עוגת קבר
המעצבת: "חשבתי שזו מתיחה, פחדתי לפרסם אותה"
אם עד לפני חודש היו שואלים את מעצבת העוגות לבנת כהן מה העוגה הכי הזויה שהתבקשה לעצב, התשובה הייתה: עוגה בצורת נייר טואלט! "את העוגה הזמינה מישהי עבור בעלה, ליום הולדת שלו", היא מספרת. "היא הסבירה שהוא נוהג לבלות הרבה זמן בשירותים, שכל החברים ובני המשפחה שלהם יודעים על זה, ושזה כבר הפך לסימן ההיכר שלו. לצד נייר הטואלט הוצב גם גוש 'קקי'".
מה שכהן (43), המתגוררת בכפר־מעש, לא תיארה לעצמה, זה שיום אחד תקבל בקשה עוד יותר הזויה. כזו שתשבור את הרשת במהירות ותהפוך אותה למרואיינת מבוקשת בכלי התקשורת: לעצב עוגת קבר!
"לפני חודש התקשר אליי בחור ששמו רובי", היא מספרת. "הוא סיפר לי שהוא ואחיו מתכננים מסיבת הפתעה לאמא שלהם, שחוגגת 60, ושהם רוצים שאעצב עבורה עוגה בצורת קבר. הייתי בשוק, במשך דקות ארוכות הייתי בטוחה שמדובר במתיחה. לקח לי זמן להבין שהוא רציני. הוא הסביר שהוא ואחיו האמצעי ידועים בהומור השחור שלהם, שאמא שלהם מכירה ואוהבת את ההומור ושהם בטוחים שהיא תקבל את העוגה ברוח טובה. הוא גם הדגיש שהם רוצים שעל המצבה יהיה כתוב שהיא חיה עד 2082, כך שיהיה ברור שהם בעצם מאחלים לה עוד 60 שנה".
אז הסכמת.
"לא מיד. עדיין היה לי קשה עם הסיפור. חשבתי לעצמי איך האמא תגיב: 'מה אם היא לא תקבל את זה טוב כמו שהם חושבים? מה אם באמת יקרה לה משהו בזמן שהיא תקבל את העוגה?'. בהתחלה ניסיתי להוריד אותו מהרעיון. אמרתי לו, 'בוא נחשוב על רעיונות מקוריים אחרים'. בהמשך הצעתי שיעלה גם את האחים שלו על הקו, לוודא שהם באמת חושבים כמוהו: שהאמא באמת תהיה סבבה עם זה. הוא אמר שהוא הבכור, שלאחותו הקטנה אין אותו הומור ושהיא בטוח תתנגד, אבל הוא העלה את אחיו האמצעי עדן. האח היה עוד יותר נחרץ ממנו. אחרי כמה שיחות איתם בעלי אמר לי: 'תקשיבי, את חופרת להם. זה מה שאנשים רוצים, תזרמי! את רק המבצעת'. בסוף הבנתי שהמשימה שלי היא רק לעשות את זה כמה שיותר ריאליסטי".
איך הכנת את העוגה?
"כדי לקבל השראה, חיפשתי עוגות קבר באינטרנט, אבל לא מצאתי. זה מה שגרם לי, בפעם הראשונה בחיי, להיכנס לגוגל ולחפש מצבות אמיתיות כדי לעצב בהשראתן. האחים רצו בהתחלה מצבה אחד על אחד: שאוסיף גם מגן דוד ואכתוב 'תנצב"ה'. אבל זה היה הקו האדום שלי. אמרתי להם 'עד כאן'".
ציפית שהעוגה תסחוף כך את הרשת?
"ממש לא. פחדתי להעלות צילום שלה לרשת. באופי שלי אני שמרנית וחששתי שזה לא יבוא טוב לכל אחד, שזה יעשה הרבה רעש שלילי. רק כעבור שבועיים עלה לי הרעיון לפרסם אותה ב'מאמאצחיק', כי ידעתי שבקבוצה הזו נשים ידועות בחוש ההומור שלהן, ושאולי שם היא תתקבל בהבנה. כמובן שלפני כן ביקשתי רשות ממקבלת העוגה, יעל סייג, שבאמת אהבה את העוגה - בדיוק כפי שהבנים שלה חזו. מה שכן, אני ממש לא חזיתי שהפוסט יתפוצץ בצורה כזו. 20 דקות אחרי שהעליתי אותו הוא כבר זכה לכמות לייקים ותגובות מטורפת".
נחמד.
"מאוד. רק שעכשיו אנשים לא מפסיקים להתקשר אליי ולהזמין ממני עוגות קבר. בדיוק הרגע סיימתי שיחה עם לקוחה שביקשה עוגת קבר לחברה שלה, בת 25! היא הסבירה שהחברה כל הזמן אומרת שהיא רוצה למות - לא בקטע אובדני אלא בקטע הומוריסטי. אמרתי לבעלי שלאור הביקוש אהיה בסוף כל כך משופשפת שעוד אוכל לעשות בעתיד הסבה ולעצב חלקות קבר אמיתיות. אבל ברצינות, אני מקווה שלא. אני עדיין הכי שמחה לעצב עוגות עם חדי־קרן וקישוטים ורודים".
קיבלה את עוגת הקבר: "האורחים היו בהלם"
"את העוגה קיבלתי מילדיי במסיבת הפתעה שהם ערכו לכבודי במסעדה לרגל יום הולדתי ה־60", מספרת יעל סייג מרמת־גן, מנהלת מרפאה בקופת חולים, נשואה פלוס שלושה (32, 29, 24). "מיד התחלתי לצחוק כי אני מכירה את השטויות ואת ההומור השחור של הבנים שלי, שום דבר לא מפתיע אותי. לי אין הומור כזה, אבל אני נהנית ממנו".
בכל זאת, אין משהו מלחיץ בלראות את השם שלך על מצבה?
"אני אדם אופטימי. כולנו נמות יום אחד, ואני מאמינה ב'מכתוב': כל אחד יחיה כמה זמן שהוא צריך לחיות, ולכן זה לא מפחיד אותי. בהתחלה בלטה לי מהמצבה של העוגה רק המילה 'סבתא'. אמרתי להם 'מה סבתא? אין לי בכלל נכדים'. הם ענו: 'נו נכון, זה כל הקטע, זה מיועד לעתיד'. אז גם ראיתי שהם כתבו שחייתי עד 2082. אמרתי, 'הלוואי, את זה אני קונה'".
איך האורחים במסיבה הגיבו לעוגה?
"הם היו בהלם. אחי תפס את הראש שלו. אחר כך אמרתי לו: 'רואים בתמונות שהיית ממש חיוור!'. הוא אמר: 'פחדתי מהתגובה שלך. אני לא הייתי מקבל את זה כמוך. לא הייתי מוכן שיעשו לי עוגה כזו'. אבל רוב האורחים, אחרי שראו שאני צוחקת, פרגנו וצחקו גם".
ואיך היה הטעם של העוגה?
"טעים מאוד. החלק העליון שלה, עם הכיתוב, נשאר אצלי במקרר שבועיים אחרי. כבר אי־אפשר היה לאכול את זה, אבל בכל פעם שפתחתי את המקרר, זה העלה בי חיוך".
עוגה בצורת ארון מתים
המעצבת: "אני מלאה אמונות תפלות, לעצמי לא הייתי מכינה כזו"
אולה ארד מגבעתיים קיבלה לפני שלוש שנים הזמנה לעוגה בצורת ארון מתים. "התקשרה אליי מישהי שאמרה שהיא מחפשת עוגה לא שגרתית ושאלה אם אני עושה כאלה", מספרת ארד. "מיד חשבתי שהיא מתכוונת לעוגות בקונספט של סקס, כאלה אני לא עושה, וכבר עמדתי לסרב. ואז היא הוסיפה שהיא חוגגת יום הולדת 31 ושהיא רוצה עוגה בצורת ארון מתים שתסמל את קבורת נעוריה. באופן אישי אני לא הייתי מכינה לעצמי עוגה כזאת כי אני מלאת אמונות תפלות, אבל כמובן שכיבדתי את רצונה וגם שמחתי מאוד לעבוד על העוגה. זה היה אתגר נחמד".
הזמינה עוגת ארון מתים: "רציתי להעביר מסר"
"את העוגה הזמנתי לפני שלוש שנים כדי לחגוג את יום הולדתי ה־31 עם חברים למשרד שבו עבדתי אז", מספרת אלה טורצ'ינה (34), רווקה מתל־אביב שעובדת בתחום ההייטק. "אני בחורה צינית מאוד ועלה לי רעיון לייצר עוגה שמצד אחד תשעשע את החברים ומצד שני תעביר סוג של מסר על ציפיות החברה מנשים אחרי גיל 30, שבגיל הזה כביכול כבר צריכות להיות נשואות וללדת ילדים. ביקשתי שעל הארון יהיה הכיתוב: 'כאן מונחים נעוריה של אלה, יום הולדת 31 שמח'".
איך היו התגובות?
"עוד לפני שהזמנתי את העוגה מאולה, דיברתי עם מעצבות עוגה אחרות, ואת רובן הרעיון הרתיע מאוד. הייתה שתיקה ארוכה מעבר לקו. גם החברים בעבודה היו מופתעים. הם ציפו לראות עוגת יום הולדת ופתאום ראו ארון מתים. אחרי שההלם עבר והם ראו גם את הכיתוב, הם התחילו לצחוק. העוגה הייתה טעימה מאוד, אז גם זה עזר מאוד".
עוגה בצורת אקונומיקה
המעצבת: "הגודל זהה לגודל הבקבוק"
"פנה אליי גבר שסיפר שלבת הזוג שלו יש אובססיה לניקיון ושהוא רוצה שאעצב לו עוגה בצורה של בקבוק אקונומיקה", מספרת מעצבת העוגות אולה ארד. "נהניתי מאוד לעבוד עליה והשתדלתי לדייק כמה שיותר בפרטים, הן מבחינת הגודל של העוגה, שתהיה זהה לגודל הבקבוק והן מבחינת המדבקה. רק שיניתי טיפה את הכיתוב: 'אקונומיקה סמיכה לשולי מאיציק באהבה'. בצד היה הכיתוב הרגיל 'לא למאכל', למרות שבדיעבד אולי הייתי צריכה לשנות ל'כן למאכל', כי העוגה כמובן הייתה אכילה בהחלט. הציפוי היה עשוי מבצק סוכר ובפנים זו הייתה עוגת שוקולד עם שכבות".
הזמין עוגת אקונומיקה לזוגתו: "היא אמרה: 'תשים בארון חומרי הניקוי'"
"אני בזוגיות פרק ב' כבר עשור", מספר איציק עזוז (67), פנסיונר מגבעתיים. "בת הזוג שלי, שולי, חולת ניקיון באופן קיצוני. כשאנחנו הולכים לעשות קניות, דבר ראשון היא הולכת למדף האקונומיקה. אני שם בעגלה שני בקבוקים והיא אומרת, 'לא מספיק, שים עוד'. אז יום אחד עלה לי רעיון: להכין לה עוגה בצורת בקבוק אקונומיקה. היא לא חגגה יום הולדת ולא היה שום אירוע מיוחד, זה היה סתם בשביל הצחוק".
זו בדיחה מושקעת מאוד.
"אני מודה שאולה, המעצבת, הכינה עוגה שהייתה מעל ומעבר לציפיות שלי. היא עשתה אותה בצורה כל כך מדויקת שזה נראה כמו בקבוק אקונומיקה לכל דבר. אספתי את העוגה ממנה בצוהרי שישי. זוגתי הייתה במטבח, עסוקה כולה בבישולים, והנחתי את העוגה לידה על השיש כשהיא עטופה בנייר שקוף. היא מיד התחילה לרטון: 'מה אתה שם את זה על השיש? תשים בארון של חומרי הניקוי'. התחלתי לצחוק, והיא המשיכה לצעוק: 'מה אתה עושה שטויות ועוטף לי בקבוק אקונומיקה בנייר מתנה?'. אמרתי לה: 'זו עוגה'. היא לא האמינה ואמרה: 'אתה והשטויות שלך'. אמרתי לה, 'תחתכי ותראי'. רק אחרי שהיא חתכה היא האמינה. כמובן, היא הייתה בשוק. בערב אחרי הארוחה כל הילדים וכל הנכדים אכלו מהעוגה. זה היה גם מצחיק וגם טעים".
עוגה בהשראת "וונסדיי"
המעצבת: "אני יוצרת, לא מחנכת"
מעצבת העוגות ענבר מנור מרמת־גן קיבלה לאחרונה בקשה לא שגרתית ומלחיצה משהו: לעצב עוגה בהשראת הסדרה "וונסדיי", ליום הולדת של ילדה בת עשר. "ההזמנה הייתה לפני שלושה שבועות", מספרת מנור. "האמא אמרה שהבת שלה רוצה עוגה בהשראת 'וונסדיי', ואמרתי לה שלא אמורה להיות בעיה, שאני אמנם לא מכירה את הסדרה, אבל שאבדוק בגוגל. מצאתי, שלחתי לה את התמונה של הדמות הראשית, והיא אמרה 'מצוין, זה זה'. היא הוסיפה שאחרי שהבת שלה תחזור מבית הספר היא תחזור אליי עם פירוט מדויק יותר".
ואז?
"הילדה ביקשה שיהיו בעוגה דם, סכינים והדמות של וונסדיי. כמובן, לפירוט הזה לא ציפיתי. כתבתי לאמא 'וואו', והיא מיד כתבה בצורה הומוריסטית: 'כן, כן, אני יודעת, אני צריכה גם פסיכולוג'. היא הבינה שהבקשה קצת חריגה. מצד שני, היא אמא שבסך הכל רצתה שהבת שלה תהיה מרוצה ביום הולדתה, ולכן זרמתי איתה".
איך הכנת את העוגה?
"זו הייתה עוגת פרווה כי אחת מילדות הכיתה סובלת מרגישות ללקטוז, אבל בפנים היו הרבה דברים טובים כמו לוטוס ועוגיות אוריאו. את הסכינים הכנתי מדפי סוכר ואת הדם עשיתי באמצעות מחית תות".
יש עוגה שסירבת בעבר להכין?
"עד היום לא נתקלתי בדבר כזה. בגדול אני רואה את עצמי כיוצרת, לא כמחנכת".
הזמינה עוגת וונסדיי: "פחדתי מתגובות ההורים"
"את יום הולדתה העשירי של הבת שלי החלטנו לחגוג בבאולינג", מספרת אודליה בשני (29), סטודנטית ללימודי סיעוד מתל־אביב, גרושה ואמא לשניים. "תכננתי לקנות לה עוגה רגילה מהמאפייה ליד הבית, אבל כמה ימים לפני יום ההולדת היא אמרה שהיא רוצה עוגה של 'וונסדיי'. שאלתי אותה 'מי זו?', והיא ענתה שזו סדרה שהיא צופה בה. עד אז עוד לא יצא לי לצפות איתה בסדרה. כשהמעצבת שאלה אותי אילו דמויות בדיוק הילדה רוצה על העוגה, כתבתי הודעה לבת שלי, היא ענתה כפי שענתה ואני מודה שבהתחלה היססתי לא מעט. חשבתי - איך אני שולחת למעצבת דבר כזה? מה היא תחשוב על הילדה? מה היא תחשוב עליי? אבל בסוף החלטתי לכבד את הבקשה של הבת שלי, בעיקר כי לפני שנה, עקב סיבות אישיות, לא עשינו לה חגיגת יום הולדת".
בכל זאת, סכינים, דם... יש הרבה אלימות על העוגה הזו.
"חשוב לזכור שהסכינים והדם לא נמצאים על העוגה ללא הקשר. הם בהשראת סדרה שצפיתי בה אחרי כן עם הילדה שלי. יש בה בהחלט אלימות, אבל הרבה ילדים צופים בה היום. מה גם שבהמון סדרות וסרטים לילדים יש אלימות. אני תמיד עם היד על הדופק ורואה שהתכנים שהילדה שלי חשופה אליהם לא משפיעים עליה באופן שלילי. בסופו של דבר, אני תמיד רוצה שהיא תהיה פתוחה איתי ואני חושבת שזה מתחיל פה: בין אם לספר לי על הסדרה שהיא אוהבת, או לבקש עוגה מסוימת שנחשבת לא שגרתית".
איך היו התגובות כשהגשתם את העוגה?
"הילדות שהוזמנו למסיבה כמובן התלהבו בטירוף. אני מודה שקצת חששתי ממה שיחשבו ההורים, אבל לשמחתי כולם אמרו רק 'וואו', 'איזה מקורי'. אף אחד לא הזדעזע".
עוגת מוח
שמרית אטיאס הכינה לאחרונה גם עוגה בצורת מוח. "הבקשה הגיעה ממש לא מזמן מלקוחה שסיפרה שאחיה הצעיר חוגג יום הולדת והיא חשבה על עוגה בצורת מוח בגלל שקוראים לו "הגאון של המשפחה", היא מספרת.
יש עוגה שלא הסכמת לעשות?
"הייתה רק עוגה אחת שכמעט סירבתי להכין. מישהי ביקשה שאעצב עוגה בצורת איבר המין הנשי לרגל יום הולדת של חברה שלה, שהכינוי שלה בין החברות הוא 'טוטה'. אני מודה שזה קצת הגעיל אותי. בסוף הסכמתי, אבל הכנתי אותה כשאני מנותקת רגשית. את כל העוגות שלי אני מצלמת, ואותה בחרתי לא לצלם".
עוגת ג'וק
המעצבת: "הפתעה למישהי שמפחדת מג'וקים"
לדברי שמרית אטיאס, מעצבת עוגות מאשקלון, רוב העוגות שהיא מתבקשת לעצב הן עוגות סטנדרטיות "בסגנון של טיקטוק וסמי הכבאי". עם זאת, במהלך 15 שנות עבודתה היא בהחלט נתקלה בכמה בקשות לא קונבנציונליות. "לפני חמש שנים קיבלתי הזמנה לעצב עוגה בצורת ג'וק", היא מספרת. "ההזמנה הגיעה מנער בן 17 שסיפר שלאמא שלו, שחוגגת יום הולדת, יש פוביה רצינית מג'וקים. הוא חשב שיהיה מצחיק שהיא תרים את הכיסוי ותראה את העוגה. הייתה לי גם בקשה לעוגת אוזן!
בחור אחד סיפר שלאשתו יש פטיש לאוזניים ורצה שאכין עוגה בקונספט. בהתחלה הוא הציע עוגה שמעליה יהיו הרבה מאוד אוזניים, אבל אמרתי לו שזה כבר ייראה מטריד מדי, אז הסכמנו בסוף על אוזן אחת גדולה. לקישוט שמתי לידה גם מקל אוזניים".
