לאן אתה טס?", שאלה הסלקטורית בנתב"ג. "למאוריציוס", אמרתי והיא הרימה גבה: "מה זה? איפה זה?", שאלה. ואכן, את מאוריציוס קשה למדי למצוא על המפה. זהו אי קטן, ששטחו פחות מעשירית משטחה של ישראל. הוא שוכן בדרום האוקיינוס ההודי, פחות או יות בקו הרוחב של דרום אפריקה ובסביבתם של איים מפורסמים קצת יותר ובהם סיישל, מדגסקר וראוניון.
האי כאמור קטן, אבל שווה ובהחלט מתאים לאמרה "לא חשובה הכמות, אלא האיכות".
מה תמצאו במאוריציוס?
בעיקר טבע ירוק, אקלים חמים ונוח, ואוכלוסייה צבעונית ומדליקה:
ירוק. מאוריציוס הוא אי געשי שבמרכזו כמה פסגות המתנשאות לגבהים בינוניים של כ־800-700 מטר. האקלים הוא טרופי, גשם יורד בו רוב ימות השנה וכתוצאה מכך, כולו ירוק. דומה שאין מטר מרובע אחד הפנוי מצמחייה, כולל אפילו חלק מהחופים, שדקלי קוקוס ויערות עצי מנגרובים נטועים בהם עד קו המים.
למרות האכלוס המהיר של האי ב־250 השנים האחרונות, רק כ־22% משטחו מהווים שטח בנוי. כ־43% משמשים לחקלאות וכ־35% הם שטחי יער טבעיים, פארקים, אגמים וחופים, כך שבעיקר הטבע מדבר פה.
חמים. המיקום, בקרבת האזור הטרופי, מעניק למאוריציוס אקלים נוח. כמעט בכל השנה נעה הטמפרטורה סביב 33-22 מעלות בשעות היום ו־23-15 מעלות בלילה, ומי הים חמימים תמיד. למעט כמה ימי מזל רע במהלך השנה שבהם פוקדות את האי סופות ציקלון, תוכלו תמיד ליהנות מהחופים, מהים ומטיולים בטבע, מה שהופך את האי ליעד תיירות מבוקש, בדומה ליעדי נופש אחרים באוקיינוס ההודי ובהם סיישל והמלדיביים.
לאורך 330 הקילומטרים של חופי האי, שכ־150 ק"מ מהם מכוסים בחול לבן ויפהפה, פועלים מאות בתי מלון, כפרי נופש ודירות אירוח בכל רמה אפשרית, וכ־1.4 מיליון תיירים, רובם מאירופה, מבקרים באי מדי שנה.
צבעוני. גם ההיסטוריה והאוכלוסייה תורמים לאווירה: במאה ה־17 התיישבו באי ההולנדים, שהיו אז בשיא כוחם האימפריאלי וניסו לנצל את אוצרות הטבע המקומיים – עץ ותבלינים. בעיקר הם זכורים כמי ש"הצליחו" להכחיד חלק מבעלי החיים הייחודיים שהיו באי, ובהם עוף הדודו המפורסם.
בתחילת המאה ה־18 השתלטו על האי הצרפתים, שהביאו למאוריציוס את קנה הסוכר, גידול חקלאי שמהווה גם כיום גורם מרכזי בכלכלת האי. בין 1810 ל־1968 שלטו באי הבריטים, שייבאו לכאן אלפי עובדים מהודו. אלה שינו לתמיד את הדמוגרפיה ואת מבנה האוכלוסייה, התרבות והשפה, והפכו את מאוריציוס למה שהיא כיום: מדינת אי צבעונית ומגוונת, ובה בליל מדליק של תרבויות, שפות, דתות, מטבחים ומנהגים.
איפה היינו, מה ראינו?
דילגנו בין ריזורטים. אפשר ומקובל כמובן לבחור במלון אחד כדי לבלות בו חופשה, אבל למה לא לגוון? חופשה בת שבעה עד עשרה ימים מאפשרת להחליף שלושה־ארבעה בתי מלון, וללון רק שניים־שלושה לילות בכל אחד מהם.
המרחקים באי קצרים ממקום למקום, כך שהטרחה אינה גדולה: אריזה מהירה, צ'ק־אאוט, נסיעה קצרה, צ'ק־אין ואתן במקום חדש עם חוויות אחרות: החוף נראה אחרת, הפינוקים ושירותי המלון שונים, המסעדות מציעות תפריטים שמפתיעים מחדש ורשימת האטרקציות מתעדכנת: מלון אחד מתמקד למשל בספורט ימי; באחר יש מתקני גולף וטניס; והשלישי מציע ספא מהודר וסדנאות בישול, וכולם ממוקמים לצד הים הכחול והחמים, שתמיד כיף לשכשך בו. רק תבחרו וכמובן, תשלמו. אם כבר הגעתן עד מאוריציוס – מקסמו את החוויה.
התחלנו ב-C Mauritius Palmar - ריזורט צמוד חוף שמזכיר באווירה וברוח הצעירה הנהוגים בו כפר נופש באחד מאיי יוון: מהלובי יורדים ישירות לחוף, שלאורכו ברים המספקים בירה צוננת וקוקטיילים צבעוניים; בים מיטלטלות קלות סירות דייגים; שנורקלים וסנפירי צלילה ניתנים בלי הגבלה ומאפשרים להביט מקרוב בשונית אלמוגים עשירה בדגים; ואפשר לדלג בין חוף הים לבריכות אינפיניטי תכולות, הצמודות אף הן לבר משקאות מצויד היטב.
ב־C תמצאו 116 חדרים וסוויטות, מחלקן יוצאים היישר לחוף או לבריכה; ספא מושקע עם תפריט טיפולים מגוון; חדר כושר מאובזר ומרחב מצויד להעסקת ילדים ובני נוער.
האירוח המקובל כאן הוא על בסיס הכול כלול, ומומלצים המסעדה האסייתית, Wok 'N' Roll וחדר היין. זהו כיף של לוקיישן לחופשה, שמתאים לזוגות וגם למשפחות. מחירים? מכ־400 דולר לזוג ללילה, תלוי במועד ובסוג החדר.
מידע נוסף: c-resorts.com
עברנו ל-Belle Mare Plage - ריזורט מפנק ומעוצב בסגנון הנראה כלקוח מתוך מגזיני שיווק לאתרי נופש טרופיים: הוא שייך לרשת מלונות Constance, ממוקם בחוף המזרחי של האי, במרחק כ־60 ק"מ מנמל התעופה של האי, ומשתרע על שטח עצום בן כ־150 דונם שרובו מעוצב כגן טרופי.
יש בו 278 חדרים, מהם 155 סוויטות וגם 18 וילות המיועדות לבעלי תקציב של האלפיון העליון. בין המתקנים: מסלולי גולף בקנה מידה מלא עם 18 גומות בכל אחד, שמונה מסעדות ושמונה ברים, חוף חולי יפהפה שאורכו כשני ק"מ וספא על בסיס תכשירים של מותג העל Sisley, עם מגוון טיפולי וולנס ויופי. טיפ: מומלץ טיפול המכונה Sports, שהוא ממריץ ומהנה כאחד (כ־600 שקל לשעה).
17 צפייה בגלריה
שווה להשקיע בסדנאות, כמו זו, של אוכל מקומי. מלון Belle Mare Plage
(צילום: צביקה בורג)
אם נפלתן על מזג אוויר גשום, ה־Belle Mare הוא מקום טוב "להיתקע" בו. מוצעות כאן סדנאות מעניינות (לבישול, למשל), ופועל בו מרתף יין עצום, המחזיק בכ־35,000 בקבוקי יין מכ־2,800 סוגים מיקבים מכל רחבי העולם. המקום מציע ארוחות וטעימות יין כבר־מסעדה לאורחי המלון, וגם אופציה לארוחות פרטיות (למי שמוכנים לשלם), כולל שף וסומליה (מלצר יין) אישיים.
הזכרנו יין? רשת מלונות Constance משקיעה מאמצים ואמצעים בתחום זה, ורבים מאורחי מלונות הרשת מגיעים במיוחד כדי להשתתף כאן בחוויות הקשורות לטעימות יין. הרשת רוכשת מדי שנה קרוב ל־400 אלף בקבוקים, ומעסיקה בכל מלון אנשי מקצוע בתחום, העשירים בידע רב.
מידע נוסף: constancehotels.com
סיימנו ב-Prince Maurice - שבו התברר שכל מה שיודע לעשות מלון Belle Mare עושה ה"פרינס" (השייך אף הוא לרשת Constance), רק מפואר יותר וכמובן יקר יותר.
ה"פרינס" ממוקם לצד שמורת טבע שיש בה לגונות כחולות וחורשות סבוכות של מנגרובים, יש בו רק 89 סוויטות ווילות אירוח, והוא מצויד בכל הפאר והפינוק האפשריים: ספא מושקע, מתקני גולף וחדר כושר, מחלקה לטיפול בילדים ובריכות אינפיניטי ה"זורמות" לחוף מושקע, שאיש צוות מחלק בו ללא הרף פלחי אננס קפואים למשתזפים.
גם ה"פרינס" מצטיין בנושא היין והקולינריה: לא פחות מ־25,000 בקבוקי יין מיקבים מצרפת, ספרד, איטליה, דרום אפריקה, ניו זילנד ועוד אזורי יין ממתינים לטועמים במרתף מעוצב וצונן, לצד שלל מסעדות וברים. בטופ נמצאת Le Barachois - מסעדה הצפה על שורת דוברות וממוקמת בלגונה הצמודה למלון. בתפריט: מנות מהמטבח הצרפתי והאסייתי המבוסס על פירות ים ודגים, לצד יינות מתאימים. עוד חוויה במסעדה: תצפית מקרוב על הים מסביב, שבו שוחים להנאתם דגים ואף כרישים.
מידע נוסף: constancehotels.com
טיילנו בעיר ובטבע
פורט לואי (Port Louis) היא בירת מאוריציוס והעיר הגדולה בה. יש בה שוק צבעוני אבל לא גדול, טיילת מול הנמל, מרכז קניות מהודר וכמה מבנים היסטוריים עם סיפור מעניין. זו אמנם העיר הגדולה והחשובה במאוריציוס, אבל במידה וזמנכן מוגבל, אתן יכולות לוותר עליה ולהתמקד באטרקציות אחרות.
הגן הבוטני Sir Seewoosagur Ramgoolam נוסד במאה ה־18 ומשתרע על שטח בן כ־370 דונם. יש בו מאות מינים של עצים וצמחים, והאטרקציה העיקרית היא מיני־אגם ובו נימפיאות ענק (Giant Waterlilies) מרשימות.
טיפ: ברחבי הגן אין כמעט מידע על הצמחים השונים, אבל בכניסה תוכלו לשכור את שירותיהם של מדריכים. לא חייבים לעשות זאת, אפשר לשוטט עצמאית, וליהנות מהעצים והצמחים. הכניסה בתשלום.
סוכר, וניל, רום. לא מעט מרכזי מבקרים מציגים את התעשיות העיקריות של האי – סוכר, רום, תבלינים ווניל. כדאי לברר במלון לגבי מרכז שכזה, אחד קרוב ומושקע, עם מרכז מבקרים ראוי, ולהגיע לביקור.
פארקים, מפלי מים, מסלולי הליכה וטרקים. יש לא מעט מאלה ברחבי האי, בעיקר בחלקו המרכזי והדרומי, אבל חבל להתפזר. הגדול והמוצלח שבהם הוא Black River Gorges National Park, ששטחו 67 קמ"ר ויש בו כ־60 ק"מ של מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, המובילים לשטחי יער טרופיים, למפלי מים ולנקודות תצפית מרהיבות.
אם אתן בעניין, כדאי להקדיש למקום יום שלם, ולהגיע מוקדם בבוקר, מצוידות היטב (מים, מזון, כובע וחומר דוחה יתושים).
תנו מבט מבקרוב גם על המנגרובים, העצים יוצאי הדופן הגדלים על קווי החופים, בתוך מי הים המלוחים, וסביבתם מהווה בית למגוון בעלי חיים.
טיפ: כדאי תמיד להתייעץ במלון לגבי אטרקציות קרובות ונגישות. לעתים כדאי לשכור מונית למשך כל היום ולעבור ממקום למקום, לפעמים עדיף לשכור רכב ויש כמובן אופציות למדריך מקצועי עם רכב צמוד.
10 קטנות על מאוריציוס
מאוריציוס במספרים. שטח האי מאוריציוס הוא 1,865 קמ"ר. לשם השוואה, שטחה של ישראל עומד על כ־22,000 קמ"ר, כמעט פי 12; באי מתגוררים כ־1.26 מיליון תושבים; כ־48% מהתושבים הם הינדים במוצאם ובדתם, צאצאים לעובדים שהובאו לאי מהודו ובנגלדש על ידי השלטון הבריטי במאה ה־19. מבין היתר – כ־32% נוצרים וכ־18% מוסלמים; שפות הדיבור הנפוצות באי הן אנגלית, צרפתית וקריאולית – שפה המבוססת על צרפתית בשילוב ניבים מקומיים.
גשם הוא עניין יומיומי. מאוריציוס שוכנת כ־2,200 ק"מ מדרום לקו המשווה. האקלים נחשב טרופי קליל וגשם עלול לרדת כל יום. לרוב מדובר בענן חולף, שכעבור זמן קצר משאיר שמיים כחולים, שמש קורנת וחופי ים נקיים.
בעונה הגשומה יותר, בין נובמבר לאפריל ובעיקר בין ינואר למרץ, עלולות לפגוע באי גם סופות ציקלון המביאות לכמה ימי גשם, מה שעלול לפגוע בטיול. בעונה זו חפשו מלון שקיימות בו אופציות של פעילויות גם לימי גשם.
לא מדובר ביעד זול. מאוריציוס מדורגת במקום השני באפריקה ברמת התוצר לנפש, שנייה רק לסיישל, ולכן אינה יעד זול לתיירים. ועדיין, ברוב המסעדות, בתי המלון ואתרי הספא תשלמו פחות ממה שמקובל בישראל.
זה לא מקום לשופינג. אף אחד לא טס עד מאוריציוס כדי לחפש חנויות אופנתיות של זארה, ספורה או מנגו, למרות שבקניון Waterfront בעיר הבירה פורט לואי, כמו גם במרכזי תיירות בחופים היוקרתיים בצפון ובמערב האי, תוכלו למצוא חנויות מותגים למיניהן.
אפשר לקנות באי משהו מהדברים המקוריים שמייצרים בו, למשל תבליני וניל או זעפרן, תה מתוצרת מקומית, רום או משקה אלכוהולי נפלא דמוי יין לבן שמכינים מפרי הליצ'י. טיפ: אל תתפתו לתבלינים או למשקאות זולים בשווקים, מן הסתם הם אינם מקוריים.
המטבע המקומי הוא רופי. השער, נכון לינואר 2025, עומד על כ־6.90 שקלים (או 2.20 דולרים) ל־100 רופי. זכרו, שימוש בכרטיסי אשראי מחייב בשתי עמלות המרה: מרופי לדולר או אירו, ומהם לשקלים (אלא אם כרטיס האשראי מקושר לחשבון מט"ח). כרטיסי אשראי (וגוגל פיי) מתקבלים בכל מקום כמעט. במזומן יש צורך לתשלום לנהגי מוניות, לקניות בדוכנים קטנים בשווקים ולטיפים במסעדות.
נוהגים פה "הפוך". הנהיגה במאוריציוס היא בצד שמאל של הכביש, כמו בבריטניה, בקפריסין ובעוד מדינות שבהן שלטו פעם הבריטים. היזהרו במיוחד בעת חציית כביש, שכן האינסטינקט שולח את המבט שלנו לצד שמאל, שממנו מגיעות המכוניות אצלנו, אבל במאוריציוס הן מגיעות מצד ימין. שוכרות רכב? היו ערניות במיוחד בצמתים ובכיכרות, עד שתתרגלו.
אין צורך להתחסן. אין חיסונים שהם בגדר חובה לפני ביקור במאוריציוס, אבל כמו לפני כל טיול ביעד טרופי, כדאי שיהיה לכן כיסוי לצהבת מסוגי A ו־B, לטטנוס ולטיפוס הבטן – אם תחליטו לטעום משהו באזורים כפריים ובשווקים. כן מומלץ שימוש קבוע בדוחי יתושים.
חפשו את בעלי החיים. אין בעלי חיים גדולים באי, אבל אם תפקחו עיניים ותביטו בתשומת לב לסבך השיחים והעצים, תוכלו לזהות שם לטאות ושממיות מיוחדות וכן ציפורים מעניינות בשלל צבעים. אם אתן חובבות צילום, בואו עם מצלמה המצוידת בעדשה מקצועית.
בים הסיפור אחר: האי מוקף שוניות אלמוגים, והנוף התת־ימי – דגים, סרטנים, קיפודי ומלפפוני ים ועוד - דומה במגוון ובצבעים לזה של אילת או חופי סיני. שחייה בים הפתוח, מעבר למחסום שוניות האלמוגים, מחייבת זהירות. יש כרישים בשכונה.
אוכל? אל תתלהבו מדי. המטבח המקומי אמנם מגוון ושואב השראה בעיקר מהמסורות הקולינריות של הודו וצרפת ונהנה ממגוון דגים ומאכלי ים, אבל כדאי לדעת שרוב חומרי הגלם מיובאים, כולל הגבינות, הבשרים וחלק מהירקות. ארוחות הבוקר למשל, שבבתי המלון אצלנו בישראל הן פאר היצירה, לא מצליחות להתרומם במאוריציוס גם בבתי המלון המפוארים, ומסעדה טובה ממש, מחוץ לבתי המלון, כדאי לאתר באמצעות המלצה בלבד ולא באופן אקראי.
ארוחות הערב בבתי המלון הטובים הן סיפור אחר. כאן משקיעים בשפים, בחומרי גלם משובחים, בשירות וביצירתיות. כוונו את סדר היום הקולינרי שלכן לארוחות ערב, ומומלץ אפילו לוותר על ארוחת צהריים כבדה לטובת העניין.
הביטו למעלה, לדקלי הקוקוס. בכל פינה כמעט ברחבי האי מזדקרים דקלי קוקוס עמוסים בפרי. הפרי הכבד, בשלב ההבשלה שלו, נושר מטה ופגיעה ממנו עלולה להיות קשה ואף קטלנית (אגוז קוקוס בשל שוקל 2.5-1.5 קילו). העץ עמוס בפרי? אל תעמדו מתחתיו.
איך מגיעים?
בהיעדר טיסות ישירות בין ישראל למאוריציוס (נכון לעכשיו), ההגעה לאי דורשת חניית ביניים, למשל בסיישל או באדיס אבבה. אבל הדרך הגמישה ביותר לאי הירוק, גם אם לא הקצרה ביותר בזמן, עוברת בדובאי. "פליי דובאי" טסה 10-8 פעמים ביום בין נתב"ג לדובאי (משך הטיסה הוא מעט יותר משלוש שעות), ו"אמירייטס" טסה פעמיים־שלוש ביום מדובאי למאוריציוס (משך הטיסה כשש שעות וחצי) במטוסי הענק שלה, איירבוס 380 או בואינג 777.
מספר הטיסות הרב מאפשר גמישות: לבחור בשעות הנוחות לכן וגם להשאיר לעצמכן מספיק זמן כדי לבלות (ולקנות) בדיוטי פרי הענקי של דובאי, או לחילופין, אם תרצו להתפנק ותסכימו לשלם הרבה יותר, להעביר את הזמן באחד מטרקליני העסקים של "אמירייטס". תמצאו שם מגוון מסעדות וברי יין ואלכוהול, פינות ישיבה, אזור עישון, מיטות פרטיות לנמנום ואפילו מקלחות.
את המשך הדרך, בטיסה למאוריציוס, תוכלו להעביר בצפייה במסכים אישיים המותקנים מול כל מושב (יש גם סרטים עם תרגום לעברית), ואפילו תזכו לשתי ארוחות.
חשוב לזכור: כמו לרוב מדינות העולם כיום, נדרש מילוי מראש של טופס כניסה דיגיטלי, Mauritius All-in-One Travel Digital Form, ותמצאו אותו באתר: safemauritius.govmu.org. שמרו את הטופס המלא בנייד שלכם, וליתר ביטחון אפשר להגיע גם עם עותק מודפס.
- הכותב היה אורח רשת מלונות Constance Hotels
