ. חלק מהענפים שנחתכים ממנו מאפשרים לו לצמוח בצורה טובה ונכונה יותר", היא כותבת במסקנותיה. "בטבע, לפעמים, פחות הוא יותר. המוח הנשי בהיריון מתחווט מחדש לקראת האימהות. ההיריון משנה איברים רבים בגוף האישה, הלב שלה יכול לגדול, תפוסת הריאות עולה, והגיוני שגם המוח משתנה. במקום להתמקד בתופעה השכיחה של איבוד הזיכרון במהלך ההיריון, יש להתמקד בכך שהאמהות החדשות לומדות ומפתחות סט מלא של כישורים חדשים".

היריון שני משפיע על המוח באופן שונה לעומת ההיריון הראשון

מתברר שלא כל היריון משפיע על המוח בצורה זהה. כך לפחות טוענים חוקרים מהמרכז האקדמי־רפואי UMC באמסטרדם, הולנד, אשר בחנו בעבר את השפעתו של היריון ראשון, וכעת ביקשו להרחיב את מחקרם ולראות אם להיריון שני יש מאפייני השפעה אחרים.
המחקר, שפורסם אף הוא ב־Nature Communications, בחן סריקות MRI של מוחן של 110 נשים, חלקן בהיריון ראשון, חלקן בהיריון שני וחלקן לא בהיריון, במטרה לבדוק אם יש הבדלים משמעותיים במבנה המוח ומה השלכותיהם.
הממצאים המרכזיים גם היריון ראשון וגם היריון שני גורמים לשינויים נרחבים במוח, בייחוד בנפח החומר האפור וברשתות העצביות, אם כי השינוי הדומיננטי יותר מתרחש בהיריון הראשון.
ד"ר אלסלין הוקזמה: "כל היריון משאיר 'חתימה עצבית' אחרת במוח האישה. בהיריון הראשון מתחדדת ההבנה החברתית, בהיריון השני - מנגנונים של קשב ותגובה לגירויים"
עם זאת, היריון שני יוצר שינויים ייחודיים משלו ולא רק חזרה על השינויים של ההיריון הראשון. השינויים ניכרים בעיקר ברשת הקשב הדורסלית, האחראית על קשב מכוון מטרה ועל התמקדות בגירויים ספציפיים ומרחביים, וברשת הסומטומוטורית האחראית על תכנון תנועתי.
נמצא קשר בין השינויים המוחיים למצבים רגשיים כמו דיכאון סביב לידה. בהיריון הראשון זה היה ניכר לאחר הלידה ובהיריון השני במהלך ההיריון.
משמעות הממצאים "כל היריון משאיר 'חתימה עצבית' אחרת במוח האישה", מסבירה החוקרת הראשית, ד"ר אלסלין הוקזמה. "המוח משתנה בדרכים דומות אבל גם שונות. בעוד שבהיריון הראשון בולטים שינויים באזורים הקשורים להבנה חברתית ורגשית שמחזקים את הקשר בין האם לתינוק, בהיריון השני מתחדדים דווקא מנגנונים של קשב ותגובה לגירויים, שיכולים להיות מועילים כשמטפלים ביותר מילד אחד, כלומר, המוח לא רק מסתגל אלא עושה זאת באופן מדויק לצרכים המשתנים של האימהות. לגבי הקשר לסכנה של התפתחות דיכאון, הממצאים יכולים לעזור לנו לזהות טוב יותר את הצרכים המדויקים של נשים בהריונות השונים".

היריון והנקה מגינים מפני הזדקנות המוח

ייתכן שהאנטי־אייג'ינג הכי משמעותי לבריאות המוח הוא היריון והנקה, אשר תורמים לבריאות הקוגניטיבית שלנו לטווח הארוך. מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) בחנו נתונים של יותר מ־7,400 נשים בגיל ממוצע של 70, שנכללו בשני מאגרי מידע של מחקרי בריאות לנשים בארצות הברית. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia, נאסף מידע מפורט על היסטוריה רפרודוקטיבית - מספר הריונות ומספר חודשי הנקה - ובו־זמנית נבחנו היכולות הקוגניטיביות של המשתתפות במשך תקופת מעקב של עד 13 שנה.
הממצאים המרכזיים נשים שעברו היריון במהלך חייהן הראו ציוני יכולת קוגניטיבית גבוהים יותר והזדקנות מוחית איטית יותר לעומת נשים שמעולם לא נשאו עובר ברחמן. כל חודש היריון נוסף היה קשור לעלייה של 0.01 נקודות בציונים הקוגניטיביים.
גם משך הנקה ארוך יותר נמצא קשור לביצועים קוגניטיביים משופרים - כל חודש נוסף של הנקה היה קשור לעלייה של 0.02-0.01 נקודות בציוני הקוגניציה הכללית, הזיכרון הוויזואלי והזיכרון המילולי.
פרופ' מולי פוקס: "השפעת ההנקה זהה להשפעת גורמים מגינים אחרים, כמו הפסקת עישון או פעילות ספורטיבית אקטיבית, שנמצאו אפקטיביים במניעת מחלות קוגניטיביות כמו אלצהיימר"
משמעות הממצאים "הריונות מעצבים את הבריאות הקוגניטיבית של נשים ומשאירים חותם מתמשך על מוחותיהן", אומרת החוקרת הראשית, פרופ' מולי פוקס. "השינויים יכולים לנבוע משילוב של גורמים ביולוגיים הורמונליים וגם מגורמים חברתיים כמו תמיכה, רשת חברתית ושינוי באורח החיים שקשורים לאימהות.
"בכל מקרה, המחקר מלמד שהשינויים שהמוח עובר במהלך ההיריון ולאחר הלידה אינם רק זמניים, אלא עשויים להיות חלק מתהליך הסתגלות ארוך־טווח ולספק יתרונות קוגניטיביים עוד שנים רבות לאחר מכן".
פרופ' פוקס מציינת עוד כי אף על פי שההשפעה המגינה על המוח נראית קטנה יחסית, היא זהה להשפעת גורמים מגינים אחרים, כמו הפסקת עישון או פעילות ספורטיבית אקטיבית, ושינויים קטנים כאלה נמצאו אפקטיביים במניעת מחלות קוגניטיביות כמו אלצהיימר.