את ההודעה המרגשת על קבלת אות הנשיא, קיבלה צ'ילה עזרא (50, אלמנה בזוגיות, אם לבת וסבתא לנכד) מדינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם. "אני עובדת איתה בוועדה המייעצת למשרד המשפטים, שדנה בבקשות הכרה של קורבנות סחר ועבדות מודרנית", מספרת עזרא. "התפקיד שלי הוא לייעץ לגבי בקשות הכרה של קורבנות שסחרו בהם. אמנם האות ניתן לי אישית, אבל הוא מגיע להרבה אנשים שמלווים אותי בדרך".
התרגשת לפגוש את הנשיא?
"בהחלט. הנשיא פרגן לי מאוד, אבל ההתרגשות האמיתית הייתה בהבנה שמכירים בתופעה הזאת, וזה שינוי משמעותי מאוד בתפיסה של המערכות השונות בנוגע לבעיית הסחר בבני אדם".
עד כמה רחבה תופעת הסחר בבני אדם?
"יותר ממה שאפשר לדמיין. סחר זה לא רק חטיפה מובהקת כמו במקרה שלי, זה יכול להיות מניפולציה, חטיפת דעת וניצול חולשתו של אדם, במטרה להוביל אותו לעשות דברים בעל כורחו כאילו מרצונו".
"הקשר עם בתי, שגדלה עם הוריי, התחדש, אך יש לנו דרך לעבור. הייתי רוצה שהיא תבוא לכאן, אבל היא לא יהודייה"
באילו נסיבות את נחטפת?
"השארתי את בתי אצל אמי ויצאתי לבלות עם חברה בפאב. שתינו נחטפנו. נמכרתי תמורת אלף דולר לסוחרי אדם מישראל. הביאו אותנו למכון ליווי בעכו, עבדנו שם כמה חודשים, לפעמים קיבלנו 20 צרכני זנות ביום. הצלחנו לברוח בעזרת מישהו שהבטיח שהוא יעזור, אבל בסופו של דבר הכריח אותנו לעבוד בזנות בשבילו בתל אביב. אחרי שנפלתי לסמים, התאהבתי בגבר ישראלי והתחתנתי איתו, ומאז במשך 20 שנה נאבקתי לקבל אזרחות ישראלית. הוא נפטר לפני שהצלחתי לקבל את האזרחות. לפני חמש שנים קיבלתי תושבות קבע".
"בן הזוג שלי הוא חלום שמתגשם. אנחנו חמש שנים ביחד, והוא שונה לגמרי מכל הקשרים שהיו לי"
למה כל כך רצית להיות אזרחית במדינה שנחטפת אליה?
"כי הרגשתי שיש לי פה יותר תמיכה לעומת תחושת הזרות שחשתי בהונגריה. בשלב כלשהו חזרתי להונגריה לצורך גמילה, ובאמת חשבתי להישאר שם. אבל זה היה כמו לחזור לארץ זרה. הייתי אדם אחר לגמרי, והקשר עם המשפחה היה טראומטי מאוד. במקביל בעלי יצר איתי קשר ואמר שהוא חידש את בקשת האזרחות שלי וביקש שאחזור, אז החלטתי שזה עדיף".
מי הראשון שהתקשרת לבשר לו על אות הנשיא?
"בן הזוג שלי, בן בכור, שהוא התיקון שלי בעולם והוא חלום שמתגשם. אנחנו חמש שנים ביחד, והוא שונה לגמרי מכל הקשרים שהיו לי: איש הייטק שעשה הסבה לשיפוצים, רחוק מאוד ממה שהכרתי".
איך הכרתם?
"באפליקציה. בדייט השלישי כבר סיפרתי לו, לא רציתי את המועקה הזו. הכנתי את עצמי נפשית שהוא יקום וילך, אבל הוא אמר לעצמו, 'אם אחרי מה שהיא עברה עדיין יש לאישה הזו אור בעיניים, היא כנראה משהו מיוחד'".
האם יש לכם כוונה להתחתן כדי שתוכלי לקבל אזרחות?
"אנחנו מבססים את העתיד שלנו כרגע, זה יקרה בקרוב. אבל אני רוצה להדגיש שהמאבק שלי לא היה על אזרחות, אלא על ההכרה של המדינה והחברה בישראל בכך שנעשה לי פה עוול".
את בקשר עם הבת שלך, שגדלה בהונגריה?
"הקשר התחדש, אבל יש לנו עוד דרך לעבור. הייתי רוצה שהיא תבוא לגור פה כדי שאוכל להיות יותר מעורבת בחיים שלה, אך זה לא מתאפשר כי היא לא יהודייה".
ממה את מתפרנסת?
"מהרצאות פרטיות על הסיפור שלי ומפאנלים שאני משתתפת בהם במסגרת סל תרבות של משרד החינוך, ובהם אני מדברת על הסרט 'זונה שכמוני', שעשו עליי יעל שחר ושרון יעיש. התחלתי גם לעסוק בתכשיטנות ואני מקבלת שכר מהוועדה המייעצת של משרד המשפטים".
