לפני כמה שנים ישבה יפעת לוין, מאמנת כושר ותזונה, בתא הכבוד בגמר ה־US Open, במשחק מטורף בין טניסאי־העל פדרר וג'וקוביץ'. פתאום נכנס ביל קלינטון לתא. "כולם הסתובבו אליו והשתרר שקט", משחזרת לוין. "אני רציתי לדבר איתו על התזונה שלו, ידעתי שהוא שומר מאוד על אורח חיים בריא ועושה כושר, לא סתם הוא נראה כמו שהוא נראה. ניגשתי אליו, סיפרתי לו שאנחנו אוהדים גדולים שלו מישראל, ושאלתי אותו מה כוללת התזונה שלו. אני הייתי טבעונית הרבה שנים, לא בשר, לא חלב ולא ביצים, ובזכותו חזרתי לאכול סלמון ארבע פעמים בשבוע".
תעוזה היא שם המשחק של לוין. גם כשהייתה בעבר שדרנית הקווים של ערוץ הספורט, היא לא עשתה חשבון. זכורה במיוחד הפעם ההיא כשסיקרה משחק כדורגל בין בני יהודה למכבי חיפה ותועדה מתקרבת לשופט ומצמידה אליו מיקרופון בשידור חי. בעקבות התקרית החליטה התאחדות הכדורגל לאסור עליה להיכנס לתחומי המגרש והיא חטפה השעיה לשני משחקים. הסיפור קיבל כותרות, ולוין (אז יפעת לין) נעשתה עיתונאית הספורט המדוברת של אותו שבוע.
את זוכרת מה קרה שם? "דחפתי על הדשא מיקרופון לשופט הכדורגל אלון יפת, בזמן שהתלבט עם מישהו על השאלה אם צריך היה לשרוק פנדל. הוא נשמע אומר שלא היה צורך לפסוק פנדל, אבל לבסוף הוא כן שרק, כי היה שם עליהום של הקהל. כל זה עלה בשידור, והתאחדות הכדורגל החליטה להוציא לי כרטיס אדום, קולטת? מנכ"ל ערוץ הספורט דאז, אבי בר, נלחם בשיניים לבטל את ההרחקה וחזרתי למגרש".
התחרטת? "מעולם לא, זה חיזק את המעמד שלי. הבינו שאני לא פראיירית, שאני יכולה להביא כל סקופ".

טבעונית שאוכלת סלמון

היום, בגיל 52, לוין עדיין מקפידה על תזונה טבעונית (כאמור, למעט הסלמון), על שבעה אימוני כושר בשבוע, ויש לה רק חלום אחד - להרים את כולנו מהספה ולהזיז לנו את הישבן. "יש לי מוטיבציה וכוח להעביר את האנרגיה הזאת לאנשים", היא מחייכת. "גם לפני 25 שנה, כשדרנית ספורט עם מיקרופון ביד העברתי את הידע שלי, את החוזק והביטחון שלי, ועם השנים ניתבתי את זה לעולם הכושר".
4 צפייה בגלריה
יפעת לוין
יפעת לוין
החלום: להרים את כולנו מהספה
(צילום: יאיר שגיא)
היא נולדה בחיפה, וגדלה בהרצליה וברמת אפעל, ילדה אמצעית בין שלוש בנות. אמא מנהלת בית ספר, אבא מהנדס אלקטרוניקה. "אמא שלי אומרת שהאהבה שלי לספורט הגיעה ממנה, ואבא שלי, שהוא בן 85, רוכב על אופניים ושוחה כל יום. טפו חמסה". בצבא שירתה כמש"קית ת"ש של סיירת דובדבן, ואחרי השחרור למדה תקשורת במכללה האקדמית תל אביב־יפו. "כשהייתי ילדה השתתפתי בשתי תצוגות אופנה וניסיתי להתקבל לפסטיגל, אבל לא התקבלתי. אמא מספרת שכשהיינו נוסעות באוטובוס לסבתא בחיפה, הייתי נעמדת בסוף האוטובוס ומתחילה לשיר".
את הקריירה שלה בערוץ הספורט החלה בימיו הראשונים, בתפקידי הפקה ובימוי, וכעבור שנתיים מונתה לכתבת חדשות וכאמור שדרנית קווים ממשחקי כדורגל וכדורסל. מעט נשים היו שם - מירי נבו, שושי אלוני, לילך סונין וגם אופירה אסייג - אבל הן היו הדור שפתח דלת לנשים לעולמות הספורט.
"עבדתי כל יום מהבוקר עד 12 בלילה", היא מספרת. "היו משחקים שעמדתי מול יציע מפוצץ של אוהדי בית"ר ששרו לי 'בלונדינית מזדיינת', ואני מחאתי להם כפיים. הייתי הכתבת הבלונדינית שהגיעה עם עקבים גבוהים למגרש וקיבלתי קצת תשומת לב. לא התרגשתי. אגב, כשהגעתי לערוץ הספורט היו שם כל מיני בנות שאמרו עליי, 'זאת הגיעה בשביל לתפוס כדורגלן'. הכי לא עניין אותי בעולם. מה שרציתי זה להיות על המסך".

כמה מאתגר היה לעבוד בשנות ה־90 בסביבה גברית כל כך? "הייתה אווירה שוביניסטית, והיו גם הטרדות מיניות, אבל אחרי כמה שידורים וכמה סקופים שהבאתי, התייחסו אליי ברצינות. למשל, הבאתי את הידיעה שאבי נמני עובר ממכבי תל אביב לבית"ר ירושלים. הייתי פושרית חבל על הזמן. חיכיתי עם צלם שמונה שעות בחניון המשרד של עורך הדין שלו".
הייתה אחווה בין עיתונאיות הספורט? "מירי ואני חברות טובות עד היום ואני חולה עליה. אופירה תמיד הייתה שם ועזרה לכל מי שהייתה צריכה. היא לא במקרה הגיעה לאן שהגיעה. הייתה בהחלט אחוות נשים".

אהבה לפני הכול

אפשר לומר שאת ההרחקה האמיתית ממגרשי הכדורגל קיבלה לוין בגלל האהבה. את אורי לוין (55), אז טייס, גרוש בלי ילדים, הכירה בעת שהגיע לביקור בארץ. הוא עבד בחברת הייעוץ מקינזי, וסומן כהבטחה שהתממשה, כשנהיה לימים מנכ"ל בנק דיסקונט בניו יורק ובהמשך מנכ"ל דיסקונט בישראל. היום לוין הוא מנכ"ל חברת "תדהר", קבוצת בנייה בינלאומית.
4 צפייה בגלריה
עם בעלה, אורי לוי "הוא באמת האביר על הסוס הלבן, לא סתם חיכיתי עד גיל 29"
עם בעלה, אורי לוי "הוא באמת האביר על הסוס הלבן, לא סתם חיכיתי עד גיל 29"
עם בעלה, אורי לוי "הוא באמת האביר על הסוס הלבן, לא סתם חיכיתי עד גיל 29"
(צילום: אלבום פרטי)
"הכרנו במסעדת 'ננוצ'קה'", היא נזכרת. "הגעתי ברבע ל־12 בלילה, אחרי מהדורה של חדשות הספורט. הוא עמד בחוץ. ראיתי גבר חתיך עומד ומדבר בטלפון. נפגשנו כמה פעמים והוא חזר ללונדון, שם למד לתואר שני ב־London Business School. הוא היה בדיוק בין פרויקטים בעבודה, אז היה לו זמן ונפגשנו בתאילנד. תוך זמן קצר הוא בא לארץ, ואז אני נסעתי ללונדון, כי הייתה פגרת הקיץ של הכדורגלנים ויכולתי להרשות לעצמי לנסוע. עניין של טיימינג, זה היה ממש גורל. הוא באמת האביר על הסוס הלבן. לא סתם חיכיתי עד גיל 29".
שלושה חודשים לאחר שהכירו הודיעה לוין לבוסים שלה בערוץ הספורט שהיא עוברת ללונדון. מנכ"ל הערוץ אמר לי, 'את תהיי הכוכבת הבאה של חדשות הספורט ואני משלב אותך במהדורה המוקדמת, את לא נוסעת ללונדון'. אמרתי לו, 'אני כן נוסעת'".

אימון שלוקח לקצה

יונתן (20), בנם הבכור של בני הזוג, נולד בלונדון. כשהיה בן שנה חזרו לארץ לרגל מינויו של אורי כעוזר מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו. בן (18) כבר נולד בארץ. ב־2017 שוב עברה המשפחה בעקבות עבודתו של אורי, הפעם לניו יורק. שם התאהבה לוין באימוני הכושר האינטנסיביים בעקבות פגישה עם מאמן כושר ניו יורקי בשם אריק ווילסון, שפיתח שיטת אימון בעצימות גבוהה בשם Hit. היא החלה להתאמן בשיטה, ובהמשך נהייתה מאמנת בעצמה. "הוא היה מגיע עם אנרגיות מטורפות לאימון אירובי משולב כוח וצועק על מי שלא עשה מה שהוא מבקש. 'לך תשב בקפה בחוץ, יעלה לך זול יותר', נהג לצעוק על המתאמנים שלו. הוא זה שפתח לי את הצ'אקרות לעולם הכושר.
"באימונים הראשונים הרבה פעמים אנשים מקיאים. שחרור אנדורפינים קורה רק במצב שאתה באמת מביא את הגוף שלך אל הקצה. זה באמת אושר עילאי, שעד שאתה לא חווה אותו אתה לא מבין מה זה".
כשחזרו ארצה מניו יורק, כעבור שלוש שנים, שקלה לוין להביא את השיטה הזאת לארץ, אבל הזיכיון היה יקר מדי והיא קיבלה רגליים קרות. היום היא מאמנת כושר מבוקשת בהולמס פלייס בתל אביב. "גיליתי דרך הספורט את הכוח שלי להשפיע על אנשים. בניתי קהילה עוצמתית של כאלה שבהתחלה היו בקושי קמים מהכיסא והיום הם מסוגלים לרוץ חמישה קילומטרים ולעשות פוש־אפים. שיניתי להם את החיים".
נשמע מאתגר. "זו עבודה, זה לא קסם, זה תהליך שלוקח זמן. בהתחלה הסברתי למתאמנים שלי: 'אתם לא מיד תרדו במשקל ולא יהיו לכם ישר שרירי בטן. בואו, עד לפני רגע בקושי יכולתם לקום להכין לעצמכם קפה, אבל בסוף התהליך אתם תהיו אנשים אחרים'".
"דחפתי על הדשא מיקרופון לשופט הכדורגל אלון יפת, בזמן שהתלבט אם צריך היה לשרוק פנדל. התאחדות הכדורגל החליטה להוציא לי כרטיס אדום, קולטת? מנכ"ל ערוץ הספורט דאז, אבי בר, נלחם בשיניים לבטל את ההרחקה וחזרתי למגרש".
עד כמה הספורט נוכח בחייך האישיים? "אין דבר כזה לוותר על אימון יומי. אם אני לא מתאמנת בבוקר, אתאמן בערב ואוותר על אירוע חברתי שאורי ואני מוזמנים אליו. זר לא יבין זאת. אורי אומר לי: 'לפעמים אני מרגיש שזה חשוב לך יותר מהכול'.
לאחרונה מתחזקת לוין חשבון אינסטגרם עם כ־25 אלף עוקבים. היא משתפת אותם בתזונה שלה, מציגה תרגילי כושר לפתוח איתם את הבוקר, תמיד בבגדי כושר מעוצבים ועל רקע הבריכה של הווילה המפוארת שלהם ברמת השרון.
איזה סרטון הפתיע אותך בכמות הצפיות שלוֿ? "סרטון שהעליתי לפני כמה חודשים שכבר קיבל 5,000 שיתופים, גם אנשים מחו"ל הגיבו לו. אני קוראת לו מאה־מאה־מאה־מאה - 100 תרגילים שיעזרו לחיזוק השרשרת האחורית של הגוף - רגליים, ישבן, ירך קדמית ואחורית, שרירי הליבה, סומו סקווט וירכיים פנימיות. נשים מכל הארץ כותבות לי: 'אני קמה כל יום, מחברת את הטלפון לטלוויזיה ועושה את האימונים שלך, שינית לי את החיים'. מישהי שהיא באמצע תהליך גירושין מחיפה כתבה לי: 'לא יצאתי מהמיטה עד שפגשתי אותך, והיום אני קמה עם חיוך ומחכה לראות מה תגידי בבוקר".
את עדיין צופה בכדורגל? "פעם הייתי מחוברת בכל איבריי. הייתי רואה אפילו משחקים של בני סכנין נגד מכבי אשדוד ומושיבה את אורי המסכן איתי מול הטלוויזיה. היום אני צופה פחות בכדורגל ישראלי. הילדים שלי חולים על ארסנל, אז אני רואה איתם את ליגת האלופות".
מסר לקוראים ולעוקבים? "אני מקפידה כל שנה לעשות בדיקות סקר. הייתי לפני שלושה חודשים בבדיקות בתל השומר, והקרדיולוג אמר לי: 'שבי כאן בחדר, וספרי לכל אחד שנכנס מה את עושה, כי הלב שלך הוא של ילדה בת 20'".
4 צפייה בגלריה
"היום אני רואה פחות כדורגל ישראלי"
"היום אני רואה פחות כדורגל ישראלי"
"היום אני רואה פחות כדורגל ישראלי"
(צילום: יאיר שגיא)

החיים הבריאים על פי יפעת לוין

שינה ויקיצה
  • אני מאמינה ב־8-7 שעות שינה בלילה.
  • כשאני מתעוררת אני מיד שותה כוס מים פושרים כדי להעיר את הגוף שהתייבש בלילה, וכעבור 20 דקות אני שותה כוס אספרסו בלי חלב.
  • בערב אני מסיימת את היום עם כוס מים חמים, מקל קינמון וכמה פרחים של ציפורן כדי להרגיע את הקיבה ולהפחית את הסטרס.
פעילות גופנית
  • פותחת את הבוקר בתנועה, מותחת את הכתפיים לאחור כדי לשחרר עומס מהגב.
  • מחנה את הרכב רחוק מהסטודיו שבו אני מאמנת ומתאמנת, כדי לפתוח את היום בהליכה.
  • אין דבר כזה לא לעשות ספורט כל יום, גם בחופשה. כשהיינו בחופש בסרי לנקה, הרצתי את החברים שלנו איתי בשדות האורז.
תזונה
  • לא נוגעת במשקאות דיאטטיים, זה הרסני לגוף. שותה רק מים, אספרסו ויין באירועים.
  • כשאני אוכלת לחם במסעדה, תמיד אבקש לחם מחמצת.
  • בבית אני אוכלת לחם שיפון או כוסמין.
  • אני לא סופרת קלוריות, אבל התזונה שלי מבוססת על קילו וחצי של ירקות ביום.
  • ארבע פעמים בשבוע אני אוכלת סלמון לצהריים ולצידו סלט ירקות או ירקות מבושלים.
  • אני לא נוגעת במוצרי חלב, בבשר ובביצים.
תוספי תזונה
  • אני נוטלת באופן קבוע שני כדורי מגנזיום (400 מ"ג) ליום, B12, ויטמין D (יחד עם המגנזיום) ואומגה 3.
בשביל הנפש
  • פעם בשבוע אני לומדת תזונה למאמני כושר אצל שגיא הלוי ממכללת לוינסקי.
  • פעם בשבוע כבר 11 שנים אני בחוג קרמיקה אצל עדי לדור ברמת השרון.